הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברת הכנסת רונית תירוש פ/3014/18 הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפים מדורגים לדמי מים לצריכה ביתית), התשע"א–2011 תיקון סעיף 112 1. בחוק המים, התשי"ט–19591, בסעיף 112 – (1) בסעיף קטן (א), אחרי "מועצת הרשות הממשלתית" יבוא "באישור ועדת הכספים של הכנסת," ובמקום הקטע החל במילים ", לפי השימושים במים" עד המילים "או לפי נתונים אחרים" יבוא "ולפי השימושים במים"; (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין קביעת תעריפים לדמי מים לצריכה ביתית, מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע בכללים תעריף מוזל לצריכה בסיסית, תעריף ריאלי לצריכה ריאלית ותעריף גבוה לצריכה מוגברת. (2) הסכומים המתקבלים כתוצאה מהפחתת ההכנסות בשל צריכה מוגברת מההכנסות שהיו מתקבלות בגין אותה כמות אם היה מוטל לגביה תעריף ריאלי, ישמשו לסבסוד התעריף המוזל. (3) בסעיף זה – "צריכה בסיסית" – צריכה של עד 3.5 מ"ק לחודשיים לנפש; "צריכה מוגברת" – צריכה של יותר מ-10 מ"ק לחודשיים לנפש; "צריכה ריאלית" – צריכה של יותר מ-3.5 מ"ק לחודשיים לנפש ועד ל-10 מ"ק לחודשיים לנפש; "תעריף ריאלי" – תעריף שיהיה סכום עלות המים בפועל לספקי השירותים לעניין המים בתוספת רווח שייקבע." דברי הסבר תעריפי המים נקבעו, במשך שנים רבות, באחת משתי דרכים – בתקנות שהתקינו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות באישורה של ועדת הכספים של הכנסת או בחקיקה ראשית, שנעשתה ברוב הפעמים בחוקי ההסדרים השונים. בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו–2006, תוקן חוק המים, התשי"ט–1959, ונקבע שהגורם המוסמך לקביעת התעריפים לדמי מים הוא מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה במסגרת אותו תיקון. כתוצאה מהתיקון האמור, נוצר מצב בו למועצת הרשות הממשלתית יש סמכות לקבוע את תעריפי המים בלא שמתקיים ביחס לקביעת התעריפים כאמור פיקוח פרלמנטרי כלשהו מטעם ועדת הכספים ובאופן שאינו דיפרנציאלי ואינו תואם את המצב הכלכלי של שכבות שונות באוכלוסיה. אשר על כן, מוצע בהצעת החוק כי תעריפי המים ייקבעו בידי רשות המים הממשלתית באישור ועדת הכספים של הכנסת. התעריפים האחרונים שקבעה רשות המים פגעו קשות בשכבות הנמוכות, משום שלא הביאו לידי ביטוי את הצריכה הבסיסית המינימאלית לאדם. מוצע להטיל על המדינה לסבסד את הכמות לצריכת מים בסיסית לאדם, מאחר ומים הם מוצר הכרחי ובסיסי. עוד מוצע לקבוע שלושה תעריפים לדמי מים לצריכה ביתית, כך שמי שמשתמש בהרבה מים ישלם יותר ממי שמשתמש במעט מים. כך, מוצע לקבוע שלושה תעריפים – תעריף מוזל לכמות צריכה בסיסית של עד 3.5 מ"ק לחודשיים לנפש, תעריף ריאלי לצריכה ריאלית של מעל 3.5 ועד 20 מ"ק לחודשיים לנפש ותעריף גבוה לצריכה הגבוהה מ-10 מ"ק לחודשיים לאדם. מוצע להגדיר תעריף ריאלי כסכום של עלות המים בפועל לספקי השירותים לעניין המים בתוספת רווח שייקבע. מוצע כי הסכומים המתקבלים כתוצאה מהפחתת ההכנסות בשל צריכה מוגברת מההכנסות שהיו מתקבלות בגין אותה כמות אם היה מוטל לגביה תעריף ריאלי, ישמשו לסבסוד התעריף המוזל. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד באדר א' התשע"א – 28.2.11