הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת זבולון אורלב ציפי חוטובלי רונית תירוש יריב לוין אברהם מיכאלי פ/2876/18 הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – שימוע) תיקון סעיף 6 1. בחוק יסוד: נשיא המדינה1, בסעיף 6 – (1) בסעיף קטן (א), במקום "מעשרה ימים" יבוא "מחמישה-עשר ימים"; (2) בסעיף קטן (ב), אחרי "יודיע" יבוא "ללא דיחוי", והמילים "לא יאוחר משבעה ימים לפני יום הבחירה," – יימחקו; (3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) ועדת הכנסת תזמן את המועמדים לשימוע, לא יאוחר משבוע לפני יום הבחירה, שייערך בפומבי, בו יענו המועמדים לשאלות חברי הוועדה הנוגעות להתאמתם לכהונה, ויציגו מסמכים המאשרים את תשובותיהם, כפי שיתבקשו; לא הופיע מועמד לשימוע, יראוהו כאילו לא הסכים להצעת מועמדותו, כאמור בסעיף קטן (א)." דברי הסבר חוק-יסוד: נשיא המדינה, קובע כי קבוצה של עשרה חברי הכנסת רשאית להציע מועמד לכהונת נשיא המדינה. מועמד כזה יועמד לבחירת הכנסת, ויכול להיבחר למשרת נשיא המדינה לתקופה של שבע שנים, זאת אף אם חברי הכנסת המצביעים אינם מכירים באופן מעמיק את הרקע והניסיון שלו. מתחילת החקירה, לאורך כל הפרשה ובעיקר לאחר הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניינו של הנשיא לשעבר, משה קצב, מתברר כי אנשים רבים, וביניהם אנשי תקשורת ידעו על קיומן של טענות ביחס להתנהלותו של מר קצב אשר נכון היה כי תובאנה לידיעת הציבור ותיבחנה מבעוד מועד. מוצע בזה לקבוע כי כל אחד מהמועמדים לתפקיד נשיא המדינה יוזמן לשימוע בפני ועדת הכנסת ויידרש לענות על שאלות ולהציג מסמכים הנוגעים להתאמתו לכהן בתפקיד. יש לקוות כי במהלך שימוע כזה יצופו ויעלו סוגיות שונות, הן על ידי חברי כנסת והן על ידי הציבור, שהמועמדים לנשיאות יצטרכו להשיב עליהן, בין היתר גם בעניינים אישיים, וכך יובאו גם לידיעת חברי הכנסת הבוחרים והציבור הרחב. יש לציין כי שימוע למעומדים לתפקידים ממלכתיים בכירים מקובל בארצות דמוקרטיות רבות ובפרט בארצות הברית. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/2142/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' בשבט התשע"א – 25.1.11