הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2197461
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין
מנסור עבאס
ווליד טאהא
______________________________________________
פ/1790/25
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתקופת המתנה לסטודנטים הלומדים בחו"ל), התשפ"ג–2023
דברי הסבר
ביטוח בריאות ממלכתי המוענק לאזרחים ולתושבים בארץ הינו אחד השירותים החשובים ביותר שמעניקה המדינה לתושביה. חשיבות זו מתבטאת בהשקעה חסרת תקדים בשירותי הבריאות, שהרי אין חשוב יותר מבריאותו ושלומו של אדם. השירות המוענק מושתת על עקרונות של צדק, ואף הסעיף הראשון בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק), קובע מפורשות כי "ביטוח הבריאות הממלכתי לפי חוק זה, יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית".
כיום, החוק מבטיח שירותי בריאות לכל תושב ישראל, ואולם לאחר שנתיים של היעדרות מישראל ללא תשלום דמי ביטוח (שנת היעדרות הינה תקופה של 12 חודשים רצופים שבמהלכם התגורר אדם 182 ימים מחוץ לישראל), יהיה התושב זכאי לקבלת שירותים רפואיים רק לאחר תקופת המתנה שמגיעה עד שישה חודשים, שאותה ניתן לפדות על ידי תשלום של 12,210 שקלים חדשים (נכון לשנת 2022). הוראות החוק ככל הנראה נועדו להתמודד עם מקרים בהם אנשים שמרכז חייהם אינו בארץ מגיעים במיוחד לישראל לקבלת שירותים רפואיים, אך התוצאות בשטח של הוראה זו הן טרגיות ומשפיעות לרעה על חייהם של סטודנטים שבחרו ללמוד מחוץ לישראל.
בשל המגבלות על לימודי מקצועות רפואיים במוסדות האקדמיים בארץ, סטודנטים רבים, בעיקר סטודנטים ערבים, נאלצים לצאת מישראל לצורך הכשרה אקדמית במוסדות בחוץ-לארץ. במהלך השהייה בחו"ל רוב הסטודנטים אינם מקבלים את שירותי הבריאות שמעניקה המדינה, ובמקביל רוב הסטודנטים, בשל מגבלות כלכליות, אינם משלמים את דמי הביטוח המוטלים עליהם מכוח החוק. סטודנטים אלו מבקרים בתקופת הלימודים בארץ מדי שנה, למשך שבועות ספורים, שאינם רצופים, ושאינם מגיעים לכדי 25 ימים רצופים כנדרש בחוק כדי שימים אלה יובאו בחשבון כימי שהייה.
התוצאה היא שסטודנטים רבים שמסיימים את לימודיהם האקדמיים בחו"ל, חוזרים לארץ עם חוב עצום של דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, חובות שמתווספים לחובות רבים שהצטברו בשל הוצאות הלימוד הגבוהות בחו"ל. העובדה שסטודנטים רבים נאלצים לדחות את תשלומי חובותיהם לביטוח הבריאות, משאירה אותם ללא שירותי בריאות במשך חודשים רבים. דבר זה חמור במיוחד ודורש התערבות מידית. האופציה שעומדת בפני הסטודנטים היום בחוק הינה תשלום סכום גבוה במיוחד לפדיון תקופת ההמתנה, ואינו מותאם למציאות שחיים בה סטודנטים צעירים אלה, השקועים בחובות של עשרות אלפי שקלים כתוצאה מלימודיהם בחו"ל. השלכה נוספת של "סכום פדיון" גבוה זה, הינה נסיעה של אותם סטודנטים לחו"ל לקבלת טיפולים רפואיים אשר עולים פחות מסכום זה, טיפולים רפואיים שאינם איכותיים ברוב המקרים.
לפיכך, מוצע לקבוע כי תקופה שבה סטודנט למד במוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, לא תיחשב כתקופת היעדרות מישראל לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובכך לסייע לסטודנטים אלה, דור העתיד והתקווה של כולנו, להמשיך ולהצליח בחייהם ולתרום למערכת הבריאות בארץ.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (פ/1911/23), על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת (פ/969/24), על ידי חבר הכנסת מנסור עבאס וקבוצת חברי הכנסת (פ/2160/24) ועל ידי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת (פ/2399/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1095/25).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' בשבט התשפ"ג (23.01.2023)
תיקון סעיף 58 1. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בסעיף 58(א), בהגדרה "שנת היעדרות", אחרי פסקה (7) יבוא:
"(8) תקופה שלכל אורכה הוא למד במוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, שהוכר על ידי שר החינוך או מי שהוא הסמיך לכך, או במוסד באזור שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958;".