הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין
כרמל שאמה
זבולון אורלב
דוד אזולאי
פ/2658/18
הצעת חוק הגנת הסביבה (הפחתת פסולת אלקטרונית ומחזורה), התשע"א–2010
מטרות
1.
חוק זה מטרתו למנוע ולצמצם היווצרות פסולת אלקטרונית, לעודד שימוש חוזר בפסולת האלקטרונית, מחזור מכשירים אלקטרונים ופסולת אלקטרונית וייצור מוצרים אלקטרוניים אשר פגיעתם בסביבה מזערית, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"פסולת אלקטרונית" – פסולת שמקורה במכשיר אלקטרוני או רכיב ולמעט פסולת שמקורה בציוד ביטחוני כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו–2006;
"מכשיר אלקטרוני" – מכשיר בעל רכיב הדורש זרם חשמלי או שדה אלקטרומגנטי לשם פעולתו וכן מכשיר המייצר או המעביר זרם או שדות אלקטרומגנטיים והמתוכנן לעבוד במתח שאינו עולה על 1000 וולט בזרם חילופין ו-1500 וולט בזרם ישר, לרבות מכשיר המצוי בתוספת הראשונה;
"רכיב" – חלק המשמש לצורך תפקודו של מכשיר אלקטרוני;
"נקודת איסוף" – מתקן נייח שנאספת בו פסולת אלקטרונית לצורך העברתו למחזור או לשימוש חוזר;
"מחזור" – כהגדרתו בחוק פינוי ואיסוף פסולת למחזור התשנ"ג–19931 ולמעט שריפה ללא השבת אנרגיה;
"יבואן" – מי שמייבא מכשיר אלקטרוני המיועד לשימוש אחר, למעט יחיד המייבא לשם שימוש אישי;
"יצרן" – מי שמייצר, בעצמו או באמצעות אחר, מכשירים אלקטרוניים;
"מתקן טיפול" – מתקן לטיפול בפסולת אלקטרונית, לרבות תיקון, שדרוג, שימוש חוזר או מחזור;
"משווק" – אדם שעסקו או חלק בעסקו במכירת מכשירים אלקטרוניים, לרבות מוצרים הנמכרים באמצעות רשת האינטרנט;
"הממונה" – מי שהשר הסמיכו להיות ממונה לעניין הוראות חוק זה מבין עובדי משרדו;
"השר" – השר להגנת הסביבה.
אחריות יצרן ויבואן ויעדי טיפול שנתיים
3.
(א) יצרן או יבואן יפעלו, מדי שנה, להעברת פסולת אלקטרונית למתקן טיפול בשיעורים המפורטים להלן, מסך משקלם הכולל של כל המוצרים ששווקו על ידם בשנה שחלפה:
(1) שיעור של 20% ממשקלם של המוצרים המופיעים בסעיף 1,10 לתוספת הראשונה, בשנת 2012;
(2) שיעור של 40% ממשקלם של המוצרים המופיעים בסעיף 1,10 לתוספת הראשונה, בשנת 2013;
(3) שיעור של 60% ממשקלם של המוצרים המופיעים בסעיף 1,10 לתוספת הראשונה, בשנת 2014;
(4) שיעור של 80% ממשקלם של המוצרים המופיעים בסעיף 1,10 לתוספת הראשונה, משנת 2015 ואילך;
(5) שיעור של 15% ממשקלם של המוצרים המופיעים בסעיף 3,4 לתוספת הראשונה בשנת 2012;
(6) שיעור של 30% ממשקלם של המוצרים המופיעים בסעיף 3,4 לתוספת הראשונה בשנת 2013;
(7) שיעור של 50% ממשקלם של המוצרים המופיעים בסעיף 3,4 לתוספת הראשונה בשנת 2014;
(8) שיעור של 75% ממשקלם של המוצרים המופיעים בסעיף 3,4 לתוספת הראשונה משנת 2015 ואילך;
(9) שיעור של 15% ממשקלם של המוצרים המופיעים בסעיף 2,5,6,7,8,9 לתוספת הראשונה בשנת 2012;
(10) שיעור של 30% ממשקלם של המוצרים המופיעים בסעיף 2,5,6,7,8,9 לתוספת הראשונה בשנת 2013;
(11) שיעור של 45% ממשקלם של המוצרים המופיעים בסעיף 2,5,6,7,8,9 לתוספת הראשונה בשנת 2014;
(12) שיעור של 70% ממשקלם של המוצרים המופיעים בסעיף 2,5,6,7,8,9 לתוספת הראשונה משנת 2015 ואילך;
(13) שיעורים, כפי שקבע השר, למכשירים שאינם מנויים בתוספת הראשונה.
(ב) עמד יצרן או יבואן ביעדים כאמור בסעיף קטן (א), לא יטפל בפסולת אלקטרונית נוספת בדרך של שריפה ללא הפקת אנרגיה.
(ג) מבלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (א), יצרן, יבואן או משווק אשר מכר מכשיר אלקטרוני לקונה יקבל לידיו בעת המכירה, מהקונה וללא תמורה, כל מכשיר אלקטרוני משומש ויעבירם למתקן טיפול.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), יצרן, יבואן או משווק ששטח רצפת המקום בו נמכרים על ידו מכשירים אלקטרונים אינו עולה על 150 מטרים מרובעים, אינו חייב לקבל מכשירים אלקטרונים מסוג שאינו נמכר על ידו.
חובת דיווח של יצרן או יבואן
4.
(א) יצרן או יבואן ידווחו לממונה, אחת לשישה חודשים ולא יאוחר מתום 30 ימים לאחר ששת החודשים האמורים, על כל אלה:
(1) סוגם, מספרם ומשקלם של כלל המכשירים האלקטרונים שנמכרו על ידו במשך ששת החודשים האמורים;
(2) סוגם, מספרם ומשקלם של כלל המכשירים האלקטרונים שהועברו על ידו למתקני טיפול במשך ששת החודשים האמורים;
(ב) יצרן או יבואן ינהל רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובות הדיווח לפי סעיף קטן (א).
(ג) דיווחים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממונה לא יאוחר מתום 30 הימים שלאחר ששת החודשים כאמור בסעיף קטן (א), כשהם מבוקרים וחתומים על ידי רואה חשבון, במתכונת שיורה עליה הממונה.
(ד) יצרן או יבואן יאפשר לממונה לעיין ברישום שהוא מנהל לפי הוראות סעיף קטן (ג), בשעות העבודה המקובלות, וימסור לו, לפי דרישתו, העתק מרישום זה.
(ה) לא מסר יצרן או יבואן דיווח כאמור בסעיף זה, או שמסר דיווח אשר לממונה יש טעמים סבירים להניח לגביו שאינו נכון, רשאי הממונה, לאחר שנתן ליצרן או ליבואן הזדמנות להשמיע את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את שיעורי כלל המכשירים האלקטרוניים שהועברו לטיפול על ידי החייב בהעברה במהלך תקופת הדיווח; חזקה על קביעה כאמור כי היא מדויקת אלא אם החייב בהעברה יוכיח אחרת.
חובת סימון
5.
(א) יצרן או יבואן יצרף להוראות השימוש המצורפות למוצרים המופיעים בתוספת השלישית לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג–19832, הנמכרים תחת שמו, או תחת שם מותג הנמצא בבעלותו, מידע על פי הנוסח המופיע בתוספת השנייה.
(ב) לא ייצר יצרן ולא ישווק יבואן מכשירים אלקטרוניים הנמכרים תחת שמו, או תחת שם מותג הנמצא בבעלותו, אלא אם כן מודפסים עליהם או על תווית שעליהם, או על אריזתם, במקום בולט ובצבע וגודל ברורים לעין, הפרטים הבאים:
(1) המילים "אסור להשליך מוצר זה לפח האשפה";
(2) המילים "מוצר זה ניתן להחזרה בנקודת איסוף", בצירוף הסמליל המופיע בתוספת השניה;
(3) פרטי התקשורת לבירור אפשרויות החזרת המכשיר האלקטרוני.
(ג) יבואן יסמן המכשירים האלקטרונים אותם הוא מייבא כאמור בסעיף קטן (ב) בטרם ייבואם, או במחסן רישוי כהגדרתו בפקודת המכס3.
אחריות רשות מקומית
6.
(א) רשות מקומית תציב בתחומה נקודת איסוף אחת או יותר למכשירים אלקטרונים ולפסולת אלקטרונית שתהא נגישה לציבור ללא תשלום, כמפורט להלן:
(1) ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 30,000 נפש – נקודת איסוף אחת;
(2) ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 50,000 נפש – שתי נקודות איסוף;
(3) ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 100,000 נפש – שלוש נקודות איסוף;
(4) ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 200,000 נפש – ארבע נקודות איסוף;
(5) ברשות מקומית שמספר תושביה עולה על 200,000 נפש – חמש נקודות איסוף.
(ב) לעניין סעיף זה – "מספר תושבים" – מספר התושבים הרשום במרשם האוכלוסין.
(ג) רשות מקומית תעביר את המכשירים האלקטרונים והפסולת האלקטרונית מנקודות האיסוף בתחומה למתקן טיפול.
(ד) רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000 תפעיל, ללא תשלום, שירות איסוף של מכשירים אלקטרונים ופסולת אלקטרונית שמשקלם עולה על 10 קילוגרם שיאספו מבתי תושביה, לצורך העברתם לטיפול; רשות מקומית רשאית לאסוף מכשירים אלקטרונים ופסולת אלקטרונית כאמור שמשקלם אינו עולה על 10 קילוגרם כאמור.
(ה) רשות מקומית רשאית שלא לקבל או לאסוף מכשירים אלקטרונים או פסולת אלקטרונית שיש בהם כדי לסכן את הסביבה או את בריאות הציבור.
(ו) מידע אודות שירות האיסוף ונקודות האיסוף הנמצאות בתחומה, וכן מידע כאמור בתוספת השלישית יפורסם באתר האינטרנט של הרשות המקומית.
(ז) רשות מקומית רשאית להתקין חוקי עזר בכל עניין הדרוש לביצוע הוראות חוק זה, והסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי סעיף 258 לפקודת העיריות, וסעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות, תהיינה נתונות, לגבי חוקי עזר כאמור, גם בידי השר להגנת הסביבה.
חובת דיווח על רשות מקומית
7.
רשות מקומית תדווח לממונה בתום כל שנה, לגבי השנה שקדמה לה, על אלה –
(1) מיקומם ושעות הפתיחה של תחנות האיסוף ושירותי האיסוף לפסולת אלקטרונית המופעלים על ידה;
(2) מספרם ומשקלם של המוצרים שתקבלו על ידה בתחנות האיסוף ובשירותי האיסוף והועברו למתקן טיפול.
הקמת תאגיד
8.
(א) לשם קיום חובותיו לפי חוק זה, רשאי יצרן או יבואן, לקבל שירותים מהתאגדות שהוכרה על ידי הממונה לפי הוראות סעיף 9, (להלן – התאגדות מוכרת) ואולם אין בקבלת שירותים מהתאגדות מוכרת כדי לגרוע מחובותיו של יצרן או יבואן לפי הוראות חוק זה.
(ב) חלקו של יצרן או יבואן בהתאגדות המוכרת יהיה משקלה של הפסולת האלקטרונית שלו החייבת בהעברה למתקן טיפול בשנה אחת, מחולקת בסך משקלה של הפסולת האלקטרונית החייבת בהעברה למתקן טיפול של כלל חברי ההתאגדות.
(ג) יצרן או יבואן שהתקשר עם התאגדות מוכרת יוודא כי ההתאגדות מוסרת לו דיווח תקופתי, לפחות פעם בחצי שנה, על עמידתה בהוראות לפי חוק זה ועל הפעולות שהיא נוקטת לשם כך; מצא יבואן או יצרן, כי ההתאגדות לא מסרה דיווח כאמור, או כי אינה עומדת בהוראות לפי חוק זה, או שאינה צפויה לעמוד בהוראותיו כאמור, ינקוט בכל האמצעים הסבירים העומדים לרשותו על מנת להבטיח עמידה בהוראות חוק זה.
הכרה בהתאגדות
9.
(א) הממונה רשאי להכיר בהתאגדות יצרנים או יבואנים, אם התקיימו בה כל התנאים האלה:
(1) היא התאגדות רשומה בישראל;
(2) היא הוקמה שלא למטרות רווח;
(3) מטרתה היחידה של ההתאגדות היא ביצוע חובות יצרנים או יבואנים לפי חוק זה ופעולות נוספות לקידום מטרות חוק זה, בין בעצמה ובין באמצעות אחרים;
(4) מנהל ההתאגדות ובעל שליטה בה, לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין ההתאגדות ראויה להיות גוף מוכר; לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–19684;
(5) היא מיועדת לתת שירותים ליצרנים וליבואנים בהיקף העולה על היקף מזערי שקבע השר;
(6) היא בעלת הון עצמי מספיק, להנחת דעתו של הממונה, והמציעה בטוחות לשם הבטחת עמידתה במטרה כאמור בפסקה (3);
(7) תנאים נוספים ככל שקבע השר.
(ב) הממונה רשאי לסרב לתת למבקש הכרה, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן אין זה ראוי לתת למבקש הכרה בהתחשב בשיקולי יעילות הנוגעים, בין השאר, למספר הגופים המוכרים הפועלים בישראל, לנתח השוק של היצרנים או היבואנים הקשורים עם גופים מוכרים או לסוג המכשירים האלקטרונים שהם מייצרים או מייבאים, וכן למספר היצרנים או היבואנים שיתקשרו עם המבקש, נתח השוק שלהם או סוג המכשירים האלקטרונים שהם מייצרים או מייבאים.
(ג) הממונה רשאי להתנות את ההכרה בתנאים, לשנותם ולהוסיף עליהם מעת לעת, במטרה להבטיח את פעילות ההתאגדות המוכרת בהתאם למטרות והוראות חוק זה.
(ד) הממונה רשאי לקבוע תנאים בעניין התשלומים המועברים על ידי יצרן או יבואן להתאגדות וכן בעניין התקשרות ההתאגדות עם כל אדם המבצע פעולות איסוף, טיפול ומחזור של פסולת אלקטרונית.
(ה) הכרה תינתן לתקופה של שלוש שנים.
(ו) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הכרה בהתאגדות כגוף מוכר.
בקשה להכרה בהתאגדות
10.
(א) התאגדות המבקשת לקבל הכרה (בסעיף זה – מבקש) תגיש לממונה בקשה לכך הכוללת את המסמכים והפרטים הבאים:
(1) מסמכי ההתאגדות;
(2) תכנית כלכלית ותוכנית תקציב לכל תקופת ההכרה;
(3) פריסה גיאוגרפית מתוכננת לפעילותה בתקופת ההכרה;
(4) פרטים ומידע נוספים ככל שקבע השר.
(ב) הממונה רשאי לדרוש ממבקש פרטים ומסמכים נוספים ככל שיראה לנכון, לשם בדיקת הבקשה.
(ג) החלטת הממונה בבקשה להכרה תינתן בתוך שלושה חודשים מיום שקיבל את מסמכי הבקשה, לרבות הפרטים או המסמכים שדרש לפי הוראות סעיף קטן (ב).
אחריות ההתאגדות מוכרת
11.
(א) ההתאגדות מוכרת תדווח לממונה, אחת לרבעון, בתום חודש מתום הרבעון שלגביו מוגש הדוח, במתכונת שיורה עליה הממונה, על כל היצרנים והיבואנים המקבלים שירותים ממנה; לעניין זה, "רבעון" – תקופה של שלושה חודשים המסתיימת ביום האחרון של החודשים מרס, יוני, ספטמבר ודצמבר של כל שנה.
(ב) לצורך עמידה ביעדים המפורטים בסעיף 3 רשאית התאגדות מוכרת למחזר פסולת אלקטרונית של יצרנים או יבואנים שאינם מקבלים שירותים ממנה.
(ג) הממונה או מי שהוסמך על ידו רשאי לדרוש מההתאגדות המוכרת וכן מיצרן או יבואן המקבלים שירותים ממנה להמציא לו כל מידע הנוגע לפעילותה של ההתאגדות; נדרשה ההתאגדות, היצרן או היבואן להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שיצוינו בדרישה.
ביטול הכרה בהתאגדות
12.
(א) הממונה, באישור המנהל הכללי של המשרד, רשאי לבטל הכרה בהתאגדות, לאחר שנתן להתאגדות המוכרת הזדמנות לטעון את טענותיה בפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1) חדלו להתקיים בהתאגדות התנאים המופיעים בסעיף 9(א);
(2) ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב או מטעה;
(3) ההתאגדות הפרה תנאים שקבע הממונה להתאגדות;
(4) ההתאגדות הפרה הוראות לפי חוק זה, לרבות אי עמידה ביעדי מחזור;
(ב) ביטל הממונה הכרה, רשאי הוא לתת להתאגדות שלגביה בוטלה ההכרה וכן לכל יצרן או יבואן שקיבל ממנה שירותים ערב הביטול, הוראות לשם הבטחת המשך קיום חובות היצרנים או היבואנים, לרבות המועד והאופן שבהם על היצרנים והיבואנים כאמור לבצע פעולות הנדרשות לשם כך, על מנת להבטיח כי יקוימו מטרות החוק.
הסמכת מפקח
13.
השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונים להם הסמכויות לפי חוק זה, ובלבד שלא יוסמך פקח, אלא אם התקיימו בו כל אלה:
(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
סמכויות מפקח
14.
(א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח –
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע של ההוראות לפי חוק זה או להקל על ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–19955;
(3) להיכנס למקום, לרבות כלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח –
(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)6, בשינויים המחויבים;
(2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–19697 (בסעיף קטן זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
(3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינוים המחויבים.
(ג) סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–19968, בשינוים המחויבים.
זיהוי מפקח
15.
(א) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח הגנת הסביבה, בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח הגנת הסביבה, אותה יציג על פי דרישה.
(ב) חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:
(1) סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;
(2) פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.
(ג) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.
הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי
16.
היה לממונה יסוד סביר להניח כי יצרן או יבואן לא עמד ביעדי הטיפול כאמור בסעיף 3 (בחוק זה – מפר) רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה – הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה, בין היתר, את אלה:
(1) שיעור החריגה מיעדי הטיפול שנקבעו;
(2) שיעור העיצום הכספי והמועד לתשלומו;
(3) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת.
זכות טיעון
17.
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי להגיש טענותיו, בכתב, לממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת ההודעה.
דרישת תשלום
18.
(א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו לפי סעיף 17, אם להטיל על המפר עיצום כספי ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי.
(ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי (לעניין זה – דרישת תשלום); בדרישת תשלום יציין הממונה, בין היתר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור בסעיף 19 והמועד לתשלומו; החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר.
(ג) לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 17, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום שלושים הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
סכום העיצום הכספי
19.
סכום העיצום הכספי יהיה 5,000 שקלים חדשים לכל טון פסולת אלקטרונית אשר חרגה מייעדי הטיפול או חלק ממנו, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 5,000 שקלים חדשים לכל טון פסולת אלקטרונית אשר חרגה מייעדי הטיפול או חלק ממנו בתוספת סכום כאמור מוכפל באחוז שהוא חלקו של החייב מחזור לפי סעיף 3.
המועד לתשלום העיצום הכספי
20.
העיצום הכספי ישולם בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 18.
העברת סכום העיצום לקרן לשמירת הניקיון
21.
(א) היצרן או היבואן יעביר את סכום העיצום הכספי לקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–19849 (להלן – הקרן).
(ב) הכספים שיועברו לקרן לפי סעיף זה יתנהלו בחשבון נפרד, וישמשו לעידוד טיפול בפסולת אלקטרונית.
סכום מעודכן של העיצום הכספי
22.
(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא הגיש טענותיו כאמור בסעיף 17 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לעניינים מנהליים לפי הוראות סעיף 24, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
(ב) סכומי העיצום הכספי כאמור בסעיף 19 יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע בכה' בטבת התשע"א (1 בינואר 2011); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של מאה שקלים חדשים; בחוק זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.
הפרשי הצמדה וריבית
23.
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו; בסעיף זה, "הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–196110 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית).
ערעור
24.
(א) הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי חוק זה, אין בה כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת הממונה או אם בית המשפט הורה על כך.
(ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם עיצום כספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
פרסום
25.
הוטל עיצום כספי לפי סעיף זה, יורה הממונה למפר לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה את דבר הטלת העיצום, את שמו של המפר, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה ואת סכום העיצום.
שמירת אחריות פלילית
26.
(א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של יצרן או יבואן בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 27.
(ב) הוגש נגד חייב במחזור כתב אישום בשל עבירה, לא יחויב בשל המעשה המהווה את העבירה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
עונשין
27.
(א) יצרן או יבואן העושה אחד מאלה, דינו – שישה חודשי מאסר וקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק חוק העונשין, התשל"ז–197711 (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו כפל קנס האמור:
(1) לא אפשר קבלה של מכשיר אלקטרוני משומש בניגוד להוראות סעיף 3.
(2) לא הגיש דיווח בניגוד להוראות סעיף 4;
(3) לא סימן מוצרים או נתן אודותיהם מידע לפי הוראות סעיף 5;
(4) לא ניהל רישום או לא העמידו לרשות הממונה בניגוד להוראות סעיף 11;
(ב) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של עשרה אחוזים מסכום הקנס כאמור בסעיף קטן (א), לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ג) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לשם הבטחת מילוי חובה על פי חוק זה.
(ד)
(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי חוק זה, שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.
(2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.
אחריות נושא משרה בתאגיד
28.
(א) נושא משרה בתאגיד או מעביד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד, או בידי עובד מעובדי התאגיד או המעביד, לפי העניין; המפר הוראה זו, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה, וכן דירקטור.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 27 בידי תאגיד, או בידי עובד מעובדי תאגיד או מעביד, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד, או המעביד, לפי העניין, הפרו חובתם לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיחו כי עשו כל שניתן כדי למלא את חובתם.
גבייה
29.
על גבייה של קנס או עיצום כספי לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גבייה)12.
ביצוע ותקנות
30.
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא יתקין בתוך חודש ממועד תחילתו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, תקנות לעניין הפעלתם של מתקני טיפול; השר רשאי להתקין תקנות נוספות לביצועו של חוק זה, לרבות תקנות בדבר אופן מסירת הדיווח על פי סעיף 4.
שמירת דינים
31.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
תיקון חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים
32.
בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס–200013, בתוספת הראשונה, בפרט 32, אחרי פסקה (9) יבוא:
"(10) החלטת ממונה לפי חוק הפחתת פסולת אלקטרונית ומיחזורה, התשע"א–2010."
תחילה
33.
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.
תוספת ראשונה
(סעיף 2)
1. מכשירי חשמל גדולים
מכשירי חשמל המשמשים לקירור, שימור או אחסנת מזון, לרבות מקררים ומקפיאים.
מכונות כביסה.
מייבשי כביסה.
מדיחי כלים.
מכשירי חשמל המשמשים לבישול והכנת מזון, לרבות תנורי בישול, טוסטר אובן, כיריים חשמליות ותנורי מיקרוגל.
מכשירי חשמל המשמשים לחימום חדרים או מיטות, לרבות רדיאטורים.
מכשירי חשמל המשמשים לאוורור או קירור, לרבות מאווררים חשמליים ומזגנים.
2. מכשירי חשמל קטנים
מכשירים חשמליים המשמשים לניקוי, לרבות שואבי אבק ומטאטאים חשמליים.
מגהצים.
מצנמים.
סירי טיגון חשמליים.
מכונות קפה.
מכשירים חשמליים המשמשים לאיטום או פתיחת אריזות.
סכינים חשמליים.
מכשירים חשמליים לעיצוב שיער ולטיפוח הגוף.
מכשירי גילוח חשמליים.
שעונים.
מכשירים חשמליים המיועדים לצרכי מדידה או בקרה.
3. מחשבים ותקשורת
מעבדים.
שרתי מחשב.
מחשבים אישיים, לרבות מקלדות, עכברים וצגי מחשב.
מחשבים ניידים.
מחשבי כף יד.
מדפסות.
מכונות צילום.
מכונות כתיבה חשמליות.
מחשבונים.
מכשירים חשמליים אחרים שנועדו לצורכי איסוף, אחסון, עיבוד והצגת מידע.
מסופים.
מכשירי פקס.
מכשירי טלגרף.
מכשירי טלפון.
מכשירי טלפון נייד.
מזכירות אלקטרוניות.
מכשירים חשמליים אחרים שנועדו לצורכי העברת קול, תמונה או מידע באמצעות רשת תקשורת.
4. מוצרי צריכה
מקלטי רדיו.
מכשירי טלוויזיה.
מצלמות וידאו.
מציגי מקלטי תמונה (וידאו, DVD , BLU-RAY וכדומה).
ציוד סטריאו.
כלי נגינה חשמליים.
מכשירים חשמליים אחרים שנועדו למטרת הקלטת קול או תמונה.
5. ציוד תאורה
נורות פלורוסנטיות, למעט נורות לשימוש ביתי.
6. כלי עבודה חשמליים
מקדחות.
מסורים חשמליים.
מנסרות חשמליות.
ציוד חשמלי לעבודות נגרות או פרזול.
7. ציוד ספורט וצעצועים
רכבות ומכוניות חשמליות.
קונסלות משחקי וידאו.
ציוד ספורט בעל רכיבים חשמליים.
8. ציוד רפואי (למעט ציוד מזוהם)
ציוד לטיפול באמצעות קרינה.
ציוד קרדיולוגי.
ציוד דיאליזה.
ציוד הנשמה.
ציוד רפואי חשמלי אחר לצורכי גילוי, מניעה, ניטור וטיפול.
9. ציוד ניטור ובקרה
9.1 גלאי עשן.
9.2 תרמוסטטים.
9.3 ציוד חשמלי אחר למטרת ניטור ובקרה.
10. מתקני חלוקה אוטומטיים
10.1 מכונות שתייה למשקאות.
10.2 מכונות למכירת מזון.
10.3 מכשירים למשיכת מזומן.
10.4 מתקני חלוקה אוטומטיים אחרים המשמשים לחלוקת מוצרים מכל סוג.
תוספת שנייה
(סעיף 5)
תוספת שלישית
(סעיף 6)
"אל תשליך מוצר זה יחד עם שאר הפסולת הביתית בתום השימוש בו, אלא העבר אותו לנקודת איסוף מוסדרת לשם העברתו למחזור. מחזור המוצר תורם לשמירה על הסביבה."
"لا ترمي هذا المنتوج بعد الإنتهاء من إستعماله إلى سلة النفايات البيتية, إنما أنقله لنقطة مخصّصة لإعادة تدويره. عملية إعادة التدوير تساهم في المحافظة على البيئة."
דברי הסבר
פסולת אלקטרונית מעוררת דאגה גוברת והולכת באירופה, בארה"ב וברחבי העולם כולו. דאגה זו נובעת הן מכמויות הפסולת הגדלות בהתמדה, פי שלושה מקצב הגידול של הפסולת הביתית והן מההכרה בגודל הסיכון הסביבתי והבריאותי הטמון בטיפול הלקוי בפסולת זו.
מוצרים אלקטרוניים רבים הנמצאים בשימוש יומיומי בבתי המגורים ובמשרדים בישראל מכילים חומרים מסוכנים. במצב הקיים כיום בישראל, לא מתקיימת כל הפרדה של המוצרים האלקטרוניים בתום השימוש בהם מכלל הפסולת. הפסולת האלקטרונית המכילה מרכיבים מסוכנים נאספת עם הפסולת הביתית, נדחסת, נשברת ומתפרקת, ולכך השלכות סביבתיות ובריאותיות קשות. מתכות כבדות, ביניהן כספית, קדמיום ועופרת עשויות להיפלט לסביבה ולהביא לזיהום קרקעות ומי תהום. פתרון הקצה השכיח בישראל, דהיינו, הטמנה באתרי סילוק פסולת, אינו נותן מענה לבעיות הסביבתיות והבריאותיות החמורות הנובעות מהמצאות חומרים מסוכנים בזרם הפסולת הביתית. על פי מחקר שנערך בארה"ב משקל הפסולת האלקטרונית הוא רק אחוז אחד מכלל הפסולת הביתית, אולם היא מהווה 70% מתכולתה הרעילה.
חוק זה מתבסס על הדרישות הקבועות בדירקטיבה האירופית לטיפול בפסולת אלקטרונית משנת 2003 (Waste Electrical and Electronic Equipment Directive, European Community directive 2002/96/EC), המאמצת את התפיסה המקובלת בעולם, לפיה יש להטיל את האחריות לטיפול בזיהום על הגורם המזהם (עיקרון אחריות היצרן המורחבת). לפי עקרון זה, היצרנים (והיבואנים) אחראים למוצריהם בסוף מחזור החיים של המוצר.
עיקריה של תפיסת אחריות היצרן המורחבת הם: הגדרת היקף אחריותם הפיננסית של היצרנים בנוגע לאיסוף, שינוע ומחזור המוצרים; הצבת יעדים לאיסוף וטיפול; הקניית נהלי דיווח ואכיפה; יצירת תמריצים ליצרנים כך שבעת תכנון המוצר ילקחו בחשבון שיקולים הנוגעים למחזור או לשימוש חוזר; יצירת תמריצים לצרכנים להחזרת המוצרים המשומשים.
החוק קובע יעדי טיפול שנתיים המחייבים את היצרנים והיבואנים להעביר פסולת האלקטרונית לטיפול באחוזים גבוהים, בהתאם לסוג הפסולת. בנוסף, החוק קובע מנגנוני אכיפה שיבטיחו כי הטיפול יתבצע בהתאם לנהוג בחוקי אחריות יצרן אחרים.
החוק גם מטיל חובה על חנויות העוסקות במכירה של ציוד אלקטרוני וכן על הרשויות המקומיות להעמיד לרשות התושבים את האפשרות להעביר לטיפול את הפסולת האלקטרונית שלהם.
סעיף 2
"פסולת אלקטרונית" – הסעיף מגדיר מהי פסולת אלקטרונית באמצעות קביעה של סממנים טכניים הנוגעים למכשיר האלקטרוני ממנה היא הגיעה.
סעיף 3
מוצע לקבוע יעד טיפול שנתיים של פסולת אלקטרונית שיעלה באופן הדרגתי עד ליעד טיפול של בין 70 ל-80 אחוזים, בהתאם לסוג המוצרים מהם נוצרה הפסולת האלקטרונית. לשם ההגעה ליעד זה נקבעה תקופת ביניים בת כ- 3 שנים, על מנת לאפשר ליצרנים וליבואנים לקיים את הוראות החוק בצורה נאותה.
סעיף 4
כמקובל בחוקים דומים, מוצע לחייב יצרנים ויבואנים לדווח אודות כמות המכשירים שנמכרו על ידם והועברו לטיפול, על מנת שיהיה ניתן לעקוב אחר יישום החוק ויצור מאגר מידע אמין בו יעשו שימוש הגורמים הרלוונטיים.
סעיף 5
כפי הנהוג באירופה מזה זמן, מוצע לחייב יצרנים ויבואנים של מכשירים אלקטרונים לצרף לאריזות המוצרים סימון המסביר כיצד יש לנהוג במוצר בסוף חייו ומה הם הדרכים לכך.
סעיף 6
על מנת להפוך את מערך האיסוף של הפסולת האלקטרונית ליעיל ובבעל פריסה ארצית, מוצע לחייב את הרשויות המקומיות להעמיד לרשות הציבור נקודות איסוף לפסולת אלקטרונית לרשות תושביה. בנוסף, מוצע כי ברשויות מקומיות גדולות, יופעל גם שירות של איסוף של פסולת אלקטרונית כבדה (מקררים, מכונות כביסה וכדומה) מבתי התושבים.
סעיף 7
מוצע לחייב את הרשות המקומית בדיווח אודות הפעלת תחנות האיסוף ושירותי האיסוף לפסולת אלקטרונית בתחומה.
סעיפים 8 עד 12
מטרתם של סעיפים אלה לאפשר הקמתו של תאגיד שיעסוק באיסוף פסולת המכשירים האלקטרונים, בדומה למתכונת בהם פועלים תאגידי מחזור דומים באירופה, תוך קביעת התנאים לכך. תאגידים אלה דואגים לאסוף ולטפל בפסולת האלקטרונית ואף גובים את עלות האיסוף והטיפול מן היצרנים והיבואנים החברים בהם, בהתאם לכמות הפסולת האלקטרונית שכל יבואן או יצרן אחראי לה.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ ואחרים (פ/2633/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז בחשוון התשע"א – 25.10.10