הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת יואל חסון
פ/2693/18
הצעת חוק מלגות קיום לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, התשע"א–2010
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה לעגן את זכותם של סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה למלגות קיום ולקבוע כללים אחידים להענקתן.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"הכנסה" – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה1, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, לרבות –
(1) כל גמלה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19952 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), למעט קצבת ילדים לפי פרק ד' לחוק הביטוח הלאומי וקצבה לילד נכה לפי פרק ט' לחוק האמור;
(2) תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית;
(3) גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–19803;
(4) דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–19724;
ולמעט –
(1)
מלגת לימודים שתלמיד במוסד להשכלה גבוהה מקבל;
(2)
הכנסה בשיעורים ובתנאים שקבע שר החינוך;
"מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד שהוא אחד מאלה:
(1)
מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19585 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
(2)
מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3)
מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה.
"חודש לימודים מלא" – חודש של ימי לימודים מלאים במוסד להשכלה גבוהה;
"חוק התקציב השנתי", "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19856;
"ילד" – מי שטרם מלאו לו 18 שנים במהלך שנת המס שבשלה נתבעת מלגת הקיום;
"ילד נכה" – כהגדרתו בפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי;
"רכב" – רכב מנועי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה7, למעט קטנוע שנפחו אינו עולה על 50 סמ"ק;
"סטודנט" – אזרח ישראל או תושב קבע הלומד במוסד להשכלה גבוהה חודש לימודים מלא לפי כללים שיקבע שר החינוך.
זכאות למלגת קיום
3.
(א) על אף האמור בכל דין, תלמיד במוסד להשכלה גבוהה יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיף 4, למלגת קיום בעד כל חודש לימודים מלא בשנת המס, בהתקיים בו אחד מאלה:
(1)
לתלמיד ילד אחד לפחות ואין לו או לבן זוגו הכנסה בשנת המס;
(2)
התלמיד עומד בתנאים שקבע שר החינוך בהתחשב באמות מידה חברתיות-כלכליות.
(ב) התקציב השנתי למלגות קיום לתלמידים במוסדות להשכלה גבוהה ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד החינוך בחוק התקציב השנתי.
סייגים לזכאות
4.
הזכאות למלגת קיום לפי סעיף 3 לא תחול על תלמיד במוסד להשכלה גבוהה שהתקיים בו במועד כלשהו בשנת המס או בשנת המס שקדמה לה אחד מאלה:
(1) לו, לבן זוגו או לילדו הסמוך על שולחנו זכות במקרקעין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, שאינה דירת מגורים יחידה, ובלבד שחלקם יחד בזכות כאמור עולה על 50%; לעניין זה, "דירת מגורים" ו"זכות במקרקעין" – כהגדרתם בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–19638;
(2) בבעלותו, בהחזקתו או בשימושו של תלמיד המוסד להשכלה גבוהה, בן זוגו או ילדו, רכב;
(3) בבעלותו, בהחזקתו או בשימושו העיקרי, נכס מסוג שקבע שר החינוך.
ביצוע ותקנות
5.
שר החינוך ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות לעניין אופן הגשת הבקשה למלגה והמסמכים שיש לצרף לה, ומועדיה.
תחילה
6.
תחילתו של חוק זה בשנת התקציב 2011.
דברי הסבר
הצעת חוק זו מעגנת את זכותם של סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה למלגת קיום וקובעת כללים להענקתה.
הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה הם קבוצה איכותית ויצרנית, אשר הנטל המוטל על כתפיהם, הכולל מימון לימודים, מימון שכר דירה ושירות מילואים – כבד מנשוא. לאור פסיקות בג"צ ונוכח הגשת הצעות חוק למתן קצבאות קיום לאברכים בלבד, יש להבטיח כי מלגות הקיום לסטודנטים ולאברכים משולמות על פי קריטריונים שוויוניים.
לפי הצעת החוק, תלמיד במוסד להשכלה גבוהה שלומד חודש לימודים מלא במוסד יהיה זכאי למלגת קיום, בהתקיים בו אחד מאלה: לתלמיד ילד אחד לפחות ואין לו או לבן זוגו הכנסה בשנת המס, או שהתלמיד עומד בתנאים שקבע שר החינוך בהתחשב באמות מידה חברתיות-כלכליות, וזאת בתנאי שאין בבעלות התלמיד רכב או נכס מסוג שקבע שר החינוך.
הצעת החוק קובעת כי שר החינוך ממונה על ביצוע החוק והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' בכסלו התשע"א – 8.11.10