הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 4,347 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת זאב בילסקי דב חנין יריב לוין פ/2864/18 הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – שימוש בהפקעות לקידום דיור בר השגה לצעירים), התשע"א–2011 תיקון סעיף 61א 1. בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19651 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 61א(א), במקום "(12)" יבוא "(13)". תיקון סעיף 62א 2. בסעיף 62א לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא: "(13) בניית דיור בר השגה לצעירים בשטחים המיועדים למטרה ציבורית, ובלבד שזכויות הבניה בשטחים אלו יהיו בהתאם לזכויות הבניה שנקבעו במגרשים הגובלים, בהתאם לתכנית המתאר המאושרת ובשינויים המחויבים מהתאמת המבנים לבניה כאמור." (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) בחוק זה, "דיור בר השגה לצעירים" – דיור המיועד למכירה או השכרה לזוגות צעירים או לסטודנטים, חסרי דירה, במחיר שיקבע מטעמים חברתיים ובהתאם למצבם הכלכלי של הקונה והשוכר; התנאים לזכאות לדיור כאמור והמנגנון למכירה או השכרת הדיור כאמור יקבעו בתקנות על ידי שר הפנים בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת." תיקון סעיף 188 3. בסעיף 188 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (ב), אחרי "מיתקנים להספקת מים" יבוא "דיור בר השגה לצעירים"; דברי הסבר חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965, מתיר לוועדה מקומית לתכנון ובניה להפקיע מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור. רשימת צרכי הציבור הקבועה בחוק אינה רשימה סגורה ומאפשרת לשר הפנים לקבוע כל מטרה ציבורית אחרת. הצעת חוק זו מבקשת לקבוע מטרה נוספת ברשימת צרכי הציבור שבגינן תותר הפקעת מקרקעין: "דיור בר השגה לצעירים". במציאות שנותרה היום מטרה זו חשובה לא פחות ממטרות ציבוריות אחרות שהוכרו בחוק אשר למענן ניתן להפקיע מקרקעי ציבור: כגון בתי משפט, תחנות כיבוי אש, משרדי רשויות מקומיות ועוד. בשנות החמישים הכיר המחוקק במטרה ציבורית שלמענה מותרת הפקעה לצרכי ציבור – שכונת מגורים לעולים חדשים, וזאת לאור צרכי השעה באותן השנים. מזה עשור שנים לפחות מוצפים בתי המשפט בעשרות תביעות השבה של מקרקעין שהופקעו לצרכי ציבור ו/או הועברו לרשויות המקומיות במסגרת תכנית איחוד ומחלוקה מחדש, ואשר לא נעשה בהם שימוש למטרה הציבורית לשמה הופקעו, ולפיכך טוענים בעלי הקרקע המקוריים כי יש להשיב את הקרקע לבעלותם מכוח הוראות החוק. "אלפי שעות" דיונים משפטיים מעסיקים את רשויות השפיטה, פרקליטות המדינה, הרשויות עצמן ועוד, כאשר אין הלכה משפטית "אחידה", כל מקרה נדון לגופו, יש מקרים בהם נעתר בית המשפט לתביעות ויש מקרים (הם רוב המקרים) בהן התביעות נדחות. המציאות מלמדת כי לכל הרשויות המקומיות בארץ, עשרות דונם של שטחים לבנייני ציבור שלא נבנו מסיבות שונות, והם עומדים שוממים, בלתי מנוצלים, "כעתודה לימים שיבואו". בפועל בשטח כזה המיועד לבנייני ציבור, שכבר מצוי בלב שכונת מגורים, קשה לממש בו מטרה ציבורית כלשהי, מסיבות שונות כגון העובדה כי בלב שכונת מגורים ותיקה הקמת מתנ"ס, מבנה דת או חינוך, מרכז תרבות וכדומה נחשבים בעיני התושבים כ"מטרד" ופגיעה באיכות החיים, וכל ניסיון של הרשות המקומית לממש מטרה שכזו נכשל בדרך כלל והשטח המיועד לבנין ציבורי הופך במקרה הטוב לגינה ציבורית, או שטח ריק, בלתי מנוצל. אשר על כן מוצע לערוך שינוי בחוק התכנון והבניה שיאפשר לנצל בצורה מושכלת את הקרקע הציבורית שבידי הרשויות למטרה ציבורית חשובה לא פחות – דיור בר השגה לזוגות צעירים וזכאי משרד השיכון, על פי קריטריונים שיקבעו על ידי שר הפנים בהתייעצות שר השיכון. מכיוון שמדובר בשטחי קרקע הפזורים ברחבי הערים, ולא במקבץ קרקע שייצור שכונה לזוגות צעירים, יש בכך גם תרומה להתחדשות עירונית ולהצערת ערי המרכז המזדקנות לאור בריחת אוכלוסיה צעירה, וזאת על ידי שילוב של בניה נקודתית בלב הערים לזוגות צעירים. בנוסף, כיום לא מתבצעת כל בניה של "דיור בר השגה" או דיור ציבורי לזוגות צעירים, לסטודנטים או בודדים, לזוגות מבוגרים הזקוקים לדירות קטנות, במסלול של השכרה וכך קורה שעשרות אלפי זוגות צעירים "מחוסרי דיור", אינם מסוגלים לרכוש דירות במחירי השוק הגבוהים, ולכן גרים בשכירות, ונתונים לסחיטה של בעלי הבתים בנוגע לגובה שכר הדירה ותנאי הדיור. במקביל, מוצע לתקן את סעיף 62א לחוק, המסמיך ועדה מקומית לאשר תכנית בסמכות ועדה מקומית על ידי הוספת סעיף אשר יבטיח כי היתרי בניה במגרשים המיועדים למבנה ציבור יוצאו בצורה מבוקרת על פי תכניות נקודתיות – בסמכות ועדה מקומית, תכניות שיתנו לציבור את הזכות להגיש התנגדות ככל שהתכנית תפגע בציבור, כשהבניה המותרת תהיה בהתאמה לבניה הקיימת באזור בו ממוקם השטח לבניני הציבור. במקביל מוצע, כי שר הפנים יוציא הנחיות מפורטות לרשויות בו יוסדר נושא הבניה לזוגות צעירים על ידי הרשויות, ובו תקבענה הנחיות לענין ביצוע הבניה לדוגמה על ידי חברה כלכלית וכדומה, שיטות המכירה והשיווק, חיוב בניה להשכרה של כל יחידות הדיור או רק חלק מהן, וכמובן פיקוח משרדי הממשלה הרלבנטיים על ביצוע מטלות אלו. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ב בשבט התשע"א – 17.1.11