הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת יריב לוין ציון פיניאן פ/2823/18 חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51), התשע"א-2011–2011 הוספת סעיף 6לו1 1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–19821, אחרי סעיף 6לו יבוא: "השקעה בשידורים ובהפקות בשפה האמהרית 6לו1. (א) אוצר המדינה יקצה מדי שנה 4.5 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה – כספי תמיכה) לעידוד שידורים והפקות בשפה האמהרית, עבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה – הקהילה), שיחולקו לפי הוראות סעיף זה. (ב) כספי התמיכה יחולקו על ידי המועצה לצורך שידורים והפקות בערוצים המשדרים בשפה האמהרית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ-12 שעות ביום במשך שישה ימים בשבוע. (ג) בבואה לחלק את כספי התמיכה, תביא המועצה בחשבון, במסגרת שיקוליה, את התאמתם של השידורים וההפקות לאחת או יותר מהמטרות הבאות: (1) מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם; (2) הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה; (3) הספקת מידע רלוונטי בכל הנוגע להתנהלות במציאות הישראלית, לרבות כלפי משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה; (4) הצגת המציאות הישראלית, על מנת לסייע בקליטתם של בני הקהילה בחברה הישראלית; (5) הכרת ההיסטוריה, התרבות ואורח החיים בישראל; (6) הצגת המתרחש בארץ המוצא של בני הקהילה." דברי הסבר בסעיף 6ח1(2) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 נקבע כי בין השיקולים במתן רשיון לשידורי כבלים יהיו שיקולים שבטובת הציבור. ב-30 השנים האחרונות עלו לישראל למעלה מ- 130,000 עולים מאתיופיה (להלן – הקהילה). מצבם של בני הקהילה שונה ממצבם של קהילות אחרות שנקלטו בעבר בישראל, הן מהיבט הכלכלי והן מהיבט החברתי. על אף מאמצי ממשלות ישראל, מוצאת עצמה הקהילה מבודדת, מסוגרת ומתקשה להשתלב בחברה הישראלית. הדבר נכון במיוחד לגבי בני דור ההורים, שהמציאות הישראלית שונה מאוד מהמציאות אותה הכירו בארץ מוצאם. המבוגרים שבבני הקהילה חווים קשיי שפה מהותיים (כ-70% מהם אינם יודעים קרוא וכתוב, אף לא בשפה אמהרית) המעצימים את חוסר יכולתם לתקשר עם הסביבה ועם המוסדות המטפלים בהם והופכים את הצורך של בני הקהילה בשידורים בשפתם לחיוני ומהותי עוד יותר. בעיות הסתגלות וקליטה ניכרות גם בקרב בני הנוער אשר חווים משבר קשה ביחסיהם עם הוריהם, בניסיון להתרחק מעברם, תרבותם ומסורתם. גם בהקשר זה קיים צורך מהותי ליתן ביטוי לאורח חייה לתרבותה ולמסורת של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל על מנת לטפח גאווה והיכרות עם המסורת בקרב הדור הצעיר, ולהימנע משגיאות העבר בקשר למחיקת העבר של עדות וקהילות. כ-18,000 בתי אב בקהילה מחוברים כיום לשידורי הטלוויזיה בכבלים ובלווין, כאשר מרביתם מחוברים גם לערוץ הישראלי אתיופי אשר הינו הערוץ היחיד המשדר שידורים בשפה האמהרית בישראל ומביא לבני הקהילה את המתרחש בישראל ובאתיופיה. הערוץ פועל מזה שנתיים וממומן באופן חלקי בלבד מכספי דמי המנוי שהכבלים והלווין מעבירים לו ומכספי חסויות. מחד גיסא, מצבם הכלכלי של בני הקהילה אינו מאפשר לגבות דמי מנוי שיכסו את עלות הפקת השידורים של הערוץ ומאידך גיסא, חוסר העניין של נותני חסות במתרחש בקהילה, הופכים את הערוץ לגוף שידור מפסיד העומד בפני סגירתו. הצעת החוק באה לתקן כשל שוק, במסגרתו סוגיות הנוגעות לקהילה אינן זוכות לביטוי הולם בתקשורת. מוצע לממן מאוצר המדינה, הפקות, שידורים ומשדרים בשפה האמהרית של בני הקהילה עבור בני הקהילה בישראל שישודרו בערוצים הפונים לקהילה, בשפה האמהרית ומשודרים בכבלים ובלווין. לשם כך מוצע שהמדינה תקצה 4.5 מיליון שקלים חדשים מדי שנה, אשר יחולקו על ידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין, להפקות ושידורים כאמור, בהתחשב באחת או יותר מהמטרות הבאות: לאפשר לבני הקהילה לבטא רחשי הקהילה, תרבותם ומסורותיהם, להעלות לדיון ציבורי את הבעיות והקשיים של הקהילה בקליטתה בישראל, להבליט את ההישגים של בני הקהילה כלפי בני הקהילה וכלפי החברה הישראלית, לספק מידע רלוונטי בכל הנוגע להתנהלות במציאות הישראלית לרבות כלפי משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה, להציג לבני הקהילה את המציאות הישראלית על מנת לסייע בקליטתם בחברה הישראלית, להכיר לבני הקהילה את ההיסטוריה, התרבות ואורח החיים בישראל ולהביא לבני הקהילה את המתרחש בארץ המוצא שלהם. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בטבת התשע"א – 3.1.11