הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת אורי אורבך
זבולון אורלב
פ/2740/18
הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – גמול שעות נוספות עבור עבודת מתמחה), התשע"א–2010
הוספת סעיף 41ב
1.
בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–19611, אחרי סעיף 41א יבוא:
"שעות נוספות למתמחה
41ב.
(א) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 41א, מתמחה זכאי לגמול על עבודתו בשעות נוספות כאמור בסעיף 16(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–19512.
(ב) אין בהסכמתו של מתמחה לוותר על גמול זה בין אם ניתנה בכתב ובין אם ניתנה בדרך של ההתנהגות כדי לגרוע מזכותו האמורה בסעיף (א).
(ג) שעותיו הנוספות של המתמחה יחושבו כך:
(1) יבואו בחשבון כל השעות בהן עמד המתמחה לרשותו של מאמנו, אף אם לא התבקש לכך במפורש ובתנאי שמאמנו היה מודע לביצוע העבודה, לא מחה על כך והעבודה שירתה את ענייניו בשעות אלה;
(2) שעות בהן עסק המתמחה בלימוד עבודתו המשפטית לא יופחתו מחשבון שעות העבודה."
דברי הסבר
בשנים האחרונות נדרשו מספר פסקי דין של בתי המשפט לעבודה לתופעה המגונה של עורכי דין ומתמחים המנוצלים על ידי מעסיקיהם ואינם מקבלים תוספת למשכורתם בגין שעות נוספות בהן עבדו וזאת בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה (להלן – החוק). מעסיקים שונים מתייחסים לעבודתם של עורכי הדין והמתמחים במשרדם כמשרת אמון, או כמשרה שאינה ניתנת לפיקוח על ידי המעסיק לפי סעיפים 30(א)(5) ו-30(א)(6) לחוק, וכתוצאה מכך מוגדרת משכורתם של אלה כמשכורת גלובאלית, שכן לפי תפיסתם של מעבידים אלה סעיף 16(א) לחוק המחייב לתגמל עובד עבור השעות הנוספות בהן עבד אינו חל על עובדים מסוג זה שעבודתם עצמאית וזוכה לאמון אישי.
פסקי דין שניתנו לאחרונה שללו תפיסה קיצונית זו המחריגה את עורכי הדין והמתמחים באופן קטגורי מהתחום המוגן על ידי החוק. על פי פסיקה זו יש לבחון את עבודתם של עורכי הדין והמתמחים על פי מספר פרמטרים ולקבוע בכל מקרה לגופו האם המשרה היא משרת אמון או משרה שאינה ניתנת לפיקוח, אם לאו. בין פרמטרים אלה נקבע בין השאר כי יש לבחון את שכרו של העובד, עצמאותו בתחום קבלת ההחלטות, חופש פעולתו, רמת בכירותו במשרד ועוד.
פסיקה זו הנשענת על פרמטרים שונים אותם יש לבחון רלוונטית בעיקר לעורך הדין המצוי שיש ומשרתו אכן מקיימת את התנאים שבהתמלאם אין העובד זוכה להגנות המוענקות לו על ידי החוק ויש שאין היא מקיימת תנאים אלה. לעומתו, המתמחה המצוי מרוויח שכר נמוך, מחתים כרטיס נוכחות בכניסתו למשרד וביציאתו ממנו, נתון לפיקוח של מעסיקו ורחוק מלזכות בדרגה בכירה במקום עבודתו.
לכך מצטרפת העובדה כי ברבים מהמקרים חושש המתמחה להיכנס להרפתקה המשפטית בשלב זה של חיו המקצועיים. המלצת המאמן חשובה לו מאוד והוא רואה בה את תכליתה של שנת התמחותו. מבחינה זו גם אם כל הפרמטרים, כמו גם השכל הישר, מעידים על כך שמשרתו של המתמחה אינה משרת אמון ומצויה תחת פיקוח, המתמחה המצוי יהסס מאוד לתבוע את מעסיקו.
הצעת החוק הולכת כברת דרך נוספת וקובעת כי ככל שהאמור מתייחס לעבודתם של מתמחים אין צורך בבחינה של פרמטרים מסוג זה או אחר ועבודתם של אלה ראויה לתגמול עבור שעות נוספות. קביעה ברורה זו של החוק תסלק את העמימות שקיימת סביב הנושא ותאפשר ביתר קלות למתמחה המנוצל במקום עבודתו לעמוד על זכויותיו.
בנוסף לכך, קובעת הצעת החוק כללים ברורים לחישוב שעות העבודה של המתמחה. שעות העבודה יחושבו כך שיובאו בחשבון כלל השעות בהן עמד המתמחה לרשות מעסיקו, כך שלא תישמע טענה כאילו המתמחה נשאר במקום עבודתו ביוזמתו. כן קובעת הצעת החוק כי השכר על השעות הנוספות יתייחס למספר השעות ולא לרכיב גלובאלי של "שעות נוספות" וכי זמן בו נדרש המתמחה ללימוד עבודתו המשפטית יחושב אף הוא לעניין שעות עבודתו.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב בכסלו התשע"א – 29.11.10