הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ
פ/2690/18
הצעת חוק בנינים ציבוריים (מתקני שתיה למים צוננים) (תיקון – פיצוי בלא הוכחת נזק), התשע"א–2010
תיקון סעיף 3
1.
בחוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), התשמ"ז–19861 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3 –
(1) האמור בו יסומן "(א)" ובו, אחרי "מוגש אוכל" יבוא "(להלן – מגיש אוכל)", במקום "שיוגש לכל לקוח קנקן" יבוא "שיוצע לכל לקוח כוס", ובסופו יבוא: "בסעיף זה, "כוס מים צוננים" – כוס המכילה מים קרים הראויים לשתיה בתכולה שלא תפחת מ- 250 מ"ל מים.";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) לקוח שדחה הצעת מגיש אוכל לכוס מים צוננים, יראו אותו כאילו הוגשה לו כוס כאמור.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מגיש אוכל שהציב מיתקן שתייה בהתאם להוראות סעיף 2(ב), בשינויים המחויבים.".
הוספת סעיף 5א
2.
אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא:
"פיצוי בלא הוכחת נזק
5א.
הפר מגיש אוכל את הוראות סעיף 3, יהיה הלקוח זכאי לפיצוי בלא הוכחת נזק בסכום של 1,000 שקלים חדשים."
דברי הסבר
חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), התשמ"ז–1986, קובע מפורשות כי "מי שמנהל או מחזיק, בין כבעל ובין באופן אחר, מסעדה, בית אוכל, בית קפה או מקום כיוצא באלה שבו מוגש אוכל, יגרום לכך שיוגש לכל לקוח קנקן מי שתיה צוננים, ללא תשלום." כלומר, לשון החוק קובעת כי כל לקוח יקבל באופן אישי קנקן מי שתיה צוננים ללא תשלום.
מרבית בתי העסק המגישים אוכל, מתעלמים מלשון החוק ונאותים, במקרה הטוב, לספק קנקן מים צוננים לשולחן או כוס מים לאדם יחיד וזאת, לרוב, רק לאחר הישמע בקשה מפורשת מאת הלקוח. חלק מבתי העסק מסרבים לפעול בהתאם ללשון החוק, בעודם מצהירים כי 'הגשת מים נוגדת את המדיניות
של המקום'.
מציאות זו פוגעת בזכות הלקוח לקבל שירות המגיע לו לפי חוק ומאלצת את הלקוח להוציא את ממונו על שירות ומוצר המגיעים לו בזכות ולא בחסד. בעלי עסקים לממכר אוכל, עושים לא אחת שימוש ציני בצורך של אדם להרוות את צימאונו ויוצרים בכוונת מכוון תחושת מבוכה בקרב הלקוחות, כך שאלו המבקשים לעמוד על זכותם לקבלת מים צוננים ללא תשלום, מצטיירים על ידי האחרים (מהמלצר ועד החברים לשולחן) כ"קמצנים". זאת, רק בשל העובדה שביקשו להרוות את צימאונם בהתאם לחוק.
הרשויות המקומיות ומשרד הפנים, האמונים לפי חוק על פיקוח יישומו של חוק זה, מתעלמים מקיומו ואינם פועלים לאכיפתו לרווחת ציבור הלקוחות ולשמחתם הרבה של בתי העסק לממכר אוכל הגוזרים על צריכת המשקאות קופון נאה, במיוחד בימי הקיץ הלוהטים.
חשוב לציין כי לשון החוק אינה מחייבת את המנהל או את המחזיק בעסק המגיש אוכל, לספק מים ללא הגבלה ללקוח. כמו כן, לא מחייבת לשון החוק, הקובעת את החובה כלפי 'לקוח' ולא 'אדם', את בעלי העסקים להתמודד עם מבול של 'חסרי בית' או לקוחות נצלניים שיכנסו לבית העסק במטרה לשתות וללכת. החוק מאזן בין הקפדה על זכויות בעלי העסקים למנוע כניסתם והישארותם של אנשים שאינם לקוחות אל בית העסק (ואף לקצור רווחים מרכישת משקאות לאחר הענקת קנקן מים צוננים ראשון ללא תשלום) לבין זכותו של הלקוח לשירות והזכות אשר נקבעו לימינו לפי חוק.
לכן, מבקשת הצעת חוק זו –
א. לתקן את סעיף 3 לחוק ולהחליף את חובת הגשת "קנקן" לכל לקוח לחובת הגשת "כוס מים" לכל לקוח המעוניין בכך. החובה לא תחול על בעל עסק שהציב מיתקן שתיה, בהתאם לחובה החלה על בנינים ציבוריים.
ב. לקבוע שלקוח אשר לא קיבל את המגיע לו לפי סעיף 3 יהיה זכאי לפיצויים בלא הוכחת נזק בסכום של 1,000 שקלים חדשים.
יש בהצעה זו על מנת להעניק ללקוח – האזרח – את הכלים המשפטיים לפעול בעצמו (בהיעדר עניין מצד הרשויות המקומיות והממלכתיות) אל מול בית העסק שאינו מכבד את לשון החוק.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד בחשוון התשע"א – 1.11.10