הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת מגלי והבה
פ/2764/18
הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – קידום הליכי תכנון ישובי), התשע"א–2010
הוספת סימן ה1
1.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19651, אחרי סעיף 40 יבוא:
"סימן ה1: ועדה לקידום הליכי תכנון
הגדרות
40א.
בסימן זה –
"המועצה הארצית" – לרבות ועדת משנה שהיא תסמיך לענין חוק זה;
"תכנית" – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, לרבות שינוי בתכניות האמורות;
"רשות מקומית נדרשת" – רשות מקומית אשר כמות הבנינים בתחומה להם לא ניתן היתר בניה עומד על עשרים וחמישה אחוז או יותר; לצורך חישוב האחוז לא יובאו בחשבון בניני ציבור כהגדרתם בסעיף 158ב ובנינים המשמשים בעיקרם לצרכים מסחריים.
מרחב נדרש לקידום הליכי תכנון ישובי
40ב.
(א) שר הפנים יכריז בצו כי שטח שבתחום מחוז יהווה מרחב נדרש לקידום הליכי תכנון ישובי (בסימן זה – מרחב נדרש) אם בשטח המרחב נמצאת רשות מקומית נדרשת אחת או יותר.
(ב) סעיפים 14 עד 16 יחולו על תכנו של הצו, פרסומו, תחילתו ושינויו בשינויים המחוייבים לפי העניין, ושאר הוראות חוק זה יחולו במרחב נדרש, ככל שאין בסימן זה הוראה מפורשת אחרת לאותו עניין.
ועדה לקידום הליכי תכנון ישובי
40ג.
(א) לכל מרחב תכנון נדרש תהיה ועדה לקידום הליכי תכנון ישובי (בסימן זה – הוועדה) וזה הרכבה:
(1) יושב ראש הוועדה המחוזית שבתחומה נמצא המרחב הנדרש;
(2) ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שאליו מתייחס הדיון, ובהעדרו – אחד מסגניו שהוא יקבע, והוא יהיה ממלא מקומו של היושב ראש בהעדרו;
(3) מתכנן המחוז שבתחומו מרחב התכנון הנדרש (בסימן זה – המחוז) או נציגו מבין עובדיו;
(4) נציג שר הבינוי והשיכון;
(5) נציג שר התחבורה;
(6) נציג רשות מקרקעי ישראל;
(7) חבר מועצת הרשות המקומית הנדרשת שבתחומה נמצא השטח שאליו מתייחס הדיון; ואולם, אם הרשות המקומית נמצאת בתחום מרחב תכנון מקומי כאמור בסעיף 19 – חבר הוועדה המקומית שתבחר הוועדה המקומית;
(8) יושב ראש הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית כאמור בתוספת הראשונה (בסימן זה – הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית) או נציג אחר של שר הפנים בועדה האמורה;
(9) נציג פרקליטות המחוז;
(10) נציג רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע.
(ב) לכל דיון בוועדה לקידום הליכי תכנון יוזמנו שני נציגי ציבור שימונו על ידי ראש הרשות המקומית הנדרשת שבתחומה נמצא השטח שאליו מתייחס הדיון בהסכמת הממונה על המחוז.
(ג) הוועדה רשאית למנות לה יועצים מקצועיים; שר המשפטים יקבע הוראות בדבר מינוי יועץ משפטי לוועדה ושר התשתיות יקבע הוראות בדבר מינוי יועץ תכנוני.
מזכיר הוועדה
40ד.
(א) מזכיר הוועדה יהיה מהנדס הרשות המקומית הנדרשת הנוגעת בדבר.
(ב) הוועדה רשאית להיעזר בעובדי מינהל התכנון המחוזי והמקומי בתחומה לצורך סיוע מנהלי ומקצועי.
הסמכויות והתפקידים
40ה.
(א) בתחום מרחב נדרש יהיו כל הסמכויות והתפקידים אשר לוועדה מחוזית בידי הוועדה בלבד כאילו היה מרחב התכנון הנדרש מחוז, וכן יהיו לוועדה באותו תחום כל הסמכויות אשר לוועדה מקומית כאילו היה מרחב תכנון מקומי שסעיף 13 חל עליו; כל הוראה בחוק זה או על פיו המחייבת אישור הוועדה המחוזית לדבר שנעשה על ידי הוועדה המקומית לא תחול במרחב תכנון נדרש.
(ב) במרחב תכנון נדרש תהיה רשות רישוי נדרשת; רשות רישוי כאמור תהיה מורכבת מיושב ראש הוועדה וממזכיר הוועדה.
תכנית נדרשת
40ו.
(א) הוועדה רשאית להכין בכל עת, למרחב התכנון הנדרש כולו או לכל חלק ממנו, תכנית כפי שתמצא לנכון (בסימן זה – תכנית נדרשת); אולם כל תכנית שהיתה בת תוקף בתחומי מרחב התכנון המיוחד ערב תחילתו של הצו המכריז על מרחב התכנון המיוחד, תעמוד בתקפה אלא אם תשונה או תבוטל על ידי הוועדה כפי שנקבע בסימן זה.
(ב) על אף האמור בחוק זה, אם יש בתכנית נדרשת סתירה עם הוראות תכנית מיתאר ארצית, תהיה התכנית הנדרשת טעונת אישור המועצה הארצית ויחולו הוראות אלה:
(1) התכנית הנדרשת תועבר לאישור הוועדה הארצית;
(2) המועצה הארצית תודיע על החלטתה בתוך חמישה עשר יום מיום קבלת התכנית הנדרשת, זולת אם הודיע יושב ראש המועצה הארצית לוועדה על הארכת המועד בחמישה ימים נוספים;
(3) לא הודיעה על החלטתה בתום המועד האמור, יראו את התכנית הנדרשת כמאושרת על ידי המועצה הארצית.
התאמת הוראות החוק
40ז.
בהליכים לאישור תכנית נדרשת ינהגו לפי הוראות חוק זה, זולת ההוראות המיוחדות והשינויים המפורטים להלן:
(1) בסעיף 1א(א), במקום "בשני עיתונים" יבוא "בשלושה עיתונים" ובמקום "שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ" יבוא "שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים";
(2) הוראות סעיפים 77, 110 ו- 111, והוראות סימן ט לפרק ג' לא יחולו;
(3) בלי לגרוע מהוראות חוק זה, הודעה על הפקדת תכנית נדרשת תימסר למי ששר הביטחון הסמיך לעניין זה, והוא יהיה רשאי להשמיע בפני הוועדה את עמדת מערכת הביטחון בנוגע לתכנית הנדרשת;
(4) בסעיף 102, במקום "חודשיים" יבוא "20 ימים" ובמקום "שלושה חודשים יבוא "30 ימים";
(5) הוועדה תדון בהתנגדויות ותחליט בהן תוך 30 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות, ורשאית היא להיעזר לשם כך בחוקר, כהגדרתו בסעיף 107א, שימונה על ידי שר הפנים; מונה חוקר – יוארך המועד האמור בעשרה ימים;
(6) בסעיף 109, במקום "60 ימים" יבוא "30 ימים", ובמקום במקום "30 ימים" יבוא "10 ימים";
(7) מבלי לגרוע מהוראת פסקה (7), לא הוגשו התנגדויות לתכנית נדרשת, יראו את התכנית הנדרשת כמאושרת בידי הוועדה, כעבור 20 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליטה הוועדה אחרת בתוך המועד האמור;
(8) תחילתה של תכנית נדרשת, שאושרה לפי סימן זה, לעניין מתן היתרים ולעניין היטל השבחה היא עם הפרסום הראשון של ההודעה בעיתון;
(9) מועד פרסום ההודעה ברשומות יהיה המועד הקובע לענין תביעת פיצויים לפי סעיף 197;
(10)
(א) חבר הוועדה כאמור בסעיף קטן 40ג(א)(8) רשאי, בתוך 10 ימים ממועד החלטת הוועדה על הפקדת תכנית נדרשת, לדרוש שהתכנית הנדרשת תובא לאישור הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית, ומשעשה כן תדון הוועדה האמורה בתכנית הנדרשת ותחליט לגביה בתוך 15 ימים; לא החליטה הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית בתוך המועד האמור, יראו את התכנית הנדרשת כמאושרת על ידה;
(ב) מי שרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית, רשאי, תוך 15 ימים מיום שקיבל הודעה על ההחלטה, לערור עליה לפני ועדת הערר האמורה בתוספת הראשונה והיא תדון ותחליט בערר בתוך 15 ימים מיום שהוגש לה;
(11) על אף האמור בסעיפים 6, 7 ו-11 של התוספת הראשונה, ניתן לאשר תכנית נדרשת למטרה לא חקלאית במידה והדבר נדרש לשם הורדת כמות הבנינים להם לא ניתן היתר בניה בתחום רשות מקומית נדרשת;
(12) בכותרת תכנית נדרשת יצוין כי היא אושרה לפי חוק זה וכי הוראות חוק זה חלות עליה.
בקשה להיתר בניה לפי תכנית נדרשת
40ח.
(א) הוועדה המקומית תפנה לכל בעל בנין או מי שחייב בהגשת בקשה להיתר בניה על פי הוראות חוק זה, המצוי בתחום הרשות המקומית הנדרשת, בדרישה להגיש בקשה להיתר בניה תוך פרק זמן שייקצב על ידי הוועדה המקומית ואשר לא יפחת מ-60 ימים.
(ב) לא הגיש בעל מבנה או מי שחייב לבקש היתר לפי הוראות חוק זה בקשה להיתר בניה בפרק הזמן שנקצב להגשת בקשה להיתר בניה, תעביר הוועדה המקומית את הטיפול לנציג היועץ המשפטי לממשלה לנקיטה בהליכים פליליים בהתאם לחוק זה."
דברי הסבר
הרקע להצעת חוק זו הוא החלטתו של בית המשפט השלום בחיפה בת.פ ת"פ 4106-05 מיום 26.10.05 אשר במסגרתה סרב להטיל עונש של קנס או מאסר או כפל אגרה לעברייני בניה בעוספיא ובדלית אל כרמל.
מן הראיות שנשמעו עלה כי כ 60%-70% מהבתים בשני ישובים אלו בנויים ללא היתרי בניה וכי אין לכפרים אלו תשתית תכנונית ראויה.
השופט ציין כי הוא מחזיק בעמדתו בקשר להעדר הצדק בהגשת כתבי אישום בעבירות תכנון ובניה מן הסוג הנדון בכתבי האישום שהועמדו בפני השופט באותו התיק.
השופט פיש ציין בגזר דינו כי:
"לא אחזור על מה שנכתב ואומר רק כי טענת ההגנה מן הצדק התקבלה לאחר שמיעת עדים רבים, לרבות נציגי הרשויות אשר לא הותירו ספק כי לא קיים מערך תכנוני מתפקד ולו ברמה מינימאלית באזור דלית אל כרמל ועוספיה מזה שנים רבות וכי מדובר באזור שקיים בו כאוס תכנוני מוחלט.
טעם נוסף לזיכוי הנאשמים אשר פורט בפסק הדין היה כי המדינה מנועה מלהמשיך לבקש להרשיע עברייני בניה במקום שהיא נמנעת במכוון באופן מוחלט מאכיפת הדין מזה שנים רבות, כאשר התברר כי במשך עשר השנים האחרונות לא בוצע אף צו הריסה מתוך מאות רבות שניתנו.
להבנתי, המשך הגשת כתבי אישום במצב זה עלול להכתים את הרשות השופטת במחדלים הקשים של הרשות המבצעת".
בגזר הדין שניתן ביום 26.10.09 הוסיף בית המשפט כי:
"שקלתי אם אין מקום לפסוק את העונשים המקובלים לגבי עבירות תכנון ובניה אולם אין זה איזור רגיל או אף קרוב לרגיל ואין צורך לחזור על מה שנקבע בקשר להעדר תכנון, והעדר אכיפה באזור מזה שנים ארוכות כאשר נראה כי הביטוי היחיד לנוכחות החוק הינו בדמות כתבי אישום המוגשים נגד תושבי האזור בנושאי תכנון ובניה. באזור דלית אל כרמל ועוספיה לא קיימות תכניות בניה בעלות קשר למציאות והלכה למעשה לא קיים תכנון בר תוקף באזור...
ואציין רק כי שכונות שלמות באזור שנבנו זה מכבר זולגות החוצה מקווי המתאר הישנים המאושרים ולא קיימות לגביהן תכניות תקפות ומכורח המציאות חלק ממשרדי הממשלה שתפו פעולה בהקדמתן למרות שהבניה אינה מאושרת וסיפקו להן תשתיות שונות, לרבות מבני ציבור. תחום השיפוט ותחום התכנון של האזור אינם מותאמים למצב בשטח או לתכניות פיתוח העומדות על הפרק (ראו סעיף 50 לפסק הדין מיום 20.2.08).
בנסיבות, הגעתי למסקנה כי אין מקום להטלת עונשי מאסר, קנס או כפל אגרה (ראו הקביעות של בית המשפט המחוזי בעמ' 13 לפסק דינו פסקה 3) קנסות ואגרות יהוו לא יותר ממס נוסף הנגבה אגב בניה, ללא שיש בו את המאפיינים הדרושים לגביית מס כגון קריטריונים אחידים וצפיות. כמו כן, לא מצאתי כי קיימת הצדקה להטיל עונשי מאסר על הנאשמים שהינם כולם אנשים נורמטיביים, אזרחים מן השורה המבקשים לשווא, מזה תקופה ארוכה, לקבל שירות אשר זכאי לו כל אזרח במדינה ואשר רק המדינה יכולה לספק, והוא שירותי תכנון. בעבירות בניה שמירת המסגרת התכנונית היא העיקר ועל כן העונשים שינתנו ישקפו היטב זה בלבד (רע"פ 5584/07 פינטו נ. עיריית חיפה ואח', סעיפים 11 – 20 נבו)."
עוספיא ודלית אל כרמל אינם שני הישובים היחידים בישראל המוזנחים מחמת העדר תכנון.
העדר תכנון היא אחת הסיבות העיקריות לבניה הבלתי חוקית בכפרים רבים בהם הבניה הבלתי חוקית מגיעה למימדים בלתי סבירים שמעל ל 25% מכלל המבנים הבנויים שלא כחוק.
באותם ישובים שאין בהם תשתית תכנונית ראויה אין זה מן הראוי כי יוגשו כתבי אישום בטרם ניתנה לתושבים שומרי החוק האפשרות לקבל היתרי בניה.
החוק נועד להגיש תוכניות בהליך מהיר כדוגמת הול"ל שהוקם על פי הוראת שעה משנת 1990 ויאפשר פיתרון מהיר ויצירת יציבות תכנונית בכל אותם ישובים נצרכי תשתית תכנונית.
אין ספק כי הבניה הבלתי חוקית הפכה להיות מכת מדינה ורק אם רשויות המדינה ייעשו ככל שביכולתם ליצירת תשתיות תכנוניות ניתן יהיה להעמיד לדין את פורעי החוק.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' בטבת התשע"א – 13.12.10