הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין דוד אזולאי מוחמד ברכה חנא סוייד עפו אגבאריה פ/3114/18 הצעת חוק תעריף מים ארצי שווה והנחה לנזקקים (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011 תיקון חוק תאגידי מים וביוב 1. בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–20011, בסעיף 102 – (1) בסעיף קטן (א), אחרי "שירותי ביוב" יבוא "ובלבד שתעריפים כאמור יהיו זהים בכל החברות"; (2) בסעיף קטן (ב), אחרי "אספקת השירותים" יבוא "הממוצעת של כל החברות"; (3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) לחברה, שהעלות הריאלית של שירותי המים והביוב שהיא נותנת, כפי שחושבה לפי סעיף 101(א), גבוהה מהתעריף שנקבע לפי סעיף זה, ישולם ההפרש מאוצר המדינה. (ב2) חברה שהעלות הריאלית של שירותי המים והביוב שהיא נותנת, כפי שחושבה לפי סעיף 101(א) נמוכה מהתעריף שנקבע לפי סעיף זה, תשלם את ההפרש לאוצר המדינה; תשלום שהועבר לאוצר המדינה לפי סעיף קטן זה ישמש לתשלום ההפרש כאמור בסעיף קטן (ב1) בלבד. (ב3) (1) צרכן הזכאי לגמלה לפי סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–19802, או שסך הכנסותיו החודשיות אינו עולה על סכום הגמלה כאמור, ישלם תשלום מופחת בשיעור של 50% מהתעריף שנקבע לפי סעיף זה, בעד 4 המטרים המעוקבים הראשונים שצרך מדי חודש, בשימוש ביתי בלבד. (2) שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, רשאי לקבוע אוכלוסיות נזקקות נוספות, שמי שנמנה עמן ישלם תשלום מופחת, בשיעור שיקבע מהתעריף שנקבע לפי סעיף זה וכמות המים שבעדה יהיה זכאי לתשלום מופחת, ולשם כך רשאי הוא להביא בחשבון את מספר הנפשות המתגוררות בבית הצרכן, את הכנסותיהן, גילן ומצבן הרפואי, והכול ביחס לצריכת המים הממוצעת של הצרכן. (3) מועצת הרשות תקבע הוראות בדבר הדרכים להוכחת הזכאות לשלם תשלום מופחת לפי סעיף קטן זה, ולעניין אופן מסירת המידע לשם הוכחת הזכאות כאמור." תיקון חוק המים 2. בחוק המים, התשי"ט–19593 (להלן – חוק המים), בסעיף 112 – (1) בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "בדרך כלל" יבוא "ארציים אחידים,לפי ממוצע העלויות שנקבעו לפי סעיף 111"; (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) לספק אשר העלות שנקבעה עבורו לפי הוראות סעיף 111 גבוהה מהתעריף שנקבע לפי סעיף קטן (א), ישולם ההפרש מאוצר המדינה. (א2) ספק אשר העלות שנקבעה עבורו לפי הוראות סעיף 111 נמוכה מהתעריף שנקבע לפי סעיף קטן (א), ישלם את ההפרש לאוצר המדינה; תשלום שהועבר לאוצר המדינה לפי סעיף קטן זה ישמש לתשלום ההפרש כאמור בסעיף קטן (א1) בלבד. (א3) (1) צרכן הזכאי לגמלה לפי סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–19804, או שסך הכנסותיו החודשיות אינו עולה על סכום הגמלה כאמור, ישלם תשלום מופחת בשיעור של 50% מהתעריף שנקבע לפי סעיף זה, בעד 4 המטרים המעוקבים הראשונים שצרך מדי חודש, בשימוש ביתי בלבד. (2) שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, רשאי לקבוע קבוצות אוכלוסיה נזקקות נוספות, שמי שנמנה עמן ישלם תשלום מופחת, בשיעור שיקבע מהתעריף שנקבע לפי סעיף זה, כמות המים שבעדה יהיה זכאי לתשלום מופחת, ולשם כך רשאי הוא להביא בחשבון את מספר הנפשות המתגוררות בבית הצרכן, את הכנסותיהן, גילן ומצבן הרפואי, והכול ביחס לצריכת המים הממוצעת של הצרכן. (3) מועצת הרשות תקבע הוראות בדבר הדרכים להוכחת הזכאות לשלם תשלום מופחת לפי סעיף קטן זה, ולעניין אופן מסירת המידע לשם הוכחת הזכאות כאמור." דברי הסבר הרשות הממשלתית למים ולביוב הוקמה במסגרת חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 (להלן – חוק תאגידי מים וביוב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו–2006. עד הקמת הרשות נקבעו התעריפים למים בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, והתעריפים לצרכן הביתי היו אחידים בכל הארץ כולה. בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 (להלן – חוק תאגידי מים וביוב) ובחוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – חוק המים), נקבע כי אחד מתפקידי הרשות הממשלתית למים וביוב הוא קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים לפי עלות אספקת השירותים בפועל וללא פיקוח פרלמנטארי. כתוצאה מכך, ולאור העלות המשתנה של הספקת השירות בין האיזורים השונים בארץ, קובעת רשות המים תעריפי מים דיפרנציאלים לאזורים השונים בארץ, ובפועל נקבעים תעריפים גבוהים יותר באיזורים בהם מתגוררת אוכלוסיה מוחלשת במצב סוציו-אקונומי נמוך, בין השאר משום שהחישוב כולל בתוכו מקדם הנקבע לפי סיכויי הגבייה, כאשר המקדם של אוכלוסיות מוחלשות הוא גבוהה יותר מחשש שלא ניתן יהיה לגבות את התשלום. קביעת התעריפים בהסתמך על עלויות השירות בלבד בעייתית היא, זאת במיוחד נוכח היות השימוש במים זכות יסוד מוכרת במשפט הבינלאומי ולאור היותם מצרך יסוד, החיוני לקיום הפרט ובריאותו. בניסיון למזער את התוצאות החברתיות הקשות ועל מנת לאפשר לרשות המים להגשים את חובתה כרשות ציבורית לדאוג לחלוקה צודקת של משאב המים ושירותי הביוב בקרב הציבור כולו, ולהגשים את חובתה להגן על מימוש הזכות למים כלפי כל אדם בלא הפליה, מוצע לתקן את שני החוקים האמורים, כך שהמועצה תקבע תעריפי מים ארציים שוויוניים ואחידים בכל האזורים אשר יקבעו לפי העלות הממוצעת של מתן השירותים בארץ כולה. כן מוצע כי תינתן תמיכה כספית מתקציב המדינה לחברות או לספקים בהן העלות בפועל גבוהה מהמחיר הממוצע, אשר תמומן, בין היתר, מהכספים העודפים שיגבו באזורים בהם העלות בפועל נמוכה מהמחיר הממוצע. בנוסף להצעה לתיקון מנגנון קביעת התעריפים מוצע לתקן עוול נוסף ולמנוע מצב בו בשל קשיים כלכלים תימנע זכות היסוד לכמות בסיסית של מים זאת על ידי קביעת הנחה לאוכלוסיות החלשות ביותר בחברה. מוצע להעניק הנחה בגובה 50% למי שזכאי להבטחת הכנסה, או למי שהכנסתו החודשית זהה לגמלה כאמור, על ארבעת המטרים המעוקבים הראשונים שיצרוך מידי חודש. כן מוצע לאפשר לשר התשתיות הלאומיות, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, לקבוע קבוצות אוכלוסיה נזקקות נוספות שיזכו להנחה בשיעורים שיקבע ועל כמות מים שיקבע. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באדר ב' התשע"א – 28.3.11