הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת אמנון כהן ציון פיניאן זבולון אורלב משה גפני פ/3032/18 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הפקדות בקרן השתלמות), התשע"א–2011 תיקון סעיף 9 1. בפקודת מס הכנסה1 (להלן – הפקודה), בסעיף 9 – (1) בפסקה (16א), אחרי פסקת משנה (א) יבוא: "(א1) נוסף על האמור בפסקת משנה (א), סכומים שמשך עובד מחשבונו בקרן השתלמות, לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת, אם חלפו 15 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון."; (2) בפסקה (16ב), אחרי פסקת משנה (א) יבוא: "(א1) נוסף על האמור בפסקת משנה (א), סכומים שמשך עובד מחשבונו בקרן השתלמות לעצמאים כהגדרתה בסעיף 17(5א), לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת, אם חלפו 15 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון." תיקון סעיף 45א 2. בסעיף 45א לפקודה, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: "(ו) יחיד יזוכה במס ב-35% מן הסכומים ששילמו הוא או בן זוגו בשנת המס לקרן השתלמות בהתקיים התנאים כמפורט להלן; היה היחיד עובד הסכום הכולל שבשלו יינתן הזיכוי לא יעלה על שליש מהסכום ששילם מעביד בשל משכורתו הקובעת של העובד: (1) היחיד המשיך להפריש לאחר שחלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון, ולגבי עובד שהגיע לגיל פרישה – אם המשיך להפריש לאחר שחלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון; (2) היחיד לא משך סכום כלשהו מחשבונו; ואולם משיכת כספים לצורך השתלמות בישראל בסכום שאינו עולה על שליש מהסכום שעומד לרשות בעל החשבון בעת המשיכה, ולא קדמה למשיכה זו משיכה אחרת של סכום כאמור ב-12 החודשים שקדמו למשיכה האמורה, לא יראוה כמשיכה לעניין זה; (ז) עובד שמעסיקו אינו מפריש עבורו לקרן השתלמות, רשאי להפקיד לקרן השתלמות לעצמאיים ויחולו עליו הוראות סעיף זה לעניין ההטבה במס. (ח) בסעיף זה – "הפקדה מוטבת" – סכום ששולם לקרן ההשתלמות עד לתקרה המוטבת; "תקרה מוטבת" – סכום של 17,040 שקלים חדשים לשנה. (ט) על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביצע היחיד משיכה מקרן ההשתלמות בטרם חלפו 15 שנים ממועד התשלום הראשון, תנכה החברה המנהלת 35% מהסכום שהופקד מתום 6 השנים הראשונות ועד למועד המשיכה. תיקון סעיף 87 3. בסעיף 87 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא יחולו כל כספים שהפקיד עובד בקרן השתלמות בהתאם להוראות סעיף 45א; הפקדה כאמור תיחשב הפקדה מוטבת לפי אותו סעיף, זולת אם הסכום הכולל, יחד עם ההפרשות ששילם דרך מעסיקו עלה על תקרת ההפקדה המוטבת כאמור בסעיף 9(16א)." תחילה 4. תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו. דברי הסבר בינואר 2008, ביוזמת משרד האוצר, התרחש אחד השינויים המשמעותיים בחיסכון הפנסיוני. הוחלט כי ניתן יהיה להפקיד כספים וליהנות מהטבת המס אם הכספים הופקדו בקופת גמל משלמת לקצבה. זאת,על אף העובדה שחיסכון הוני - גם הוא אפיק חיסכון חשוב, הנובע מצורך אמיתי של אדם בסכום כסף שהוא עלול להזדקק לו ביום מן הימים. לפיכך, מוצע להכיר גם באפיק חיסכון לטווח ארוך באמצעות הטבות וזיכויי מס. יצוין, כי ביטול האפשרות לחסוך בקופת גמל לתקופה של 15 שנים פגעה באופן משמעותי בחיסכון ארוך הטווח בישראל. למעשה, הפקדות לחיסכון בקופות גמל נעצרו כמעט כליל. מאחר ואין אדם יודע מתי יזדקק לכספו. העובדה שאפיק החיסכון הפנסיוני נועד לגיל פרישה בלבד וניתן למשוך את הכספים על דרך של קצבה חודשית בלבד, מרתיעה רבים מלהרחיב את היקף החיסכון ארוך הטווח שלהם. כיום אפיק החיסכון ההוני היחיד בישראל הפטור ממס הוא קרנות ההשתלמות. אולם, אפיק זה הוא אפיק חיסכון לטווח בינוני בלבד. שכן, מרבית החוסכים מושכים את כספם מקרן ההשתלמות עם תום 6 שנות הפקדה. בהצעת חוק זו, מוצע לעודד עמיתים להמשיך ולהפריש לקרן ההשתלמות גם לאחר תום 6 השנים, בדרך של הטבת מיסוי בגין המשך הפקדה בקרן עד תום 15 שנים. כמו כן, מוצע לקבוע כי עמית שיחליט למשוך כספים אלו בטרם חלפו 15 שנים ממועד ההפקדה הראשונה לקרן ההשתלמות, יהיה עליו להשיב את הטבת המיסוי שקיבל. בנוסף, במסגרת הצעת החוק המוצעת, מוצע לתקן עיוות היסטורי, ולאפשר לשכירים להפקיד באופן עצמאי לקרן השתלמות, גם בהיעדר הסכם עם המעסיק, בדומה להפרשות לקופת גמל, קרן פנסיה או פוליסת ביטוח חיים. שכן בהתאם לחוק הקיים, רק עצמאי רשאי לעשות כן. יוצא, שמרבית השכירים בישראל אינם מפרישים לקרן השתלמות, בין אם בהעדר הסכם מול המעסיק ובין אם בהיעדר הסכם קיבוצי המסדיר זאת. לפיכך, מוצע כאמור, לאפשר לשכירים להפריש באופן עצמאי לקרן השתלמות עד לגובה ההפקדה המוטבת לה היו זכאים אילו המעסיק היה מפריש עבורם לקרן השתלמות, וליהנות מהטבת זיכוי בגין הפרשותיהם לאחר 6 שנות הפקדה לקרן. מטרת הצעת חוק זו, היא לעודד אנשים לחסוך את כספי קרן ההשתלמות לטווחים ארוכים יותר, לרבות לגיל פרישה. יש לציין כי התיקון המוצע אינו גורע ואינו פוגע בעיקרון עידוד מדיניות חיסכון קצבתי שכן התיקון מוסיף רובד נוסף לחיסכון ארוך טווח, תוך יצירת תמריצים לעידוד החיסכון ההוני, בלי לפגוע בחיסכון הקצבתי. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' באדר ב' התשע"א – 7.3.11