הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת מרינה סולודקין
פ/2755/18
הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על עובדים סוציאליים, התשע"א–2010
פרק א': פרשנות
הגדרות
1.
בחוק זה –
"ועדה" – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת;
"השר" – שר הרווחה והשירותים החברתיים;
"הנציב" – נציב תלונות הציבור שמונה לפי סעיף 3.
פרק ב': נציבות תלונות הציבור על עובדים סוציאליים
נציבות תלונות הציבור על עובדים סוציאליים
2.
(א) מוקמת בזאת נציבות תלונות הציבור על עובדים סוציאליים; בראש הנציבות יעמוד נציב תלונות הציבור על עובדים סוציאליים.
(ב) הנציבות תברר, בהתאם להוראות חוק זה, תלונות של הרואה עצמו נפגע במישרין או בעקיפין, על ידי החלטה או פעולה של עובד סוציאלי או שזכויותיו הופרו על ידי עובד סוציאלי.
מינוי הנציב
3.
(א) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה ימנה נציב תלונות הציבור על עובדים סוציאליים.
(ב) כשיר להתמנות כנציב שופט בדימוס בבית משפט לענייני משפחה.
(ג) הודעה על מינוי הנציב תפורסם ברשומות.
ממלא מקום לנציב
4.
(א) נבצר מהנציב, דרך ארעי, למלא תפקידיו, ימנה השר ממלא מקום לנציב לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; השר רשאי להאריך את המינוי לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות כהונתו של ממלא מקום הנציב לא תעלה על ששה חודשים.
(ב) נבצר מהנציב למלא את תפקידיו במשך תקופה העולה על ששה חודשים רצופים, רשאי השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה שניתן בהחלטה של רוב חבריה, להעבירו מכהונתו.
(ג) נתפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, רשאי השר למנות ממלא מקום לנציב עד לאישור מינויו של הנציב החדש כאמור בסעיף 3(א).
משך הכהונה
5.
תקופת כהונתו של הנציב תהיה חמש שנים; השר רשאי, במקרים חריגים, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה להאריך את כהונת הנציב בשנה נוספת.
אי תלות
6.
אין על הנציב מרות בעניין מילוי תפקידו לפי חוק זה זולת מרותו של הדין.
פרק ג': הגשת תלונות לנציבות תלונות הציבור על עובדים סוציאליים
הגשת תלונה
7.
אדם הרואה עצמו נפגע מהחלטה או פעולה של עובד סוציאלי לפי כל דין וכן בן משפחתו של אדם כאמור רשאים להגיש תלונה לנציב; בסעיף זה, "בן משפחה" – בן, אח, הורה ובן זוג.
דרך הגשת תלונה
8.
תלונה תוגש במישרין לנציב, תיחתם ביד המתלונן ויצוינו בה שמו, מספר תעודת הזהות שלו וכתובתו, וכן הפרטים הידועים למתלונן לעניין שמו, תפקידו ומקום עבודתו של העובד הסוציאלי.
עילות תלונה
9.
נושא לתלונה היא החלטה או פעולה שנתקיים בה אחד מאלה:
(1) היא פוגעת במישרין או בעקיפין בנפגע או מונעת ממנו במישרין או בעקיפין טובת הנאה;
(2) היא בניגוד לכל דין.
פרק ד': סמכויות וחובות של הנציב
דרכי הבירור
10.
(א) הנציב רשאי לברר את התלונה בדרך שימצא לנכון ואינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות.
(ב) הנציב יביא את התלונה לידיעת האדם שמתלוננים עליו ולידיעת הממונה עליו וייתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה, והוא רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על התלונה תוך תקופה שיקבע בדרישתו.
(ג) על הבירור בפני הנציב ובפני מי שהוא הסמיך לכך יחולו הוראות סעיפים 9-11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט–19681, בשינויים המחויבים.
(ד) ראה נציב התלונות שאדם אחר עלול להיפגע מעצם הבירור ומתוצאותיו, יודיע לו הנציב על כך ויעמיד לרשותו, בדרך שיראה לנכון, את חומר הראיות הנוגע לאותה פגיעה.
(ה) האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) אינו בא לגרוע מהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–19712.
תלונות שאין לברר אותן
11.
הנציב לא יברר תלונה שהיא על החלטה שהתקבלה בבית משפט או החלטה שקיבלה אישור בית המשפט.
הפסקת הבירור
12.
הנציב יפסיק את בירור התלונה אם נוכח שנתקיימה העילה המצדיקה שלא לפתוח בבירורה, ויהיה רשאי להפסיקו כשעניין התלונה בא על תיקונו, או שהמתלונן ביטל את תלונתו; במקרה זה יודיע הנציב בכתב למתלונן, לעובד הסוציאלי הנילון ולממונה עליו, שהפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים לכך.
תוצאות הבירור
13.
(א) מצא הנציב שהתלונה הייתה מוצדקת, ימסור על כך הודעה מנומקת למתלונן, לעובד הסוציאלי הנילון, לממונה עליו ולעובד בכיר במשרד הרווחה והשירותים החברתיים שהשר הסמיכו לכך; הנציב רשאי לפרט בהודעתו את תמצית ממצאיו, ורשאי הוא להצביע על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור, ועל הדרך לתיקונו.
(ב) העובד הבכיר כאמור בסעיף קטן (א) יודיע לנציב בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר מחודשיים מיום קבלת ההודעה, על הצעדים שננקטו.
(ג) מצא הנציב שהתלונה לא הייתה מוצדקת, ימסור על כך הודעה מנומקת למתלונן, לעובד הסוציאלי הנילון ולממונה עליו, ורשאי הוא לפרט את תמצית ממצאיו.
העברת תלונה לשר הרווחה והשירותים החברתיים
14.
מצא הנציב שתלונה מעוררת על פניה חשד שנעברה עבירת משמעת לפי חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו–19963, רשאי הוא להעביר את התלונה, כולה או מקצתה, לשר.
העברת תלונה למשטרת ישראל
15.
מצא הנציב שתלונה מעוררת על פניה חשד שנעברה עבירה פלילית, רשאי הוא להעביר את התלונה, כולה או מקצתה, למשטרת ישראל.
חובת סודיות
16.
הנציב וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע הנציב את תפקידיו חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם לרגל תפקידם, ולא לגלותה אלא בביצוע המוטל עליהם בחוק זה.
דין וחשבון
17.
הנציב יגיש לשר ולוועדה מדי שנה, דין וחשבון על פעילותו, שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול בתלונות.
דברי הסבר
מטרת הצעת החוק היא להקים נציבות תלונות הציבור על העובדים הסוציאליים, אליה יוכלו לפנות אזרחי המדינה החשים שאינטרסים שלהם נפגעו כתוצאה מהחלטות, מעשים או מחדלים של שירותי הרווחה. בשנים האחרונות היינו עדים לא פעם לתוצאות הטרגיות של שגיאות שנעשו על ידי עובדי הרווחה. המקרה האחרון היא טרגדיה של משפחת בן-דרור: העובדים הסוציאליים לחצו על אם לשלושה ילדים כדי שתאפשר קיום פגישות בין ילדיה לבין אביהם שהינו אדם מעורער בנפשו ללא פיקוח והשגחה מצד שירותי הרווחה, וזה נגמר ברצח המחריד של הילדים על ידי האב.
זהו מקרה קיצוני, אך ישנם מקרים רבים אחרים, בהם שגיאות, דעות קדומות או דבקות בפירוש מטעה של קונספציה זו או אחרת (למשל, קונספציית טובת הילד) מצד שירותי הרווחה, פוגעות קשה מאוד באזרחים ששירותי הרווחה אמורים לסייע להם. יצוין שאוכלוסיות הנמצאות בטיפול שירותי הרווחה הן אוכלוסיות חלשות כלכלית וחברתית. נציגי האוכלוסיות הללו מתקשות לפנות לגופים הקיימים אם הם חשים שהחלטות ופעולות של שירותי הרווחה פוגעים בהם מסיבות כלכליות (מתקשות או לא יכולות לממן את שירותי עו"ד כדי להגיש תביעה לבית המשפט), בגלל אי ידיעת שפה וחוקים (עולים חדשים, אזרחים עם רמת השכלה נמוכה), אי היכרות עם המסגרות הקיימות (כגון ועדת המשמעת) וכו'.
הקמת נציבות תלונות הציבור על עובדים סוציאליים תיתן לכל אחד מאזרחי המדינה אפשרות להתגונן ולהבטיח את האינטרסים שלהם ושל ילדיהם אם הם חשים ששירותי הרווחה פוגעים בהם. הקמת גוף כזה תאפשר פיקוח ציבורי על עבודת שירותי הרווחה ותביא הן להעלאת רמת השירות המוענק לאזרח על ידי העובדים הסוציאליים והן להעלאת המודעת הציבורית בכל מה שקשור לפעילותם. יצוין שיעילות נציבות תלונות או קבילות הציבור כבר הוכחה לגבי מוסדות אחרים, כגון צה"ל (נציבות קבילות החיילים), מערכת המשפט (נציבות תלונות על השופטים) וכדומה.
להלן הסבר מפורט של סעיפי הצעת החוק: סעיפים 2-6 מתארים את מינוי וכהונת נציב לתלונות הציבור על העובדים הסוציאליים שיעמוד בראש הנציבות וגם נקבעה אי תלותו של הנציב: לא תהיה אליו מרות בעניין מילוי תפקידו לפי חוק זה זולת מרותו של הדין.
סעיפים 7-9 קובעים הליך להגשת התלונות לנציבות תלונות הציבור, מי רשאי להגיש תלונה ובאילו עילות ניתן להגישה.
סעיפים 10-17 עוסקים בדרכי בירור התלונה, בנסיבות שבהן נפסק הבירור, למי מועברות תוצאות הבירור במקרה שתלונה נמצאה מוצדקת ובמקרה והיא לא נמצאה מוצדקת. כמו כן, נקבע ששר הרווחה והשירותים החברתיים ימנה עובד בכיר מקרב עובדי משרדו שיהיה אחראי על ביצוע המלצות נציב תלונות הציבור לגבי תלונות קונקרטיות שנבדקו בנציבות ונמצאו מוצדקות. לנציב ניתנה סמכות להעביר תלונות לבדיקת שר הרווחה והשירותים החברתיים וגם סמכות לפנות למשטרת ישראל במקרה וקיים חשד שנעברה עבירה על חוק. הנציב יגיש מדי שנה דין וחשבון על פעילותו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שהכנסת.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט בכסלו התשע"א – 6.12.10