הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת דני דנון
פ/3004/18
הצעת חוק לעידוד הרכיבה הבין-עירונית על אופניים (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011
תיקון חוק התכנון והבניה
1.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19651 –
(1)
בסעיף 1, אחרי ההגדרה "רשות מקומית" יבוא:
"שביל אופניים" – תוואי למעבר אופניים בלבד, שיסומן בתמרור מתאים, לפי פקודת התעבורה2 (להלן – פקודת התעבורה)";
(2)
אחרי סעיף 62א1 יבוא:
"חובת סלילת שבילי אופניים
62א2.
(א) הוגשה למוסד תכנון תכנית שעניינה סלילה, הרחבה או חידוש של כביש, תכלול התוכנית שביל אופניים שייסלל בצמוד לכביש, באופן שיאפשר השגת מטרות אלה:
(1) יצירת הפרדה בין שביל האופניים לחלק הכביש המיועד לרכב מנועי כהגדרתו בפקודת התעבורה;
(2) קיום רצף בין שביל האופניים לשבילי אופניים קיימים או מתוכננים ולריכוזי תחבורה ציבורית סמוכים, ככל שקיימים, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן מטעמים הקשורים לבטיחות, משיקולים תכנוניים או סביבתיים.
(ב) המועצה הארצית רשאית לקבוע אמות מידה לתחולת הוראות סעיף זה, או לפטור מתחולתו בשטחה של תכנית, כולו או חלקו.
(ג) שר התחבורה והבטיחות בדרכים רשאי, לבקשת מוסד תכנון, ליתן פטור מהחובה לסלול שבילי אופניים מטעמים מיוחדים שירשמו.";
תיקון חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה)
2.
בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה), התשס"ו–20063 –
(1) בסעיף 6, אחרי פסקה (4) יבוא:
"(4א) לקדם את בטיחות רוכבי האופניים, לעודד רכיבה בטוחה, ולגבש תוכנית שנתית להקמת שבילי אופניים בשיתוף עם הרשויות המקומיות ועם מוסדות התכנון.";
(2) בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) מימון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול לפחות 20 מיליון שקלים בכל שנה, למטרת סלילת שבילי אופניים לצד כבישים קיימים."
תחילה
3.
תחילתו של חוק זה בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
מדינת ישראל סובלת בשנים האחרונות מריבוי כלי רכב הנעים בכבישיה, אשר גורמים לעומסי תנועה וזיהומי אוויר בקנה מידה חריג. הדרך המרכזית להתמודד עם התוצאות הסביבתיות הקשות של תופעה זו, הינה ביצירת חלופה ראויה שאיננה מכבידה על התחבורה ועל איכות האוויר, וזאת על ידי עידוד השימוש באופניים. אמנם גם כיום רוכבים רבים מדוושים על אופניהם למקומות עבודה, למוסדות חינוך ולשאר עיסוקים, אולם מספר הרוכבים היה גדול בהרבה ומספר האוחזים בהגה היה קטן יותר, אילו התשתיות לאופניים היו נוחות ובטוחות יותר.
מעבר להיות הרכיבה על אופניים טובה לבריאות ותורמת לאיכות הסביבה, הרכיבה ההמונית אף מפחיתה את כמות הרכבים באופן ניכר. אף קיימת חשיבות נוספת לעידוד הרכיבה בכך שמביאה להפחתת ההוצאה (הפרטית והלאומית) על דלק, שכן אופניים הינם אמצעי תחבורה חסכוני יחסית ברכישה, בתפעול ובתחזוקה, שיש בו כדי לחסוך גם הוצאות חניה. לפיכך, יש לעודד את הרכיבה על אופניים ואת הבטיחות ברכיבה, כמוצע בחוק זה.
הדרך המרכזית להביא להגברת השימוש באופניים, הינו בפיתוח תשתיות. הגיע הזמן שתשתיות אופניים, ובייחוד שבילי אופניים, יוכרו כתשתיות תחבורה לכל דבר ולכן, בדומה למחלף או כביש, יזכו לתכנית דרך ויהוו חלק בלתי נפרד הימנה.
הרעיון בבסיס הצעת החוק הוא, כי לא תתאפשר הקמה או חידוש של כביש בינעירוני מבלי שייסלל בצידו שביל אופניים. הצעת החוק תעודד את הרכיבה על האופניים באמצעות שינויים משולבים בחקיקה קיימת, האחד בחוק התכנון והבניה, באופן שיבטיח כי רשויות מקומיות ומע"צ יסללו שבילי אופניים בטיחותיים במקביל לכבישים חדשים או כבישים שיעברו חידוש בכבישים בינעירוניים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תקצה 5% מתקציבה השנתי לצורך מימון סלילת השבילים ותפעל עם גורמי התכנון לעידוד חוק זה ומטרותיו.
המועצה הארצית בהתייעצות עם הגורמים המתאימים לכך, תידרש לקבוע קריטריונים לסלילת שבילי האופניים ולהכין רשימה של הכבישים הבינעירוניים בהם תחול הצעת החוק.
יישומה של הצעת החוק יביא להקלה משמעותית על נתיבי התחבורה במדינה, תוך הקטנת גורמי זיהום האוויר ותוך עידוד הפעילות הספורטיבית והבריאותית שברכיבה על אופניים.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת גלעד ארדן וגדעון סער (פ/3066/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באדר א' התשע"א – 28.2.11