הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת חיים כץ
פ/2627/18
חוק ניירות ערך (תיקון מס' 44), התשע"א-2011
הוספת סעיף 52יד1
1.
בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–19681, אחרי סעיף 52יד יבוא:
"דחיית חוב של בעלי שליטה
52יד1.
בעלי תעודות התחייבות שהינם גם בעלי השליטה בחברה חדלת פירעון או בחברה שהודיעה כי אין באפשרותה לפרוע את חובותיה במועד הקבוע בתעודת ההתחייבות, לא יפרעו חובם מהחברה אלא לאחר שכל בעלי תעודות ההתחייבות האחרים יפרעו את מלוא חובם מהחברה; בסעיף זה –
"בעלי תעודות התחייבות" – בין במישרין ובין בעקיפין, בין באמצעות תאגיד ובין באמצעות שליטה עקיפה בתאגיד המחזיק בתעודות התחייבות;
"חוב" – לרבות ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות."
דברי הסבר
תעודות התחייבות הן תעודות המונפקות בסדרה על ידי תאגיד ומקנות לבעליהן זכות לתבוע סכום כסף במועד קבוע או בהתקיים תנאי מסוים. בדרך כלל, מנפיקה החברה סדרות של אגרות חוב (אג"ח) הנושאות ריבית קבועה, ואשר מועד פירעונן נקבע מראש. אג"ח אלה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, והואיל ולכאורה הן אינן חושפות את בעליהן לסיכון כלשהוא, הן נחשבות להשקעה סולידית ובטוחה.
בניגוד למניות, תעודות התחייבות אינן מקנות לבעליהן, פרט לזכות לפרוע את חובם, זכויות נוספות כלפי החברה, כגון זכות לקבלת דיבידנדים, זכות הצבעה באסיפות הכלליות של החברה וכיו"ב. משכך, לבעל תעודת ההתחייבות אין כמעט כל אפשרות להשפיע על פעילות החברה, מה גם שהמידע שהוא זכאי לו במסגרת חוק החברות מצומצם בהרבה מזה של בעל המניה. זאת ועוד, בעל השליטה בחברה חשוף למידע פנים של החברה, הוא הראשון לדעת האם החברה תכבד את התחייבויותיה כלפיה נושיה, אם לאו, והוא גם יכול לכוון את פעולות החברה באופן שיתאים לאינטרסים האישיים שלו. מצב דברים זה הביא בשנים האחרונות לתופעה כמעט ייחודית למשק הישראלי: בעלי השליטה בחברה מודיעים כי החברה מתקשה לפרוע את חובותיה לבעלי האג"ח, כתוצאה מכך, שווי האג"ח פוחת באורח דרסטי, האפשרויות העומדות לבעלי האג"ח במקרה שכזה הן די מצומצמות:
- לנקוט בצעדים דרסטיים כנגד החברה, כגון דרישה לפירעון מוקדם של האג"ח ונקיטה בסנקציות הקבועות בשטר הנאמנות, כגון מינוי כונס או מפרק. צעד זה הינו מסוכן מדי, שכן קרוב לוודאי שאם בעלי האג"ח ינקטו בו, הם לא יקבלו ולו סכום מזערי מחובם.
- ניהול מו"מ עם בעלי השליטה שמטרתו השבת חלק מחובם. ואולם, במו"מ זה ידם של בעלי השליטה בדרך כלל על העליונה, שכן בידם מידע עדכני שוטף על מצב החברה, לרבות מידע פנים, ויתירה מכך, הם שולטים בנכסיה, ויכולים לשנות את זכויותיה באופן שיפגע בבעלי האג"ח.
כתוצאה מכך, אנו עדים לא פעם למקרים שבהם בעלי האג"ח, שמממנים למעשה בכספם את פעילות החברה, יוצאים וידם על ראשם ואילו החברה ובעלי השליטה בה זוכים למעשה לויתורים מפליגים על חשבון כספי הציבור, באופן שגורם לתחושת אי צדק. במקרים רבים רוכשים החברה או בעלי השליטה בה את אגרות החוב בתמורה לאחוז זעום מערכן הנקוב תוך פגיעה קשה בזכויות בעלי אגרות החוב.
חוק החברות צפה מצבים בהם בעלי השליטה בחברות פוגעים בחברה ובבעלי מניותיה וקבע שורת סעדים כנגד בעלי שליטה המקפחים את זכויותיהם, למשל סעיף 6 לחוק החברות, המסמיך את בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את בעל השליטה בחובות החברה, או סעיף 191 לחוק החברות, המסמיך את בית המשפט להסיר קיפוח של בעלי מניות.
סעיף 7 לחוק החברות מעניק לבית המשפט, במפורש, שיקול דעת לדחיית חובו של בעל המניה מפני חובות אחרים, ואף כי הסעיף אינו קובע זאת במפורש, הוא חל על מקרים בהם לבעל המניה שעבוד על נכסי החברה, או זכות כלשהיא בהם, שהרי חובה של החברה לבעל המניה במקרה חדלות פירעון נחות בלאו הכי ביחס לשאר חובות החברה.
חוק החברות, לעומת זאת, כמעט ואינו מעניק כל סעד לבעל אג"ח ואינו מגונן על זכויותיהם, חרף העובדה שפעילותן של רוב החברות הציבוריות בישראל ממומן מכספם. על פי המצב כיום, בעל שליטה בחברה חדלת פירעון שהוא גם בעל האג"ח שלה, זכאי לפרוע את חובו ביחד עם שאר בעלי האג"ח, למרות שבדרך כלל הוא האשם במצבה של החברה, ולמרות שיש לו יתרונות גדולים על פני שאר בעלי האג"ח, כמפורט לעיל.
לפיכך, מוצע בהצעת חוק זו כי במקרים בהם החברה חדלת פירעון או אינה עומדת בהתחייבויותיה, יפרעו בעלי השליטה את האג"ח שבידם רק לאחר שכל בעלי האג"ח יפרעו את חובם.
תיקון זה יאזן את חוסר הצדק האינהרנטי בסוגייה זו, וימנע מבעלי השליטה בחברה ציבורית בזיזת משאבים ציבוריים, תוך ניצול היתרונות המוקנים להם כבעלי שליטה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' בחשוון התשע"א – 11.10.10