הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת פניה קירשנבאום שאול מופז רוברט אילטוב זאב אלקין דוד רותם ליה שמטוב אריה ביבי ישראל חסון אלכס מילר פ/3085/18 הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – מתן עדיפות בסבסוד לימודים אקדמיים), התשע"א–2011 הוספת סעיף 17ב 1. בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-19581, אחרי סעיף 17א יבוא: "מתן עדיפות בסבסוד שכר לימוד 17ב. (א) על אף האמור בכל דין, תקצוב המדינה במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות האקדמיות שהמדינה משתתפת בתקציביהם בסבסוד עקיף של שכר לימוד, לא יינתן עבור סטודנט שלא שירת בצבא ההגנה לישראל לפי חוק שירות בטחון, התשמ"ו–19862, או התנדב לפי חוק שירות לאומי, התשי"ג–19533, או שהיה מתנדב לשירות לאומי כהגדרתו בחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ"ח–19984; האמור בסעיף קטן זה לא יחול לגבי סטודנט שנמצא בלתי כשר לשירות ביטחון או בלתי כשר ארעית לשירות ביטחון כמשמעותם בסעיף 5(ג)(1) לחוק שירות ביטחון או שנדחתה בקשתו להתנדב לשירות לאומי. (ב) מוסד שהמדינה משתתפת בתקציבו יגבה מכל סטודנט שכר לימוד בגובה המותאם להשלמת גובה הסבסוד הממשלתי אשר נועד לסבסד את לימודיו, כאמור בסעיף קטן (א). (ג) המועצה להשכלה גבוהה תקבע כללים ליישום הוראות סעיף זה." תחילה 2. תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים האקדמית הראשונה שלאחר פרסומו. דברי הסבר במצב הקיים כיום יש משום אפליה בין סטודנטים ששירתו שירות צבאי או לאומי ולא השתכרו בתקופה זו באופן שמאפשר להם לחסוך ללימודיהם האקדמיים, לבין סטודנטים אשר לא שירתו ויכלו לעבוד בתקופה זו, ולחסוך ללימודיהם. בעוד שסטודנטים שלא שירתו, יכלו להרוויח בתקופה זו סכומי כסף נכבדים (או לחילופין בחרו להתחיל את לימודיהם האקדמיים בגיל נמוך יותר, שבכך יש הטבה כלכלית ארוכת טווח משמעותית ביותר) הסטודנטים ששירתו בשירות צבאי או לאומי משמעותי, ולא עבדו במקביל לשרותם, לא יכלו לחסוך באותם השנים לשם מימון לימודיהם האקדמיים. למרות זאת, המצב הוא שכיום המדינה מסבסדת את כלל הסטודנטים באופן שווה, ובכך מנציחה את האפליה הקיימת לטובת הסטודנטים שלא שירתו בצבא או בשירות הלאומי, מצב שאף עלול לעודד בעקיפין השתמטות מן השרות. כך, סטודנטים אשר חסכו כספים בשנים שבהם חבריהם שרתו את המדינה, יכולים להתמקד בלימודיהם, בעוד שסטודנטים אשר שירתו במסירות את המדינה, נאלצים לעבוד באופן אינטנסיבי במקביל ללימודיהם על מנת לממנם (זאת, בנוסף לעומס שמוטל עליהם, על פי רוב, בשל שירות המילואים). הצעת חוק זו נועדה להביא לשוויון מהותי בין הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, על ידי יצירת פער בין גובה הסובסידיה הממשלתית ללימודיו של מי שתרם למדינה, ונמנע מלצבור בשנים אלו רווחים לעצמו, לבין מי שבשנים אלו יכול היה לצבור לעצמו כספים שיממנו את לימודיו האקדמיים. יודגש כי להצעה זו אין עלות תקציבית, שכן היא לא מבקשת להוסיף כספים לסכום התקצוב הכולל למוסדות להשכלה גבוהה, אלא לערוך חלוקה פנימית הוגנת יותר, בין סטודנטים שתרמו למדינה, ולא עסקו בשנות שירותם בעבודות נוספות שהפיקו להם רווחים משמעותיים, לבין סטודנטים אחרים, שיכלו לחסוך בשנים אלו. בהצעה זו יש כדי לתקן את תחושת האפליה הקיימת בין סטודנטים שתרמו את מיטב שנותיהם למדינה, לבין סטודנטים שעשו בשנים אלה כדי לצבור כספים למימון לימודיהם האקדמיים, ויש בה כדי לעודד את המוטיבציה לשירות צבאי או לאומי משמעותי. להלן נתונים משלימים להצעת החוק, כפי שנמסרו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לצורך ניסוח חוק זה, כפי שנוסחו על ידי אורי פנסירר: "פירוט הנתונים שנאספו על ידינו בנוגע לעלותם של לימודים אקדמיים: א. גובה שכר הלימוד - גובה שכר הלימוד לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל נקבע בהתאם להחלטות ועדות ציבוריות לקביעת שכר לימוד (האחרונה שבהן - ועדת וינוגרד משנת 2001). שכר הלימוד המלא (תואר ראשון ושני) לשנת הלימודים תש"ע נקבע על סך 12,636 שקלים חדשים (אתר המועצה להשכלה גבוהה. תאריך כניסה: 3 בינואר 2011). גובה שכר לימוד זה מתייחס לכלל המוסדות האקדמיים המתוקצבים על ידי המדינה (למעט עשר מכללות פרטיות). עם זאת, בפועל, לאור הסבסוד שמעניקה המדינה ללימודי התואר הראשון, שכר הלימוד עבור סטודנט לתואר ראשון נמוך יותר. כך, לשנת תש"ע עומדת השתתפות המדינה בלימודים לתואר הראשון על 2857 שקלים חדשים, ועל כן שכר הלימוד שנושא בו סטודנט לתואר ראשון עומד על 9,779 שקלים חדשים. ב. הכנסות משכר לימוד - מנתונים שנאספו במועצה להשכלה גבוהה (להלן: המל"ג), עולה כי סך הכנסות המוסדות האוניברסיטאיים (כולל האוניברסיטה הפתוחה) משכר לימוד לשנת תשס"ט עמד על 1.25 מיליארד שקלים חדשים. באשר למכללות המתוקצבות, לפי הערכה שנמסרה על ידי המל"ג, סך כל ההכנסות (כולל בין היתר שכר לימוד, דמי רישום, מעונות, מכינות וכד') עמד בשנת תשס"ט על כ-630 מיליון שקלים חדשים, כאשר להערכת המל"ג, שכר הלימוד מהווה בין 90%-85% מתוך הסכום האמור (שרון אחדות, דובר המועצה להשכלה גבוהה, מכתב תשובה בנושא "סבסוד שכר לימוד לסטודנטים-נתונים", 29 בדצמבר 2010). ג. שיעור סבסוד הלימודים האקדמיים - הקצאת תקציבי המדינה להשכלה הגבוהה נמצאת בסמכותה הבלעדית של הוועדה לתכנון ולתקצוב (להלן הות"ת) של המל"ג. תקציב ההשכלה הגבוהה עמד בשנת תש"ע על 6.9 מיליארד שקלים חדשים (מתוך אתר המועצה להשכלה גבוהה, הודעה לעיתונות, 3 בפברואר 2010 ). תקציב זה גדול יותר מהתקציב בשנים הקודמות: 6.4 מיליארד שקלים חדשים בתשס"ט, ו-6 מיליארד שקלים חדשים בתשס"ח. התקציב הנ"ל כולל גם את סעיפי ההוראה וגם את סעיפי המחקר. תקציב זה מהווה למעשה את סך העלות הישירה והעקיפה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. מספר הסטודנטים לתארים ראשון ושני בשנת תש"ע (2009/10) במוסדות מתוקצבים (כולל האוניברסיטה הפתוחה ולא כולל סטודנטים להוראה במכללות להוראה אשר מתוקצבים על ידי משרד החינוך, לפי אתר משרד החינוך, האגף להכשרת עובדי הוראה, כניסה לאתר: 26 לינואר 2011) עמד על 177 אלף סטודנטים – 139.3 אלף לתואר ראשון ו-37.5 אלף לתואר שני (המועצה להשכלה גבוהה, הועדה לתכנון ותקצוב, תקציב ות"ת מאושר לשנת הלימודים תש"ע, פברואר 2010, כניסה לאתר: 25 בינואר 2011). בנוסף, ישנם עוד כ-11 אלף סטודנטים לתואר שלישי. בסה"כ, בשנת הלימודים תש"ע למדו 188 אלף סטודנטים במוסדות מתוקצבים. על פי אומדן (מדובר בהערכה גסה, לאור השוני בתעריפי שכר הלימוד בין מכללות לאוניברסיטאות ובשיעור ההשתתפות לכל תחום לימוד), ניתן להעריך את שיעור ההקצבה השנתית לשנת תש"ע פר סטודנט כדלקמן: תקציב תש"ע סטודנטים במוסדות מתוקצבים בשנת תש"ע עלות פר סטודנט 6.9 מיליארד שקלים חדשים 188,000 36,700 שקלים חדשים ד. מספר הסטודנטים אשר שירתו בצבא או בשירות לאומי - בפניה למשרד הביטחון, לקרן להכוונת חיילים משוחררים ולמל"ג נמסר לנו כי אין בידם נתונים מדויקים על שיעור הסטודנטים ששירתו שירות צבאי או לאומי. עם זאת, ממשרד הביטחון התקבל נתון המתייחס לשיעור החיילים המשוחררים אשר ניצלו ומימשו את הפיקדון ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, אשר על עומד 40,000 בכל אחת משלוש השנים האחרונות (רות בר, עוזרת שר הביטחון, משרד הביטחון, תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע, 30 בדצמבר 2010). הערכה נוספת שניתנה על ידי מר אבי כהן מהאגף הכלכלי של משרד ראש הממשלה, מצביעה על כך ש- 65% מכלל הסטודנטים שירתו שירות צבאי או שירות לאומי(אבי כהן, האגף הכלכלי, משרד ראש הממשלה, שיחה טלפונית, 17 לינואר 2011)." --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ז באדר ב' התשע"א – 22.3.11