הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת עתניאל שנלר
ציון פיניאן
פ/2849/18
הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שימוש ומסירת מידע סודי), התשע"א–2011
תיקון סעיף 113
1.
בחוק העונשין, התשל"ז–19771 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 113 –
(1) בסעיף קטן (ג), במקום "דינו – מאסר שבע שנים; התכוון" יבוא "והתכוון";
(2) בסעיף קטן (ד)(3), במקום "סעיף 113א" יבוא "סעיפים 116א, 116ב,
ו- 116ד";
(3) סעיף קטן (ה) – בטל.
ביטול סעיף 113א
2.
סעיף 113א לחוק העיקרי – בטל.
תיקון סעיף 115
3.
בסעיף 115 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "למטרת ריגול";
(2) בסעיף קטן (א), המילים "ללא הסבר סביר" – יימחקו, ובמקום הסיפה החל במילים "דינו – מאסר" יבוא "והתכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים";
(3) בסעיף קטן (ב), אחרי "בסעיף זה" יבוא "ובסעיף 116ג".
תיקון סעיף 116
4.
בסעיף 116 לחוק העיקרי, אחרי "לפי סימן זה" יבוא "ולפי סעיפים 116א ו-116ב".
הוספת סעיפים 116א עד 116ד
5.
אחרי הכותרת "סימן ה': סודות רשמיים" יבוא:
"מסירת ידיעה סודית
116א.
מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר עשר שנים.
איסוף מידע סודי
116ב.
(א) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר שבע שנים.
(ב) תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה לפי סעיף זה שלא עשה דבר שלא כדין להשיג את ידיעה באשר היא ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה.
כניסה למקום צבאי
116ג.
מי שנכנס למקום מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או ללא הסבר סביר שוטט בקרבתו – כשאינו מוסמך לכך – וכן מי שניסה להפריע או להטעות זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו – מאסר שלוש שנים.
טיפול בידיעה סודית בידי מי שאינו מוסמך לכך
116ד.
תהא זו הגנה טובה לנאשם בעבירה לפי סעיף 116ב, שמסר את הידיעה הסודית בהקדם האפשרי לתחנת משטרה או לגורם המוסמך בקשר לידיעה."
דברי הסבר
מחקירת האירוע בו לקחה חיילת מסמכים מסווגים מלשכת מפקדה ללא היתר, החזיקה בהם בלא היתר והעבירה אותם לעיתונאי, נחשף קושי מהותי בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין). הפרק העוסק בטיפול לא-חוקי בידיעות סודיות שעוסקות בבטחון המדינה הוא סימן ד', בפרק ז' לחוק העונשין, שכותרתו "ריגול". אולם העבירות בסימן ה"ריגול" עוסקות גם במסירת מידע לאויב או ל"סוכן חוץ" וגם במסירת מידע בתוך ישראל כשלמוסר המידע אין ולא היתה "כוונה לפגוע בבטחון המדינה". כך נוצר פער בין השימוש היומיומי במונח "ריגול" לבין השימוש המשפטי בו ונוצר ערבוב לא ראוי בין סוגים שונים של עבריינים הפועלים ממניעים שונים.
המודעות הציבורית לשמירת סודות המדינה ולמניעת השימוש בהם לצרכים אסורים היא נדבך חשוב בשמירה על בטחונה, חוסנה וקיומה של המדינה. אולם, מטרת הצעת החוק הנוכחית היא להבחין בין שני סוגי עבירות ופיצולן לשני סימנים שונים בחוק העונשין: עבירות בהן אדם מוסר מידע בטחוני סודי במטרה לפגוע בבטחון המדינה הכוללת גם מקרים בהם הוא מוסר את המידע לגורמים עוינים ומסוכנים למדינה. עבירות אלו יישארו, על לפי התיקונים המוצעים, תחת הכותרת "סימן ד': ריגול". לבין סוג שני של עבירות, שעוסקות במסירה לא חוקית של ידיעה בטחונית סודית, כשמוסר הידיעה לא התכוון לפגוע בבטחון המדינה, שיועברו ל"סימן ה': סודות רישמיים".
הצעת החוק מציעה גם להפחית את העונש על עבירת מסירת ידיעה סודית ממאסר חמש-עשרה שנים למאסר עשר שנים. כן מוצע להוסיף הגנה, בסעיף 116ד המוצע, שעניינו טיפול בידיעות סודיות שהגיעו לידיו של מי שאינו מוסמך לכך. הסעיף המוצע קובע הגנה למי שקיבל לידיו את הידיעה ומיהר להעביר את הידיעה הסודית למשטרה או לגוף המוסמך לטפל בידיעה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ב בשבט התשע"א – 17.1.11