הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס
פ/2815/18
הצעת חוק הקרימינולוגים, התשע"א–2011
הגדרות
1.
בחוק זה –
"ועדת משמעת" – הוועדה שהוקמה מכוח סעיף 27;
"ועדת הרישום" – הוועדה שהוקמה מכוח סעיף 13 לחוק;
"ועדה רפואית" – ועדה שהוקמה מכוח סעיף 17;
"יו"ר המועצה" – יושב הראש הנבחר של מועצת הקרימינולוגים;
"המועצה" – מועצת הקרימינולוגים שהוקמה מכוח פרק ו' לחוק;
"מחלה מסכנת" – אחת מאלה:
(1) מחלת נפש העשויה לגרום לאי יכולת לעסוק בקרימינולוגיה;
(2) מחלה העשויה לסכן את בריאותם של אלו שבטיפולו של הקרימינולוג או מבקש הרישום;
(3) מצב בריאותי העשוי לשלול ממנו את היכולת לעסוק בקרימינולוגיה לחלוטין, באופן זמני או בצורה חלקית;
"עבודת הקרימינולוג" – עיסוק מקצועי שעיקרו מחקר, הוראה, אכיפת החוק והתערבות לצורך מניעה, טיפול, שיקום וייעוץ, עם יחידים או קבוצות המאופיינים בסטייה, בפשיעה, בעבריינות ובקורבנות;
"קרימינולוג" – מי שכשיר לעסוק בקרימינולוגיה לפי סעיף 6 ונרשם בפנקס הקרימינולוגים;
"קרימינולוג מומחה" – קרימינולוג בעל התמחות שהוכרה על ידי מועצת הקרימינולוגים.
"השר" – שר הרווחה והשירותים החברתיים.
פרק ב': העיסוק בקרימינולוגיה
תחום העיסוק
2.
(א) קרימינולוג רשאי לעסוק בכל עיסוק המוגדר כעבודת קרימינולוג בחוק זה למעט תחומים שיוגדרו על ידי מועצת הקרימינולוגים כתחומי עיסוק המיוחדים לקרימינולוג מומחה, שאינם לפי מסלול התמחותו.
(ב) מי שרישומו בפנקס הותלה לא יעסוק בקרימינולוגיה בתקופת ההתליה.
(ג) קרימינולוג שנרשמו לגביו בפנקס הגבלות לעיסוקו רשאי לעסוק בקרימינולוגיה בכפוף להגבלות הללו.
איסור העיסוק
3.
לא יעסוק אדם בקרימינולוגיה אלא לפי היתר לפי חוק זה או לפי כל דין.
התחזות
4.
לא יתחזה אדם לקרימינולוג, ולא ישתמש אדם בתואר קרימינולוג או בתואר הדומה לו באופן שיש בו כדי להטעות את הציבור, אלא אם הוא קרימינולוג.
סודיות מקצועית
5.
(א) מידע על אדם שהגיע לקרימינולוג במסגרת מקצועו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו, אלא באחת מאלה:
(1) האדם נשוא המידע הסכים, בכתב, לגילוי ובלבד שהקרימינולוג שוכנע כי הגילוי לא יפגע באותו אדם או באדם;
(2) הגילוי דרוש לשם טיפול באותו אדם או בבן משפחתו; לעניין זה, "בן משפחה" – בן זוג, הורה, אח, בן או נכד;
(3) הגילוי דרוש לשם מניעת פגיעה באותו אדם או באדם אחר;
(4) קיימת בחוק חובה או רשות לגילוי המידע;
(5) הגילוי נתבקש על ידי ועדת המשמעת שהוקמה לפי סעיף 27;
(6) הגילוי דרוש למטרת פיקוח מקצועי על עבודת הקרימינולוגים או הדרכתם ובלבד שהמידע יימסר רק לבעלי תפקידים העובדים באותו מוסד בו עובד הקרימינולוג;
(7) בית המשפט התיר את גילוי המידע אם נוכח שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מי שקיבל מידע לפיו.
פרק ג': רישום
כשירות לרישום בפנקס
6.
(א) מי שנתקיימו לגביו אחד התנאים הבאים כשיר להיות קרימינולוג:
(1) בעל תואר בוגר או מוסמך בקרימינולוגיה שניתן מאת מוסד, שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19581, בתוכנית לימודים שהוכרה על ידי מועצת הקרימינולוגים.
(2) בעל תואר בוגר או מוסמך בקרימינולוגיה שניתן על ידי מוסד מחוץ לישראל שועדת הרישום הכירה בו כשווה ערך לתואר בוגר בתוכנית לימודים שהוכרה על ידי מועצת הקרימינולוגים.
(ב) מי שנתקיימו לגביו כל אלו, כשיר להיות קרימינולוג מומחה:
(1) מי שנתקיים לגביו אחד מאלו:
(א) בעל תואר מוסמך או דוקטור בקרימינולוגיה שניתן מאת מוסד, שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, בתוכנית לימודים שהוכרה כמומחיות בקרימינולוגיה על ידי מועצת הקרימינולוגים.
(ב) בעל תואר מוסמך או דוקטור בקרימינולוגיה שניתן מאת מוסד מחוץ לישראל שוועדת הרישום הכירה בו כשווה ערך לתואר בתוכנית לימודים שהוכרה על ידי מועצת הקרימינולוגים כתוכנית למומחיות בקרימינולוגיה.
(2) מי שהוכשר במסלול התמחות כפי שנקבע על ידי מועצת הקרימינולוגים.
סוגי תעודות ותארים
7.
לעניין בסעיף 6, מועצת הקרימינולוגים רשאית להכיר במוסד ללימודי קרימינולוגיה תוך הבחנה בין סוגי תעודות הניתנות על ידי אותו מוסד או בין תוכניות לימודים שונות באותו מוסד וכן בין מסלולי התמחות המתקיימים במוסד.
רישום בפנקס
8.
(א) מי שכשיר להיות קרימינולוג זכאי להירשם בפנקס הקרימינולוגים.
(ב) מי שכשיר להיות קרימינולוג מומחה זכאי להירשם ככזה בפנקס הקרימינולוגים.
(ג) מועצת הקרימינולוגים תקבע כללים בדבר דרכי הרישום בפנקס, פרטי הרישום בו, הפרטים שעל המבקש להגיש ופרטי טופס הבקשה לרישום ואופן הגשתו (בחוק זה – פרטי הרישום).
מומחיות מוכרת
9.
(א) ועדת הרישום רשאית לקבוע בתקנות –
(1) שענף כלשהו בקרימינולוגיה יאושר כמומחיות בקרימינולוגיה.
(2) את התנאים לעניין הכשרה, בחינות, תעודות ותארים נדרשים להכרה במומחיות בקרימינולוגיה.
(3) לייחד פעולות מסוימות בקרימינולוגיה לקרימינולוגים מומחים.
(4) להורות שיירשמו בפנקס קרימינולוגים בעלי מומחיות שהוכרה מכוח סעיף זה.
ייחוד פעולות למומחה
10.
(א) מיום שיוחדה פעולה לקרימינולוגים מומחים, או מתאריך אחר שנקבע בתקנות, לא יעסוק קרימינולוג בפעולה כאמור אלא אם הוא רשום בפנקס כבעל אותה מומחיות.
(ב) אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע ממתמחה לעסוק בקרימינולוגיה בפיקוח קרימינולוג מומחה.
ייחוד תואר מומחה
11.
מיום שקבעה מועצת הקרימינולוגים תואר של מומחיות מוכרת, או מתאריך אחר שנקבע בתקנות, לא ישתמש אדם בתואר של אותה מומחיות, או בביטוי המרמז על היותו מומחה באותו ענף בקרימינולוגיה, אלא אם נרשם ככזה בפנקס הרישום.
מסירת מידע
12.
קרימינולוג הרשום בפנקס חייב להודיע לרשם תוך שלושים ימים על כל שינוי שחל בפרטי הרישום שלו, והוא או מעבידו חייבים למסור לרשם, לפי דרישתו, כל ידיעה הנוגעת לפרטי הרישום, לרבות שינוי מצב בריאותו העלול להביא לפסילתו מטעמי בריאות, כמשמעותה בפרק ד'.
ועדת רישום
13.
(א) ועדת הרישום תורכב מחברים במועצת הקרימינולוגים שימונו על ידי המועצה ותפקידיה יהיו כמפורט בחוק זה.
(ב) ועדת הרישום תורכב מתשעה חברים, כולם קרימינולוגים.
(ג) בראש ועדת הרישום יעמוד יו"ר המועצה.
(ד) בוועדה יהיו נציגים של כל ההתמחויות המוכרות אולם רשאים להיות בה גם חברים קרימינולוגים שאינם מומחים.
(ה) יושב ראש ועדת הרישום אחראי לרישום מועמדים ועל מחיקת שמם של חברים שנפסלו.
תפקידי ועדת הרישום וסמכויותיה
14.
(א) מצאה ועדת הרישום כי התקיימו במבקש הרישום תנאי הכשירות כאמור בסעיף 7, תירשמו בפנקס.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת הרישום שלא לרשום את מבקש הרישום, אם מבקש הרישום הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות קרימינולוג וטרם עברו חמש שנים מיום ההרשעה.
(ג) נרשם אדם בפנקס תוך מסירת נתונים כוזבים או תוך הסתרת עובדות אשר אילו היו ידועות לוועדת הרישום יש יסוד סביר להניח שלא היה נרשם, רשאית הוועדה למחוק את רישומו.
(ד) נקבע לפי חוק זה שיש למחוק את רישומו של אדם מהפנקס, להתלות את רישומו או להגביל את רישומו בתנאים, ייעשה הדבר על ידי ועדת הרישום.
(ה) לא תיתן ועדת הרישום החלטה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) אלא לאחר שנתנה למבקש הרישום או למי שרשום בפנקס, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ו) ועדת הרישום תודיע מיידית למבקש הרישום או למי שרישומו התבטל את החלטתה.
ערעור
15.
מבקש רישום, או מי שרישומו נמחק לפי סעיף 14, רשאי לערער על החלטת ועדת הרישום לפני בית המשפט המחוזי תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו; פנייה כאמור לבית המשפט לא תמנע את כניסתה לתוקף של ההחלטה, אלא אם הורה בית המשפט אחרת.
פרק ד': פסילה מטעמי בריאות
בדיקת כשירות רפואית
16.
היה לוועדת הרישום חשש סביר כי מבקש רישום בפנקס או מי שרשום בפנקס סובל ממחלה מסכנת, רשאית היא לדרוש ממנו להתייצב לפני ועדה רפואית כאמור בסעיף 19 לשם בדיקת מצבו הגופני או הנפשי, במקום ובמועד שתקבע ועדת הרישום.
ועדה רפואית
17.
(א) ועדת הרישום תמנה ועדה רפואית של שלושה רופאים ולעניין מחלה מסכנת שהיא מחלת נפש, רופאים פסיכיאטרים; מינוי ועדה רפואית יכול שיהיה כללי או לצורך בחינתו של מקרה מסוים.
(ב) הוועדה הרפואית תגיש את ממצאיה ומסקנותיה, כשהם מנומקים, בתוך שלושים ימים לוועדת הרישום.
מניעה או
מחיקת רישום
למסרב להתייצב
18.
(א) סירב מבקש הרישום לדרישת ועדת הרישום לפי סעיף 16, ולא נתן הסבר מניח את הדעת לסירובו להגיע במועד שנקבע, לא ירשם בפנקס כל עוד לא התייצב ונבדק.
(ב) הרשום בפנקס יהיה פטור מחובת התייצבות לפני ועדה רפואית אם הודיע בכתב לוועדת הרישום כי הוא מבקש למחוק את שמו מהפנקס; עשה כן, תמחק הוועדה את שמו מהפנקס.
מועד התייצבות
19.
(א) הוועדה הרפואית לא תקבע מועד להתייצבות לפניה אלא בתום שלושים ימים מהיום שבו נמסרה למבקש הרישום או לרשום בפנקס הודעה על דרישת וועדת הרישום לפי סעיף 16.
(ב) כל נילון זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין במהלך הדיונים בוועדה הרפואית.
התלית רישום
עד בדיקה
20.
ועדת הרישום רשאית להתלות או לבטל את רישומו של מי שרשום בפנקס שנדרש להתייצב לפני ועדה רפואית ולא התייצב במועד ובמקום שנקבעו, עד שייבדק, הודעה רשומה על כך תשלח למי שרישיונו הותלה.
מחיקה עקב
מחלה מסכנת
עד החלטת
הועדה
21.
(א) נוכחה ועדת הרישום כי מחלה מסכנת של מי שרשום בפנקס גורמת לסכנה תכופה עד שאין לחכות לסיום ההליכים לפי פרק זה, רשאית היא להתלות את רישומו עד למתן ההחלטה הסופית ובלבד שתקופה זו לא תעלה על שלושה חודשים, וועדת הרישום העבירה, בסמוך למתן החלטתה, את העניין לטיפולה של הוועדה הרפואית.
(ב) לא סיימה הוועדה הרפואית את ההליכים עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), רשאית ועדת הרישום, בהסכמת הוועדה הרפואית, להאריך את תקופת ההתליה בשלושה חודשים נוספים.
קבלת ראיות
22.
היה לוועדה רפואית יסוד להניח שמידע או שמסמך העשוי להעיד על מצב בריאותו של מי שרשום בפנקס או של מבקש רישום נמצא בידי מוסד רפואי, רופא, או אדם אחר, רשאית היא לדרוש מבעל המידע או המסמך שימסרנו לה.
חובת סודיות
23.
מי שהגיעה אליו, על פי פרק זה, ידיעה בדבר מחלה מסכנת, ישמרנה בסוד, אלא באחת מאלה:
(1) במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע הוראות פרק זה;
(2) אם הורשה לכך על ידי בית המשפט;
(3) הוא נדרש לענות על שאלות שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירה בעניין ביצוע עבירות.
סמכויות הרשם
על פי קביעת
הוועדה
24.
קבעה הוועדה הרפואית כי מבקש רישום או מי שרשום בפנקס אינו מסוגל לעסוק בקרימינולוגיה, מחמת מחלה מסכנת, או כי הוא מסוגל לעסוק בקרימינולוגיה בכפוף להגבלות מסוימות, לחלוטין או באופן זמני, רשאית ועדת הרישום לסרב לרושמו בפנקס, למחוק את שמו מהפנקס, לרשום בפנקס הגבלות על עיסוקו, או להתלות את רישומו בפנקס לתקופה שתקבע ברישום, והכל בהתחשב בהמלצות הוועדה הרפואית.
ערעור
25.
(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הרישום לפי פרק זה רשאי לערער על כך לפני בית המשפט המחוזי תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.
(ב) לא יהא בהגשת ערעור על ההחלטה כדי לעכב את כניסתה לתוקף, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
פרק ה': שפיטה משמעתית
עבירות משמעת
26.
קרימינולוג שעשה אחת מאלה עבר עבירת משמעת:
(1) התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, או עבר על כללי האתיקה המקצועית שקבעה המועצה ופרסמה אותן בתקנון;
(2) השיג את רישומו בפנקס במצג שווא;
(3) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידו;
(4) הורשע בעבירה כאמור בסעיף 14(ב);
(5) הפר הוראה לפי חוק זה.
ועדת משמעת
27.
(א) המועצה תמנה ועדת משמעת בת שלושה חברים שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת.
(ב) חברי ועדת המשמעת יהיו:
(1) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט השלום, שהציע השר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) שני החברים הנוספים בוועדה יהיו קרימינולוגים בעלי ותק של חמש שנים לפחות שיתמנו על ידי יו"ר המועצה על פי המלצת המועצה; לא המליצה המועצה כאמור תוך שלושים ימים מיום דרישת יושב ראש ועדת המשמעת יקבע יו"ר המועצה את שני חברי ועדת המשמעת.
מינויים
28.
(א) חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו מחדש לתקופה נוספת וכן למנותו שוב לאחר הפסקה של שלוש שנים רצופות לפחות.
(ב) סיומה של תקופת המינוי אינו פוסל חבר ועדה מלסיים לדון בעניין שהתחיל לדון בו.
(ג) מינוי חברי ועדת המשמעת יפורסם ברשומות.
הפסקת כהונה של חבר בוועדת המשמעת
29.
כהונת חבר ועדת המשמעת תיפסק בהתקיים אחת מאלה:
(1) הוא התפטר מחברותו בוועדת המשמעת על ידי מסירת כתב התפטרות ליו"ר המועצה;
(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו ונמסרה לו הודעה על הפסקת חברותו בוועדת המשמעת בשל כך על ידי יו"ר המועצה;
(3) הוא הועמד לדין משמעתי על פי חוק זה או על פי כל חוק אחר או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות חבר בוועדת המשמעת;
(4) לעניין חבר ועדת המשמעת שהוא קרימינולוג, אם חדל להיות קרימינולוג או שרישומו בפנקס הותלה או הוגבל לפי חוק זה.
אי תלות
30.
במילוי תפקידו אין על חבר ועדת המשמעת מרות זולת מרות הדין.
הרכב ועדת המשמעת
31.
ועדת המשמעת לא תדון בהרכב של פחות משלושה חברים, ובהם יושב ראש הוועדה.
התובע ותפקידיו
32.
(א) התובע לפני ועדת המשמעת יהיה היועץ המשפטי של המועצה או עורך דין שהוסמך על ידיו או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.
(ב) קובלנה בשל עבירת משמעת תוגש בידי תובע.
(ג) התובע רשאי גם לחקור תלונות על עבירות משמעת של קרימינולוגים.
(ד) לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לתובע הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)2 וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול בשינויים המחויבים על חקירה שעשה תובע.
מחיקה אינה
מונעת הגשת
קובלנה
33.
נמחק שמו של קרימינולוג מהפנקס, או הותלה רישומו בפנקס, יחולו כל אלו:
(1) אין בכך כדי למנוע מתובע מלהגיש נגדו קובלנה לועדת המשמעת ובלבד שהקובלנה הוגשה תוך שנה מיום המחיקה או ההתליה;
(2) תובע רשאי להחליט על הפסקה או ביטול של ההליך המשמעתי נגדו.
הדיון בוועדת המשמעת
34.
(א) ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות.
(ב) דיון משמעתי יתנהל לפני תובע ומי שהוגשה נגדו קובלנה (להלן – נקבל) אך רשאית ועדת המשמעת לנהל דיון שלא בפני נקבל אם סניגורו מתייצב במקומו או אם נעדר הנקבל מהישיבה ללא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר ללא סיבה מספקת רשאית הוועדה לדון בעניינו שלא בפניו.
פסילת חבר
ועדת משמעת
35.
(א) נקבל בהליך משמעתי רשאי לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי להטיית הדין בבירור הקובלנה.
(ב) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.
סדרי הדין
36.
(א) השר יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת.
(ב) כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה כמועילה ביותר.
דיני הראיות
37.
ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות אלא במידה שהדבר נקבע בתקנות שהתקין השר.
עונשים
משמעתיים
38.
(א) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה:
(1) התראה;
(2) נזיפה;
(3) קנס עד 10,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי לשנות בצו את הסכום האמור לפי שינויים שחלו במדד המחירים לצרכן, בדרך הקבועה בסעיף 64 לחוק העונשין, התשל"ז–19773 (בחוק זה – חוק העונשין);
(4) התלית הרישום בפנקס לתקופה של עד 5 שנים, הכוללת את תקופת ההתליה לפי סעיף 42, אם היתה כזו;
(5) מחיקה מהרישום.
(ב) מי ששמו נמחק מהרישום לפי סעיף זה רשאי בתום 5 שנים ממתן ההחלטה על כך להגיש לוועדת הרישום בקשה לרישום מחדש ואם שוכנעה ועדת הרישום כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, רשאית היא לחדש את רישומו.
ערעור
39.
תובע ונקבל רשאים, תוך שלושים ימים לאחר המצאת החלטת ועדת המשמעת, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי; אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה כדי למנוע או לעכב ביצוע החלטת ועדת המשמעת נושא הערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט אחרת.
סמכות ועדת
המשמעת לבקש
פסילה מטעמי
מחלת נפש
40.
היה לוועדת המשמעת חשש סביר שמחמת מחלת נפש אין הנקבל מסוגל לעמוד בדין או שאינו אחראי למעשה או למחדל נושא הקובלנה, רשאית היא לבקש מוועדת הרישום לנהוג לפי הוראות פרק ד'; אולם אם לא נמחק או הותלה רישומו של הנקבל בפנקס לפי הוראות פרק ד' תמשיך ועדת המשמעת בהליך המשמעתי.
פרסום
41.
ועדת המשמעת רשאית, לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל, להורות על פרסום החלטתה, כולה או מקצתה, עם או בלי שמו של הנקבל, בדרך שתקבע.
התליה
42.
(א) ועדת המשמעת רשאית, לפי בקשת תובע, אם נוכחה כי אם לא יותלה רישומו עלול להיגרם נזק לנקבל או לאדם אחר, להורות לוועדת הרישום להתלות את רישומו בפנקס של הנקבל עד למתן החלטה סופית בועדת המשמעת או בבית המשפט, כפי שתקבע.
(ב) על החלטת ההתליה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 41.
סיכון כפול
43.
ענישה או זיכוי בפלילים אינם מונעים נקיטת אמצעים על ידי ועדת המשמעת נגד מי שרשום בפנקס בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעים או זיכוי על ידי ועדת המשמעת אינם מונעים אישומו בפלילים.
שיפוט משמעתי
לפי חיקוק אחר
44.
מי שרשום בפנקס והוא כפוף גם לפי חיקוק אחר לשיפוט משמעתי מותר לשפוט אותו על עבירה משמעתית לפי חוק זה אפילו נשפט כבר בשל אותו מעשה או מחדל לפי החיקוק האחר, וכן מותר לשפוט אותו כאמור לפי חיקוק אחר אפילו נשפט כבר על עבירה משמעתית לפי חוק זה, ובלבד שלא יחויב בקנס יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה או מחדל.
פסק דין
במשפט פלילי
45.
הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים את העובדות בהליך המשמעתי נגדו.
פרק ו': מועצת הקרימינולוגים
יושב ראש המועצה
46.
(א) יו"ר המועצה יהיה קרימינולוג מומחה, בעל תואר דוקטור ובעל ותק של 5 שנים לפחות בעיסוק בקרימינולוגיה.
(ב) יו"ר המועצה ייבחר על ידה מבין חבריה הכשירים לכך כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) יו"ר המועצה הוא המייצג הרשמי של המועצה בפני משרדי הממשלה השונים כנדרש מעת לעת.
מבנה המועצה
47.
(א) המועצה תימנה עד 21 חברים, שמתוכם לפחות שני שליש הם קרימינולוגים מומחים.
(ב) במועצת הקרימינולוגים יהיו חברים נציגים של ארגוני קרימינולוגיה הקיימים בישראל ונציגי המחלקות לקרימינולוגיה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ובנוסף, נציגי משרדים ממשלתיים על פי קביעת השר.
תפקידי המועצה
48.
תפקידה של המועצה הם:
(1) התוויית מדיניות בנושא עבודת הקרימינולוגים והקרימינולוגים המומחים בישראל.
(2) קידום הידע המקצועי של קרימינולוגים וקרימינולוגים מומחים.
(3) קידום ופיקוח על תחומי ההתמחות בקרימינולוגיה.
פרק ז': עונשין ושונות
תחולת דינים
49.
אין באמור בחוק זה כדי לפגוע בזכויות מקצועיות שהוכרו בכל דין.
עונשין
50.
העובר על הוראה מהוראות סעיפים 2, 3, או 4, דינו – מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ועל כל יום שבו נמשכת העבירה, קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין.
תיקון פקודת
הראיות
51.
בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–19714, אחרי סעיף 51א יבוא:
"עדות קרימינולוג מומחה
51ב.
הוראות סעיף 50 יחולו גם לגבי קרימינולוג כמשמעותו בחוק הקרימינולוגים".
הוראת מעבר
52.
מי שערב תחילתו של חוק זה היה זכאי להירשם כחבר באגודה הישראלית לקרימינולוגיה ותנאי הכשירות הקבועים בסעיף 6 לחוק זה אינם מתקיימים לגביו, יראוהו כקרימינולוג והוראות חוק זה יחולו עליו.
דברי הסבר
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה ניכרת במספר העבריינים, במספר קורבנותיהם ובחומרת העבירות והפגיעות בנפש, בגוף וברכוש. נתון זה מגביר את הצורך במתן מענה הולם ובהתייחסות למאפיינים ולצרכים ייחודיים של אוכלוסיות אלו. מענה מקצועי נכון לעבריינות, לעבריינים ולקורבנותיהם הוא כורח המציאות והוא נובע ממחויבותה של החברה הישראלית לטיפול בבעיות החברתיות הקיימות.
בישראל מועסקים כיום קרימינולוגים באקדמיה, במגזר הציבורי, במשרדי הממשלה, במוסדות הרווחה, בשירותי הבריאות ובמגזר הפרטי. אולם, במצב החוקי הקיים, ישנם מקצועות החסומים בפני קרימינולוגים, ואשר דווקא בהם נדרש הידע הקרימינולוגי הייעודי, כגון קציני מבחן, חוקרי ילדים, עובדי חינוך, טיפול ושיקום בבתי סוהר ועוד.
מקצוע הקרימינולוגיה הוא מקצוע אקדמי הנחקר ונלמד באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובעולם. זהו עיסוק מקצועי שעיקרו יצירה והפצה של ידע והתערבות לצורך מניעת עבריינות, מאבק בפשיעה, אכיפה, ייעוץ, טיפול ושיקום של יחידים וקבוצות המאופיינים בסטייה, בעבריינות או בקורבנות. הטיפול באוכלוסיות אלה מחייב ידע תיאורטי ומעשי ברמה גבוהה, ולכן יש חשיבות להבטיח שבמקצוע זה יעסקו דווקא אלה שלמדו קרימינולוגיה במוסדות אקדמיים מוכרים מתאימים, במגמות המכשירות אותם למקצוע באופן ייחודי והוסמכו לכך בחוק.
מטרת הצעת חוק זו היא לשפר את המענה המקצועי הניתן כיום לבעיות פשיעה ועבריינות, באמצעות מתן מעמד מקצועי לקרימינולוגים וקרימינולוגים מומחים על פי חוק. כמו כן מטרת הצעת החוק המוצעת בזה היא להסדיר את העיסוק במקצוע הקרימינולוגיה ולהבטיח שהשירותים המקצועיים יינתנו על ידי עובדים שהוכשרו והוסמכו לכך.
יודגש כי הצעת חוק זו לא נועדה לפגוע בסמכויות מקצועיות של קרימינולוגים שהוכרו כבר, על פי כל דין.
לבסוף, מוצע לתקן את פקודת הראיות, כך שהוראות החיסיון המקצועי שניתנו לאנשי מקצועות הטיפול יחולו גם על קרימינולוגים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז בטבת התשע"א – 3.1.11