הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת: זאב אלקין אברהם מיכאלי רוברט אילטוב זבולון אורלב זאב בילסקי דוד רותם יעקב כץ משה גפני פניה קירשנבאום אלכס מילר חמד עמאר ליה שמטוב משה (מוץ) מטלון אורלי לוי אבקסיס נסים זאב דוד אזולאי יצחק וקנין כרמל שאמה יריב לוין אופיר אקוניס אנסטסיה מיכאלי פ/2704/18 חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 3) , התשע"א-2011 תיקון סעיף 2 1. בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005‏1 (להלן – החוק), בסעיף 2, בהגדרה "יישוב מפונה", במקום "או בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה ושומרון) (מס' 783), התשל"ט–1979, שבתחיקת הביטחון" יבוא ", בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה ושומרון) (מס' 783), התשל"ט–1979, שבתחיקת הביטחון, או היישובים תל קטיפא, כרם עצמונה, כפר ים, שירת הים ושליו". תיקון סעיף 32 2. בסעיף 32 לחוק, בהגדרה "מסלול ב'", המילים "המשתנה לפי ותק המגורים" – יימחקו. הוספת סעיף 38א 3. אחרי סעיף 38 לחוק יבוא: "שוכר בדיור פרטי 38א. (א) בסעיף זה, "בעל זכות שכירות בדיור פרטי" – ישראלי בעל זכות שכירות שאינה חכירה, לגבי בית מגורים ביישוב מפונה, על פי חוזה שכירות בינו לבין אדם פרטי, חברה או האגודה השיתופית ההתיישבותית של היישוב שבו נמצא בית המגורים, שנחתם לפני היום הקובע, ובלבד שבעל זכות השכירות לא הוכר על ידי ועדות הזכאות כבעל זכות שכירות בדיור הציבורי; הוכחת הסכם שכירות כאמור בסעיף זה, אינה טעונה הצגת הסכם בכתב, ואולם יש להציג אישור ועדה במנהלת תנופה שיינתן בהתייחס בין היתר, לנתונים שהציג הטוען לזכות השכירות. (ב) בעל זכות שכירות בדיור פרטי שמרכז חייו ומקום מגוריו הקבוע כדין, ביום הקובע ובמשך שנתיים רצופות לפחות לפני היום הקובע, היה בבית המגורים שלגביו יש לו זכות כאמור, זכאי להלוואה עומדת שסכומה יחושב לפי הוראות סעיף 5א לתוספת השניה. (ג) על הלוואה עומדת לפי סעיף זה, יחולו סעיפים 47(ב) ו-(ג). (ד) בעל זכות שכירות בדיור פרטי שמרכז חייו ומקום מגוריו הקבוע כדין, ביום הקובע ובמשך שנתיים רצופות לפחות לפני היום הקובע, היה בבית המגורים שלגביו יש לו זכות כאמור, יהיה זכאי לרכוש זכויות במגרש למגורים בניצן ובניצנים (באר גנים), תמורת תשלום זהה למחיר המגרש בפועל ביישובים אלו, שמשלם בעל זכות בבית מגורים ביישוב מפונה; רכש בעל הזכות מגרש ביישובים אלו, יקבל החזר בגין התשלום העודף ששולם על ידו וככל שרכש מגרש עם זכויות בניה מופחתות – יושוו זכויות הבנייה במגרש לזכויות של בעל זכות בבית מגורים ביישוב מפונה, ביישובים אלו." תיקון סעיף 48 4. בסעיף 48(א), במקום "חמש שנים" יבוא "עשר שנים". תיקון התוספת השנייה לחוק 5. בתוספת השנייה לחוק – (1) בסעיף 3 – (א) בסעיף קטן (א) – (1) אחרי "סכום הפיצוי שישולם לזכאי", יבוא "בעל ותק של שנתיים ומעלה"; (2) המילים "כשהוא מוכפל במקדם הוותק כאמור בסעיף קטן (ב)" – יימחקו; (ב) סעיף קטן (ב) – בטל; (2) אחרי סעיף 5 יבוא: "הלוואה עומדת לפי סעיף 38א 5א. (א) הלוואה עומדת לפי סעיף 38א (בסעיף זה – הלוואה עומדת) תינתן רק לרוכש מגרש באחד מהמקומות שבהם יש הסכם העתקה או הסדר העתקה; המנהלה תגבש כללים להעברת ההלוואה בחלקים על פי קצב התקדמות הבנייה. (ב) סכום ההלוואה העומדת שישולם לבעל זכות שכירות בדיור הפרטי הזכאי לכך, יהיה כמפורט להלן: (1) ותק של שנתיים או יותר, אך פחות מארבע שנים – 35,000 שקלים חדשים; (2) ותק של שש שנים או יותר, אך פחות משבע שנים – 60,000 שקלים חדשים; (3) ותק של שבע שנים או יותר, אך פחות משמונה שנים – 100,000 שקלים חדשים; (4) ותק של שמונה שנים ואילך – 140,000 שקלים חדשים. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) – (1) סכום ההלוואה העומדת שישולם לבעל זכות שכירות בדיור הפרטי הזכאי לכך, הרוכש דירה באמציה, נטע, בני דקלים ובאבני איתן, יהיה כמפורט להלן: (א) ותק של שנתיים או יותר, אך פחות מארבע שנים – 102,500 שקלים חדשים; (ב) ותק של שש שנים או יותר, אך פחות משבע שנים – 127,500 שקלים חדשים; (ג) ותק של שבע שנים או יותר, אך פחות משמונה שנים – 167,500 שקלים חדשים; (ד) ותק של שמונה שנים ואילך – 207,500 שקלים חדשים; (2) סכום ההלוואה העומדת שישולם סכום ההלוואה העומדת שישולם לבעל זכות שכירות בדיור הפרטי הזכאי לכך, הרוכש דירה בחלוצית 1 (נווה) ובחלוצית 2 (בני נצרים), יהיה כמפורט להלן: (א) ותק של שנתיים או יותר, אך פחות מארבע שנים – 136,500 שקלים חדשים; (ב) ותק של שש שנים או יותר, אך פחות משבע שנים – 161,250 שקלים חדשים; (ג) ותק של שבע שנים או יותר, אך פחות משמונה שנים – 201,250 שקלים חדשים; (ד) ותק של שמונה שנים ואילך – 241,250 שקלים חדשים." תיקון חוק חובת המכרזים 6. בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–19922, בסעיף 4 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) התקשרות לשם מימוש תכנית ליישוב מפונים כמשמעותה בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה–20053, ובכלל זה הקמת מבני ציבור ותשתיות אזוריות והעסקת יועצים מקצועיים, יראו אותה כהתקשרות שלגביה נתקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז, כאמור בסעיף קטן (ב)." תחולה 7. הוראות החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יחולו גם על זכאי שהגיש תביעה לפני תחילתו של חוק זה (להלן – תחילת התיקון), אף אם הטיפול בתביעתו הסתיים לפני תחילת התיקון, ובלבד שבמתן הפיצויים יובאו בחשבון הפיצויים והמענקים שקיבל הזכאי לפי כל דין ולפי החוק העיקרי כנוסחו לפני תחילת התיקון. דברי הסבר כללי הצעת חוק זו באה בעקבות חלק מהמלצותיה של ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון (להלן – ועדת החקירה) בדוח הסופי שהוגש ביום כ"ד בסיון התש"ע (6.6.2010) לתיקון חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005‏ (להלן – החוק) ובעקבות הסכמות עם מנהלת תנופה. הפיצוי הכספי האישי העיקרי לעקורי גוש קטיף, שנקבע בחוק הוא בשל אובדן בית המגורים וכן בשל אובדן חלקת המגורים בנחלת החקלאים. גובה הפיצוי הכספי, המחושב לפי סוג הבית ושטחו, נועד לאפשר למפונים לבנות מבנה דומה לזה שהיה להם בגוש קטיף (להלן – מסלול א'). ואולם, באשר למרכיב הקרקע, הבחין החוק בין בעלי ותק, שמרכז חייהם היה בגוש קטיף לפחות שנתיים לפני היום הקובע, ובין חסרי ותק דומה. לבעלי הוותק, שמרכז חייהם בגוש קטיף היה לפחות שנתיים טרם היום הקובע, השלים החוק מרכיב פיצוי נוסף, שניתן באופן מדורג ולפי שנות הוותק בגוש קטיף ושתכליתו הייתה לאפשר למפונים לרכוש קרקע באזור ייחוס )להלן – מסלול ב'). מסלול ב' נקבע בסעיף 36 לחוק. מסלול זה מקנה תוספת פיצוי, מעבר לפיצוי שניתן במסלול א' למי שמרכז חייו במשך שנתיים רצופות עד היום הקובע היה ביישוב המפונה שבו מצוי בית המגורים, או עבור מי שביום הקובע לא גר ביישוב המפונה, אולם חי ביישוב המפונה שמונה שנים רצופות שהסתיימו עד שנתיים קודם ליום הקובע. על פי סעיף 32 לחוק, גובה הפיצוי במסלול ב' כולל פיצוי כאמור במסלול א' בתוספת סכום פיצוי נוסף מדורג בהתאם לוותק. סכום הפיצוי למסלול ב' נקבע בסעיף 3(א) לתוספת השניה לחוק, שמבחין בין בית מגורים בנחלה חקלאית לבין בית מגורים אחר. מגורים בבית מגורים בנחלה חקלאית, מקנים תוספת פיצוי מקסימלית של 360,000 שקלים חדשים. מגורים בבית מגורים אחר, מקנים תוספת פיצוי מקסימלית של 225,000 שקלים חדשים. כאמור, החוק בנוסחו הנוכחי קובע, כי רכיב הפיצוי הנוסף הטמון במסלול ב', יהיה מדורג ותלוי בוותק. עם זאת קובע החוק הנוכחי (טרם התיקון), כי מפונה שזכאי רק לחלק מהפיצוי לפי מסלול ב', יוכל לקבל הלוואה בגובה ההפרש שבין הפיצוי לפי מסלול ב' שקיבל, ועד לגובה הפיצוי המקסימאלי. כפי שהסבירה ועדת החקירה, הפיצוי לפי מסלול ב', אינו מהווה פיצוי עבור ערך הקרקע באזור המפונה, אלא משמר בידי המפונים את זכויותיהם הנגזרות מבעלותם על בית באזור המפונה בכך שהוא מאפשר רכישת קרקע באזור ייחוס. באמצעות פיצוי זה ניתנה למפונים יכולת כלכלית להקים מחדש את ביתם באזור המדמה, במרבית מרכיביו, את היישובים מהם פונו. לדעת הוועדה זכות זו צריכה להיות אחידה בין בעלי הוותק של שנתיים ומעלה, במיוחד כאשר מחירי הקרקעות במסגרת ההעתקות הקהילתיות היו זהים (225,000 שקלים חדשים). לדעת הוועדה לא היה מקום לתלות את גובה הפיצוי הנוסף, שנועד לאפשר רכישת קרקע באזור ייחוס, בוותק תקופת המגורים באזור המפונה ודי בוותק של שנתיים ומעלה על מנת לקבל את מלוא הפיצוי לפי מסלול ב'. לשון סיכום הוועדה בסוגיה זו: "לדעת הוועדה, דינם של כל בעלי הבתים, להבדיל משוכרים ציבוריים, (שעניינם יידון בהמשך בפרק נפרד – פרק 2ה) שהיו תושבי קבע, קרי: בעלי ותק של שנתיים ומעלה עד ליום הקובע – ביישוב המפונה, צריך להיות זהה לעניין הפיצוי בגין בית המגורים ולעניין ההעתקה הקהילתית. הוועדה ממליצה אפוא לבטל את מקדם הוותק ולתקן את חוק יישום ההתנתקות בהתאם". החוק הקיים יצר הבחנה בין שוכרים בדיור ציבורי שקיבלו זכויות שונות, ובין שוכרים פרטיים שקיבלו זכויות פחותות. הסיבה להבחנה האמורה נעוצה באפשרות שהייתה לשוכרים בדיור הציבורי לרכוש את הנכס שבו התגוררו, זכות שלא עמדה לשוכרים בשכירות שאינה ציבורית; סיבה נוספת היא שבעל הדירה הפרטית שהושכרה קיבל פיצוי בגין דירתו ואין להעניק פיצוי כפול. ההבחנה האמורה גרמה, שלא בצדק, לקיפוח שוכרים שלא התגוררו בדיור הציבורי, משום שלא היו הבדלים גדולים בשכר הדירה באיזור המפונה בין הדיור הציבורי לבין הדיור שאינו ציבורי, ולעיתים קרובות היתה זהות המשכיר מקרית. ישנם מקרים של שוכרים ששכרו בתים מהישוב שבו התגוררו, ועקב בעיות פורמליות לא הוכרו על ידי ועדות הזכאות כשוכרים ציבוריים. כגון מקרים בהם לא היה הסכם פורמלי בין הגורם המיישב ובין הישוב, למרות שבפועל הישוב השכיר את בתי הגורם המיישב לתושבים. נוכח האמור, מוצע לתקן את החוק בנושא העיקרי שבו נפגעו השוכרים הפרטיים. תיקון כאמור, יסייע בשמירת המסגרת הקהילתית, שהשוכרים הפרטיים הם חלק אינטגרלי ובלתי נפרד ממנה. למדינה ענין בשמירת מסגרת קהילתית זו תוך מתן אפשרות לשוכרים הפרטיים לבנות את ביתם יחד עם בני קהילתם בישובים אליהם הועתקו, אפשרות שמימושה במצב הנוכחי, קשה ביותר לחלק ניכר מהשוכרים הפרטיים. לסעיף 1 לצד היישובים שהוקמו בגוש קטיף והוכרו על ידי הממשלה בצו, הוקמו במהלך השנים יישובים נוספים שלא הוכרו רשמית כיישובים בעת הפינוי ועל כן אלו לא נכללו בהגדרת "יישוב מפונה" כמשמעו בסעיף 2 לחוק. על יישובים אלו נמנו היישובים היהודיים תל קטיפא, כרם עצמונה, כפר ים, שירת הים ושליו, שכדברי ועדת החקירה "היו בשלבים שונים של התבססות והכרה מצד מוסדות המדינה". יישובים אלו, כך ציינה הוועדה, הוקמו בסיוע גופים ממשלתיים כגון החטיבה להתיישבות ובחלקם אף אושרו תוכניות בניה בידי המועצה האזורית. לדוגמא, בתל קטיפא, ההסתדרות הציונית הגישה תוכנית מתאר ולחלק מהתושבים ניתנו אישורי בנייה בידי הועדה האזורית לתכנון ובניה. "ההסתדרות הציונית נהגה במתחם כביישוב עצמאי, והעניקה תקציבים שונים על יסוד הנחייתם של גורמים בכירים במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון. בנוסף, נבנו בשטח המתחם כבישים ודרכי גישה, הונחו תשתיות מקומיות למים, חשמל וטלפון, והוקמו מוסדות ציבור כגון מקווה טהרה ומעון יום לילדים, כשכל אלה מוקמים על ידי המועצה האזורית, במימון חלקי של ההסתדרות הציונית ומשרדי ממשלה שונים". הנושא עלה לדיון עוד טרם לפינוי, אך לא זכה למענה הולם. היועץ המשפט לממשלה הביע דעתו כנגד פיצוי מלא וכך גם החליטה ועדת זכאות מיוחדת. הנושא עלה לדיון בפני ועדת החקירה. הועדה שמעה עדויות ודנה לעומק בעניין היישובים ה"לא מוכרים" והגיעה למסקנות חד משמעיות: "ביקורת הוועדה כלפי תהליך מתן הפיצוי למפוני היישובים הלא מוכרים, שני פנים לה. בפן הפרוצדורלי סבורה הוועדה, כי על המדינה היה מוטל להיערך עוד טרם לפינוי ולקבוע את הקריטריונים לפיצוי, כפי שאכן דרשה ועדת המשנה של ועדת הכספים. התוצאה של מתן הפיצוי רק לאחר כשנה וחצי מיום הפינוי פגעה קשות במפונים שלא לצורך וחיבלה ביכולתם להשתקם. אף שאלת זכאותם להעתקה קהילתית כל אותה העת הייתה תלויה בספק, עובדה שהעיבה על היכולת לקבל החלטה מושכלת לגבי עתידם. בשל כך סבורה הוועדה כי התנהלות המדינה בנושא זה לא הייתה ראויה, בעיקר לאור העובדה שסוגיה זו הונחה מלכתחילה, עוד טרם הפינוי, על שולחן הממשלה. בפן המהותי הוועדה חולקת על הנחת המוצא שנקבעה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, לפיה אין לתת למפוני היישובים הלא מוכרים פיצוי מלא. הוועדה סבורה כי במקום שבו המדינה עצמה, באמצעות אחת מזרועותיה, מקדמת את ההתיישבות ביישובים הלא מוכרים, הרי שהיא מושתקת מלטעון כנגד אי חוקיות ההתיישבות במתחמים אלו. יישובים אלו הוקמו בליווי צמוד של זרועות ממשלתיות שונות, כפי שפורט בכל אחת מהחלטות הוועדה המיוחדת שעסקו בעניינם של היישובים. הדעת נותנת אפוא כי אילולא הפינוי, היו יישובים אלו הופכים ליישובים חוקיים לכל דבר ועניין. כאשר המדינה מדברת בשני קולות, והמתיישבים נהנים משיתוף פעולה, ולפעמים אף מעידוד התיישבותם במקום, על ידי זרוע מזרועות הממשלה, אף חובת תום הלב מחייבת תוצאה זו. בשל כך סבורה הוועדה, כי כל עוד לא הוצא צו הריסה, המורה למתיישבים באופן סופי ונחרץ כי אינם רשאים להתיישב במתחמים אלו, והממשלה ממשיכה לדבר בשני קולות, בעוצמות שונות, הרי שדין תל קטיפא כדין נווה דקלים, ועל הממשלה ליתן למפוני מתחמים אלו פיצוי מלא. דין זה יפה כלפי כלל היישובים הלא מוכרים, ללא תלות במידת אי חוקיותם. כל עוד המדינה היא זו שעודדה, בדרך זו או אחרת, את ישיבתם שם, הרי שעם פינויים – על המדינה ליתן להם פיצוי מלא כלכל יישוב אחר. מדובר על יישוב המוקם במוצהר ובאופן מתוכנן, בסיוע ובתמיכה של גופים ממשלתיים ומוסדיים, ובמקרה זה סבורה הוועדה, כי על המדינה לפצות את המפונים באופן מלא, כדין כל יישוב חוקי אחר. ברור מאליו, כי המלצת הוועדה הינה כי מפוני יישובים אלו אף יהיו זכאים, עקרונית, להעתקה קהילתית, בהתאם להסדר החוקי הקבוע המתייחס למפוני שאר היישובים. המלצת הוועדה היא כי המעוות יתוקן, בין בדרך של קבלת החלטות חדשות על ידי הוועדה המיוחדת לגבי מפוני היישובים הבלתי מוכרים, ובין בדרך של תיקון חוק יישום ההתנתקות באופן שיכיר בהם, ככלל, כ"זכאים" לכל דבר ועניין." לדעת הוועדה יש לקבוע כי זכאותם העקרונית של מפוני יישובים אלו (להבדיל מזכאותם על פי נסיבותיהם הספציפיות) זהה לזכאות מפוני היישובים המוכרים, "הן בפן הפיצויי והן בפן ההתיישבותי". לסעיף 2 לפי המלצת ועדת החקירה הממלכתית, הפיצוי לפי מסלול ב' יהיה אחיד לכל המפונים עם ותק שמעל שנתיים. לסעיף 3 להבדיל משוכר ציבורי, שוכר פרטי יהיה זכאי לפיצוי כאמור, אם צבר ותק של שנתיים לפחות. קיימים שוכרים פרטיים שלא היה בידיהם הסכם כתוב. לאור זאת הוכחת ההסכם טעונה אישור של מנהלת תנופה בהתאם לנתונים ולמסמכים שיציג הטוען לזכות זו, אך לא טעונה הסכם חתום. ההצעה באשר למחירי המגרשים בניצן ובניצנים (באר גנים), משקפת הסכמות עם מנהלת תנופה בעקבות דוח ועדת החקירה הממלכתית. לסעיף 4 בסעיף 48 לחוק נקבע, כי זכאי לפיצוי לפי סימן א' בשל בית מגורים, שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 44(א)(2), זכאי לשיפוי מאוצר המדינה בסכום השווה לסכום מס הרכישה ששילם בשל רכישה של דירת מגורים אחרת בתוך חמש שנים מהיום הקובע, בכפוף לתנאים שנקבעו בסעיף. מוצע לשנות כך שהסדר זה יחול למשך עשר שנים מהיום הקובע. לסעיף 5(1) לפי המלצת ועדת החקירה הממלכתית, הפיצוי לפי מסלול ב' יהיה אחיד לכל המפונים בעלי ותק של שנתיים ויותר. לאור זאת, יש לבטל את מקדם הוותק. לסעיף 5(2) הסכום הכספי להלוואה עומדת משקף הסכמות עם מנהלת תנופה בעקבות דוח ועדת החקירה הממלכתית, בהם דובר על הלוואה עומדת במסגרת תמריצי הממשלה לעידוד התיישבות באזורי פיתוח אשר חושבו על פי הוותק של מגורי השוכר הפרטי באזור המפונה. לסעיף 6 בחלוף כמעט חמש שנים מאז ביצוע החוק ליישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005, טרם הוסדר יישובם של רוב רובם של המפונים מגוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון, ביישובי קבע. חלק מהסיבות לעיכוב יישוב המפונים נובע מהליכי תכנון, וחלקם מהליכי המכרזים. בהצעת החוק מוצע לקצר את ההליכים בדומה להליכי התכנון המקוצרים שננקטו בשנות קליטת העלייה המואצת ממדינות חבר העמים במסגרת חוק הליכי התכנון והבנייה, התש"ן–1990 (המוכר כ"חוק הול"לים). בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, נקבעה בסעיף 4(א) סמכות לשר האוצר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע תקנות בנושאים שונים הנוגעים לעריכת מכרזים או פטור מהם, ובסעיף קטן (ב) נאמר: "(ב) בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו, בין היתר, פטורים מחובת מכרז להתקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש ולהתקשרות שלגביה נתקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז, ותנאים למתן פטורים כאמור". מתוך הכרה בדחיפות הדרושה לביצוע עבודות תשתית ועבודות אחרות המתבצעות מטעם המדינה להסדרת יישובם של המפונים, מוצע לקבוע כהוראה מיוחדת בחוק חובת המכרזים, כי העבודות האמורות הינן עבודות שלגביהן מתקיימות נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז. הוראות להסדרת פתרונות ספציפיים נקבעו, לדוגמא, בסעיף 3א לחוק חובת המכרזים לגבי "אזורי עדיפות לאומית", או לגבי "תוצרת הארץ". הצעת חוק הכוללת את התיקון האמור הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זאב אלקין ו-64 חברי כנסת. לסעיף 7 מוצע לקבוע כי ההסדרים המוצעים יחולו גם אם תביעה הוגשה על פי ההסדרים שהיו קבועים לפני תחילת ההסדר המוצע והטיפול בתביעה הסתיים. במתן פיצוי לפי ההסדר המוצע יובאו בחשבון פיצויים ומענקים שניתנו לפני תחילתו לפי החוק ולפי כל דין. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' בכסלו התשע"א – 8.11.10