הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 1,713 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת שלמה מולה פ/2971/18 הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – שינוי הגדרת חוקר נוער), התשע"א–2011 תיקון סעיף 1 1. בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–19711, בסעיף 1, בהגדרה "חוקר נוער", אחרי "הסמיך לחקור נוער" יבוא "אשר עוסק בפועל בחקירת נוער". דברי הסבר במסגרת תיקון מס' 13 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971 (להלן – החוק), שהתקבל בכנסת בשנת 2005, נקבעה הגדרה לחוקר נוער, לפיה חוקר נוער הוא שוטר שהוסמך לחקור נוער על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל או על ידי מי שהמפקח הכללי הסמיך לעניין זה. על פי ההגדרה הזו, כל מי שהוסמך לחקור נוער בעבר, אך מסיבות שונות לא עסק בשנים האחרונות בחקירת נוער, יכול לחקור בני נוער - חשודים, עדים או נפגעי עבירה – מבלי שעסק בכך בפועל בשנים האחרונות וכתוצאה מכך הוא חסר את הניסיון והידע הנדרשים. מלאכת חקירת הנוער הינה מלאכה מורכבת הכרוכה שיש לבצעה ברגישות רבה, ועשויות להיות לה השפעות מרחיקות לכת הן על המשך החקירה ותוצאותיה, הן על ההליך המשפטי ומיצוי הדין עם הנאשם, והן על הקטין הנחקר. לא ניתן לבצע מלאכה חשובה זו ללא המיומנות, ההכשרה והניסיון הדרושים למילוי תפקיד חשוב זה. בפקודת המטה הארצי שמספרה 14.01.05, שעניינה עבודת המשטרה עם קטינים, קבועה הגדרה ל"עובד נוער", לפיה עובד נוער הוא 'איש משטרה במגזר החקירות, אשר הוסמך לעבודת נוער על ידי מדור עבריינות נוער ונפגעי עבירות ועוסק בחקירת קטינים, פקחנות ומניעת עבריינות נוער'. נראה שיש מקום לתקן את ההוראה המסמיכה בחוק כך שגם בה יבוא לידי ביטוי העיקרון שנקבע בשעתו בפקודות המטה הארצי (מדובר בהנחיות פנימיות של משטרת ישראל שנקבעו טרם תיקון מס' 13 לחוק) לפיו עיסוק בפועל בחקירת קטינים הוא תנאי להסמכת שוטר כחוקר נוער. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ז באדר א' התשע"א – 21.2.11