הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת מירי רגב
פ/3296/18
הצעת חוק הבטחת תנאים בהתקשרות המדינה לרכישת גז טבעי המופק בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011
תיקון חוק הנפט
1.
בחוק הנפט, התשי"ב–19521, בסעיף 33, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג)
(1) תנאי ההתקשרות עם בעל חזקה שחויב לספק, לזקק או למכור גז טבעי לפי הוראות סעיף זה לא יהיו גרועים מתנאי ההתקשרות הטובים ביותר שהוענקו במסגרת התקשרויות אחרות לרכישת גז טבעי המופק מחוץ לשטח מדינת ישראל, בין המדינה לבין תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל או לבין מדינה זרה.
(2) בסעיף קטן זה –
"המדינה" – לרבות חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19752, ותאגיד שהוקם בחוק;
"שטח מדינת ישראל" – כמשמעותו בחוק השטחים התת-ימיים, התשי"ג–19533;
"תנאי ההתקשרות" – לרבות משך זמן העסקה, מחירה והיקפה ולרבות תנאי מיסוי, אגרות, תמלוגים והיטלים."
תיקון חוק משק הגז הטבעי
2.
בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–20024, אחרי סעיף 92 יבוא:
"הבטחת תנאים
92א.
(א) תנאי ההתקשרות ברכישת גז טבעי מבעל חזקה על ידי המדינה, לא יהיו גרועים מתנאי ההתקשרות הטובים ביותר שהוענקו במסגרת התקשרויות אחרות של המדינה לרכישת גז טבעי המופק מחוץ לשטח מדינת ישראל, מתאגיד שהתאגד מחוץ לישראל או ממדינה זרה.
(ב) בסעיף זה –
"המדינה" – לרבות חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19755, ותאגיד שהוקם בחוק;
"שטח מדינת ישראל" – כמשמעותו בחוק השטחים התת-ימיים, התשי"ג–19536;
"תנאי ההתקשרות" – לרבות משך זמן העסקה, מחירה, היקפה ולרבות תנאי מיסוי, אגרות, תמלוגים והיטלים."
תחילה
3.
תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
מן המפורסמות היא, כי גז טבעי הוא מקור אנרגיה העולה עשרות מונים על מקורות אנרגיה מתכלים אחרים (דוגמת הפחם או הנפט ותזקיקיו). בין יתרונותיו של הגז הטבעי ניתן למנות את זיהום האוויר הפחות, את העלות הנמוכה הנדרשת לשם הקמת מתקני ייצור חשמל מבוססי גז טבעי, את דרישות השטח הפחותות לצורך הקמת מתקני ייצור חשמל מבוססי גז טבעי, את היעדר החובה להקים מתקני ייצור חשמל מבוססי גז טבעי בצמוד לחוף הים (להבדיל מתחנות כח מבוססות דלקים המבוססים על ייבוא דרך הים) ועוד. בעטים של יתרונות אלה, בין היתר, מעודדת מדינת ישראל, מזה שנים הרבה, את השימוש בגז טבעי (וראה, לעניין זה, דברי ההסבר להצעת חוק משק הגז הטבעי, התשס"א–2001 שפורסמה ברשומות ביום 13.6.2001).
עד לשנים האחרונות התבסס משק האנרגיה הישראלי, ברובו המכריע, על פחם ותזקיקי נפט מיובאים (ובשנים האחרונות – גם גז טבעי ממצרים, המיובא באמצעות חברה מצרית בשם EMG). והנה, החל משנת 1994 (וביתר שאת במהלך העשור האחרון) נמצאו לחופי ישראל מספר מאגרי גז טבעי, חלקם בעלי פוטנציאל מסחרי לא מבוטל. פיתוחם של מאגרים אלה הוא בבחינת אינטרס כפול של המדינה, לפי שיש בו לאפשר הן את החשת הסבתו של משק האנרגיה בישראל לשימוש בגז טבעי (מעבר שהוא, כאמור, בבחינת מדיניות מוצהרת ומשאלה קולקטיבית) והן לעודד את יצירתן וביסוסן של עתודות אנרגיה ישראליות, על כל המשמעויות הגיאו-פוליטיות הנלוות לכך.
ואמנם, סעיף 33(א) לחוק הנפט, התשי"ב–1952 (להלן – חוק הנפט) מסמיך את שר האוצר "לחייב בעלי חזקות לספק תחילה, במחיר השוק, מן הנפט שהם מפיקים בישראל וממוצרי הנפט שהפיקו ממנו, אותה כמות נפט ומוצרי נפט הדרושים לדעת השר לתצרוכת ישראל, לזקק אותה בישראל, במידה שיש להם אמצעי זיקוק, ולמכרה בישראל". קרי: המדינה רשאית לחייב מפיקי גז טבעי להפנות את תוצרתם, ראשית, להשבת צרכיו של משק האנרגיה בישראל, וזאת כנגד תשלום "במחיר השוק".
הצעת החוק מבקשת להבטיח, כי תנאי הספקת הגז למשק הישראלי בהתאם להנחיית שר האוצר לא יהיו פחותים מהתנאים הטובים והמיטיבים בהם פועלים בישראל ספקי גז זרים. כך יובטח למצער יחס שווה והוגן לספקי גז ישראליים (הנדרשים לספק את תוצרתם דווקא למשק המקומי), ותימנע פגיעה במשק האנרגיה הישראלי (פגיעה שהיא בבחינת בכייה לדורות).
בין היתרונות העשויים להיוודע להבטחה כי תנאיהם של ספקי גז ישראלים לא יהיו פחותים מתנאיהם המיטיבים של ספקי גז זרים, יכולים אנו למנות את הבאים:
א. עידוד העוסקים בחיפוש גז טבעי בישראל ובהפקתו: חיפוש גז טבעי הוא מלאכה מורכבת, יקרה ועתירת סיכונים. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים בישראל, בה עיקר מאגרי הגז
מצויים, לפי הערכות, בלב הים, שאפשרויות ייצוא הגז ממנה מוגבלות, שאינה מתהדרת בתשתית הולכת גז ושיווקו, שצריכת הגז הטבעי בה נמוכה יחסית ועוד. הבטחה כי תנאי ההתקשרות עם מפיקי וספקי גז ישראליים לא יהיו פחותים מאלה של ספקי גז זרים תתמרץ את הראשונים לחפש, לפתח ולנצל את מאגרי הגז הטבעי של ישראל, והכל לרווחת תושבי המדינה ובהתאם לאינטרס הממלכתי.
ב. עידוד השקעות הון זר: חיפוש והפקת גז טבעי מצריכים השקעות הון עתק ומומחיות לא מבוטלת. עידוד משק הגז הישראלי (על דרך של הבטחת 'תנאי המשחק') צפוי להמריץ משקיעים זרים – עתירי הון וידע – לחבור לחברות גז ישראליות במיזמי חיפוש והפקה, לרווחת המשק הישראלי כולו (לא רק בשדה האנרגיה).
ג. הגדלת הכנסות המדינה: רכישת גז טבעי המופק בישראל – בתנאים שאינם נופלים מאלה בהם רוכשת המדינה גז טבעי המופק בנכר – משמעה תמלוגים ומיסים נוספים המשולמים לאוצר המדינה בישראל (והכוונה היא הן למיסים המוטלים על מפיקי הגז והן למיסים המוטלים על בעלי שותפויות הגז). הכנסות נוספות אלה, העולות במצטבר (ולפי הערכות) על 40% מרווחי הפקת הגז הטבעי, יכול שיופנו להשקעה בחינוך, ברווחה, בתרבות, בהפחתת החוב הלאומי, במחקר ובפיתוח ולגידול משמעותי ברמת החיים בישראל. פשיטא שהמדובר בתוצאה רצויה נוספת של פיתוח משק הגז הישראלי.
ד. שימוש של המדינה במשאביה: עתה, משנשתנו העיתים ונתגלו עתודות גז לחופי מדינת ישראל, יהא זה בלתי סביר ובלתי נכון להותיר על כנה את ההעדפה המובנית כיום בשוק הישראלי לרכישת נפט וגז ממקורות זרים, וזאת שעה שיש במשאבי המדינה כדי לענות על צרכיה. אך טבעי הוא כי מדינה תנצל את משאביה מבית בטרם תפנה למקורות חיצוניים.
ה. עידוד יצירת מקומות תעסוקה: הבטחה כי תנאי רכישתו של גז טבעי המופק בישראל לא יפחתו מתנאי הרכישה המיטיבים של גז המופק בחו"ל צפויה להביא בכנפיה ביקוש משמעותי לעובדים (בין היתר, עובדים מומחים דוגמת מהנדסים, גיאולוגים, סטטיסטיקאים וכיוצ"ב), ולעודד יצירת מאגרי ידע ומומחיות ישראליים בתחום.
ו. גיוון מקורות האספקה והפחתת התלות בייבוא דלקים וגז ממדינות ערב: כידוע, חלק נכבד משוק האנרגיה העולמי מבוסס על נפט וגז המופקים במדינות ערב. עובדה זו ניצבת ביסוד כוחן והשפעתן של מדינות ערב בדיפלומטיה וביחסים הבינלאומיים. תלותה של מדינת ישראל בנפט מציבה אותה בפני סכנה ממשית לפגיעה ביכולתה לייצר חשמל כתוצאה מהגבלת אספקת הנפט מסיבות פוליטיות. בתחום הגז הטבעי, למשל, מפתח המשק הישראלי תלות אסטרטגית בחברת EMG הנזכרת לעיל. קיימת על-כן חשיבות רבה בעידוד מציאת שדות גז נוספים בשטחה של מדינת ישראל על-ידי ספקים אחרים לשם אספקת הצרכים הגדלים והולכים בעשרות השנים הבאות וגיוון מקורות האספקה. עידוד תעשיית הגז הטבעי בישראל – באמצעות הבטחה כי תנאי הספקים הישראליים לא יהיו פחותים מהתנאים המיטיבים הניתנים לספקים זרים – היא, אפוא, אינטרס אסטרטגי של ממש: גם פיתוחן של עתודות הגז של ישראל, גם הבטחת מקורות האנרגיה של ישראל לעוד שנים הרבה וגם החלשת מעמדן של ארצות ערב בשדה האנרגיה והדיפלומטיה הבינ"ל.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ו באייר התשע"א – 30.5.11