הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת רונית תירוש
פ/2756/18
הצעת חוק מלגת קיום לסטודנטים יוצאי צבא ולתלמידי כולל, התשע"א–2010
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה לעגן את זכותם של סטודנטים יוצאי צבא ושל תלמידי כולל למלגת קיום ולקבוע כללים אחידים להענקתה.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"הכנסה" – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה1, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, לרבות –
(1) כל גמלה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19952 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), למעט קצבת ילדים לפי פרק ד' לחוק הביטוח הלאומי וקצבה לילד נכה לפי פרק ט' לחוק האמור;
(2) תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית;
(3) גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–19803;
(4) דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–19724;
ולמעט –
(1)
מלגת לימודים שהסטודנט מקבל מהמוסד שבו הוא לומד;
(2)
מלגת לימודים שתלמיד הכולל מקבל מהכולל;
(3)
הכנסה בשיעורים ובתנאים שקבע שר החינוך;
"הממונה" – כמשמעותו בסעיף 5;
"חודש לימודים מלא" – חודש של ימי לימודים מלאים בכולל או בשני כוללים, או במוסד;
"חוק התקציב השנתי", "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19855;
"יוצא צבא" – מי ששירת בצבא ההגנה לישראל לפי חוק שירות ביטחון, התשמ"ו–19866, או התנדב לפי חוק שירות לאומי, התשי"ג–19537, או שהיה מתנדב לשירות לאומי כהגדרתו בחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ"ח–19988;
"ילד" – מי שטרם מלאו לו 18 שנים במהלך שנת המס שבשלה נתבעת מלגת הקיום;
"ילד נכה" – כהגדרתו בפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי;
"כולל" – מוסד תורני שזכאי לתמיכה ממשרד החינוך לפי חוק התקציב השנתי;
"מוסד" – מוסד שהוא אחד מאלה:
(1) מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19589 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
(2) מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(4) מוסד על-תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על-תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין.
"סטודנט" – אזרח ישראלי או תושב קבע הלומד במוסד חודש לימודים מלא לפי כללים שיקבע שר החינוך;
"רכב" – רכב מנועי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה10, למעט קטנוע שנפחו אינו עולה על 50 סמ"ק;
"תלמיד כולל" – אזרח ישראל או תושב קבע הלומד בכולל חודש לימודים מלא לפי כללים שיקבע שר החינוך.
זכאות למלגת קיום
3.
(א) על אף האמור בכל דין, סטודנט שהמוסד בו הוא לומד, דיווח לממונה על לימודיו, שהינו יוצא צבא, שלו ילד אחד לפחות, ושאין לו או לבת זוגו הכנסה בשנת המס, יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיף 4, למלגת קיום בעד כל חודש לימודים מלא בשנת המס, בסכומים שיקבע שר החינוך.
(ב) על אף האמור בכל דין, תלמיד כולל שהכולל בו הוא לומד דיווח לממונה על לימודיו, שלו שלושה ילדים לפחות ושאין לו או לבת זוגו הכנסה בשנת המס יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיף 4, למלגת קיום בעד כל חודש לימודים מלא בשנת המס, בסכומים שיקבע שר החינוך.
(ג) התקציב השנתי שיוקצה למימון סעיפים קטנים (א) ו- (ב) ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד החינוך בחוק התקציב השנתי.
סייגים לזכאות
4.
הזכאות למלגת קיום לפי סעיף 3 לא תחול על תלמיד כולל או על סטודנט שהתקיים בו במועד כלשהו בשנת המס או בשנת המס שקדמה לה אחד מאלה:
(1) לו, לבן זוגו או לילדו הסמוך על שולחנו זכות במקרקעין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, שאינה דירת מגורים יחידה, ובלבד שחלקם יחד בזכות כאמור עולה על 50%; לעניין זה, "דירת מגורים" ו"זכות במקרקעין" – כהגדרתם בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–196311;
(2) בבעלותו, בהחזקתו או בשימושו של הסטודנט או תלמיד הכולל, בן זוגו או ילדו, רכב;
(3) בבעלותו, בהחזקתו או בשימושו העיקרי, נכס מסוג שקבע שר החינוך.
תנאים לקבלת מלגת הקיום
5.
סטודנט או תלמיד כולל אשר זכאים למלגת קיום לפי הוראות חוק זה יגישו לממונה שמינה שר החינוך לעניין חוק זה תביעה לקבלת מלגת קיום בטופס ובצירוף המידע כפי שיקבע שר החינוך ובמועד שיקבע כאמור; הממונה יברר את התביעה ויחליט על תשלום מלגת הקיום ועל תקופתה.
ביצוע ותקנות
6.
שר החינוך ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תחילה
7.
תחילתו של חוק זה בשנת התקציב 2011.
דברי הסבר
הצעת חוק זו מעגנת את זכותם של סטודנטים יוצאי צבא או שירות לאומי, הנשואים עם ילד אחד, ותלמידי כוללים שתורתם היא אומנותם, עם שלושה ילדים, למלגת קיום וקובעת כללים להענקתה.
הרציונל מאחורי הצעה זו היא קביעת קריטריונים אשר יאפשרו מתן מלגות קיום למגזר החרדי, וכן קריטריונים המתאימים לאורח החיים של סטודנטים במגזר החילוני.
בשעה שהחרדים שוקדים על הגדלת המשפחה, הרי שצעירים שאינם חרדים ממלאים את חובתם לשירות צבאי או לאומי.
לפיכך האקוויוולנט המתאפשר לתלמיד כולל שיש לו שלושה ילדים, הוא סטודנט יוצא צבא או שירות לאומי עם ילד אחד.
התבחינים האחרים הנוגעים לקצבת הבטחת הכנסה בעניין עבודת בן הזוג, החזקת נכס או רכב יישארו כפי שהיו מקובלים עד היום.
ההקבלה המוצעת בהצעת חוק זו, הוגנת ומשקפת יותר את אורחות החיים של סטודנט במגזר הלא חרדי,ויוצרת תנאים שוויוניים לקצבת הבטחת הכנסה הן למגזר החרדי והן למגזר החילוני. רק כך נוכל להצביע, אולי, על גישה שוויונית לכל העוסקים במלאכת הלמידה.
כך אנו משמרים את הווי לימוד התורה שמהווה ערך מרכזי עבור העם היהודי בכלל והמגזר הדתי החרדי בפרט בד בבד עם תמריץ לרכישת השכלה המקנה כלים ליציאה לעבודה והשתלבות בתהליכי יצירה ופריון.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט בכסלו התשע"א – 6.12.10