הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2196317
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת ישראל אייכלר
______________________________________________
פ/1766/25
הצעת חוק השירות הצבאי או האזרחי, התשפ"ג–2023
דברי הסבר
השירות הצבאי במדינת ישראל והיותו של צבא הגנה לישראל צבא מקצועי העונה לצרכי הביטחון של המדינה הוא הכרח קיומי בישראל. הצעת חוק זו נועדה למנוע כפיה ובזבוז משאבים אנושיים וכלכליים אדירים, של עשרות אלפי מגויסים מדי שנה, ללא בדיקה אישית וכללית, על הצורך המקצועי בגיוסו של האזרח והחזקתו ומימון הוצאותיו למשך שלש שנים.
ההסדר לפיו לימוד התורה מכתיב איסור יציאה לעבודה, פוגע אף הוא בכלכלת המדינה ובזכות חופש העיסוק של האזרח המבקש להתפרנס מעמלו.
לפיכך, מוצע שכל אזרח יהיה רשאי להתגייס בשירות מדינת ישראל, בתנאי שהצבא מצא צורך מקצועי בגיוסו.
הסמכות לביצוע החוק תופקד בידי שר הביטחון, אשר יתקין תקנות בכל הנוגע לדרכי יישומו של החוק.
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה, ייערכו התיקונים הנדרשים בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 ובחוק השירות האזרחי, התשע"ז–2017.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר (פ/4312/18; פ/762/20).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר (פ/1074/24).
הצעת החוק זהה לפ/1074/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בטבת התשפ"ג (16.01.2023)
פרק א': עקרונות חובת השירות
תכליות החוק 1. התכליות המנויות להלן הן מתכליות חוק זה:
(1) הבטחת שוויון בנטל השירות לאזרחי המדינה, זאת בתנאי שהאזרח חפץ בכך והצבא מעוניין בשירותו;
(2) יצירת הסדר לפיו כל אזרח במדינה ישרת בשירות צבאי או אזרחי בהתנדבות או בשכר;
(3) הכרה בלימוד תורה בישיבות כערך חשוב במדינת ישראל ויצירת מסלול המשלב לימודים ושירות לחפצים בכך;
(4) הכרה בנשיאה שווה בנטל ההתנדבות כערך חשוב במדינת ישראל;
(5) יצירת אפשרות שירות למדינה בהתחשב באופי ובייחוד המגזרים השונים בישראל ומתן אפשרות לשמירה על הוראות הדתות השונות ומנהגיהן תוך כדי השירות.
הגדרות 2. בחוק זה –
"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986;
"חייל" – כל מי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל לפי חוק שירות בטחון;
"מיועד לשירות ביטחון" – אזרח ישראלי או תושב קבע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי והביע את רצונו להתגייס לשירות סדיר והצבא הסכים לגייס אותו;
"מכינה קדם אקדמית" – מוסד בו מכינים אזרחים ללימודים אקדמאיים או להשלמת השכלה תיכונית ועמידה במבחני הבגרות;
"פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955;
"שירות אזרחי" – כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ז–2017;
"שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון;
"השר" – שר הביטחון.
פרק ב': זכות השירות
זכות השירות 3. (א) אזרח ישראלי או תושב קבוע זכאי להתגייס לשירות סדיר, אם הצבא הסכים לגייסו.
(ב) אזרח ישראלי או תושב קבוע זכאי להתנדב לשירות אזרחי, אם הרשות לשירות אזרחי אישרה את התנדבותו.
פטור משירות 4. אזרח שלא הביע רצונו להתגייס לשירות סדיר או להתנדב לשירות אזרחי – פטור מכך.
פרק ג': תנאי השירות
תגמול למשרת שירות צבאי 5. חייל ששירת למעלה מעשרים וארבעה חודשים יהיה זכאי למימון מלא של לימודים במכינה קדם אקדמית או למימון מלא של שנת לימודים ראשונה במוסד להשכלה גבוהה, עד שנתיים מתום שירותו הצבאי.
השלמת השכלה תיכונית 6. משרת בשירות סדיר או מתנדב לשירות אזרחי יהיה זכאי במהלך שנת שירותו האחרונה להשלמת השכלה תיכונית עד לקבלת תעודת בגרות.
דמי נסיעה 7. משרת בשירות סדיר פטור מדמי נסיעה בתחבורה ציבורית.
הטבות לאחר השירות 8. כל הטבה, הניתנת מכוח חיקוק למי ששירת שירות סדיר, תינתן אף למי ששירת שירות אזרחי במשך תקופה שלא תפחת מתקופת שירות סדיר לפי סעיף 15(1) או 16(1) לחוק שירות ביטחון, לפי העניין.