הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין רוחמה אברהם-בלילא פ/2874/18 הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – חוק ההסדרים) תיקון סעיף 3 1. בחוק-יסוד: משק המדינה1 (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3(ב)(1), במקום "שישים ימים" יבוא "תשעים ימים". הוספת סעיף 3ב1 2. אחרי סעיף 3ב לחוק היסוד יבוא: "הצעת חוק לביסוס הצעת חוק התקציב 3ב1. הממשלה רשאית להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק, שהדיון בה וההצבעה בקריאה השנייה והשלישית בעניינה יתקיימו במקביל לדיון ולהצבעה כאמור בעניין הצעת חוק התקציב לאותה שנת הכספים (להלן – הצעת חוק ההסדרים), ובלבד שמתקיימים לגביה תנאים אלה: (1) הנושאים הכלולים בהצעת חוק ההסדרים קשורים באופן מהותי וישיר להצעת חוק התקציב, כאמור בסעיף 3(ב) לחוק זה, של אותה שנת כספים; (2) הצעת חוק ההסדרים לא תכלול תיקון חקיקה שמשמעותו ביטול חוק, התלייתו או צמצום תחולתו.". תחולה 3. הוראת סעיף 3ב1 לחוק היסוד, כנוסחו לפי סעיף 2 לחוק-יסוד זה, תחול על הצעת חוק ההסדרים לשנת הכספים 2013 ואילך. דברי הסבר הצעת החוק המוגשת בזה מטרתה לסייע בצמצומה של הנורמה הפסולה אשר השתרשה במערכת התקציבית של ישראל המכונה "חוק ההסדרים". במסגרתו של חוק ההסדרים מנסה הממשלה לחוקק עשרות חוקים שונים, חלקם עם קשר קלוש בלבד לתקציב המדינה, אם בכלל, בהליך חקיקה מזורז וללא דיון מעמיק או אפשרות למימוש חובתה של הכנסת לפקח על פעילותה של הרשות המבצעת. בהצעת חוק ההסדרים לשנת 2009-2010 – הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו–2010), התשס"ט–2009 – הגיע גודלו של חוק זה לשיא של כל הזמנים ובקריאה הראשונה אושר החוק כאשר הוא מונה 286 סעיפים שונים, 96 סעיפים יותר מההצעה הגדולה בהיקפה, שהונחה בשנת 2003, שנקראה "התוכנית להבראת כלכלת ישראל". נוהג זה הוא פרקטיקה אנטי דמוקרטית הזוכה לביקורת ציבורית רבה, ומדרדרת את אמון הציבור בממשלה. בית המשפט העליון נתן דעתו על חוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית בכתבו: "...העם בחר בנבחריו כדי שידונו לעומקן בהצעות חוק המונחות לפניהם, כדי שיהרהרו בתוכנן, כדי שישוחחו ביניהם, כדי שיחליפו דעות, כדי שיתווכחו, ועל דרך זו יפקחו כראוי על התנהלותה של הממשלה... כל אלה נעדרו מן הדיון בהצעת חוק התוכנית הכלכלית ולו משום שלא ניתנה לחברי הכנסת שהות לקרוא בעמקות את אשר הונח לפניהם... הכנסת כמו נתפרקה את סמכותה הראשונית לחוקק, והעבירה סמכותה לממשלה. הכנסת – מרצונה – ענתה אמן אחרי החלטת הממשלה, ויתרה מרצונה על סמכותה." (השופט חשין בפסק דינו בבג"צ 4885/03 ארגון מגדלי העופות בישראל אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' ממשלת ישראל, עמ' 81-82). אמנם, נכון הוא הדבר כי במציאות הכלכלית כיום אין באפשרות הממשלה לבצע את מדיניותה הכלכלית ללא חוק מסוג זה. אך המציאות בה החלטות בית המחוקקים הופכות לאות מתה בכל שנה עם התקבל חוק ההסדרים אינה מתקבלת על הדעת גם כן. הצעת החוק הנוכחית מבקשת להשיב לכנסת את כוחה לבקר, לשקול, לשמוע ולחקור את השינויים אותן דורשת המדינה לבצע. סעיף 1 מוצע לקבוע כי הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב לא יאוחר מתשעים ימים – במקום שישים הימים הנהוגים כיום – לפני תחילת שנת הכספים. שינוי זה יאפשר ללמוד את תוכן החוק ביסודיות אשר היום אינה מתאפשרת כלל. סעיף 2 עוד מוצע לקבוע שחוק ההסדרים לא יוכל להכיל תיקוני חקיקה אשר אינם נוגעים ישירות ובאופן מהותי להצעת חוק התקציב שמוגשת יחד איתו, ועל הממשלה תחול החובה לבסס את הקשר הכלכלי, המשפטי והמהותי בין כל תיקון חקיקה לבין סעיף ספציפי בהצעת חוק התקציב. בנוסף, מוצע שחוק ההסדרים לא יוכל לבטל חוק קיים, לדחות את יישומו, להתלותו או לצמצם את תחולתו – אם תרצה הממשלה לעשות כן, תחוקק זאת בהליך חקיקה רגילה ומפוקחת. הצעות חוק-יסוד זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אופיר פינס-פז (פ/1433/18), ועל ידי חברי הכנסת רוחמה אברהם-בלילא ודב חנין (פ/2168/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' בשבט התשע"א – 25.1.11