הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2199329 הכנסת העשרים וחמש יוזמת: חברת הכנסת שרן מרים השכל ______________________________________________ פ/1710/25 הצעת חוק הארכת השעיה של עובד המדינה ופיטורים של עובד הוראה לשם הגנה על קטין או חסר ישע (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 דברי הסבר בשנים האחרונות אנו מתבשרים יותר ויותר על חשדות לפיהם תלמידות ותלמידים נפגעו בידי מוריהם במוסדות הלימוד, לרוב בעבירות של הטרדה מינית. אין עוררין על כך שלא ניתן לקבל מצב שבו ילדים נפגעים על ידי מי שהופקד על טיפולם וחינוכם במהלך שעות היום, ואשר אמור היה להקנות להם ערכים ולשמור על ביטחונם ושלומם. בהצעת החוק מוצעים תיקונים לחוקים קיימים, שנועדו לייעל את הליכי הפיטורים וההשעיה של עובדי הוראה שיש בהתנהגותם כדי לסכן את שלומם של קטינים או חסרי ישע השוהים בבתי ספר או במוסדות אחרים ולמעשה להרחיק מסביבת הילדים עובדים כאמור. מדובר במצבים בהם למערכת שמטפלת באותם מורים, חסרים הכלים להרחקתם המהירה מבית הספר. זאת למרות שבהתנהגותם של אותם מורים יש הטרדה או פגיעה מינית ואפילו אלימות חמורה. מוצע לתקן את הפערים הקיימים ולתת למשרד החינוך ולנציבות שירות המדינה את הכלים המתאימים להרחקתם של מורים אלה מהילדים. מוצע לתקן את חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, ולהסמיך את המנהל הכללי של משרד החינוך לפטר עובד הוראה שהוא עובד המדינה במוסד חינוך רשמי, אם הוכח להנחת דעתו של המנכ"ל, כי יש בהתנהגותו של אותו עובד משום השפעה מזיקה על קטינים או על תלמידים או חומרה מיוחדת. כלומר, גם על קטינים שהם לאו דווקא תלמידים בבית הספר, אלא לדוגמה, לומדים במתנ"ס הסמוך שאותו מורה אולי עובד בו אחה"צ וכיו"ב. כיום הדרך לפטר עובד הוראה המועסק על ידי המדינה אשר עבר עבירת משמעת היא קבלת החלטה של בית הדין למשמעת של עובדי מדינה בעניינו. מדובר בהליך ארוך, המחייב רמת הוכחה פלילית. אולם לא תמיד ניתן לנקוט בהליך זה, גם אם התנהגותו של המורה היא חמורה. למשל במקרים שלא הבשילו לכדי הליך פלילי או במקרים בהם לא ניתן למצות את הליכי חקירה בשל סירוב הורים שילדם ייחקר או יעיד בהליך פלילי. התיקון המוצע מאפשר למנכ"ל משרד החינוך לפטר מורה עובד המדינה שיש בהתנהגותו חומרה מיוחדת או שהיא מהווה השפעה מזיקה על קטינים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו. זאת, כחלק מהליך מינהלי, שבו רמת ההוכחה הנדרשת איננה מעבר לספק סביר, אלא רמה שבה הוכח להנחת דעתו של המנכ"ל שההתנהגות אכן חמורה ביותר. כמו כן מוצע כי תהיה לעובד הזכות לערור על ההחלטה לשר החינוך בתוך 21 ימים מיום שהומצאה לו. במקביל, מוצע לבצע התאמות בהסדר הקיים בחוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969, המסדיר את סמכותו של מנכ"ל משרד החינוך שלא לתת אישור העסקה לעובדי הוראה שמועסקים על ידי רשות מקומית או בבתי ספר בבעלות פרטית, וכך למעשה לא להעסיקם או להפסיק את עבודתם. גם שם, לפי התיקון בהצעת החוק, האישור יישלל או לא יינתן אם הוכח להנחת דעתו של המנכ"ל שיש בהתנהגותו של עובד החינוך חומרה מיוחדת או שהיא מהווה השפעה מזיקה על קטינים או על תלמידים. במצב הקיים כיום לעניין עובדי המדינה, השעייה דחופה מאפשרת לשר החינוך להשעות עובד מדינה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, אם היה לו יסוד סביר להניח שאותו עובד, ביודעין, מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה, או שהפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה, או עבר עבירה פלילית שיש עימה קלון, והשר היה סבור כי המשך עבודתו של העובד יביא לפגיעה חמורה בשירות המדינה. שר החינוך רשאי להאריך את תקופת ההשעיה הדחופה ולהעמידה על תקופה שלא עולה על 30 ימים. בתקופה שעד השלמת ההליך הפלילי נוצר מצב אבסורדי, שעובד הוראה שפגע בילדים והושעה השעיה דחופה פשוט חוזר לבית הספר עד שניתן יהיה להשעות אותו עד תום ההליכים. לפיכך מוצע להאריך פי שלושה את תקופת ההשעיה הדחופה כך שיווצר רצף השעיה שיבטיח שאותו עובד לא יבוא במגע עם קטינים וחסרי ישע עד לקבלת החלטת נציב השירות ולהעמידה על תקופה של עד 30 90 ימים במקום 30 ימים. התיקון המוצע יחול על כלל עובדי המדינה הבאים במקום עבודתם במגע תכוף עם קטינים וחסרי ישע ומועסקים במוסד כהגדרתו בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–2001. כלומר בבתי ספר, מעונות יום, מרכזי תרבות, נוער וספורט, מועדוני ספורט, תנועת נוער ועוד- שמועסקים בהם עובדים על ידי המדינה. מוצע לבצע תיקונים נוספים במספר חוקים העוסקים בהשעיה של עובד שבמסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע והוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה. כיום החוק קובע חובת השעיה של עובד הוראה או חובת התליית אישור העסקה לעניין עובדי הוראה או עובדי שירות המועסקים בבתי ספר בבעלות פרטית, רק אם העבירה בוצעה כלפי קטין שהעובד היה אחראי עליו במסגרת עבודתו או קטין שלומד במוסד החינוך בו מועסק העובד. הצעת החוק מתקנת מצב לא סביר זה ומאפשרת לגורם המוסמך להשעות (לפי התנאים בחוק שחל על המעסיק) עובד שבמסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע והוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בכל קטין או בחסר ישע, גם אם איננו לומד באותו מוסד חינוך א ושהעובד לא אחראי עליו במסגרת עבודתו. התיקונים יוחלו גם על עובדי הוראה ועובדי שירות המועסקים על ידי רשויות מקומיות. הצעת חוק זו זהה להצעת חוק שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת העשרים וארבע (הצעות חוק הכנסת – 919). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בטבת התשפ"ג (16.01.2023) תיקון חוק חינוך ממלכתי 1. בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953‏, אחרי סעיף 18 יבוא: בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953‏, אחרי סעיף 18 יבוא: בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953‏, אחרי סעיף 18 יבוא: בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953‏, אחרי סעיף 18 יבוא: בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953‏, אחרי סעיף 18 יבוא: "פיטורי עובד הוראה "פיטורי עובד הוראה "פיטורי עובד הוראה 18א. (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, המנהל הכללי של משרד החינוך רשאי לפטר עובד הוראה המועסק על ידי המדינה במוסד חינוך רשמי אם הוכח להנחת דעתו כי יש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על קטינים או על תלמידים או משום חומרה מיוחדת, ולאחר שנתן לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו. (ב) עובד הוראה הרואה עצמו נפגע מהחלטה לפטרו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לערור עליה לפני שר החינוך בתוך 21 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה." תיקון חוק שירות המדינה (משמעת) 2. בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963‏ – בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963‏ – בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963‏ – בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963‏ – בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963‏ – (1) בסעיף 47(א1)(1), המילים "אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו" והמילים "שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות" – יימחקו; (1) בסעיף 47(א1)(1), המילים "אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו" והמילים "שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות" – יימחקו; (1) בסעיף 47(א1)(1), המילים "אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו" והמילים "שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות" – יימחקו; (1) בסעיף 47(א1)(1), המילים "אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו" והמילים "שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות" – יימחקו; (1) בסעיף 47(א1)(1), המילים "אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו" והמילים "שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות" – יימחקו; (2) בסעיף 48, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) בסעיף 48, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) בסעיף 48, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) בסעיף 48, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) בסעיף 48, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר רשאי להאריך את תקופת השעייתו או העברתו לעבודה אחרת כאמור בסעיף קטן (ב) של עובד המועסק במוסד כהגדרתו בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–2001‏, מעבר לתקופה האמורה באותו סעיף קטן, עד לקבלת החלטת נציב השירות בעניינו של העובד לפי סעיף 47 או עד לקבלת הודעה בכתב מנציב השירות על שאין בכוונתו להשעות בשלב זה את העובד ממשרתו לפי אותו סעיף, ובלבד שתקופת ההשעיה הדחופה לפי סעיף זה לא תעלה על תשעים ימים." "(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר רשאי להאריך את תקופת השעייתו או העברתו לעבודה אחרת כאמור בסעיף קטן (ב) של עובד המועסק במוסד כהגדרתו בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–2001‏, מעבר לתקופה האמורה באותו סעיף קטן, עד לקבלת החלטת נציב השירות בעניינו של העובד לפי סעיף 47 או עד לקבלת הודעה בכתב מנציב השירות על שאין בכוונתו להשעות בשלב זה את העובד ממשרתו לפי אותו סעיף, ובלבד שתקופת ההשעיה הדחופה לפי סעיף זה לא תעלה על תשעים ימים." "(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר רשאי להאריך את תקופת השעייתו או העברתו לעבודה אחרת כאמור בסעיף קטן (ב) של עובד המועסק במוסד כהגדרתו בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–2001‏, מעבר לתקופה האמורה באותו סעיף קטן, עד לקבלת החלטת נציב השירות בעניינו של העובד לפי סעיף 47 או עד לקבלת הודעה בכתב מנציב השירות על שאין בכוונתו להשעות בשלב זה את העובד ממשרתו לפי אותו סעיף, ובלבד שתקופת ההשעיה הדחופה לפי סעיף זה לא תעלה על תשעים ימים." "(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר רשאי להאריך את תקופת השעייתו או העברתו לעבודה אחרת כאמור בסעיף קטן (ב) של עובד המועסק במוסד כהגדרתו בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–2001‏, מעבר לתקופה האמורה באותו סעיף קטן, עד לקבלת החלטת נציב השירות בעניינו של העובד לפי סעיף 47 או עד לקבלת הודעה בכתב מנציב השירות על שאין בכוונתו להשעות בשלב זה את העובד ממשרתו לפי אותו סעיף, ובלבד שתקופת ההשעיה הדחופה לפי סעיף זה לא תעלה על תשעים ימים." תיקון חוק פיקוח על בתי ספר 3. בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969‏ – בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969‏ – בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969‏ – בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969‏ – בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969‏ – (1) בסעיף 16(ב) – (1) בסעיף 16(ב) – (1) בסעיף 16(ב) – (1) בסעיף 16(ב) – (1) בסעיף 16(ב) – (א) בפסקה (3), במקום "הוכח למנהל" יבוא "הוכח להנחת דעתו של המנהל", ובמקום "תלמידים" יבוא "קטינים או על תלמידים או משום חומרה מיוחדת"; (א) בפסקה (3), במקום "הוכח למנהל" יבוא "הוכח להנחת דעתו של המנהל", ובמקום "תלמידים" יבוא "קטינים או על תלמידים או משום חומרה מיוחדת"; (א) בפסקה (3), במקום "הוכח למנהל" יבוא "הוכח להנחת דעתו של המנהל", ובמקום "תלמידים" יבוא "קטינים או על תלמידים או משום חומרה מיוחדת"; (א) בפסקה (3), במקום "הוכח למנהל" יבוא "הוכח להנחת דעתו של המנהל", ובמקום "תלמידים" יבוא "קטינים או על תלמידים או משום חומרה מיוחדת"; (ב) בפסקה (4), אחרי "פוטר מבית ספר" יבוא "לפי סעיף 18א לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, או"; (ב) בפסקה (4), אחרי "פוטר מבית ספר" יבוא "לפי סעיף 18א לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, או"; (ב) בפסקה (4), אחרי "פוטר מבית ספר" יבוא "לפי סעיף 18א לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, או"; (ב) בפסקה (4), אחרי "פוטר מבית ספר" יבוא "לפי סעיף 18א לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, או"; (2) בסעיף 18(א1), המילים "הלומד במוסד החינוך" – יימחקו; (2) בסעיף 18(א1), המילים "הלומד במוסד החינוך" – יימחקו; (2) בסעיף 18(א1), המילים "הלומד במוסד החינוך" – יימחקו; (2) בסעיף 18(א1), המילים "הלומד במוסד החינוך" – יימחקו; (2) בסעיף 18(א1), המילים "הלומד במוסד החינוך" – יימחקו; (3) בסעיף 22(א1), המילים "שעליו העובד אחראי במסגרת עבודתו" – יימחקו. (3) בסעיף 22(א1), המילים "שעליו העובד אחראי במסגרת עבודתו" – יימחקו. (3) בסעיף 22(א1), המילים "שעליו העובד אחראי במסגרת עבודתו" – יימחקו. (3) בסעיף 22(א1), המילים "שעליו העובד אחראי במסגרת עבודתו" – יימחקו. (3) בסעיף 22(א1), המילים "שעליו העובד אחראי במסגרת עבודתו" – יימחקו. תיקון חוק הרשויות המקומיות (משמעת) 4. בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–1978‏, בסעיף 20(1)(ג) – בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–1978‏, בסעיף 20(1)(ג) – בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–1978‏, בסעיף 20(1)(ג) – בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–1978‏, בסעיף 20(1)(ג) – בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–1978‏, בסעיף 20(1)(ג) – (1) בפסקה (1), המילים "אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו" – יימחקו; (1) בפסקה (1), המילים "אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו" – יימחקו; (1) בפסקה (1), המילים "אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו" – יימחקו; (1) בפסקה (1), המילים "אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו" – יימחקו; (1) בפסקה (1), המילים "אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו" – יימחקו; (2) בפסקה (3), המילים "שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות" – יימחקו. (2) בפסקה (3), המילים "שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות" – יימחקו. (2) בפסקה (3), המילים "שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות" – יימחקו. (2) בפסקה (3), המילים "שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות" – יימחקו. (2) בפסקה (3), המילים "שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות" – יימחקו.