הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 11,829 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת אורי אריאל יוליה שמאלוב-ברקוביץ כרמל שאמה פ/3108/18 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – סליקה סלולארית), התשע"א­­–2011 הוספת פרק י'2 1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–19821, אחרי סעיף 51ג יבוא: "פרק י'2: סליקה סלולארית הגדרות 51ד. בפרק זה – "בעל רישיון" – בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת; "חברת סליקה סלולארית" – חברה המבצעת סליקה סלולארית; "מנוי" – מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון והוא הבעלים של אמצעי התשלום שמחייב בעל הרישיון; "מספר טלפון" – כהגדרתו בסעיף 5א; "מסרון" (SMS) – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים; "עסקה בחיוב מתחדש" – עסקה שבה מחויב מנוי בעקבות הרשאה שאינה חד פעמית לביצוע סליקה סלולארית; "משתמש" – מי שמקבל שירותי רדיו טלפון נייד והוא אינו מנוי; "נציג קטין" – כמשמעותו בסעיף 4 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–19622 (בפרק זה – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות); "סליקה סלולארית" – תשלום לספק תמורת נכסים או שירותים שרכש מנוי באמצעות מכשיר רדיו טלפון נייד וקבלת התמורה עבור הרכישה מבעל הרישיון; "ספק" – מי שמספק נכסים או שירותים המקבל תשלום באמצעות סליקה סלולארית והוא אינו בעל רישיון; "קטין" – כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. שיוך מספרי טלפון 51ה. בעל רישיון ידרוש ממנוי, במעמד ההתקשרות, לציין אילו ממספרי הטלפון המוקצים לו בהסכם ההתקשרות ביניהם מוחזקים בידו ואילו בידי משתמש. הודעות ופרסום 51ו. (א) בחשבוניות ששולח בעל הרישיון למנוי, יפורטו, בנפרד מהחיובים האחרים ובצורה בולטת ומודגשת, הפרטים הבאים בנוגע לכל חיוב בעבור עסקאות בסליקה סלולארית: (1) שם הספק; (2) סכום העסקה; (3) מועד ביצוע העסקה; (4) מספר הטלפון ממנו בוצעה העסקה. (ב) (1) רכש משתמש נכס או שירות באמצעות סליקה סלולארית, ישלח בעל הרישיון מסרון למנוי, ואם ביקש זאת המנוי גם למשתמש נוסף, המפרט את אלה: (א) מספר הטלפון ממנו בוצעה העסקה; (ב) סוג השירות או הנכס שנרכש; (ג) סכום העסקה; (ד) הספק, בשמו המוכר בציבור. (2) מנוי לא יחויב בתשלום עבור המסרונים בהתאם להוראות סעיף קטן זה, ואולם בעל רישיון רשאי לגבות את התשלום מחברת הסליקה הסלולארית, אם סוכם הדבר במסגרת הסכם ההתקשרות ביניהם. (ג) חברת סליקה סלולארית תפרסם באתר האינטרנט שלה את רשימת הספקים שהתקשרו עמה בהסכם למתן שירותי סליקה סלולארית ואת פרטי ההתקשרות עם אותם ספקים; הרשימה תהיה נגישה מאתרי האינטרנט של כל בעלי הרישיונות. הוראות לעניין קטינים 51ז. (א) מנוי יודיע לבעל הרישיון אם אחד המשתמשים בחשבונו הוא קטין, ואת מספר הטלפון בו משתמש הקטין; לא הודיע המנוי כאמור, יישא באחריות לכל חיוב שיבוצע על ידי הקטין באמצעות אותו מספר טלפון, בעסקאות סליקה סלולארית. (ב) בעל רישיון לא יחייב מנוי תמורת עסקה באמצעות סליקה סלולארית שבוצעה ממספר טלפון שלגביו הודיע המנוי שמשתמש בו קטין, אלא אם כן הסכים לכך המנוי במפורש, בכתב ובמסגרת עסקה בה מוגבל סכום החיוב החודשי המירבי ממספר הטלפון של הקטין לעסקאות כאמור, לסכום שאינו עולה על השכר הממוצע במשק; בסעיף זה, "השכר הממוצע במשק" - השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח לפי סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19953, כפי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי. (ג) בעל רישיון לא יחייב מנוי שהוא קטין בעסקה בחיוב מתחדש באמצעות סליקה סלולארית, אלא אם קיבל את אישורו של נציג הקטין בכתב, לפיו הוא מסכים שהקטין יערוך עסקאות כאמור. חיוב בגין מסרונים 51ח. (א) בעל רישיון לא יאפשר שליחת מסרון למנוי או למשתמש, שיש בשליחתו כדי להשית על המנוי עלות באמצעות סליקה סלולארית, אלא לבקשת המנוי; נשלח מסרון כאמור, יפורטו בו סכום החיוב והוראות מקוצרות או קישור למתן הוראה להפסקת שליחת המסרונים. (ב) שלח משתמש או מנוי מסרון, שחלק מהחיוב בגין שליחתו מועבר לספק תמורת נכס או שירות, ישלח בעל הרישיון מסרון לשולח, המפרט את עלות משלוח ההודעה ואת הספק, בשמו המוכר בציבור; שלח משתמש מסרון כאמור יותר מפעם אחת ביום, לצורך רכישת נכס או קבלת שירות מאותו ספק, ישלח בעל הרישיון מסרון אחד ביום ביחס לאותו ספק. (ג) לא סיפק ספק את השירות או את הנכס כאמור בסעיף קטן (ב), לא יחויב המנוי בעבור שליחת המסרון, ואולם רשאי בעל רישיון לגבות את התשלום עבור שליחת המסרון מחברת הסליקה הסלולארית. עסקה בחיוב מתחדש 51ט. (א) בעל רישיון לא יחייב מנוי בגין עסקה בחיוב מתחדש, אלא אם כן נכרת עמו הסכם (בפרק זה – הסכם עסקה בחיוב מתחדש), באחת מהדרכים הבאות: (1) הסכם בכתב, החתום בידי המנוי, שהעתק ממנו יישמר בידי בעל הרישיון; (2) הסכם מוקלט בעל פה באמצעות הטלפון, שהעתק מן ההקלטה יישמר בידי בעל הרישיון. (ב) בעל רישיון יאפשר למנוי גישה, באתר האינטרנט שלו, להעתק סרוק של הסכם העסקה בחיוב מתחדש בכתב, כולל חתימת המנוי, או להקלטה של ההסכם כאמור, לפי העניין; הגישה תכלול אפשרות להדפסה או שמירה על גבי מחשב המנוי. (ג) (1) מנוי רשאי לבטל הסכם עסקה בחיוב מתחדש לפי כל דין, או באמצעות שליחת מסרון לבעל הרישיון, למספר טלפון ובנוסח שיפורטו בהסכם; בעל הרישיון יודיע על הביטול לחברת הסליקה הסלולארית ולספק. (2) חיוב בגין עסקה בחיוב מתחדש ייפסק בתוך 48 שעות ממועד שליחת הודעת הביטול. (3) עבור שליחת מסרון לביטול הסכם עסקה בחיוב מתחדש בהתאם להוראות סעיף זה, לא יחויב מנוי במחיר גבוה ממחיר שליחת מסרון רגילה, לפי הסכם ההתקשרות בינו לבין בעל הרישיון. (ד) על עסקה בחיוב מתחדש שנכרתה בהתאם להוראות סעיף זה, לא יחולו הוראות סעיפים 51ו(ב) ו-51ח. סמכויות מנוי 51י. (א) מנוי רשאי להתערב, לשנות או לחסום כל מאפיין בעסקאות בסליקה סלולארית, בכל מספרי הטלפון המוקצים לו בהסכם ההתקשרות. (ב) מנוי רשאי לבטל עסקאות בסליקה סלולארית שבוצעו על ידי משתמש, בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–19814. פיצוי 51יא. חויב מנוי תמורת עסקה בסליקה סלולארית, שלא לפי הוראות פרק זה, יפצה בעל הרישיון את המנוי בסכום של 1000 שקלים חדשים, עבור כל עסקה כאמור; פיצוי כאמור ישולם בתוך 30 יום מיום שהתברר כי תלונת המנוי נכונה; בעל הרישיון רשאי לקבל שיפוי מחברת הסליקה הסלולארית או מהספק, תמורת הפיצוי כאמור. איסור על הלוואות ועל עסקאות בתשלומים 51יב. בעל רישיון, חברת סליקה סלולארית או ספק לא יתנו הלוואות למנוי, ולא יאפשרו עסקה בתשלומים, שאינה עסקה בחיוב מתחדש, באמצעות סליקה סלולארית." הוראות מעבר 2. (א) בעל רישיון כהגדרתו בסעיף 51ד לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יפנה בתוך ששה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, לצורך שיוך מספרי הטלפון בהתאם להוראות סעיף 51ה לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה. (ב) לא השיב מנוי לפניית בעל הרישיון כאמור בסעיף קטן (א) בתוך ששה חודשים מיום הפניה, ייחסמו מספרי הטלפון שהוקצו עבורו בהסכם ההתקשרות מביצוע עסקאות בסליקה סלולארית. (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך את התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), פעם אחת בתקופה שלא תעלה על שנה. (ד) הסכם בין מנוי או משתמש לבין ספק, לרכישת נכס או שירות באמצעות סליקה סלולארית כהגדרתה בסעיף 51ד לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, שהיה תקף ערב פרסומו של חוק זה – בטל. דברי הסבר בשנים האחרונות מתפתחת בישראל שיטת חיוב באמצעות חשבונות טלפון סלולארי, עבור מוצרים ושירותים שאינם מוצרי סלולר או שירותי טלפון נייד (להלן – סליקה סלולארית). מגמה זו מנצלת את המכנה המשותף לטלפון סלולארי ולכרטיס אשראי – שניהם מצויים תמיד בכיסו של הלקוח, ולשניהם גישה חופשית, בדרך כלל, לאמצעי תשלום. אולם אחד ההבדלים המרכזיים בין השניים, היא העובדה שהטלפון הסלולארי מצוי גם בידיהם של קטינים, וכרטיסי אשראי לא. התפתחות שוק הסליקה הסלולארית מביאה איתה השלכות חיוביות מבחינה צרכנית, שכן היא מעניקה תחרות לשוק האשראי – המתאפיין בפיקוח מחמיר מאוד ובמחסומי כניסה גבוהים לשחקנים חדשים. עם זאת, הימצאות טלפונים סלולאריים בידיהם של קטינים – כמו גם היעדר חקיקה המסדירה ענף זה – מובילה פעמים רבות למצבי ניצול של לקוחות. ללשכות חברי הכנסת ולמשרדיהם של ארגוני הצרכנים הגיעו פניות מצד לקוחות סלולר שקיבלו במפתיע חשבונות בסכומים של אלפי שקלים חדשים, ואף עשרות אלפי שקלים חדשים, שמורכבים בעיקרם מחיובים בעבור סליקה סלולארית, ומתשלומים שמועברים באמצעות חברות הסלולר לספקים משניים. הצעת החוק מבקשת לסדיר את תחום הסליקה הסלולארית, באמצעות הוספת פרק לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982. מוצע לחייב את בעלי הרישיונות לדרוש ממנוי חדש, במעמד התקשרות, להגדיר איזה מבין מספרי הטלפון שהוקצו לו מוחזקים בידי מנוי ואילו בידי משתמש. כן מוצע לחייב את בעלי הרישיונות לפנות בתוך חצי שנה לכל לקוחותיהם הקיימים בבקשה שיגדירו את מספר טלפון שהוקצו להם כאמור. לקוחות שלא ישיבו בתוך חצי שנה ממועד הפניה, לא יוכלו להשתמש במכשיריהם לביצוע סליקה סלולארית. מנוי הוא בעל אמצעי התשלום שמחויב במסגרת הסכם ההתקשרות, ולא תוטל עליו כל הגבלה בשימוש בסליקה סלולארית, כל עוד הוא בגיר, מתוך הנחה שעסקאות שביצע נעשו מתוך שיקול דעת צרכני. משתמש הוא מי שמחזיק מספר טלפון סלולארי, אך אינו בעל אמצעי התשלום, כגון ילדים אשר הוריהם משלמים את חשבונותיהם, או עובדים המחזיקים טלפון סלולארי בבעלות מעסיקם. מוצע גם להטיל על בעלי הרישיונות חובת פירוט בחשבון הטלפון החודשי, וכן באמצעות מסרונים, על עסקאות באמצעות סליקה סלולארית, ולכלול בפירוט כאמור, גם את פרטי הספק, אשר נותן את הנכסים או השירות, ולא רק של חברת הסליקה הסלולארית, אשר מעבירה אליו את הכסף מחשבון הטלפון של המנוי. הצעת החוק מבקשת להתמודד גם עם המצב בו קטינים מחזיקים במכשיר הטלפון הסלולארי. מוצע שכל מנוי הנותן טלפון סלולארי לשימוש קטין יהיה מחויב לדווח על כך לבעל הרישיון, ואם לא עשה כן יישא באחריות בגין כל חיוב שיבוצע על ידי הקטין. ברירת המחדל המוצעת היא שמכשיר הנמצא בידי קטין יהיה חסום בפני סליקה סלולארית, אלא אם כן המנוי הסכים אחרת במפורש, בכתב ובמסגרת עסקה בה מוגבל סכום החיוב החודשי המרבי לסכום שאינו עולה על השכר הממוצע במשק. הבחירה בשכר הממוצע במשק כתקרה נועדה לאפשר להורים להקציב לילדיהם סכום מסוים לשימוש בסליקה סלולארית, אפילו סכום גבוה – אבל למנוע מצב שבו קטין מבצע פעולות סליקה חוזרות, באופן שמוביל לחשבונות עתק בלתי מבוקרים. במקרה שהמנוי הוא קטין, הוא יזדקק להסכמת נציגו החוקי בכתב לטובת פתיחת האפשרות לסליקה סלולארית. בנוסף, מוצע להסדיר את העסקות המתבצעות באמצעות שליחת מסרונים. ישנן עסקות המחייבות את המשתמש תמורת קבלת מסרונים מסוימים. מוצע שלא יתאפשר חיוב כאמור, אלא לבקשת המנוי, ובנוסף, במידה ולא מדובר בעסקה בחיוב מתחדש, כפי שתפורט להלן, יידרש הספק, לכלות חלק ניכר מנפח ההודעה על נוסח המבהיר את עלות השירות ואת דרכי הניתוק ממנו. סוג אחר של עסקה המתבצעת באמצעות מסרון, היא עסקה במסגרתה מחויב המנוי בתשלום בגין שליחת המסרון, אשר מתחלק בין בעל הרישיון לבין הספק. במקרה כזה אין נפקא מינה אם החיוב עבור המסרון עצמו הוא בעלות שליחה רגילה לפי מסלול הלקוח, או יותר מזה, כדי להגדיר את החיוב בגינו כסליקה סלולארית. במקרה כזה, יחויב המפעיל לשלוח מסרון חוזר, ללא חיוב הלקוח, המפרט את עלות השירות או המוצר ואת כינוי הספק. מסרון חוזר יישלח עד פעם אחת ביום לכל ספק. עלות המסרון החוזר תושת על בעל הרישיון, ואולם הוא רשאי להטיל על הספק או על חברת הסליקה הסלולארית עלויות אלה, במסגרת הסכם ביניהם. כיום, חלק ניכר מהניצול הצרכני מתבצע באמצעות חיובים בסכומים קטנים, במסגרת הרשאות קבועות, המצטברים לכדי חיוב משמעותי. החוזים שבהם נקשרים הספקים עם המשתמשים והמנויים לא מאפשרים עיון מעמיק באמת בטיב השירות ובתנאי התשלום עבורו, ופעמים רבות השירותים נרכשים על ידי קטינים. מוצע לקבוע תנאים שלא יאפשרו התקשרות הכוללת חיוב מתחדש בעסקה בסליקה סלולארית, ללא שיקול דעת ענייני של המנוי, זאת באמצעות הטלת חובה לביצוע התקשרות כאמור במסגרת הסכם חתום על ידי המנוי או בעסקה טלפונית מוקלטת. ההסכם או ההקלטה יהיו זמינים לעיון, האזנה והורדה באתרי האינטרנט של בעלי הרישיונות. אם נחתם הסכם התקשרות הכולל הרשאה לחיוב מתחדש, יהיה פטור בעל הרישיון מחובות היידוע באמצעות מסרונים המפורטות לעיל, לגבי עסקות במסגרת אותו הסכם. בנוסף, מוצע לקבוע את סמכויותיו של המנוי להתערב בעסקאות בסליקה סלולארית שבוצעו בידי משתמש, לשנותן או לחסום את השירות בפני משתמשים, ואת זכותו לבטל עסקה כאמור שבוצעה על ידי משתמש לפי הוראות ביטול עסקה לפי סעיף 14 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981. כמו כן, מוצע לקבוע שביצוע עסקה תוך חריגה מהכללים המוגדרים בחוק זה, תעניק למנוי זכות לפיצוי בסכום של 1000 שקלים חדשים בעבור כל עסקה. חובת הפיצוי תוטל על בעל הרישיון, אולם הוא רשאי לתבוע תביעת שיפוי את חברת הסליקה הסלולארית או את הספק. מוצע גם לאסור על מתן הלוואה או תשלום בתשלומים, שלא בעסקה בחיוב מתחדש, במסגרת עסקה באמצעות סליקה סלולארית. לבסוף, מוצע לבטל את תוקפם של הסכמים בין מנוי או משתמש לבין ספק, לרכישת נכס או שירות באמצעות סליקה סלולארית שהיו בתוקפם ערב תחילתו של החוק המוצע, שכן הסכמים אלו מעלים חשש לניצול, שחוק זה שואף למנוע. לספקים שמורה הזכות, כמובן, לפנות ללקוחותיהם בהצעה לחדש עימם את ההסכמים, בהתאם להצעת חוק זו. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באדר ב' התשע"א – 28.3.11