הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת נסים זאב
אריה ביבי
מיכאל בן-ארי
אורי מקלב
דוד אזולאי
אברהם מיכאלי
אברהים צרצור
ציון פיניאן
אמנון כהן
יצחק וקנין
מרינה סולודקין
רוברט טיבייב
יעקב כץ
אלי אפללו
מנחם אליעזר מוזס
סעיד נפאע
פ/2844/18
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – חבר המושבעים), התשע"א–2011
הוספת פרק ח1
1.
בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–19821, אחרי סעיף 230 יבוא:
"פרק ח1: חבר מושבעים
הזכות למשפט בפני חבר מושבעים
230א.
(א) נאשם בעבירה מהעבירות המפורטות בפסקאות (1) עד (3) רשאי לבקש מבית המשפט שיצווה שמשפטו ייערך בפני חבר המושבעים:
(1) עבירות מין או אלימות כהגדרתן בסעיף 62א לחוק זה ועבירה לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–19982;
(2) בעבירות לפי סימן ה' בפרק ט' לחוק העונשין;
(3) עבירה מסוג עוון או פשע שנעברה על ידי עובד ציבור במסגרת תפקידו; לעניין סעיף זה, "עובד ציבור" – כהגדרתו בסעיף 187 לחוק זה.
(ב) בקשת הנאשם שמשפטו ייערך בפני חבר מושבעים, יכול שתוגש על ידי הנאשם או על ידי סנגורו.
מינוי חבר מושבעים ומושבעים חליפיים
230ב.
(א) הוגשה לבית המשפט בקשה כאמור בסעיף 230א, ימנה בית המשפט חבר מושבעים בו שישה חברים לפחות מתוך פנקס הבוחרים כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–19693; פורסם ברשומות מאגר המושבעים, יתמנה חבר המושבעים מתוך המאגר.
(ב) צו מינוי מושבעים כאמור בסעיף קטן (א) יכלול שמות ששה מושבעים חליפיים שישרתו במקרה של נבצרות כאמור בסעיף 230ז.
רישום במאגר המושבעים
230ג.
מאגר המושבעים יפורסם על ידי שר המשפטים מדי שנה ב-1 בינואר והוא ישקף מגוון רחב ככל האפשר של אנשים מכל הקבוצות בעם (בחוק זה – מאגר המושבעים), למעט אלה:
(1) חיילי צבא הגנה לישראל בשירות סדיר או קבע;
(2) רופא או אח או נהג אמבולנס המועסק באספקת שירותי רפואה דחופה;
(3) עובד שירותי כבאות;
(4) מי שהורשע בעבירה פלילית מסוג עוון או פשע ובלבד שלא חלפו 20 שנים מיום הרשעתו ואם הוטל עליו עונש מאסר, מתום תקופת המאסר;
(5) עורך דין;
(6) סטודנט במוסד להשכלה גבוהה; לעניין זה, "סטודנט" – כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–20074;
(7) אדם הזקוק לטיפול רפואי קבוע, שבהעדרו יזדקק לשירותי רפואה דחופה;
(8) מי שאינו שולט בשפה העברית או שאינו מסוגל להבין את הנשמע או הנאמר במהלך המשפט בלא סיוע סביר;
(9) מי שביום פרסום מאגר המושבעים טרם מלאו לו 21 שנים.
פסילת מושבע על ידי הנאשם או סנגורו
230ד.
נאשם או סנגורו רשאים לפסול שם של מושבע ששמו כלול בצו בית המשפט כאמור בסעיף 230ב, אם היה סבור שיש לו דעות קדומות נגד הנאשם או שהוא עלול להיות מודרך על ידי פניות פסולות, שיהא בהן כדי להשפיע על החלטתו.
חקירת מושבעים במשפט זוטא
230ה.
(א) הוצא צו למינוי חבר מושבעים על פי פרק זה רשאי הנאשם או סנגורו לבקש שבית המשפט יזמן את המושבעים למשפט זוטא שבו רשאי כל צד לחקור את המושבעים ולבקש הצגת ראיות לתמיכת טענות לפסילת מושבע כאמור בסעיף 230ד.
(ב) בית המשפט רשאי לחקור מושבעים במסגרת משפט הזוטא על מנת לוודא את עובדות הכשירות שלהם לשמש כמושבעים.
צו מתוקן למינוי חבר מושבעים וכיסוי הוצאותיהם
230ו.
(א) נסתיים שלב החקירות במשפט הזוטא על פי סעיף 230ה, רשאי הנאשם או סנגורו, או בית המשפט לאשר או לפסול השתתפותו של כל אחד מהמושבעים ששמותיהם פורטו בצו המינוי.
(ב) בית המשפט יוציא צו מתוקן בהתאם לתוצאות משפט הזוטא ובלבד שהנאשם הפקיד בקופת בית המשפט סכום כאמור בסעיף 230יא.
נבצרות מושבע ומינוי מושבע חליפי
230ז.
(א) מי ששמו הוכלל בצו בית המשפט למינוי חבר מושבעים, לרבות מושבעים חליפיים, ונבצר ממנו מכורך נסיבות אישיות להשתתף במשפט, מראשיתו ועד סופו, ישוחרר מחובת השתתפות בצו בית המשפט ונסיבות שחרורו יפורטו בצו.
(ב) שוחרר המושבע על פי סעיף קטן (א), יתמלא מקומו על ידי אחד מהמושבעים החליפיים שבצו המינוי.
דחיית מועד המשפט עד להשלמת חבר המושבעים
230ח.
על אף האמור בסעיף 95 לחוק זה, לא ייקבע בית המשפט מועד למשפט בעבירה מהעבירות המנויות בסעיף 230א(א), אם ביקש הנאשם שבית המשפט ימנה חבר מושבעים, אלא לאחר השלמת מינוי המושבעים בצו, כאמור בסעיף 230ו(ב).
חובות המושבעים
230ט.
(א) מושבע ששמו כלול בצו בית המשפט לפי פרק זה:
(1) ימסור לבית המשפט התחייבות בכתב שלא ישוחח על המשפט עם שום אדם מלבד שאר חברי חבר המושבעים, לא יתראיין על ידי אמצעי התקשורת בכל נושא הקשור למשפט, יקיים סודיות מלאה בכל הקשור לדיוני בית המשפט, משך כל תקופת מינויו;
(2) יתכנס יחד עם שאר חברי חבר המושבעים לבחירת יושב ראש חבר המושבעים;
(3) ישתתף בתדרוך של בית המשפט בכל הנוגע להתנהגותו במהלך המשפט;
(4) בסיום שמיעת המשפט, יתכנס עם שאר חברי חבר המושבעים לדיון בשאלות שנמסרו להכרעת חבר המושבעים על ידי בית המשפט ויגיע להחלטה לגבי השאלות שנמסרו להחלטתם.
(ב) יושב ראש חבר המושבעים, שנבחר כאמור בפסקה (א)(2) ימסור לבית המשפט את החלטות חבר המושבעים, כאמו בפסקה (א)(4).
(ג) החלטות חבר המושבעים יתקבלו לפי רוב של שני שלישים מחבריו.
סמכויות חבר המושבעים
230י.
(א) חבר המושבעים מוסמך להכריע בשאלות העובדתיות השנויות במחלוקת, בשאלת אשמתו או חפותו של הנאשם ובשאלת העונש שייגזר על הנאשם, כפי שייקבע בית המשפט.
(ב) בית המשפט יתדרך את חבר המושבעים בעניין הסמכויות שיימסרו לידיהם.
צו בית המשפט להעברת חבר המושבעים לאכסניית ארעי
230יא.
(א) היה המשפט נושא לדיווחים נרחבים באמצעי התקשורת, לפני תחילתו או במהלכו, רשאי בית המשפט לצוות שחברי חבר המושבעים יתגוררו באכסניה שתיקבע בצו, עד תום ההליכים.
(ב) הנאשם יפקיד, לפני הוצאת צו מינוי מושבעים כאמור בסעיף 230ו, סכום שיקבע לצורך כיסוי הוצאות מגורי המושבעים בקופת בית המשפט.
(ג) היה הנאשם נאשם בעבירה מסוג פשע מיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית, יפטור אותו בית המשפט מתשלום הוצאות המושבעים.
(ד) בית המשפט רשאי לפטור נאשם מהפקדת הסכום האמור בסעיף קטן (ב) אם ראה כי לא נתקיימו הנסיבות המנויות בסעיף קטן (א).
החלטת חבר המושבעים במחלוקות עובדתיות
230יב.
(א) עם סיום הדיון בבית המשפט יבקש בית המשפט מחבר המושבעים שיתכנס במקום שיקבע וידון בחומר הראיות שהובאו במשפט, ויכריע במחלוקות העובדתיות שבסמכותו ובשאלת אשמתו או חפותו של הנאשם, אם נמסרה הסמכות לחבר המושבעים.
(ב) יושב ראש חבר המושבעים ימסור את החלטות חבר המושבעים כאמור בסעיף זה, בכתב לבית המשפט.
(ג) קבע חבר המושבעים או בית המשפט כי הנאשם אשם בעבירה המיוחסת לו, ושאלת עונשו של הנאשם נמסרה לידי חבר המושבעים, יבקש בית המשפט מחבר המושבעים להכריע בשאלה זו.
(ד) לא הגיע חבר המושבעים להחלטה כאמור בסעיף זה, יעניק בית המשפט ארכה; אם גם לאחר הארכה לא הגיע חבר המושבעים להחלטה, יתפטר חבר המושבעים וההחלטה בשאלות שבסמכותו של חבר המושבעים תוכרע על ידי בית המשפט.
(ה) נמסרה החלטת חבר המושבעים בדבר עונשו של הנאשם, כאמור בסעיף קטן (ג), יוכל בית המשפט להקל בעונשו של הנאשם.
הזכות לבקש משפט חוזר
230יג.
(א) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 31 לחוק בתי המשפט, מי שנדון למאסר בגין עבירה מסוג פשע והוא מרצה מאסר בפועל של לפחות שלוש שנים, רשאי לבקש משפט חוזר בפני חבר המושבעים, ומשהתקבלה בקשה כאמור תינתן לו הזכות למשפט חוזר לפני חבר המושבעים על פי הוראות פרק זה.
(ב) בקשה כאמור בסעיף קטן (א), תדון בבית המשפט המחוזי בפני מותב של שלושה והחלטתם תהא סופית.
דברי הסבר
שיטת המשפט בישראל היא תערובת של שתי שיטות משפט, יחד עם מספר מאפיינים ישראלים ייחודיים. לצד אלמנטים רבים משיטת המשפט המקובל הנהוג באנגליה והמדינות שהיו תחת שליטתה, קיימים במשפט הישראלי מרכיבים של המשפט הקונטיננטלי הנהוג ברוב מדינות אירופה.
בשיטת המשפט בישראל, שהושפעה רבות מהמשפט האנגלי, נותרו מאפיינים רבים של המשפט המקובל, אך העדרו של חבר מושבעים במשפט הישראלי, כפי שנהוג במשפט המקובל בחלק ממדינות המשפט המקובל, הנו "לקונה בחוק" אשר עלולה לגרום לפגיעה באמון של הציבור בשיטת המשפט בישראל. מוצע למלא את החלל על ידי חבר מושבעים לפי אלמנטים המתאימים למצב הייחודי של מערכת המשפט בישראל.
זכות הנאשם במשפט פלילי להישפט על ידי חבר מושבעים הינה אחת מזכויות היסוד ההיסטוריות שהוכרה על ידי חלק נכבד מהמדינות הדמוקראטיות בעולם. ראשיתה של זכות זאת במאה ה- 8 באנגליה, והיא קיבלה גושפנקא קונסטיטוציונית ב"מאגנה-כרטא", הוא המסמך הראשון שהעניק לאזרחי אנגליה זכויות במשטר הפרלמנטארי שהוקם. שימוש בחבר המושבעים מעוגן גם בחוקה של ארצות הברית.
מבחינה עקרונית, מטרת חבר המושבעים היא להבטיח לנאשם במשפט פלילי ובמשפט אזרחי בתביעות מסוימות, להפקיד את שיקול הדעת בשאלות עובדתיות ולעתים גם בשאלת חפותו או אשמתו של הנאשם בידי אנשים מהשורה, בעלי רקע חברתי דומה לזה של הנאשם, ואין נדרשים כישורים מיוחדים לתפקיד זה, כאשר שמות המושבעים נשלפים אוטומטית מרשימות כוללות של אזרחי האזור שבו מתקיים המשפט.
בהצעת החוק הנוכחית מבקשים חברי הכנסת החתומים להכניס את שיטת חבר המושבעים לתוך ספר החוקים של מדינת ישראל, אם כי באופן מוגבל תוך העמדת מספר המושבעים במשפט לשישה איש שהוא המספר המינימאלי המקובל בשיטות המשפט הקלאסיות.
בנוסף, על מנת שלא להטיל נטל כספי על קופת המדינה בקשר להוצאות הכרוכות בהפעלת חבר המושבעים נקבע בהצעת החוק הנוכחית שהנאשם יפקיד בקופת בית המשפט מראש סכום כסף להבטחת תשלום הוצאות המושבעים ושכרם. יחד עם זאת מוענק פטור לנאשם בעבירות מסוג פשע מחובת תשלום ההוצאות, אם הנאשם מיוצג במשפט על ידי הסנגוריה הציבורית, או אם המשפט אינו מושך תשומת לב ציבורית נרחבת המחייבת הוצאות מיוחדות להלנת המושבעים באכסניה מבודדת.
הטעם לכך ששלטונות בריטניה לא חשבו על אימוץ שיטת חבר המושבעים בתחומי ארץ ישראל המנדטורית שנמסרה לשליטתם מאז שנת 1922, היה ששלטונות המנדט שאפו למנוע זעזועים בתחומי ארץ ישראל המנדטורית בה שררה שיטת המשפט העותמאני שהתנהלה על ידי משטר אבסולוטי, ושארץ ישראל הייתה עד אז חלק מהאימפריה העותומאנית, ועל כן הושאר המצב הקונסטיטוציוני של המנדט לתוקפו שהיה קיים ערב המנדט גם לאחר כניסתו.
בנוסף שלטונות המנדט הבריטי, שהפיצו את שיטת חבר המושבעים בכל רחבי האימפריה הבריטית, היו מרוצים לחסוך את כל הטורח הכרוך בהפעלת חבר המושבעים בתחומי ארץ ישראל המנדטורית שנמסרו להם. כמו כן הם ביקשו למנוע התנגשות בין זכויות הנתינים ואלה של השליטים ולא היה להם עניין בעיגון זכויות הומניטאריות מופלגות לתושבי ארץ ישראל המנדטורית, שיכלו לעשות שימוש נגד מלך בריטניה שייצג את התביעה הכללית במשפטיים פליליים בתחומי המנדט, נימוקים אלה כבר אבד עליהם הכלח, ואין להם הצדקה בשיטת המשפט של מדינת ישראל.
יתרון גדול הוא ששיטת חבר המושבעים משמשת מכשיר יעיל לביקורת על פעולות הרשות השופטת במשפטים פליליים שיש בהם כדי לפגוע אנושות בחופש הפרט ובכבודו.
משפט הזוטא המתנהל על פי בקשת הנאשם הוא המכשיר שבעזרתו יכול נאשם לעמוד על תכונותיהם ואופיים של המושבעים ועל הרקע האתני, דתי, עדתי וסוציו-אקונומי של המושבעים להנחת דעתו של הנאשם. באם יהיו לנאשם ספקות או אי אמון לגבי מושבע או מספר מושבעים שברשימת חבר המושבעים שנקבעה על ידי בית המשפט, יהא הנאשם רשאי לפסול או להדיח מושבע או מושבעים לפי שיקול דעתו.
הצעת החוק הנוכחית מעניקה גם לבית המשפט סמכות לחקור מועמדים לחבר מושבעים ולפסול מועמדים אם היה סבור שיש להם נגיעה בעניין נושא המשפט או אם יש להם דעות פסולות העשויות להשפיע על חפותו או הרשעתו של הנאשם.
הליכי המשפט הזוטא וברירת המושבעים עשויים אמנם לארוך זמן רב, והתהליך הנדון עשוי לכאורה להיראות כאילו יש בו כדי לסרבל את הליכי המשפט הפלילי בעבירות הרלבנטיות. ברם, לדעת מציעי החוק זה המחיר שמרבית שיטות המשפט במדינות דמוקרטיות מוכנות לשלם על מנת להבטיח משפט צודק, ללא משוא פנים, ושיש לאנשים בעלי רקע חברתי וכלכלי דומה לזה של הנאשם חלק נכבד בעשיית הצדק. זאת כדי שלא תהיה לנאשם הרגשה שנגרם לו עוול בלתי ניתן לתיקון, שהרי בקביעה עובדתית של בית המשפט בערכאה הראשונה אין בדרך כלל ערעור לערכאה גבוהה הימנה.
במדינת ישראל של המאה העשרים ואחת, משנה חשיבות להכנסת שיטת חבר המושבעים לתוך סדר הדין הפלילי. במשך שנים ובמיוחד לאחרונה מושמעות ביקורות קשות גם על ידי גורמים נכבדים וגם על ידי נאשמים שהורשעו בעבירות פליליות, המעלים חשדות כבדים בדבר אפליות גזעיות ועדתיות, משוא פנים, ואי צדק כלפי נאשמים בעלי רקע אתני, תרבותי ודתי השונים מאלה של מרבית השופטים במדינה המשתייכים ברוב המקרים לאליטות החברתיות.
בנוסף מושמעת ביקורת קשה על ידי אותם גורמים בקשר לשיטת בחירת שופטים וקידומם המתאפיינים במימרה "חבר מביא חבר" ונטען גם שמופעלים שיקולים לא ענייניים ושיקולים פסולים במהלך שלבי החקירה, האישום והשפיטה בהם מופלים בני עדות המזרח לרעה לעומת נאשמים ממוצא אירופאי. מספרם של בני עדות המזרח בקרב אוכלוסיית בתי הסוהר בישראל עולה פי כמה על חלקם בקרב האוכלוסייה הכללית ומהווה חיזוק לביקורת זו.
נוכח המתחים החברתיים והירידה באמון של הציבור ברשות השופטת שבאים לידי ביטוי באיומים על שופטים ובמקרים חריגים בתקיפות פיזיות של שופטים, עולה הצורך הדחוף בקבלת הצעות החוק הנוכחית ובאימוץ שיטת חבר המושבעים על ידי המחוקק.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ה' בשבט התשע"א – 10.1.11