הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2198611
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת אליהו רביבו
דני דנון
צביקה פוגל
אלי דלל
משה סעדה
יוסף טייב
אוריאל בוסו
______________________________________________
פ/1702/25
הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023
דברי הסבר
לנוכח עלייה משמעותית מספר פיגועי הטרור מסוג ידויי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה באזור יהודה ושומרון, מוצע בזאת לקבוע בחקיקה רף ענישת מינימום למבצעי פעולות אלו, בגובה חמישית מהעונשים המרביים שנקבעו לאותן עבירות.
יודגש כי קביעת עונשי מינימום היא חריג יוצא דופן בחקיקת העונשין. עונשי מינימום קבועים במספר קטן של עבירות, ביניהן חלק מעבירות המין בסימן ה' פרק י' לחוק.
יחד עם זאת, בתקופה האחרונה אנו עדים להתגברות חמורה של אירועי יידויי אבנים שלצערנו התרחבה לכל חלקי הארץ והנ''ל מצדיק, באופן חריג, קביעתם של עונשי מינימום במקרה זה.
על אודות הסכנות הכרוכות בתופעת יידוי האבנים נשפכה כבר דיו רבה. כך למשל, בבש"פ 274/01 בכר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 21.1.2001) נקבע כי "זריקת חפצים לעבר נתיבי תחבורה יש בה סיכון גדול לחיי המשתמשים בהם, ולשלומם הגופני. יהא הרקע למעשים אלה אשר יהא, יש בהם משום סיכון גדול לשלום הציבור".
נוכח כל אלה, קיימת הצדקה לקביעת עונשי מינימום ביחס לתופעה זו, כפי שמוצע בהצעת חוק זו. להלן הסעיפים המוצעים:
סעיף 1 – קביעת עונש מינימום לעבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין:
המקרים המובהקים של יידוי אבן לעבר אדם בכוונה לפגוע באדם ולגרום לו חבלה חמורה, נכות או מום, נכללים בעבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק, אשר זו לשונה:
"329.חבלה בכוונה מחמירה
(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה
חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או
עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים:
[...]
(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני
אחר;
[...]."
בסעיף 329(ב) לחוק קבוע עונש מינימלי של חמישית מהעונש המרבי הקבוע בסעיף קטן (א) בנסיבות בהן העבירה מבוצעת כלפי בן משפחה. בשל חומרת תופעת יידוי האבנים והיקפה, מוצע לקבוע כי עונש המינימום הקבוע בסעיף קטן (ב) יחול גם על עבירה לפי סעיף קטן (א)(2). בית המשפט יוכל לסטות מעונש זה רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.
סעיף 2 – קביעת עונש מינימום לעבירה לפי סעיף 332א לחוק העונשין:
העבירה שחלה על יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה בנסיעה, קבועה בסעיף 332א לחוק העונשין. העבירה כוללת שני מדרגים:
(א) מדרג הבסיס, שהעונש המרבי בצידו הוא עשר שנות מאסר, אוסר על יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, או שיש בו כדי לפגוע בכלי התחבורה בנסיבות שיש בהן כדי לעורר פחד או בהלה;
(ב) המדרג המחמיר, שהעונש המרבי בצידו הוא עשרים שנות מאסר, כולל גם יסוד של מטרה, והוא אוסר על יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, במטרה לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבה כאמור.
בעקבות חקיקת עבירה זו, פורסם ביום 9/9/15 עדכון להנחיית פרקליט המדינה מס' 2.19 העוסקת ב- "מדיניות האכיפה בעבירות יידוי אבנים". העדכון מדגיש את חומרתה של התופעה, ומנחה לגבי דרכי הטיפול בה במטרה להביא להגברת האכיפה ולהחמרה בענישה.
כאמור לעיל, וכצעד נוסף למאבק בתופעת יידוי האבנים המתרחשת, בין היתר, בכבישים מרכזיים בישראל, מוצע לקבוע עונש מינימום לאותם מקרים חמורים של יידוי אבנים, בגובה חמישית מהעונשים המרביים שנקבעו לאותן עבירות.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן העשרים וארבע ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת אופיר כץ (פ/1019/24;פ/3700/24; פ/665/25).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת קטי קטרין שטרית (פ/3332/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת רון כץ (פ/51/25) ועל ידי חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי וקבוצת חברי הכנסת (פ/372/25).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בטבת התשפ"ג (16.01.2023)
תיקון סעיף 329 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 329(ב), אחרי "כלפי בן משפחתו" יבוא "או עבירה לפי סעיף קטן (א)(2)".
תיקון סעיף 332א 2. בסעיף 332א לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה".