הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת שלמה מולה פ/3028/18 הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – חובת מינוי עורך דין לאחראי על קטין), התשע"א–2011 הוספת סעיף 8ד 1. בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–19601, אחרי סעיף 8ג יבוא: "חובת מינוי עורך דין 8ד. בהליך לפי חוק זה ימנה בית המשפט לאחראי על הקטין עורך דין שייצגו, זולת אם האחראי על הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו." דברי הסבר ניהול הליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן – חוק הנוער) נגד אחראי על קטין, המוגדר בסעיף 1 לחוק כהורה הקטין, הורהו החורג, הורה מאמץ, אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו, הינו בעל פוטנציאל גדול לפגיעה חמורה ולעיתים בלתי הפיכה בזכויות ההורים והקטין. זכותם הטבעית של הורים לאוטונומיה בחינוך ילדיהם וזכותם הבסיסית להיות אחראים על גידולם ולשהות במחיצתם עשויה להישלל או להיפגע מכוח חוק זה. זכותם של קטינים לגדול במחיצת הוריהם, אחיהם ובני משפחתם עלולה אף היא להיפגע חמורות. מרבית הקטינים אשר בגינם נפתחים הליכים על פי חוק זה מגיעים ממשפחות חלשות מבחינה סוציו-אקונומית, שלא אחת מתמודדות עם בעיות קיום והישרדות יומיומיות. מערכת המשפט זרה למשפחות אלה. אחוז לא מבוטל ממשפחות אלה הן משפחוות של עולים חדשים, אשר מעבר לקשיים דלעיל, מתמודדות עם קשיי מעבר, הגירה ושפה. כך, הורים במשפחות אלה (ולעיתים גם הילדים) אינם דוברים את השפה או דוברים את השפה באופן חלקי ואינם מכירים את המנטליות, התרבות וכללי ההתנהגות המקובלים בחברה הישראלית, ועל כן נוצרות בעיות תקשורת עם רשויות הרווחה ועם מערכות החינוך בהן לומדים הקטינים. כל זה מלווה בתחושת פחד של ההורים מפני רשויות הרווחה אשר מתערבות, לעיתים ביד גסה, בחייהם הפרטיים וביחסיהם עם ילדיהם, רשויות היכולות להורות על הוצאת הקטינים בכפייה מבתיהם. לפיכך, חובת מינוי עורך-דין להורים יכולה להשוות מעט את מאזן הכוחות בין הצדדים בהליך על פי חוק זה. הפסיקה בישראל הכירה זה מכבר בחשיבותה הרבה של הזכות לייצוג על-ידי עורך דין וזאת בהליכים פלילים אשר מנהלת המדינה כנגד נאשם. אולם, ניתן לגזור גזירה שווה מהליכים על פי חוק זה אשר עסקינן בדיני נפשות; בין היתר, בהוצאת ילדים מביתם, ניתוקם מהוריהם, אחיהם ושאר קרוביהם ושלילת האוטונומיה ההורית. גם לאחר חקיקת חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, חזר בית המשפט והדגיש את חשיבות הייצוג על-ידי סניגור (ראה בג"צ 6095/98 לוקסנבורג נ' כבוד שופטת בית-משפט השלום ברחובות, תק-על 98(3), 421; ע"פ (י-ם) 1362/99 רפאלי נ' מדינת ישראל, תק-מח 99(4), 5,ו- רע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן, פ"ד נא(5) 375, 379) . נשיא בית-המשפט העליון בדימוס, השופט אהרון ברק, סבור כי לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניתן להסיק מכבודו של אדם גם את זכותו לעורך-דין ואת זכותו למשפט הוגן (ראה: אהרון ברק, פרשנות במשפט, כרך ג', עמ' 432). לפיכך מוצע לקבוע חובת מינוי עורך דין מייצג לאחראי על קטין בהליכים הדנים בעניינו של קטין ובעניינים הנגזרים מהליך זה, דבר שיצור שוויון בין בעלי הדין, ויבטיח תוצאות צודקות יותר בהליכים המתנהלים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1980. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת שלמה מולה (פ/3718/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' באדר ב' התשע"א – 7.3.11