הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת אריה אלדד
פ/3083/18
הצעת חוק לשכת עורכי הדין (מימון בחירות), התשע"א–2011
פרק א': מטרת החוק
מטרת החוק
1.
מטרתו של חוק זה להסדיר את דרכי מימון הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין הנבחרים על ידי חברי הלשכה, על מנת להבטיח את הזכות לבחור ולהיבחר, את שוויוניות הבחירות ואת טוהר המידות בבחירות ובכדי לשמור על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין.
פרק ב': פרשנות
הגדרות
2.
בחוק זה –
"בחירות" – בחירות למוסדות הלשכה הנבחרים כהגדרתם בחוק לשכת עורכי הדין;
"בחירות חוזרות לראש הלשכה" – כהגדרתם בחוק לשכת עורכי הדין;
"בחירות מיוחדות לראש הלשכה" – כהגדרתם בחוק לשכת עורכי הדין;
"הוצאה" – בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, למעט פעילות אישית בהתנדבות;
"הוצאות בחירות" – ההוצאות המיוחדות של רשימת מועמדים, שהוצאו בתקופת הבחירות או למען הבחירות במערכת הבחירות;
"הוצאות שוטפות" – הוצאות של סיעה, למעט הוצאות הבחירות;
"ועדת הבחירות המרכזית" – ועדת הבחירות המרכזית שנתמנתה לפי סעיף 19א לחוק לשכת עורכי הדין;
"חבר הלשכה" – כמשמעותו בחוק לשכת עורכי הדין;
"חוק לשכת עורכי הדין" – חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–19611;
"יום הבחירות" – יום הבחירות למוסדות הלשכה הנבחרים כמשמעותו בסעיף 6ב לחוק לשכת עורכי הדין;
"הלשכה" – לשכת עורכי הדין שהוקמה לפי סעיף 1 לחוק לשכת עורכי הדין;
"מבקר חיצוני" – מבקר חיצוני לענייני בחירות למוסדות הלשכה הנבחרים שנתמנה לפי סעיף 27;
"מדד" – מדד המחירים לצרכן המפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"מוסדות הלשכה הנבחרים" – כהגדרתם בחוק לשכת עורכי הדין;
"מועמד" – מועמד ברשימה המתמודדת בבחירות;
"מועמד ליושב ראש ועד מחוזי" – כהגדרתו בחוק לשכת עורכי הדין;
"מועמד לראש הלשכה" – כהגדרתו בחוק לשכת עורכי הדין;
"מועמדים לוועד מחוזי" – כהגדרתם בחוק לשכת עורכי הדין;
"מועמדים למועצה הארצית" – כהגדרתם בחוק לשכת עורכי הדין;
"סיעה" – כהגדרתה בחוק לשכת עורכי הדין;
"רשימה" – כהגדרתה בחוק לשכת עורכי הדין;
"רשימת מועמדים" – רשימה או סיעה המתמודדת בבחירות;
"רשימת מועמדים ארצית" – כהגדרתה בחוק לשכת עורכי הדין;
"רשימת מועמדים מחוזית" – כהגדרתה בחוק לשכת עורכי הדין;
"תאגיד בנקאי" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–19812;
"תעמולת בחירות" – כמשמעותה בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–19593;
"תקופת הבחירות" – תקופה שתחילתה 90 ימים לפני יום הבחירות וכן יום הבחירות;
"תרומה" – בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, אך למעט פעילות אישית בהתנדבות.
פרק ג': מימון בחירות
מימון בחירות
3.
(א) מימון בחירות יתבצע בהתאם לחוק זה.
(ב) רשימת מועמדים, מועמדים, וכן בעלי המקצוע הממונים מטעמה של רשימת המועמדים על מערכי התשלומים והתקבולים לצרכי בחירות, מחיובים לנהוג בהתאם לחוק זה.
עקרונות בעניין תרומות של רשימה
4.
(א) רשימת מועמדים רשאית לקבל תרומות למימון התמודדות בבחירות, והכל לפי הוראות חוק זה.
(ב) רשימת מועמדים רשאית להשתמש בתרומות שקיבלה לפי חוק זה, בתקופת הבחירות בלבד ורק למימון התמודדותה בבחירות.
איסור תרומות
5.
(א) רשימת מועמדים תקבל תרומה רק מחבר הלשכה, והכל לפי הוראות חוק זה.
(ב)
(1) רשימת מועמדים לא תקבל תרומה אלא לאחר שזהותו ומענו של התורם נבדקו ואומתה עובדת היותו חבר הלשכה, בידי רשימת המועמדים או מטעמה.
(2) רשימת מועמדים לא תקבל תרומה שניתנה בעילום שם; תרומה שניתנה ממי שזהותו ומענו ועובדת היותו חבר הלשכה לא נבדקו ולא אומתו בידי רשימת המועמדים או מי מטעמה – כמוה כתרומה בעילום שם.
(ג) רשימת מועמדים לא תקבל מתורם ותורם לא ייתן לרשימת מועמדים תרומה בשטרי כסף או במעות בשווי העולה על 100 שקלים חדשים.
סכומי תרומה מתורם בודד
6.
(א) תורם בודד רשאי לתרום לרשימת מועמדים ורשימת מועמדים רשאית לקבל מאותו תורם, תרומה אחת ששווייה אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים או תרומות שצירופן אינו עולה על סכום זה, למימון התמודדותה של רשימת המועמדים בבחירות.
(ב) תורם בודד שהינו מועמד מטעם רשימת מועמדים רשאי לתרום לרשימת המועמדים שמטעמה הוא מתמודד ורשימת מועמדים רשאית לקבל מאותו תורם, תרומה אחת ששווייה אינו עולה על 30,000 שקלים חדשים או תרומות שצירופן אינו עולה על סכום זה, למימון התמודדותה של רשימת המועמדים בבחירות.
(ג) תורם בודד שהינו מועמד לראש הלשכה או ליושב ראש ועד מחוזי רשאי לתרום לרשימת המועמדים שמטעמה הוא מתמודד ורשימת מועמדים רשאית לקבל מאותו תורם, תרומה אחת ששווייה אינו עולה על 60,000 שקלים חדשים או תרומות שצירופן אינו עולה על סכום זה, למימון התמודדותה של רשימת המועמדים בבחירות.
תרומה אחת מתורם בודד
7.
תורם בודד רשאי לתרום לרשימת מועמדים אחת בלבד.
תקרה כוללת של תרומות
8.
סך כל התרומות לפי חוק זה לא יעלה על תקרת ההוצאות הכוללת המותרת לרשימת מועמדים לפי חוק זה.
פרסום רשימת תורמים ותרומות
9.
(א) רשימת מועמדים תמסור למבקר החיצוני שבעה ימים לפני הבחירות, רשימה של התורמים ושל התרומות שקיבלה למימון הבחירות עד לאותו מועד; הרשימה תכלול את זהות התורם ואת סכום התרומה שנתן כל תורם.
(ב) רשימת מועמדים תמסור למבקר החיצוני הודעה על כל תרומה שהתקבלה לאחר מסירת הרשימה לפי סעיף קטן (א), לא יאוחר מ-48 שעות ממועד קבלת התרומה.
(ג) המבקר החיצוני יפרסם לאחר הבחירות, בדרך שיקבע, את שמות התורמים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) אשר תרמו 1,000 שקלים חדשים או יותר ואת הסכומים שתרמו, והוא רשאי, על פי שיקול דעתו, לפרסם גם את שמות התורמים שתרמו סכומים קטנים יותר.
(ד) רשימת מועמדים שלא קיבלה תרומות עד שבעה ימים לפני יום הבחירות, תמסור למבקר החיצוני תצהיר המאשר כי לא התקבלו תרומות בתקופה כאמור; התקבלה תרומה לאחר מסירת התצהיר האמור ועד היום ה-60 שאחרי יום הבחירות, יחולו הוראות סעיף קטן (ב).
(ה) רשימת מועמדים תמסור רשימה והודעה כאמור בסעיף זה, אף אם פרשה מן ההתמודדות.
החזרת תרומות
10.
(א) נתקבלה תרומה בניגוד להוראות חוק זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר על פיו, תחזיר רשימת המועמדים לתורם את התרומה או את חלקה שהוא מעל למותר מיד כשייוודע לה על כך.
(ב) נתקבלה תרומה בעילום שם, רשימת המועמדים תעביר אותה, מיד משנודע לה על כך, לאחד ממוסדות הלשכה, לפי שיקול דעת רשימת המועמדים.
(ג) נתקבלה תרומה המעלה את הסך הכולל של התרומות מעל סכום התקרה הכוללת של תרומות המותר לפי חוק זה, תחזיר רשימת המועמדים את הסכום העודף, מיד כשייוודע לה על כך, למי שנתנה, ואם לא ניתן לקבוע ממי ניתנה התרומה – תעביר את הסכום האמור לאחד ממוסדות הלשכה, לפי שיקול דעת רשימת המועמדים.
(ד) לא הועבר הסכום במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–19614, עד תשלומו.
הלוואות וערבות
11.
(א) רשימת מועמדים רשאית לקבל הלוואה מתאגיד בנקאי למימון התמודדותה בבחירות, ובלבד שתקופת פירעונה לא תעלה על שנה וסכומה לא תעלה על רבע התקרה הכוללת של הוצאות לפי חוק זה; לא עלה סכום ההלוואה על 50,000 שקלים חדשים רשאית רשימת המועמדים לקבל את ההלוואה אף אם עלה סכומה על רבע התקרה הכוללת כאמור; רשימת מועמדים תודיע לתאגיד הבנקאי כי ההלוואה נועדה למימון התמודדותה בבחירות וכן את גובה התקרה הכוללת של הוצאות המותרת לה.
(ב) מועמד רשאי לקבל הלוואה למימון התמודדותו בבחירות של רשימת המועמדים שמטעמה הוא מועמד בהתאם להוראות סעיף קטן (א), בסכום שלא יעלה על הסכום המותר לתורם בודד שהינו מועמד לתרום לרשימת מועמדים לפי הוראות סעיפים 6 ו-7.
(ג) ערבות הלוואה לפי סעיף זה תהיה ממי שרשאי לתרום לפי פרק זה, וערבות כאמור של ערב בודד לא תעלה על סכום התרומה המותר, ויראו ערבות כאמור כתרומה.
הכנסות של רשימת המועמדים
12.
לא יהיו לרשימת מועמדים הכנסות לבד מתרומות שהתקבלו לפי חוק זה או הלוואות שניתנו לפי חוק זה.
תקרת הוצאות ותרומות כוללת
13.
רשימת מועמדים לא תקבל תרומות למימון התמודדותה בבחירות ולא תוציא הוצאות למימון מערכת הבחירות עד תום 60 ימים לאחר סיום הבחירות, בשווי כולל העולה על הסכומים המפורטים להלן לפי מספר בעלי זכות הבחירה באותן בחירות:
(1) ברשימת מועמדים ארצית – 13 שקלים חדשים בעבור כל בעל זכות בחירה;
(2) ברשימת מועמדים מחוזית –
הוצאות לפני תקופת הבחירות
14.
הוצאה שהוציאה רשימת מועמדים לפני תקופת הבחירות שלא מכספי תרומות לפי פרק זה, למימון טובין או שירותים שנעשה בהם שימוש בתקופת הבחירות או למימון תעמולה ישירה ומובהקת לבחירתה בבחירות, תיחשב כחלק מההוצאה הכוללת לעניין חוק זה.
גוף הקשור לרשימת מועמדים
15.
(א) בסעיף זה, "גוף הקשור לרשימת מועמדים" – אדם המשתתף בתעמולת הבחירות או בפעילות השוטפת של רשימת מועמדים שלדעת המבקר החיצוני יש לראותו כזרוע של רשימת המועמדים בהתחשב במטרותיו של הגוף, פעולותיו, זהות בעליו, מנהליו וחבריו, ייעוד רווחיו והמקורות לכיסוי הפסדי הגוף.
(ב) לעניין תקרת ההוצאות הכוללת, יראו הוצאות של גוף הקשור לרשימת מועמדים כהוצאות של רשימת המועמדים.
(ג) לעניין תרומה, יראו תרומה שקיבל גוף הקשור לרשימת מועמדים כתרומה שקיבלה אותה רשימת המועמדים.
(ד) חובות דיווח ובקרה של רשימת מועמדים לפי חוק זה חלות גם לגבי גוף הקשור לרשימת המועמדים; בעת מסירת החשבונות של רשימת מועמדים לפי חוק זה יימסרו גם חשבונותיו של כל גוף כאמור.
הוצאות שוטפות
16.
(א) הוצאות שסיעה הוציאה שלא לצרכי בחירות אלא לצרכי פעילותה בלבד, החזיקה אותם בנפרד ושיקפה אותם בחשבונותיה בצורה שתאפשר למבקר החיצוני לזהותם בבירור, לאמתם ולסכמם בדרכי ביקורת מקובלות, לא ייספרו במסגרת תקרת ההוצאות הכוללת לעניין חוק זה, ויראו אותן כהוצאות שוטפות של סיעה.
(ב) הוצאות שוטפות של סיעה ששימשו בפועל לצרכי בחירות יחושבו לעניין חוק זה הן כתרומה והן כהוצאה במסגרת תקרת ההוצאות הכוללת.
תמורה חומרית
17.
תמורה חומרית שקיבלה רשימת מועמדים אשר נעשה בה שימוש במערכת הבחירות, יראו אותה כתרומה או כהוצאה לעניין חוק זה; בסעיף זה, "תמורה חומרית" – לרבות העמדת רכב משרד או שירותי משרד או הוצאות לרכב, משרד או שירותי משרד.
שימוש ביתרות
18.
(א) לא הוציאה רשימת מועמדים את מלוא הסכום המותר על פי חוק זה עד תום תקופת הבחירות, ונשארה בידה יתרה מעל 50,000 שקלים חדשים, רשאית היא להמשיך להחזיק בה ולהשתמש בה למימון התמודדותה בבחירות העוקבות, והכל בכפוף להגבלות החלות על תקרת ההוצאות הכוללת למימון בחירות; לעניין זה, "יתרה" – סכומים שמקורם בתרומות.
(ב) לא נעשה ביתרה שימוש כאמור בבחירות העוקבות, תחזיר רשימת המועמדים את היתרה לתורמים או תעביר אותה לאחד ממוסדות הלשכה, לפי שיקול דעת הרשימה מיד עם תום תקופת הבחירות העוקבות האמורה בסעיף קטן (א).
הגבלה למערכת בחירות אחת
19.
הסכומים שבפרק זה יחולו לעניין מערכת בחירות אחת, ואולם בבחירות חוזרות לראש הלשכה ובבחירות מיוחדות לראש הלשכה, רשאית רשימת המועמדים לקבל תרומות ולהוציא סכום נוסף למימון מערכות בחירות אלו, בשיעור שלא יעלה על 25% מהסכום המקורי.
צירוף סיעות או רשימות
20.
(א) סיעה שהיא צירוף של שתי רשימות או יותר אשר היו מיוצגות במשותף באחד ממוסדות הלשכה הנבחרים היוצאים על ידי נציג אחד לפחות, יראו אותה לעניין חוק זה כסיעה אחת.
(ב) הצטרפה רשימת מועמדים לרשימת מועמדים אחרת, או החליטו שתי סיעות או יותר או שתי רשימות או יותר להיות לסיעה אחת או לרשימה אחת, יראו אותן לעניין חוק זה כסיעה אחת או כרשימה אחת.
פילוג סיעות או רשימות
21.
התפלגה סיעה או רשימה, יראו את הסיעות או הרשימות החדשות כסיעות או רשימות נפרדות לעניין הוראות חוק זה.
תחולת ההגבלות בעניין תרומות, הוצאות והלוואות
22.
בלי לפגוע בכלליות האמור בחוק זה, אחת היא אם התרומות או ההלוואות ניתנו לסיעה, לרשימה, למועמד, או לכל אדם אחר הפועל למענם ובזיקה אליהם, או שההוצאות הוצאו בידי סיעה, רשימה, מועמד או אדם כאמור.
תרומה למועמד והוצאה של מועמד
23.
מועמד רשאי לקבל תרומה או הלוואה ולהוציא הוצאות רק במסגרת רשימת המועמדים ודרכה בלבד. כל תרומה או הלוואה שניתנה למועמד, וכל הוצאה של מועמד, יראו אותה כאילו היא תרומה שניתנה לרשימת המועמדים של המועמד והוצאה שהוצאה על ידי רשימת המועמדים של המועמד.
תחולת המגבלות על תרומות והוצאות בתקופה שלפני תקופת הבחירות
24.
המגבלות והאיסורים שבחוק זה לעניין קבלת תרומות ועל הוצאת הוצאות יחולו על רשימת מועמדים בתקופת בחירות וגם בתקופה שקדמה לתקופת הבחירות, יהא מקור כספי ההוצאה אשר יהא.
תחילת הוראות החוק לעניין סיעה ורשימה
25.
הוראות חוק זה יחולו לגבי סיעה מיום שהפכה לסיעה ולגבי רשימה מיום הגשת הבקשה לרישום רשימת מועמדים לוועדת הבחירות המרכזית.
עדכון סכומים
26.
הסכומים המפורטים בחוק זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לעליית המדד; הסכומים שהשתנו יעוגלו לעשרת השקלים החדשים הקרובים; הלשכה תפרסם הודעה על עדכון הסכומים לפי סעיף זה.
פרק ד': ניהול חשבונות, דיווח ובקרה
מינוי מבקר חיצוני
27.
לצורך ביצוע חוק זה, ימנה מבקר המדינה מבקר חיצוני לענייני בחירות למוסדות הלשכה הנבחרים.
ניהול ספרי חשבונות
28.
רשימת מועמדים תנהל ספרי חשבונות, מאזנים ודוחות לפי הוראות פרק זה ולפי הנחיות המבקר החיצוני.
ניהול חשבונות
29.
(א) תרומות שקיבלה רשימת מועמדים או הוצאות שהוציאה במערכת הבחירות, ינוהלו לפי הוראות אלה:
(1) כספים יוחזקו בחשבון בנק נפרד;
(2) תנוהל מערכת חשבונות לפי הנחיות המבקר החיצוני וירשמו בה ההכנסות וההוצאות בהתאם להנחיות שייקבעו; המבקר החיצוני רשאי לקבוע בהנחיותיו הוראות שונות לפי גובה ההוצאות;
(3) המבקר החיצוני רשאי, מיזמתו או על פי בקשה, להוציא הנחיות מיוחדות ככל שיהיה דרוש בנסיבות העניין.
(ב) מערכת החשבונות וחשבונות הבנק של רשימת מועמדים יעמדו לביקורת המבקר החיצוני, ולעניין זה יהיו למבקר החיצוני כל הסמכויות שהוענקו למבקר המדינה לגבי גוף מבוקר בחוק יסוד או בחוק או לפיו.
(ג) המבקר החיצוני רשאי לדרוש בכל עת מהמועמדים או מנציגיה של רשימת מועמדים הצהרה חתומה בידיהם בדבר שלמותם או נכונותם של הרישומים במערכת החשבונות, או בדבר אופייה או מהותה של הכנסה או הוצאה מסוימת; הצהרה כאמור יכול שתימסר לפי ידיעתם של המצהירים או לפי מיטב ידיעתם, והמבקר רשאי, לפי שיקול דעתו, לקבל הצהרה כזו כראייה.
תרומה בכרטיס חיוב
30.
הוראות סעיף 28כג(ד) לחוק המפלגות, התשנ"ב–19925, יחולו על תרומה בכרטיס חיוב שניתנה לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.
מאזן שנתי של סיעה
31.
סיעה תמסור למבקר החיצוני את המאזן השנתי של הסיעה ואת דוחות הכנסות והוצאות השנתיים של הסיעה, והם יהיו פתוחים לעיון חברי הלשכה בדרך שיקבע המבקר החיצוני.
הצהרת מועמד ורשימת מועמדים
32.
כל מועמד ברשימת מועמדים וכן נציגי רשימת המועמדים יגישו למבקר המדינה, לא יאוחר מחמישה ימים מהיום שבו אושרה רשימת המועמדים, תצהיר שניתן בהתאם לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–19716 (להלן – פקודת הראיות), שבו אישרו כי הוא קראו והם מודעים לכל ההוראות הנוגעות לתרומות, הוצאות וניהול חשבונות בבחירות, כפי שנקבעו בחוק זה, בכללים לפיו ובהנחיות המבקר החיצוני.
חוות דעת של המבקר החיצוני
33.
(א) רשימת מועמדים, מועמדים, מי שפועל מטעמה של רשימת מועמדים או למענה או בזיקה אליה, או מי שפעולותיו מכוונות להביא לבחירתה של רשימת מועמדים, רשאים לבקש מהמבקר החיצוני חוות דעת האם כסף, שווה כסף, התחייבות מכל סוג או פעילות אחרת שקיבלו או שהוציאו או שבדעתם לקבל או להוציא, הם תרומה או הוצאה למימון התמודדות בבחירות של רשימת המועמדים, ורשאים הם לבקש חוות דעת כאמור גם ביחס לסוג מסוים של הכנסות או של הוצאות.
(ב) חוות הדעת כאמור בסעיף קטן (א) תימסר למבקש בתוך עשרה ימי עבודה מיום הבקשה.
(ג) המבקר החיצוני ימסור את חוות הדעת לכל הסיעות או הרשימות או יפרסמה ברבים.
מינוי רואה חשבון
34.
(א) רשימת מועמדים תמנה לה רואה חשבון לביקורת חשבונותיה.
(ב) רואה החשבון, שהודעה על מינויו נמסרה למבקר החיצוני, ונתן הסכמתו לשמש בתפקיד (להלן – רואה החשבון), ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו.
(ג) התפטר רואה החשבון או נבצר ממנו למלא את תפקידו, תמנה רשימת המועמדים, תוך שלושים ימים מהיום שנודע לה על כך, רואה חשבון אחר במקומו.
(ד) המבקר החיצוני רשאי לקבוע קווים מנחים לרואי החשבון שנתמנו לעניין חוק זה בדבר דרכים ונהלים לבדיקת החשבונות של רשימות המועמדים.
(ה) רואה החשבון של רשימת מועמדים רשאי לדרוש בכל עת מנציגי הרשימה שימציאו לו ידיעות, מסמכים, הסברים וכל חומר אחר הדרושים לו לצורכי ביקורת החשבונות.
דוח על מערכת חשבונות
35.
(א) רשימת מועמדים תמסור למבקר החיצוני, לא יאוחר משישה שבועות לאחר יום הבחירות, דוח על מערכת החשבונות שניהלה למימון התמודדותה בבחירות, על תרומות שקיבלה והוצאות שהוציאה עד למועד מסירת הדוח כאמור ועל הלוואות שנטלה; לדוח יצורף תצהיר בהתאם לסעיף 15 לפקודת הראיות, המאמת את נכונות האמור בו ושלמותו.
(ב) המבקר החיצוני רשאי להאריך את התקופות האמורות בסעיף קטן (א) אם סבר כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שסך ההארכות לא יעלה על ארבעה שבועות.
(ג) רשימת מועמדים שלא קיבלה תרומות או לא הוציאה הוצאות תמסור למבקר החיצוני הודעה המאשרת זאת.
(ד) סיעה שנטלה הלוואה למימון התמודדותה בבחירות תמסור למבקר החיצוני בסוף כל רבעון, עד לפירעונה המלא של ההלוואה, דיווח על החלק שנפרע באותה השנה ומקורות המימון ששימשו לפירעונה.
הודעות למבקר החיצוני
36.
הודעות שיש למסור למבקר החיצוני לפי פרק זה יינתנו בדרך שיקבע המבקר ורשאי הוא, בכל עת, לקבוע שלהודעה יצורף תצהיר בהתאם לסעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות תצהיר מרשימת מועמדים או ממי שהוסמך על ידה לנהל את מערכת החשבונות שלו, בדבר שלמותם או נכונותם של הרישומים במערכת החשבונות או בדבר אופייה או מהותה של הכנסה או הוצאה מסוימת.
סמכות לדרוש מידע מצד ג'
37.
המבקר החיצוני, במסגרת ביקורת מערכת החשבונות של רשימת מועמדים ולשם בירור זיקה בינה לבין מי שפעולותיו מכוונות להביא לבחירתה של רשימת מועמדים, רשאי לדרוש מאותו גורם מידע על פרטי פעולותיו כאמור.
פרסום
38.
המבקר החיצוני יפרסם באופן בולט באתר האינטרנט של הלשכה, ויביא לידיעת חברי הלשכה, בדרך שיקבע, את המסמכים הבאים:
(1) מסקנות המבקר החיצוני מדוח מערכת החשבונות שנערך לפי סעיף 35;
(2) הוראות פרק זה והנחיות המבקר החיצוני לפיו, בעניינים אלה:
(1) הכללים והאיסורים החלים על תורם בודד;
(2) הכללים, האיסורים וחובות הדיווח החלים על רשימת מועמדים;
(3) הוראות לעניין חוות דעת של המבקר החיצוני.
דיווח על סיעה שלא זכתה
39.
על רשימת מועמדים שאף לא אחד מנציגיה נבחר למוסדות הלשכה, ימשיכו לחול הוראות חוק זה לצורך ביקורת חשבונותיה גם בתקופה שלאחר הבחירות, בדומה לרשימת מועמדים שאחד מחבריה לפחות נבחר לאחד ממוסדות הלשכה.
דיווח על סיעה שחדלה להתקיים
40.
רשימת מועמדים שחדלה להתקיים לפני המועד למסירת חשבונותיה למבקר החיצוני, לרבות עקב צירוף או פילוג או מפני שאף לא אחד מנציגיה נבחר לאחד ממוסדות הלשכה, מי שהיו נציגיה של רשימת המועמדים ימסרו למבקר המדינה, תוך עשרה שבועות מהמועד שבו חדלה רשימת המועמדים להתקיים, את חשבונות רשימת המועמדים על הכנסותיה ועל הוצאותיה.
באי כוח רשימת מועמדים
41.
רשימת מועמדים תקבע את נציגיה לעניין פרק זה, ותודיע עליהם למבקר החיצוני לפחות יום אחד לפני תום המועד להגשת רשימת מועמדים.
פרק ה': אכיפה ועונשין
עונשין
42.
(א) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–19777 (להלן – חוק העונשין):
(1) קיבל תרומה או הלוואה בניגוד להוראות חוק זה;
(2) השתמש בתרומות בניגוד להוראות חוק זה.
(ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:
(1) הוציא הוצאה בניגוד להוראות חוק זה;
(2) לא החזיר תרומה שנתקבלה בניגוד להוראות חוק זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר, או לא העביר לקופת הבחירות תרומה שנתקבלה בעילום שם, בניגוד להוראות חוק זה;
(3) השתמש ביתרה שנשארה בידו, לא החזירה לתורמים או לא העבירה לקופת הלשכה, בניגוד להוראות חוק זה;
(4) ניהל חשבונות של תרומות והוצאות, בניגוד להוראות חוק זה;
(5) נתן תרומה, הלוואה או ערבות בניגוד להוראות חוק זה.
(ג) מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:
(1) לא מסר למבקר החיצוני הודעות, בניגוד להוראות חוק זה;
(2) לא מסר דוח למבקר החיצוני, בניגוד להוראות פרק ד' לחוק זה;
(3) לא מסר למבקר החיצוני מידע, הודעה או תצהיר לפי קביעת המבקר או דרישתו, בניגוד להוראות חוק זה.
(ד) לעניין סעיף זה, מעשה או מחדל של רשימת מועמדים כמוהו כמעשה או מחדל של כל אחד ממועמדי רשימת המועמדים או מנציגיה.
עבירה משמעתית
43.
העובר על הוראות חוק זה עובר עבירה משמעתית.
פסילת מועמד
44.
קבע הגוף המוסמך לכך ברשימת מועמדים, כי מועמד מטעמה לא קיים הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בין היתר, לפסול את מועמדתו או לפסלו מלהציג מועמדותו לכל תפקיד אחר מטעם רשימת המועמדים, לתקופה שיקבע.
פרק ו': הוראות שונות
תיקון חוק לשכת עורכי הדין
45.
בחוק לשכת עורכי הדין –
(1) לפני סעיף 6 יבוא:
"הגדרות
5א.
בפרק זה –
"בחירות למוסדות הלשכה הנבחרים" – בחירות לראש הלשכה, למועצה הארצית, לוועדים המחוזיים וליושבי ראש הוועדים המחוזיים, לרבות בחירות חוזרות לראש הלשכה ובחירות מיוחדות לראש הלשכה;
"בחירות חוזרות לראש הלשכה" – הבחירות החוזרות לראש הלשכה לפי פסקה 8(ב)(2);
"בחירות מיוחדות לראש הלשכה" – הבחירות המיוחדות לראש הלשכה לפי סעיף קטן 8ב(א2);
"ועדת הבחירות המרכזית" – ועדת הבחירות המרכזית שנתמנתה לפי סעיף 19א;
"יום הבחירות" – יום הבחירות למוסדות הלשכה הנבחרים כמשמעותו בסעיף 6ב;
"מוסדות הלשכה הנבחרים" – מוסדות הלשכה הנבחרים על ידי חברי הלשכה: ראש הלשכה, המועצה הארצית, הוועדים המחוזיים ויושבי ראש הוועדים המחוזיים;
"מועמד ליושב ראש ועד מחוזי" – מועמד ליושב ראש ועד מחוזי לפי סעיף קטן 13(ב);
"מועמד לראש הלשכה" – מועמד לראש הלשכה לפי סעיף 8, לרבות מועמד בבחירות חוזרות לראש הלשכה ומועמד בבחירות מיוחדות לראש הלשכה;
"מועמדים לוועד מחוזי" – מועמדים לוועד מחוזי לפי סעיף קטן 13(א);
"מועמדים למועצה הארצית" – מועמדים למועצה הארצית לפי פסקה 9(א)(5);
"סיעה" – כל אחת מאלה:
(1) רשימה ארצית או מחוזית שהייתה מיוצגת באחד ממוסדות הלשכה הנבחרים היוצאים, על ידי נציג אחד לפחות;
(2) צירוף של שתי רשימות או יותר, ארציות או מחוזיות, אשר היו מיוצגות במשותף באחד ממוסדות הלשכה הנבחרים היוצאים, על ידי נציג אחד לפחות;
"רשימה" – רשימה המגישה לבחירות למוסדות הלשכה הנבחרים רשימת מועמדים ארצית או רשימת מועמדים מחוזית, אחת או יותר;
"רשימת מועמדים ארצית" – רשימה הכוללת מועמד לראש הלשכה ומועמדים למועצה הארצית;
"רשימת מועמדים מחוזית" – רשימה הכוללת מועמד ליושב ראש ועד מחוזי ומועמדים לוועד המחוזי של אותו מחוז;
"תעמולת בחירות" – כמשמעותה בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959;
"תקופת הבחירות" – תקופה שתחילתה 90 ימים לפני יום הבחירות וכן יום הבחירות.";
(2) בסעיף 6, אחרי פסקה (4) יבוא:
"(4א) יושבי ראש הוועדים המחוזיים;";
(3) אחרי סעיף 6א יבוא:
"מועד הבחירות למוסדות הלשכה הנבחרים
6ב.
(א) הבחירות למוסדות הלשכה הנבחרים יתקיימו ביום אחד שתקבע המועצה הארצית, לאחר קבלת המלצת הוועד המרכזי; יום הבחירות יהיה ביום ג' שהוא יום חול, החל מתום ארבע שנים מיום הבחירות הקודמות למוסדות הלשכה הנבחרים, לא יאוחר משלושים ימים מתום אותם ארבע שנים ולא יאוחר מאשר 14 ימים לפני תחילת פגרת הקיץ של בתי המשפט.
(ב) יום הבחירות כאמור בסעיף קטן (א) יקבע על ידי המועצה הארצית לא יאוחר מ-120 יום לפני תום ארבע שנים מיום הבחירות הקודמות למוסדות הלשכה הנבחרים; הודעה על מועד יום הבחירות תפורסם בדרך שיורה עליה הוועד המרכזי.
(ג) לא קבעה המועצה הארצית יום בחירות בהתאם לסעיף קטן (א) ו-(ב), יתקיימו הבחירות ביום ג' הראשון שהוא יום חול בתקופה האמורה בסעיף קטן (א); אין מועד המקיים את תנאי סעיף קטן (א), תקבע ועדת הבחירות המרכזית את מועד הבחירות.
הגשת רשימות
6ג.
(א) סיעה או רשימה רשאית להגיש לוועדת הבחירות המרכזית –
(1) רשימת מועמדים ארצית הכוללת את שמו של המועמד לתפקיד ראש הלשכה ואת שמות המועמדים למועצה הארצית; המועמדים ברשימה ארצית יהיו מבין חברי הלשכה בלבד;
(2) רשימת מועמדים מחוזית, אחת או יותר, הכוללת את שמו של המועמד לתפקיד יושב ראש ועד מחוזי ואת שמות המועמדים לאותו ועד מחוזי; המועמדים ברשימה מחוזית יהיו מבין חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז.
(ב) סיעה או רשימה לא תגיש מועמד אחד גם לתפקיד ראש השלכה וגם לתפקיד יושב ראש ועד מחוזי; עשתה כן, תיפסל מועמדותו של אותו מועמד בשתי הרשימות.
(ג) שמות המועמדים ברשימה ארצית וברשימה מחוזית יהיו ערוכים בזה אחר זה ומסומנים במספרים סידוריים; המועמד המסומן במספר הסידורי הראשון ברשימה ארצית, יראו אותו כמועמד לראש הלשכה; המועמד המסומן במספר הסידורי הראשון ברשימה מחוזית, יראו אותו כמועמד ליושב ראש אותו ועד מחוזי; המספרים הסידוריים של יתר המועמדים יהוו את מקומותיהם ברשימת המועמדים לכל דבר ועניין.
ההצבעה בעבור רשימה
6ד.
ההצבעה בבחירות למוסדות הלשכה הנבחרים תהיה בעד רשימת מועמדים ארצית ורשימת מועמדים מחוזית.";
(4) בסעיף 8(א) המילים "מבין חבריה" ו"אישיות" – יימחקו;
(5) בסעיף 9(א)(5), במקום "שיבחרו חברי הלשכה" יבוא "שייבחרו על ידי חברי הלשכה";
(6) בסעיף 13(א), המילים "ומביניהם" ו"אישיות" – יימחקו;
(7) אחרי סעיף 19 יבוא:
"ועדת הבחירות המרכזית
19א.
(א) לביצוע הבחירות למוסדות הלשכה הנבחרים תוקם, לא יאוחר מ-150 יום לפני תום ארבע שנים מיום הבחירות הקודמות למוסדות הלשכה הנבחרים, ועדת בחירות מרכזית, ואלה חבריה:
(1) שופט בית משפט מחוזי בדימוס, שימנה שר המשפטים והוא יהיה היושב ראש;
(2) יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי;
(3) שלושה חברים מטעם ועד מחוז תל אביב והמרכז וחבר אחד מטעם כל אחד מהוועדים המחוזיים האחרים, שיבחרו הוועדים המחוזיים;
(4) ארבעה עשר חברים שימנו חברי המועצה הארצית המכהנים על פי סעיף 9(א)(5), כך שכל שני חברי מועצה ארצית יהיו רשאים למנות חבר אחד לוועדת הבחירות המרכזית.
(ב) לכל חבר בוועדה יהיה ממלא מקום קבוע, שייבחר או שימונה, לפי העניין, בדרך המתוארת בסעיף קטן (א)(3) או (4), והוא יכהן משנבצר מחבר הוועדה למלא את תפקידו.
(ג) אישרה ועדת הבחירות המרכזית רשימה לבחירות למוסדות הלשכה הנבחרים ולא היה לאותה רשימה ייצוג בוועדה, תהא לאותה רשימה רשות למנות חבר הלשכה שיהא חבר מטעמה בוועדת הבחירות המרכזית; מונה אדם כאמור, יוזמן לישיבות הוועדה ויהיה זכאי להשתתף בהן כחבר מן המניין לאחר שוועדת הבחירות המרכזית אישרה את חברותו בוועדה מטעם הרשימה האמורה.
(ד) ועדת הבחירות המרכזית מחליפה את ועדת הבחירות שנתמנתה לפי סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה), התשמ"ב–1982 (להלן – הוועדה הקודמת); תפקידיה וסמכויותיה של הוועדה הקודמת יועברו לוועדת הבחירות המרכזית, אשר תפעל בהתאם לאותם סדרי הדין שחלו על הוועדה הקודמת, אלא אם נקבע אחרת במפורש.
הבחירות בקלפי
19ב.
(א) לביצוע הבחירות למוסדות הלשכה הנבחרים, יוצבו קלפיות בסמוך לכל בית משפט שלום ובכל רשות מקומית או מועצה אזורית בה מצויים לפחות 100 בעלי זכות בחירה.
(ב) קלפי תשמש לכל היותר 2000 בעלי זכות בחירה.
(ג) לכל קלפי תמונה ועדת קלפי אשר תורכב מנציגי הסיעות והרשימות המתמודדות בבחירות, באופן יחסי ושוויוני; ועדת קלפי לא תכלול יותר מנציג אחד מאותה סיעה או רשימה.
(ד) לא היו מספר נציגים מספק מתוך הסיעות או הרשימות על מנת להרכיב ועדות קלפי בכמות מספקת לשם איוש כל הקלפיות במהלך כל שעות ההצבעה, תאייש ועדת הבחירות המרכזית את ועדות הקלפי על ידי חברי הלשכה בשכר, ובלבד שאותם חברי הלשכה אינם משתייכים לאף סיעה או רשימה המתמודדת בבחירות.
משקיפים
19ג.
כל סיעה וכל רשימה רשאית לבקש את מינויים של משקיפים מטעמה לכל קלפי בה מתמודדת אותה הסיעה או הרשימה.
תעמולת בחירות
19ד.
(א) תעמולת בחירות למוסדות הלשכה הנבחרים, לרבות בחירות חוזרות ובחירות מיוחדות לראש הלשכה, מותרת בתקופת הבחירות.
(ב) תעמולת הבחירות למוסדות הלשכה הנבחרים תיעשה בהגינות וללא השמצות ובאופן השומר על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין.
(ג) לא תהא תעמולת בחירות קשורה במתן מתנות ופרט למסיבות בבתים פרטיים לא תהא קשורה בהגשת מאכלים או משקאות.
(ד) חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959, יחול בשינויים המחויבים גם על בחירות למוסדות הלשכה הנבחרים.
(ה) העובר על הוראות סעיף זה עובר עבירה משמעתית.
איסור שימוש בנכסי הלשכה לצרכי תעמולת בחירות
19ה.
לא ייעשה שימוש בכספים, בנכסים, במקרקעין או במיטלטלין של הלשכה בקשר עם תעמולת בחירות, למעט שימוש שוויוני על ידי כלל הסיעות והרשימות.
תעמולת בחירות בדיוור ישיר
19ו.
90 יום לפני יום הבחירות תמסור ועדת הבחירות המרכזית לכלל נציגי הסיעות או הרשימות המתמודדות בבחירות את פרטי המען ואת כתובת הדואר האלקטרוני של בעלי זכות הבחירה בבחירות, והחל מהיום ה-90 שלפני יום הבחירות תותר תעמולת בחירות בדיוור ישיר לכלל בעלי זכות הבחירה, בכפוף להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–19828."
שמירת דינים
46.
(א) אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע באיסור לפי כל חוק אחר.
(ב) כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה), התשמ"ב–1982, ימשיכו לחול כל עוד אין בהם סתירה לחוק זה.
התקנת כללים
47.
(א) המועצה הארצית של הלשכה, באישור שר המשפטים, רשאית להתקין כללים בכל עניין הנוגע לחוק זה, במידה שלא נקבעו הוראות בחוק זה ובמידה שסמכות זו לא ניתנה בחוק זה לשר המשפטים.
(ב) כל עוד המועצה הארצית של הלשכה לא התקינה כללים כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר המשפטים להתקין תקנות באותו עניין שיעמדו בתקפן עד שהמועצה הארצית, באישור שר המשפטים, תתקין כללים במקומן.
ביצוע ותקנות
48.
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, בכפוף להוראות סעיף 47.
דברי הסבר
לשכת עורכי הדין היא אחד הגופים המשמעותיים והמשפיעים במדינת ישראל ויש לה תפקיד מרכזי בחיים הציבוריים במדינה. הלשכה מרכזת את כלל עורכי הדין בישראל, שתפקידם שמירה על המינהל התקין ועל שלטון החוק והדמוקרטיה במדינת ישראל.
בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961 (להלן – "חוק לשכת עורכי הדין" או "חוק הלשכה"), המחוקק הבין את ההשלכות הציבוריות, המדיניות והכלכליות שיש לעמדותיה של לשכת עורכי הדין על
מהלך החיים בישראל, כגון בהליכי חקיקה, אכיפת החוק, מינוי שופטים וכן בתחומי החיים האחרים ולפיכך המחוקק הכיר בחשיבות הרבה של מוסדות הלשכה. המחוקק הטיל על לשכת עורכי הדין סמכויות ותפקידים רבים, לרבות התפקיד של ניהול ענייניה הפנימיים והמשמעתיים של הלשכה. אי לכך, להחלטות המתקבלות על ידי מוסדות הלשכה בהתאם לסמכויות הקבועות בחוק, קיימות השלכות רבות על עורכי דין החברים במחוזות השונים ועל זכויותיהם בנושאים רבים ומהותיים. בנוסף, מוסדות הלשכה מתווים את מדיניותה של לשכת עורכי הדין בסוגיות שונות לרבות בכל הקשור לקביעת עמדותיה ועקרונותיה בתחומים מגוונים, לרבות במישור הציבורי ובענייני קשרי הגומלין שמנהלת הלשכה עם הרשות השופטת, המבצעת והמחוקקת. כמו כן, לשכת עורכי הדין אחראית על מינויים של נציגים לוועדות החשובות והרגישות ביותר במדינת ישראל, ועדות שהן במסד של החברה הדמוקרטית ושלטון החוק – כגון הוועדה לבחירת שופטים, הוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, הוועדה לבחירת פרקליט המדינה, הוועדה לבחירת דיינים ועוד. זאת ועוד, מספר עורכי הדין הפעילים בישראל, נכון לחודש דצמבר 2009, הינו 43,806 – מספר עורכי הדין ממשיך ועולה באופן משמעותי מידי שנה ובכך גם כוחה וחשיבותה של השלכה.
ואולם, על אף חשיבותה הרבה של הוועדה לבחירת לחיים הציבוריים, המשפטיים והמדיניים בישראל, בחוקקו את חוק לשכת עורכי הדין בשנת 1961, לא נתן המחוקק את דעתו באופן מספק להליכי הבחירה של ממלאי התפקידים במוסדות לשכת עורכי הדין. חוק לשכת עורכי הדין כלל אינו מתייחס לאופן מימון הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין, ואין כללים המסדירים נושא זה. בפועל, מצב זה של היעדר הסדרה של תהליכי הבחירות יוצר מצב מסוכן בו הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין נערכות באופן פרוץ לחלוטין - כספים מועברים או נתרמים ללא כל דיווח, שקיפות וחשיפה לציבור. מצב זה חמור לאור העובדה שללא דיווח ושקיפות אין דרך לעקוב ולאתר פעילות אסורה כגון מתן טובות הנאה לתורמים, מינויים פסולים בעקבות תרומה למערכת הבחירות ועוד. ללא מגבלות, דיווח ושקיפות, מדובר בניהול בחירות באופן לא תקין המהווה פתח לשחיתות. ללא חוקי מימון ברורים ונוקשים קיים חשש ממשי לשחיתות במוסדות השלכה, ושחיתות במוסד כגון זה דינו לחלחל למוסדות אחרים, למגזרים אחרים בחברה ולחברה בכללותה.
לאור חשיבות לשכת עורכי הדין בחיים הציבוריים בישראל ראוי שאפילו למראית עין לא יהיה בבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין רבב. על לשכת עורכי הדין להיות סמל למנהל תקין וטוהר מידות ולהוות את הדגל בכל הנוגע לשמירה על שלטון החוק. מידת המוסר, הנאמנות, הטוהר וניקיון הכפיים הנדרשים מהלשכה גבוהים ביותר. ממלאי התפקיד במוסדות לשכת עורכי הדין נבחרים בשם אמות המוסר, הנאמנות, הטוהר וניקיון הכפיים שהלשכה חרטה על דגלה במטרה לשמור על ערכים אלו בחברה הישראלית כולה. במוסד בעל חשיבות כה מכרעת כמו לשכת עורכי הדין, אסור כי יהיה אפילו שמץ של חשש קל שבקלים לשחיתות, ניהול פסול ומינויים אסורים. אי לכך הצעת החוק קוראת לחוקי מימון בחירות נוקשים, בוררים וגלויים.
נקודת המוצא של הצעת חוק זו היא כי רמת המידות הנדרשת מנבחרי לשכת עורכי הדין, האמונים על שמירה של ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק בישראל, היא רמה גבוהה ביותר וקיים אינטרס לשמור על
נוהל בחירות תקין בלשכת עורכי הדין לא רק בעבור ציבור הבוחרים – עורכי הדין בישראל – אלא גם ובעיקר עבור כלל הציבור בישראל הנשען על שירותיה של הלשכה וחבריה. לא בכדי חוק לשכת עורכי הדין קובע כי מטרתה של הלשכה היא לשמור על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין בישראל, שכן בתפקיד זה טמונה גם שמירה על יסודות הדמוקרטיה ושלטון החוק בישראל.
אי לכך, למען תרומה להתנהלות תקינה של לשכת עורכי הדין והגשמת מטרותיה בהתאם לתכלית החקיקה, ראוי לקבוע כללים ברורים בדבר מימון בחירות, בדבר תרומות והוצאות מותרות ובדבר חובות הדיווח של מועמדים בבחירות למוסדות הלשכה הנבחרים.
הסדרים הנוגעים למגבלות על מימון בחירות של מועמדים נהוגים ומוכרים ברוב מדינות העולם והם מהווים את אחד הכלים המרכזיים במלחמה בשחיתות וכלי מרכזי בשמירה על טוהר המידות בבחירות. מדינות רבות וכן ארגונים ציבוריים בהם מתקיימות בחירות למוסדות המרכזיים גיבשו כללי מימון שיאפשרו פעילות יעילה מתוך שמירה על טוהר המידות וצמצום הפגיעה בעיקרון של שוויון הזדמנויות.
אי לכך, מוצע בהצעת החוק לקבוע הסדרים הנוגעים להגבלות על ההוצאות ועל ההכנסות של מועמדים בבחירות למוסדות הלשכה הנבחרים. ההסדרים המרכזיים של הצעת החוק כוללים: החלת הגבלות על גיוס כספים ותרומות למימון הבחירות, הגבלות על זהות תורמים והגבלות על הוצאות במערכת הבחירות, תקרות כלליות להוצאות ולתרומות וחובות דיווח ושקיפות המבטיחים את קיום ההוראות. זאת בדומה לרוב כללי המימון הקיימים כיום, בארץ ובעולם, המגבילים את היקף התרומות וההוצאות של מועמדים ולצד ההגבלות המוטלות על המועמדים, רוב המדינות, דורשות עמידה בחובות גילוי ודיווח כדי להביא לשקיפות ולהפחית למינימום את השפעתם של בעלי ההון.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ז באדר ב' התשע"א – 22.3.11