הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת שי חרמש
ציון פיניאן
פ/2958/18
הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – התיישנות בהליכי גבייה מינהלית), התשע"א–2011
תיקון סעיף 1
1.
בחוק ההתיישנות, התשי"ח–19581 (להלן – החוק העיקרי), אחרי ההגדרה "בית משפט" יבוא:
""הליכי גבייה של רשויות מקומיות" – הליכי גבייה מנהליים, הננקטים על ידי רשות מקומית או מוסד תכנון או מי מטעמם, על פי כל דין;
"מוסד תכנון" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19652;"
הוספת סעיף 21א
2.
אחרי סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא:
"התיישנות דרישה לגבייה של רשות מקומית"
21א.
לא תנקוט רשות מקומית בהליכי גבייה מינהליים, לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות כאמור בסעיף 5 לחוק זה."
תחילה
3.
תחילתו של חוק זה חודש ימים מיום פרסומו.
דברי הסבר
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965, העניק לרשויות המקומיות ולמוסדות התכנון והבניה, סמכויות מינהליות מרובות, המגובות באפשרות נרחבות לגבייה שלא דרך בית המשפט, לרבות שימוש בחברות גבייה וברשות להוצאה לפועל. לא פעם, נאלצים אזרחים להתמודד עם דרישות לא סבירות לתשלומי חובות עבר, לעיתים גם אחרי שעבר מאז זמן רב (עשרות שנים) מאז שנוצרה, לטענת הרשויות, עילת הגבייה.
נישומים עומדים חסרי אונים, כאשר אין בידם אפשרות מעשית לשחזר, לעקוב או להתגונן בכלים כלשהם מפני דרישות הרשות וזאת, תחת האיום של הפעלת "חרב" ההוצאה לפועל כלפיהם. הפגיעה בנישום היא למעשה כפולה, הן בהיבט של הציפייה, שלאור חלוף הזמן היה סבור, כי הנושא סגור ומאחריו והן בהיבט הפרקטי של יכולת ההתמודדות עם הטענות שמועלות כנגדו.
לכן, מוצע בזה תיקון לחוק ההתיישנות, שעשוי להביא מזור להתנהלותן המשתהה של רשויות המינהל תוך שימושן בהליכי גבייה חמורים.
בתי המשפט, הכירו ברציונל שבסיס הצעת החוק, לקבוע התיישנות חובות מינהליים מכוח פרשנות תכליתית (כך למשל בה"פ (חיפה) 30340/97 בתי זיקוק לנפט בע"מ נ' המועצה האזורית זבולון). אף שאין כיום הלכה פסוקה לעניין זה, קיימת מגמה להשוות את מצבו של הנישום בין אם החליטה הרשות לתבוע את חוב המס בהליך אזרחי רגיל ובין אם בחרה לנקוט בהליכי גבייה מינהליים.
בית המשפט אף מוסיף וקובע, כי גבייתו של חוב בהליכים מינהליים, שנים רבות לאחר היווצרותו עשוייה בנסיבות מסוימות להיחשב כבלתי ראויה, ורשות מקומית העושה כן מבלי שפעלה בנדון במהלך השנים שחלפו מיום היווצרות החוב, עשויה להיחשב כחסרת תום לב לעניין זה ובכל מקרה, זה מנוגד לכללי מינהל תקין וראוי (ראו למשל עת"מ 1260/07 שמואל כהן שור נ' עיריית חולון). בית המשפט העליון, בדונו בנושא זה, נמנע מלהכריע בסוגיה, מפאת שיקולי המדיניות הכרוכים בה וקרא למחוקק לעשות כן (דברי השופטת ארבל בע"מ 1164/04 עיריית הרצליה נ' דניאל יצחקי).
דברים אלה ונוספים, מחזקים את הצורך בשינוי חקיקתי ומתן כלים ראויים בידי האזרחים להתמודד עם הגבייה המינהלית, תוך איזון יחסי לסמכויות הנרחבות של הרשות.
סעיף 1 מוצע להוסיף את ההגדרה "הליך גבייה מינהלי", שיכלול הליכים מינהליים לגביית חובות הנגבים באמצעות הרשויות המקומיות או מוסדות התכנון (כדוגמת ועדות מקומיות או ועדות מחוזיות) או מי מטעמם.
סעיף 2 בהתאם, מוצע להוסיף לחוק את סעיף 21א. תיקון סעיף זה, מחיל את תקופת ההתיישנות הקבועה כיום בחוק (שבע שנים), גם על הליכי גבייה מינהלית.
התיקון המוצע יחייב את הרשויות לפעול במסגרת שבע שנים, גם בניהול הליכי גבייה מינהלית, והן לא תוכלנה לגבות חובות הנפרסים על פני עשרות שנים כפי שקורה היום.
תיקון כאמור, יאפשר הפעלה שוויונית ואחידה יותר של סמכויות המינהליות של הרשויות המקומיות ומוסדות התכנון, ויביא לשינוי מהותי למצב השורר כיום בגבייה הדרקונית של חובות מינהליים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' באדר א' התשע"א – 14.2.11