הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2198704
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת אליהו רביבו
______________________________________________
פ/1905/25
הצעת חוק העונשין (תיקון – הסדר חילוט לרכושו של סוחר נשק), התשפ"ג–2023
דברי הסבר
בשנים האחרונות, הפכו עבירות בנשק למכת מדינה. במיוחד במגזר הערבי תופעת הסחר באמצעי לחימה משתלמת מאד כלכלית – הנשק קל יחסית להשגה (לרוב דרך מעברי הגבולות או הרשות הפלסטינית) והרווח ממכירה או מהשכרה של כלי הנשק עצום. בקרב רשויות האכיפה בארץ ובעולם גוברת בעשורים האחרונים ההבנה שכדי להיאבק בפשיעה חמורה ובפשיעה מאורגנת יש צורך לעשות שימוש בכלים נוספים לצד עונשי המאסר והקנס המהווים את ליבת הענישה בהליך הפלילי. אחד הכלים המרכזיים שגובשו לצורך כך, הוא החילוט, אשר מהווה מתווה של אכיפה כלכלית. במסגרת זו, גופי האכיפה משלבים זרועות במטרה לשלול את טובת ההנאה הכספית שצמחה לעבריין מביצוע העבירה.
מתווה זה מוסדר כיום בחוק הישראלי בסעיף 39(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 ובחוקים פרטניים העוסקים בפשיעה חמורה בהם פקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג–1973, חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 ועוד.
הצעת חוק זו מאמצת את הסדר החילוט הנוגע בעבירת סחר בסמים המעוגנת בסעיף 31(6) לפקודת הסמים המסוכנים ומחילה אותו על מי שמייצר או סוחר בנשק.
כיום הענישה בעניין הסחר בנשק היא עונש מאסר בלבד ואין כל פגיעה ברווח הכלכלי שצומח מעבירה זו. בתיקון מוצע לפגוע גם במניע הכלכלי העומד ביסוד עבירת סחר בנשק.
לפיכך, מוצע לחלט את רכושו של אדם המורשע בעבירות סחר בנשק, כאשר גם רכוש השייך לבן זוגו או לילדו יחולט, בכדי שהעבריין לא יוכל להבריח את רכושו.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת רות וסרמן לנדה וקבוצת חברי הכנסת (פ/3035/24).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' בשבט התשפ"ג (23.01.2023)
תיקון סעיף 144 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977, בסעיף 144 אחרי סעיף קטן (ז) יבוא – בחוק העונשין, התשל"ז–1977, בסעיף 144 אחרי סעיף קטן (ז) יבוא –
"(ח) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 144(ב2), יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה – "(ח) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 144(ב2), יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה –
(1) כל רכוש של האדם כאמור, ורכוש של בן זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים, וכן רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו או העבירו לאותו אדם ללא תמורה, ייראה כרכוש של הנידון שהושג בעבירה של סחר בנשק, אלא אם הוכיח הנידון אחד מאלה: (1) כל רכוש של האדם כאמור, ורכוש של בן זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים, וכן רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו או העבירו לאותו אדם ללא תמורה, ייראה כרכוש של הנידון שהושג בעבירה של סחר בנשק, אלא אם הוכיח הנידון אחד מאלה:
(א) האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים;
(ב) הרכוש הגיע לידיו או לידי בעליו לא מאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת האישום בשל העבירה שעליה נידון;
(2) כל רכוש שנמצא בחזקתו או בחשבונו של הנידון ייראה כרכוש שלו אלא אם כן הוכיח שהרכוש הוא של זולתו, שאינו אחד האנשים המפורטים בפסקה (1)." (2) כל רכוש שנמצא בחזקתו או בחשבונו של הנידון ייראה כרכוש שלו אלא אם כן הוכיח שהרכוש הוא של זולתו, שאינו אחד האנשים המפורטים בפסקה (1)."