הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת ציפי חוטובלי
פ/2929/18
הצעת חוק משאל עם על הסכם מדיני עם הרשות הפלשתינית, התשע"א–2011
מטרה
1.
מטרת חוק זה לקבוע את המקרים שבהם ייערך בישראל משאל עם בעקבות הסכם מדיני עם הרשות הפלשתינית ואת ההסדרים בדבר דרכי עריכתו.
עריכת משאל עם
2.
החליטה הממשלה לאשר אמנה או הסכם מדיני עם הרשות הפלשתינית הנוגע לאזור יהודה ושומרון, ייערך משאל עם לפי חוק זה.
מועד עריכת משאל עם
3.
(א) משאל העם ייערך במועד שתקבע הכנסת; המועד יהיה לא פחות משישים ימים ולא יאוחר ממאה ועשרים ימים מיום אישורו של ההסכם בכנסת או מיום אישורו בממשלה, המאוחר מבניהם.
(ב) היה קבוע מועד לבחירות לכנסת בתקופה שבין שלושים לתשעים ימים אחרי יום קבלת ההחלטה על ידי הכנסת יתקיים משאל העם במועד הבחירות, על אף האמור בסעיף קטן (א).
תוכנו של משאל העם
4.
השאלה במשאל העם תהא: "האם אתה בעד או נגד ההסכם עם הרשות הפלשתינית", או "האם אתה בעד או נגד החלטת הממשלה", לפי העניין.
הזכות להשתתף במשאל עם
5.
זכאי להשתתף במשאל העם מי שרשום בפנקס הבוחרים לכנסת שבתוקף במועד עריכת משאל העם.
ההסדרים במשאל העם
6.
(א) על עריכת משאל העם יחולו הוראות הדין בעניין הבחירות לכנסת, בשינויים המחויבים.
(ב) לעניין הוראות העונשין הקבועות בפרק י"א בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–19691, דין משאל עם כדין בחירות.
פרסום
7.
החלטת הממשלה, החלטת הכנסת, וכן האמנה או ההסכם, כאמור בסעיף 2, יפורסמו ברשומות, ויובאו לידיעת הציבור, בדרך שיורה יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, עשרים ואחד ימים לפחות לפני מועד משאל העם.
ההצבעה
8.
בוחר במשאל עם יצביע "בעד", שמשמעו תמיכה במתן תוקף להחלטת הממשלה, או "נגד", שמשמעו התנגדות למתן תוקף להחלטה.
רוב מיוחד
9.
היה מספר המצביעים "בעד" לפחות שני שלישים ממספר המצביעים בפועל, יינתן תוקף להחלטת הממשלה.
תעמולה
10.
על משאל העם יחולו, בשינויים המחויבים, חוק הבחירות לכנסת (דרכי תעמולה), התשי"ט–19592.
מימון
11.
מימון משאל העם יעשה, בשינויים המחוייבים, בהתאם להוראות חוק מימון מפלגות התשל"ג–19733.
יציבות
12.
אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.
דברי הסבר
הצעת חוק זו מבקשת לקבוע את החובה לערוך משאל עם בעניין הסכם מדיני עם הרשות הפלשתינית ולהסדיר את אופן עריכתו של המשאל.
בהצעה מוסדרים מכלול הנושאים הקשורים בעריכת משאל עם לרבות: אופן ניסוח השאלה, מועד עריכת משאל העם, הזכות להשתתף במשאל ועוד.
הצעת החוק קובעת את השימוש ברוב מיוחד לעניין הנידון, במטרה להגן מפני קבלת החלטה ברוב זעום ולקבוע שינוי המצב הקיים בהחלטה גורלית למדינת ישראל כגון זו, רק על ידי הסכמה רחבה בקרב אזרחי המדינה. בעולם המערבי ניתן לראות שימוש ברוב כזה כדוגמת החוקה הפדרלית של ארצות-הברית שנחקקה בשנת 1787, ואשר שריינה עניינים מסוימים מפני שינוי על-ידי דרישה לרוב מיוחד.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אורי אריאל (פ/200/17), על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/406/17), על ידי חבר הכנסת סילבן שלום (פ/420/17), על ידי חבר הכנסת גלעד ארדן (פ/698/17) ועל ידי חבר הכנסת מיכאל איתן (פ/998/17).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/605/18) וחבר הכנסת אופיר אקוניס (פ/2744/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' באדר א' התשע"א – 7.2.11