הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת נסים זאב פ/2873/18 הצעת חוק הסגרת אדם הנמלט מהליכי גירושין (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011 תיקון חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) 1. חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז–19561, אחרי סעיף 4א יבוא: "הסגרת נמלט מתביעה 4ב. הגיש אדם לבית דין תביעת גירושין שבשיפוטו הייחודי, והנתבע נמלט מהארץ, רשאי בית הדין, לבקשת התובע, לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך לכך על ידו לפי סעיף 3(ג) לחוק ההסגרה, התשי"ד–19542 (להלן – חוק ההסגרה), להגיש בקשת הסגרה למדינה אליה נמלט, ויראו את הנתבע כמי שעבר עבירת הסגרה, כהגדרתה בסעיף 2 לחוק ההסגרה, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (1) בית הדין שוכנע כי יציאתו מהארץ היא למטרת הימלטות מהליך התביעה; (2) בית הדין מצא כי אין בסמכויותיו לפי סעיף 4א לחוק זה להביא להתייצבותו של הנתבע.". תיקון חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) 2. בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–19953, אחרי סעיף 3א יבוא: "הסגרת נמלט מהארץ 3ב. קבע בית דין רבני פסק דין כאמור בסעיף 1 לחוק זה, והאדם נמלט מהארץ מבלי לתת גט, רשאי בית הדין, לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך לכך על ידו לפי סעיף 3(ג) לחוק ההסגרה, התשי"ד–1954 (להלן – חוק ההסגרה), להגיש בקשת הסגרה למדינה אליה נמלט, ויראו את הנתבע כמי שעבר עבירת הסגרה כהגדרתה בסעיף 2 לחוק ההסגרה, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (1) בית הדין הרבני שוכנע כי יציאתו מהארץ היא למטרת השתקעות או למטרת הימלטות ממתן גט; (2) בית הדין מצא כי אין בכוחו של צו הגבלה, או בסמכויותיו לפי כל דין להביאו לתת את הגט.". דברי הסבר תופעת "סרבני הגט" פוגעת בנשים רבות שנפרדו מבעליהן, ובתי הדין הרבניים ברחבי הארץ והעולם נתנו צווים המחייבים מתן גט פיטורין, אלא שבשל סיבות שונות הגיטין מתעכבים ועל ידי כך הבעלים מעגנים את נשותיהן ושוללים מהן את הזכות ההומניטארית הבסיסית לקיום חיי משפחה על פי דת משה וישראל. לבתי הדין הרבניים בארץ נתונה הסמכות ליתן צו המחייב איש יהודי לתת גט לבקשת אשתו היהודייה בין אם הם חיים בארץ ובין אם לאו, ובין אם הבעל הוא אזרח ישראל ובין אם איננו אזרח ישראל. כמו כן יש לבתי הדין הרבניים סמכויות לאכיפת צווים כאמור במסגרת חוק ביזיון בתי המשפט אלא שאין לסמכות כאמור משמעות לגבי איש שנמלט מגבולות מדינת ישראל. אשר על כן מוצע בזה לקבוע שסירוב גט יראוהו כעבירת הסגרה לפי חוק ההסגרה, התשי"ד–1954 וכך תתאפשר הסגרתו של אדם לישראל במקרה של תביעת גירושין נגדו. סעיף 1 מוצע לקבוע כי כאשר אדם נמלט מתביעה לגירושין ובית הדין נוכח כי היציאה מהארץ היא למטרת הימלטות מהתביעה או למטרת השתקעות ואין די בסמכויות בית הדין הקיימות בחוק כדי להביאו לשתף הפעולה עם ההליך, יוכל בית הדין לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה או נציגו לבקש את הסגרתו של האדם. סעיף 2 באותו האופן מוצע לקבוע כי תתאפשר הסגרת סרבן הגט (בין אם הוא הבעל ובין אם היא האישה) על ידי מדינה המקיימת הסכמי הסגרה הדדיים עם מדינה ישראל ובלבד שהתקיימו שני התנאים שלעיל. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' בשבט התשע"א – 25.1.11