הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת ישראל חסון
רחל אדטו
גדעון עזרא
איתן כבל
מרינה סולודקין
רונית תירוש
יריב לוין
מיכאל בן-ארי
חיים אמסלם
מירי רגב
פ/2680/18
הצעת חוק המרכז למורשת הארמית-מרונית, התשע"א–2010
פרק א': מטרת החוק
מטרת החוק
1.
מטרתו של חוק זה להקים מרכז לחקר המורשת הארמית-מרונית.
פרק ב': פרשנות
הגדרות
2.
בחוק זה –
"הארכיון" – ארכיון המרכז שהוקם לפי סעיף 27;
"הגנז", "הגנזך", "חומר ארכיוני", "מוסד ממוסדות המדינה" – כהגדרתם בחוק הארכיונים, התשט"ו–19551 (להלן – חוק הארכיונים);
"המכון" – המכון לחקר המורשת הארמית-מרונית שהוקם לפי סעיף 20;
"המרכז" – מרכז לחקר המורשת הארמית-מרונית בישראל;
"מוסד מוכר", "המועצה להשכלה גבוהה" – כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19582;
"השר" – שר הפנים.
פרק ג': המוסדות
הקמת המרכז
3.
יוקם מרכז לחקר המורשת הארמית-מרונית; המרכז יכלול את המכון והארכיון.
סימן א': המרכז
מעמד המרכז
4.
(א) המרכז יהיה תאגיד.
(ב) המרכז יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]3.
המועצה
5.
(א) למרכז תהיה מועצה בת 20 חברים, שימנה השר, ואלה חבריה:
(1) נציג, לפי המלצת ראש הממשלה, מבין עובדי משרד ראש הממשלה;
(2) שני נציגים, לפי המלצת השר, מבין העובדים הבכירים במשרדו;
(3) נציג, לפי המלצת שר המדע והטכנולוגיה, מבין העובדים הבכירים במשרדו ;
(4) נציג, לפי המלצת שר התרבות והספורט, מבין העובדים הבכירים במשרדו;
(5) נציג, לפי המלצת שר החינוך, מבין העובדים הבכירים במשרדו;
(6) הגנז או עובד הגנזך לפי המלצתו;
(7) ארבעה אנשי אקדמיה בעלי מומחיות בתחומים הנוגעים לפעילות המרכז, לאחר התייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה;
(8) ראש הרשות המקומית שהמרכז פועל בתחומה;
(9) נציג מרכז השלטון המקומי, לפי המלצת מרכז השלטון המקומי;
(10) שבעה נציגי ציבור, ובהם ראש "העמותה הארמית-מרונית בישראל".
(ב) שליש לפחות מחברי המועצה יהיו מבני העדה הארמית-מרונית בישראל.
יושב ראש המועצה
6.
המועצה תמנה, באישור השר, את היושב ראש ואת ממלא מקומו מבין חבריה המנויים בפסקאות (7) או (10) שבסעיף 5(א).
תפקידי המועצה
7.
תפקידי המועצה –
(1) לקבוע את מדיניותו הכללית של המרכז ולהתוות את קווי הפעולה שלו;
(2) לקבל דוחות על פעילות המרכז מראש המרכז ולפקח על ביצוע פעילות המרכז;
(3) לאשר את תקציב המרכז ואת תכנית העבודה השנתית שלו;
(4) לדון בדוחות שהמבקר הפנימי של המרכז יגיש לה ולקבל החלטות בעניינם.
סדרי עבודת המועצה
8.
(א) המועצה תתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה.
(ב) יושב ראש המועצה ינהל את ישיבותיה; הוא יזמן את ישיבות המועצה ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן.
(ג) המועצה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שאלו לא נקבעו בחוק זה או לפיו.
פיזור המועצה
9.
(א) ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידה באופן נאות, יודיע לה בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי אם בתוך מועד שיקבע לא תמלא המועצה את המוטל עליה בהתאם להוראות חוק זה כפי שפירט השר בדרישתו, יפזר את המועצה.
(ב) לא מילאה המועצה את שהוטל עליה כאמור בסעיף קטן (א), בתוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר להורות על פיזור המועצה.
כינון מועצה חדשה
10.
החליט השר לפזר את המועצה כאמור בסעיף 9, תמונה מועצה חדשה, בדרך הקבועה בסעיף 5, בתוך שלושים ימים מיום הפיזור.
החזר הוצאות
11.
חבר המועצה לא יקבל מהמרכז שכר בעד שירותו, אך יהיה זכאי להחזר הוצאות שהוציא במילוי תפקידו, בשיעורים שיקבע השר, באישור שר האוצר.
תקופת כהונה
12.
חבר המועצה יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות, וכן למנותו שוב לאחר הפסקה של שלוש שנים רצופות לפחות.
פקיעת כהונה
13.
(א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום כהונתו באחת מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המועצה;
(3) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או הגוף שאותו הוא מייצג במועצה.
(ב) הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המועצה, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה, לפי הוראות סעיף 5.
העברה מכהונה
14.
השר רשאי, לאחר שנועץ ביושב ראש המועצה, להעביר חבר המועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו בשל אחת מאלה:
(1) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו.
(2) נעדר משלוש ישיבות רצופות או מארבע ישיבות בתוך שנה אחת, של המועצה.
תוקף פעולות
15.
קיומה של המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.
ראש המרכז
16.
(א) המועצה, באישור השר, תמנה את ראש המרכז.
(ב) ראש המרכז ימונה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לשוב ולמנותו מחדש, באישור השר, לשתי תקופות כהונה רצופות נוספות, וכן למנותו שוב לאחר הפסקה של שלוש שנים רצופות לפחות.
תפקידי ראש המרכז
17.
תפקידי ראש המרכז –
(1) לנהל את המרכז – המכון והארכיון;
(2) ליישם את החלטות המועצה;
(3) להכין את תכנית העבודה השנתית והתקציב השנתי ולהביאם לאישור המועצה;
(4) לדווח למועצה על פעילויות המרכז – המכון והארכיון.
תנאי העסקתו של ראש המרכז ופקיעת כהונתו
18.
(א) המועצה, באישור השר ובהתייעצות עם שר האוצר, תקבע את שכרו ותנאי העסקתו של ראש המרכז.
(ב) ראש המרכז יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;
(2) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות מכלל חבריה;
(3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כראש המרכז.
(ג) הוגש כתב אישום נגד ראש המרכז בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כראש המרכז, רשאי השר להשעותו מכוהנתו עד לסיום ההליך בעניינו, וימונה לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה, לפי הוראות סעיף 16.
מבקר פנימי
19.
למרכז ימונה מבקר פנימי, אשר יפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–19924; המבקר הפנימי יגיש למועצה דוח על ממצאיו.
סימן ב': המכון
הקמת המכון
20.
המרכז יקים מכון למחקר; המכון יפעל להעמקת הידע ולהעשרתו בכל הקשור להיסטוריה, לדברי הימים, לתרבות ולשפה של הקהילה הארמית-מרונית, לשימורה ולהפצתה.
פעילות
21.
המכון יקיים פעילויות אקדמיות לקידום מטרות חוק זה, לרבות קבוצות מחקר, סמינרי מחקר, הרצאות פומביות וכנסים בהשתתפות חוקרים.
ספרייה
22.
המכון יקיים ויפעיל ספריית מחקר ועיון שתתמחה בתחומים האמורים בסעיף 20.
פרסומים
23.
המכון יפרסם מחקרים בתחומי פעילותו.
הוועדה המדעית
24.
(א) המועצה, בהתייעצות עם ראש המרכז, תמנה ועדה מדעית, שתורכב משבעה חברים שהם בעלי מעמד בתחומי המחקר וההוראה האמורים בסעיף 20 במוסדות מוכרים בארץ, ומשני נציגים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
(ב) שניים לפחות מחברי הוועדה המדעית יהיו מקרב בני העדה הארמית-מרונית בישראל.
(ג) הוועדה המדעית תמנה מבין חבריה את יושב ראש הוועדה ואת ממלא מקומו.
(ד) יושב ראש הוועדה ינהל את ישיבות הוועדה; הוא יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדן, מקומן וסדר-יומן.
תפקידי הוועדה המדעית
25.
(א) הוועדה המדעית תאשר תכניות פעולה והצעות שיגיש לה ראש המרכז, לרבות הצעות להעסקת חוקרים ולביצוע מחקרים, בכל עניין הנוגע לפעילותו האקדמית של המכון.
(ב) הוועדה המדעית תייעץ לראש המרכז בכל עניין הנוגע לפעילותו האקדמית של המכון.
הפסקת כהונה
26.
הוראות סעיפים 13 ו-14 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברי הוועדה המדעית.
סימן ג': הארכיון
הקמת הארכיון
27.
המרכז יקים ארכיון; הארכיון יהיה חלק מארכיון המדינה, והוראות חוק הארכיונים יחולו עליו.
הטיפול בחומר הארכיוני
28.
(א) הטיפול בחומר ארכיוני הנוגע ישירות לעדה הארמית-מרונית יהיה נתון לארכיון.
(ב) השר, לאחר התייעצות עם הגנז ועם ראש המרכז, יקבע בתקנות את סוגי החומר הארכיוני הנמצא בארכיון המדינה או במוסד ממוסדותיה אשר יועבר לארכיון.
(ג) חומר ארכיוני כאמור בסעיף קטן (ב) יועבר לארכיון, כמקור או בהעתק, באופן שיורה הגנז.
ממונה על הארכיון
29.
הממונה על הארכיון ימונה על ידי ראש המרכז, באישור הגנז, ויקבל את ההוראות וההנחיות בתחום המקצועי מהגנז.
פרק ד': הוראות כלליות
ניגוד עניינים
30.
(א) חבר המועצה, חבר ועדה או עובד המרכז (בסעיף זה – חבר) יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות.
(ב) התברר לחבר כי נושא הנדון בישיבה או מטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ליושב ראש המועצה, ליושב ראש הוועדה או לראש המרכז, לפי העניין.
(ג) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
(ד) בסעיף זה –
"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחברו או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
"קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר, ובן זוגו של כל אחד מאלה.
מימון פעילות
31.
הקמת המרכז ופעילותו ימומנו מתקציב המדינה בכפוף להוראות סעיף 32, כפי שדרוש להוצאות קיומו, החזקתו, פיתוחו וניהול מכלול פעילויותיו, ומתרומות ומהכנסות שיהיו למרכז.
תקציב
32.
(א) המועצה תאשר הצעת תקציב שנתי ותגישה לשר ולשר האוצר לשם אישורם.
(ב) שנת תקציב המרכז תהיה כשנת תקציב המדינה.
עובדים
33.
תנאי העסקתם של עובדי המרכז יהיו כשל עובדי המדינה בתפקידים מקבילים, לפי המלצת המועצה, בשינויים ובתיאומים שיקבע השר בהסכמת שר האוצר.
איסור העברת נכסים
34.
(א) המרכז לא יהא רשאי למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותו, למעט נכסים שפרטים לגביהם, לרבות סוגם ושוויים, נקבעו בתקנות, אלא באישור השר.
(ב) המרכז לא יהא רשאי למשכן נכס שברשותו או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים אלא באישור השר; לעניין זה, "להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים" – לרבות שכירות המקנה זכות לחדשה או להאריכה או שכירות לתקופה נוספת שבהצטרפותן לתקופות השכירות הקודמות עולות יחד על עשר שנים.
(ג) המרכז לא ייטול הלוואה העולה על סכום שקבע השר בתקנות אלא באישור השר ושר האוצר.
ביצוע ותקנות
35.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בעניין סדרי העבודה של המועצה.
דברי הסבר
על מדינת ישראל לחקור, לחנך ולהגביר את המודעות למורשת העשירה של העדה הארמית-מרונית. הארמים-מרונים שימרו עד היום שפה ארמית ייחודית לארץ ישראל ההיסטורית והלבנט. חלק גדול מהם קשרו גורלם בברית-דם עם מדינת-ישראל, ועל המחוקק להכיר בצורך להנציח את מורשתם ובכך לתת ביטוי להערכה שהוא רוחש להם, לתרום לחינוך הדורות הבאים להשתלב בצורה הולמת במדינת ישראל ולהוות דוגמא טובה לחיקוי לכל שאר עמי האזור.
לפיכך, הצעת חוק זו באה במטרה להקים מרכז לחקר מורשת זו, אשר יכלול מכון וארכיון. המרכז יהיה תאגיד ותהיה לו מועצה בת 20 חברים. תפקידי המועצה יהיו: לקבוע את מדיניותו הכללית של המרכז ולהתוות את קווי הפעולה שלו; לקבל דוחות על פעילות המרכז מראש המרכז ולפקח על ביצוע פעילות המרכז; לאשר את תקציב המרכז ואת תכנית העבודה השנתית שלו; לדון בדוחות שהמבקר הפנימי של המרכז יגיש לה ולקבל החלטות בעניינם. המועצה תתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה. המרכז יקים מכון למחקר; המכון יפעל להעמקת הידע ולהעשרתו בכל הקשור להיסטוריה, לדברי הימים, לתרבות ולשפה של הקהילה הארמית-מרונית, לשימורה ולהפצתה. המכון יקיים פעילויות אקדמיות לקידום מטרות חוק זה, לרבות קבוצות מחקר, סמינרי מחקר, הרצאות פומביות וכנסים בהשתתפות חוקרים. כמו כן, המכון יקיים ויפעיל ספריית מחקר ועיון שתתמחה בתחומים שצוינו לעיל. המרכז יקים גם ארכיון שיהיה חלק מארכיון המדינה. הקמת המרכז ופעילותו ימומנו מתקציב המדינה כפי שדרוש להוצאות קיומו, החזקתו, פיתוחו וניהול מכלול פעילויותיו, ומתרומות ומהכנסות שיהיו למרכז.
כיום מתקיימים סיורים באזור גוש-חלב, הרצאות באוניברסיטאות וחוגים שונים לישראלים יהודים ולצליינים מכל העולם, שמתעניינים וצמאים לדעת אודות המורשת הארמית-מרונית, השפה הארמית כפי שהיא מופיעה בספרים הארמיים העתיקים ששמורים עד היום, ההיסטוריה הארמית באזור והישובים של העדה בלבנט ובישראל והקרבה בין הארמים ליהודים בשפתם ובגזעם.
בימי שלישי ושישי מתקיימים שיעורי ארמית בכיתת לימוד מיוחדת בגוש-חלב לילדים ולמבוגרים בני הישוב. כמו כן, במסגרת לימודי בית הספר, הקצה משרד החינוך שעה שבועית אחת להוראת המורשת הארמית לכיתות א' ו ב', ושאיפתם של בני העדה היא להרחיב את שעות הלימוד גם לשכבות גבוהות יותר, כך שבעתיד ייבחנו בנושא התלמידים הארמים-מרונים כחלק מהבגרות בהיסטוריה ובמורשת ארמית. כל הפעולות הללו מתבצעות ביוזמה פרטית לא ממוסדת על-ידי אזרחים ארמים-מרונים ומצריכה פעילות רצינית יותר מטעם המדינה לשימורה בצורה טובה יותר, כך שתופק ממנה תועלת מרבית.
הארמים-מרונים שימרו את השפה הארמית בניב המערבי, שהייתה גם שפתם של יהודי הארץ עד חורבן בית שני, ודוברים אותה בחלק מהמקומות עד היום. בהקשר זה, ראוי לציין כי ישנן אף תחנות טלוויזיה ורדיו שמשדרות בשפה הארמית.
ההכרה במורשת הארמית הייחודית עשויה לתרום לאין-ערוך למדינת ישראל ולכלל אזרחיה באספקטים רבים: מדיניים, פוליטיים, בינלאומיים, אסטרטגיים, ביטחוניים, חינוכיים, כלכליים-חברתיים ותיירותיים. הכרה זו תביא את הנוער הארמי-מרוני והנוצרי להשתלב בצורה טובה יותר במדינת ישראל ולקחת חלק בנטל ובהסברה לטובת המדינה שבה הוא חי.
הקרבה בין שני העמים, שהם בעלי שורשים ארמיים משותפים, קיימת עוד לפני קום המדינה. כל הזרמים המרוניים בלבנט קיימו מגע רצוף עם היהודים ובמיוחד עם התנועה הציונית בארץ ישראל מאז שנות השלושים. ניתן למצוא הוכחות לקשרים המיוחדים שהתקיימו בין שני העמים בדו"חות ובמכתבים ששמורים בארכיונים בארץ, אשר מתארים את ההסכמים ושיתופי הפעולה בין היהודים הציונים לארמים-מרונים.
להלן ציטוט מדו"ח שנכתב על-ידי המחלקה המדינית בסוכנות היהודית מיום ה-24 ליוני 1942. הדו"ח מעיד על תמיכת ההנהגה הארמית-מרונית ביהודים ובציונות. בדו"ח מצוינים דבריו של הפטריארך הארמי-מרוני, אנטון ערידה, מנהיגה הרוחני והאזרחי של העדה, בעת ביקורו בבית הכנסת בעיר ביירות בספטמבר 1937, לאחר שראש קהילת יהודי ביירות מודה לו על תמיכתו:" היהודים הם לא רק אבותינו אלא גם אחינו. אנחנו מאותם שורשים, אנחנו כמעט מדברים אותה שפה, אבותינו הם אבותיכם. אנחנו גאים להיות בנים של אותו גזע. אנחנו מקווים לעבוד ביחד עם היהודים באופן כללי והציונים בפרט. אנו רוצים לעזור אחד לשני ומקווים מכל הלב שאלוהים יציל את היהודים מהשואה והטבח בגרמניה ובפלשתינה". הבישוף הארמי-מרוני, מובארק, שגם הוא נכח באותו ביקור, הביע תמיכה בדברי הפטריארך ואמר:" אני רוצה להבטיח לכם, בני ישראל – אתם שגורשתם מגרמניה ולא התקבלתם בחברות על-ידי הערבים בפלשתינה – שישנו מקום לכם אצלנו בלבנון. אנו עמלים אצל הצרפתים שיאפשרו ליהודים להיכנס ללבנון."
יחסים אלה הגיעו לידי הסכם יחידי כתוב שנחתם בין שני העמים בשנת 1947 במעמד בן-גוריון והפטריארך הארמי-מרוני, אנטון ערידה. בהסכם הנ"ל, מוזכר עניין הקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל ולארמים מרונים בלבנט.
עדות נוספת ליחסים הטובים ולברית שהתקיימה בימים ההם בין שני העמים הוא הגב"ס – גיוס בלתי סדירים. מדובר ביחידה מרונית שלחבריה חולקו נשק ונעליים צבאיות והם נשלחו למשימות, אך לא היוו חלק מחיילי צה"ל באפן רשמי. הללו אומנו והודרכו על-ידי צה"ל ומפקדיהם היו קצינים בצה"ל, אך הם פעלו באופן עצמאי ומעבר לקווי האויב ב-1948.
אותה יחידה, אשר הורכבה מבני העדה הארמית-מרונית בלבנון, פעלה להצלתם והברחתם של יהודי לבנון, סוריה ועיראק בזמן המנדט הבריטי ויהודים שהגיעו מאירופה בזמן השואה לארץ ישראל ואף דאגה להם למסתור, בסיועה של הקהילה המרונית בארץ, ביישובים ברעם, גוש-חלב ובמקומות נוספים. זאת על אף שהבריטים סגרו בפניהם את הגבולות. כידוע, בשלבים מאוחרים יותר, לחמו בני העדה הארמית-מרונית, שהיו חברים בפלנגות ובצד"ל, כתף אל כתף לצד צה"ל בלבנון 18 שנים רצופות עד הנסיגה בשנת 2000, וכיום רבים מהם שוהים בארץ.
בן-גוריון צוטט ביומנו כמי שדיבר במהלך שנת 1954 בצורך להשקיע במרונים לפני שתאבד הזדמנות זו. לדבריו, הכסף היה מוכרח להימצא, אם לא מהאוצר אזי מהסוכנות. לטענתו "יש לזה שורש היסטורי - לשם מטרה כזו מותר לתלות על קרן הצבי מאה אלף דולר, חצי מיליון, מיליון ובלבד שיקום הדבר, ואז שיבוא שידוד מכריע במערכות המזה"ת ותתחיל תקופה חדשה." בהקשר זה, רשם לעצמו יצחק בן-צבי כי "לא זו בלבד שמדובר בעוול מוסרי, אלא נראה לי גם טעות מדינית, שהרי אין הבחנה בין ידיד ושונא".
הארמים-מרונים הם חלק מהעם הארמי ודתם היא הנצרות. על פי המסורת, נוסדה העדה בשנת 350 לספירה על-ידי מרון הקדוש באזור הסהר הארמי הפורה, ארם נהריים, צובא ואנטיוכיה בצפון סוריה של היום. כיום הם מונים כ – 15 מיליון נפש ברחבי בעולם. מתוכם, מיליון נפש יושבים בצפון הר הלבנון ובשני ישובים בארץ ישראל: ברעם – שכולו מורכב ממרונים וגוש-חלב – יישוב מעורב.
הארמים-מרונים התנגדו לכיבוש הערבי והקימו להם בהרי הלבנון אוטונומיה ארמית נוצרית עצמאית משנת 685 ועד 1305 – כ-650 שנים. שפתם המדוברת הייתה השפה הארמית והיא נשארה שפת התפילה והקודש הרשמית למרונים ולכלל הנוצרים המזרחיים שמשתייכים לעם הארמי או לכנסיות הארמיות. מצבם דומה ליהודים שדיברו ערבית בארץ לפני החייאת השפה העברית המדוברת, אבל שמרו על העברית כשפת קודש. הארמים-מרונים הצליחו לשמר את אותה שפה ארמית, שהייתה גם משותפת ליהודים בארץ ישראל לפני חורבן בית שני ועד להשתלטות האיסלאם. הם נלחמו ונפלו להם חללים רבים למען שמירת קיומם עד היום ובמהלך השנים הפכו למיעוט באזורם. הם בנו קשרים טובים עם התנועה הציונית ומנהיגי המדינה לפני ואחרי הקמתה והיו למייסדיה של לבנון הגדולה, מדינת כל אזרחיה. רבים מהם סבורים כי מדובר בטעות היסטורית שמשפיעה עליהם עד היום לרעה והפכה אותם למיעוט בארצם.
כאמור, במורשת הארמית-מרונית משתמשים עד היום בשפה הארמית כשפת הקודש וגם כשפה מדוברת. כך למשל, קיימות הרבה תפילות ושירה בשפה ארמית לאברהם, יצחק ויעקב ("עם אברהם, עם יצחק, עם ישראל שרירא" = עם אברהם, יצחק ויעקב הכוח והאמת) או למשל תפילות בשפה הארמית, אשר קוראות להיטיב עם ציון ולבנות חומות ירושלים.
כמו עברית וערבית, ארמית הינה שפה שמית שיש לה מערכת של כתב עיצורי שבה עיצור הוא מיוצג אבל התנועה לעיתים קרובות נשמטת. כמו מקבילתה הערבית, הכתב הארמי הינו כתב מחובר ונכתב מימין לשמאל. לעומת זאת, בשונה מהכתב הערבי, שלו עד שלוש צורות שונות, תלוי במיקום האות במילה (התחלה, אמצע וסוף), הארמית, כמו האותיות העבריות, היא בעלת שתי צורות שונות בלבד, תלוי באות (אם היא סופית או לא). כמו העברית, לארמית יש 22 אותיות, ובנוסף, יש לה חמש תנועות דיאקריטיות על האותיות (עיצורים) שמבדילות אותן. אותיות אלה מחולקות לשתי קבוצות – קצרות וארוכות.
השפה הארמית המשיכה להתפתח כשפה מדוברת וככתב עד אשר הגיעה לכתב וללהג של היום, שהמרונים שימרו אותו ומשתמשים בו. הוא הכי קרוב ללהג יהודי ארץ ישראל לפני חורבן בית שני ולתרגום אונקלוס והשפה הארמית בתלמוד הירושלמי הארצישראלי.
היהודים והארמים מרונים הם שני מיעוטים זהים במרחב, שהתחברו שוב בחזרת היהודים ארצה, כרתו בריתות והסכמים והיום הם נאבקים על קיומם, תרבותם ומורשתם שיש בה הרבה במשותף. היהודים בחזרתם לארץ התחברו שוב לאדמתם ולמורשתם, שכוללת גם את המורשת הארמית, התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, ספר הזוהר, ספר נחמיה, ספר דניאל, תרגום אונקלוס, הקדיש, הכתובא והרבה מגילות אחרות שנמצאו בארץ.
הצעת חוק זו היא צעד קטן מוסרי ואנושי שהולך יד ביד עם עקרונות הצדק ביהדות ועם מגילת העצמאות. הצעה זו באה לשמר מיעוט ארמי אותנטי ייחודי לאזור, את שפתו ומורשתו הארמית, באופן כזה שבניו יזכו לשוויון, הכרה וייצוג רשמי במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית שמבוססת על כבוד הדדי. זהו חוב מוסרי, שבא להדגיש את התרבות המשותפת ליהדות ולמורשת הארמית-מרונית, בשונה ממדינות ערב שמקיפות את מדינת ישראל ושחלקן מתכחשות לקיומה משום שהיא נוגדת את מדיניות השיערוב באזור.
הצעה זו תאפשר הכרה חוקית ורשמית במורשת הארמית-מרונית במדינת ישראל, תשמר אותה ותגן עליה מפני הכחדה, במיוחד לאור העובדה שהאו"ם הכריז עליה כשפה שעלולה להיכחד, אם לא ייעשו מאמצים לשמרה ולחדשה. הצעת חוק זו תצעיד קדימה את מדינת ישראל והעם היהודי ויישומה יהווה אור לגויים. היא תאפשר למיעוט ארמי ייחודי שהוא בן ברית בארץ לשמר ולו במקצת את מורשתו ושפתו הארמית. בהצעת חוק זו יש אינטרס לאומי עליון, אשר מחזק את מעמדה היהודי והדמוקרטי של ישראל, ובנוסף מחזק את המדינה מבחינה מוסרית, חברתית, הסברתית, מדינית, ביטחונית, אסטרטגית ופוליטית בארץ ובעולם. היא תוביל לשימורו של מיעוט ארמי-מרוני אותנטי, מיעוט נאמן למדינתו, שתרם לה רבות לפני הקמתה ולאחריה ויש לו אינטרסים משותפים רבים עם אזרחיה היהודים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד בחשוון התשע"א – 1.11.10