הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת מאיר שטרית
מרינה סולודקין
שלמה מולה
אורית זוארץ
פ/3034/18
הצעת חוק ברית הזוגיות, התשע"א–2011
פרק א': הגדרות
הגדרות
1.
בחוק זה –
"בית-המשפט" – בית-המשפט לענייני משפחה;
"בקשה ליישוב סכסוך" – פתיחת הליך בבית המשפט, בשל סכסוך בין בני זוג לפי חוק זה, באמצעות מנגנון חילופי להתדיינות המשפטית של גישור, כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–19841, או באמצעות מנגנון אחר ליישוב סכסוכים בהסכמה ששר המשפטים יקבע בתקנות;
"ברית זוגיות" – הסכם שנערך לפי חוק זה בין איש ואישה לחיות יחד כבני זוג ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף אך מבלי להינשא זה לזו לפי הדין האישי בישראל;
"רישום זוגיות" או "מרשם זוגיות" – רישום רשמי של בני זוג שבאו בברית הזוגיות;
"רשות רושמת" – כהגדרתה בסעיף 2 לפקודת הנישואין והגירושין (רישום)2 (להלן – פקודת הנישואין והגירושין);
"תושב" – אזרח ישראלי לפי חוק האזרחות, התשי"ב–19523, מי שניתנו לו אשרת עולה או תעודה עולה לפי חוק השבות, התש"י–19504 או מי שניתנו לו רישיון לישיבת קבע או רישיון לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–19525, והכל אם הוא המתגורר בישראל.
פרק ב': התקשרות ומרשם הזוג
התקשרות בין בני זוג
2.
(א) איש ואישה שהסכימו לבוא בברית הזוגיות רשאים להירשם במרשם הזוגיות אם התקיימו בהם התנאים הבאים:
(1) בני הזוג מנועים מלהינשא זה עם זו לפי הדין האישי החל על אחד מהם לפחות;
(2) מלאו לכל אחד מהם שמונה עשרה שנים;
(3) אחד מהם לפחות הוא תושב ישראל;
(4) הם אינם קרובי משפחה בשל היותם אב ובתו, אם ובנה, אח ואחות, סבא ונכדתו או נינתו, סבתא ונכדה או נינה; לעניין זה, דין מי שהיה נשוי או בן זוג של אחד מאלה כדין אותו קרוב משפחה וכן דין מאומץ או מאמץ כדין קרוב משפחה מלידה;
(5) לא קיימת מי מהם או לגבי שניהם מניעה לפי הדין הדתי שבשלה ילדיו לא יוכלו להינשא לפי הדין הדתי החל עליהם למי שמשתייך לאותה עדה דתית;
(6) איש מהם אינו נשוי ואינו רשום במרשם זוגיות כבן זוג לאחר בישראל או במדינת חוץ;
(7) הם אינם נשואים זה לזו לפי פקודת הנישואין והגירושין.
(ב) היה אחד מבני הזוג פסול דין או שמונה לו אפוטרופוס, לא יירשם במרשם הזוגיות, אלא אם כן אישר בית המשפט שהוא מסוגל לתת הסכמה מדעת לבוא בברית הזוגיות.
בית המשפט המוסמך
3.
לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון בעניינים שבחוק זה.
מינוי רשם זוגיות
4.
(א) שר המשפטים ימנה אדם הכשיר להתמנות לשופט בבית משפט לענייני משפחה לרשם זוגיות אשר ינהל את מרשם הזוגיות (להלן – רשם הזוגיות או הרשם) ורשאי הוא למנות רשמי זוגיות נוספים, לפי הצורך; מינה שר המשפטים יותר מרשם זוגיות אחד, ימנה אחד מהם כממונה ארצי על מרשם הזוגיות.
(ב) לצורך מילוי תפקידו יהיו לרשם הזוגיות סמכויות חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט–19686.
מרשם בני זוג
5.
(א) בני זוג אשר מבקשים להירשם במרשם הזוגיות יגישו לרשם הזוגיות בקשה בטופס ובצרוף מסמכים שיקבעו בתקנות, ורשאים הם להגיש לרשם הזוגיות בקשה לאמת הסכם ממון לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–19737 (להלן – הסכם ממון).
(ב) רשם הזוגיות יפנה בכתב לרשות הרושמת של העדה הדתית שאליה משתייך כל אחד מבני הזוג, כדי שתודיע אם בני הזוג יכולים להינשא זה לזו על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן או אם מתקיימת לגבי בני הזוג מניעה כאמור בפסקה (5) לסעיף 2(א) לפיה ילדם של בני הזוג לא יוכלו להינשא לפי הדין הדתי החל עליו.
(ג) ראה רשם הזוגיות כי הבקשה ממלאת אחר הוראת החוק, יפרסם ברבים בדרך שתיקבע, הודעה על הבקשה שהגישו בני הזוג.
(ד) כל אדם רשאי להגיש לרשם הזוגיות, בתוך תקופה שתיקבע, התנגדות לבקשה לרישום בשל כך שלא התקיימו התנאים האמורים בסעיף 2; הוגשה לרשם הזוגיות התנגדות, ימציא העתק ממנה לבני הזוג והם רשאים למסור לו את תשובתם להתנגדות.
(ה) לא הוגשה התנגדות או שרשם הזוגיות נוכח כי אין בהתנגדות שהוגשה ממש, יזמין את בני הזוג להתייצב בפניו לבוא בברית הזוגיות.
(ו) התייצבו בני הזוג בפני רשם הזוגיות, יסביר להם את משמעות ברית הזוגיות ותוצאותיה, הצהרתם שלא להינשא זה לזו לפי הדין האישי בישראל וכן את משמעותו ותוצאותיו של הסכם ממון; בני הזוג יצהירו בפני רשם הזוגיות כי התקיימו בהם התנאים האמורים בסעיף 2 וכי הם מסכימים לבוא בברית הזוגיות מבלי להינשא זה לזו לפי הדין האישי בישראל.
(ז) נוכח רשם הזוגיות באמיתות הצהרתם של בני הזוג ובכך שכל אחד מהם מוכן לבוא בברית הזוגיות בהסכמה חופשית ובהבינו את משמעותה ותוצאותיה, יחתמו בפניו בני הזוג על הסכם ברית הזוגיות ורשם הזוגיות יקיים את ההסכם בחתימתו ויאמת הסכם ממון אם בני הזוג ביקשו זאת.
(ח) בני זוג שנישאו במדינת חוץ או שנרשמו במרשם זוגיות במדינת חוץ ושהתקיימו בהם התנאים האמורים בסעיף 2, רשאים להגיש לרשם הזוגיות בקשה לפי סעיף קטן (א) לראות בנישואיהם כהסכמה לבוא בברית הזוגיות, אולם רשאי בית-המשפט לאשר את רישום בני הזוג אף אם לא התקיימו התנאים שבסעיפים 2(א)(2) או 2(ב); נוכח רשם הזוגיות באמיתותם של המסמכים יזמין את בני הזוג להתייצב בפניו ויחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ו) ו-(ז).
(ט) רשם הזוגיות ירשום במרשם הזוגיות את פרטי בני הזוג כפי שייקבעו בתקנות, ולגבי בני זוג שבאו בברית הזוגיות לפי סעיף קטן (ח) ירשום גם את מועד נישואיהם או מועד רישומם במרשם זוגיות במדינת החוץ, לפי העניין, ויראו את המועדים האמורים כמועדי רישום הזוגיות לפי חוק זה; העתק מן הרישום יישלח לבני הזוג ולפקיד הרישום לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–19658 (להלן – פקיד הרישום).
(י) החליט רשם הזוגיות לדחות את הבקשה משום שסבר שלא מילאה אחר הוראות החוק או בשל התנגדות לפי סעיף קטן (ד), למעט דחיית הבקשה בשל קביעת הרשות הרושמת לפי סעיף קטן (ב), רשאים בני הזוג להגיש ערר על החלטתו לבית-המשפט.
פרק ג': הדין על בני הזוג
הדין החל על בני זוג
6.
(א) כל זכות או חובה מכוח הדין החלים על מי שנישאו תחול על בני זוג שנרשמו במרשם הזוגיות החל מיום רישומם או החל מהמועדים האמורים בסעיף 5(ח), לפי המוקדם, למעט זכות או חובה שיסודם בדין דתי.
(ב) בני זוג שרשומים במרשם הזוגיות חבים זה לזו במזונות לפי סעיפים 2א, 6 עד 18 ו- 20 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט–19599.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות החיקוקים המנויים בתוספת החלות על בני זוג, לא יחולו על בני זוג שנרשמו במרשם הזוגיות אלא לאחר שחלפו שמונה עשר חודשים מיום שנרשמו או מהמועד שנרשם לפי סעיף 5(ט), לפי המוקדם; בית המשפט רשאי להחיל את הוראות חוק הירושה, התשכ"ה–196510 על בני זוג שנרשמו במרשם זוגיות גם אם לא חלפו שמונה עשר חודשים מיום הרישום, אם מצא כי בני הזוג חיו חיי משפחה ומשק בית משותף במשך תקופה של שלוש שנים בסמוך לפני מותו של בן הזוג.
(ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת.
מחיקה מן המרשם
7.
(א) רשם הזוגיות ימחק בני זוג ממרשם הזוגיות באחד מן המקרים הבאים:
(1) אחד מבני הזוג נפטר;
(2) בני הזוג הגישו בקשה להתרת ברית הזוגיות ולמחיקת הרישום מן המרשם בטופס ובצרוף מסמכים שיקבעו בתקנות, והצהירו לפני רשם הזוגיות כי הם מסכימים להתיר את ברית הזוגיות וכי לא נישאו זה לזו לפי הדין האישי בישראל; נוכח רשם הזוגיות באמיתות הצהרתם ובכך שכל אחד מבני הזוג הצהיר בפניו בהסכמה חופשית ובהבינו את משמעותה ותוצאותיה, יחתמו בני הזוג על הצהרתם בפני רשם הזוגיות והוא יאשר את הצהרתם בחתימתו; הוראה זו לא תחול מקום בו אחד מבני זוג הוא פסול דין או שמונה לו אפוטרופוס;
(3) בית משפט נתן פסק דין להתיר את ברית הזוגיות לפי סעיף 8;
(4) התקבלה הודעה מרשם הנישואין לפי פקודת הנישואין והגירושין (רישום) לפיה בני הזוג נישאו זה לזו לפי הדין האישי בישראל;
(5) בית משפט מוסמך או רשות מוסמכת אחרת במדינת חוץ נתנו פסק דין או החלטה לגירושין או פסק דין או החלטה המורים על התרת הזוגיות.
(ב) בני זוג שהגישו בקשה להתרת הברית ולמחיקת הרישום לפי סעיף קטן (א) רשאים להגיש גם בקשה לאימות הסכם ממון, ורשם הזוגיות רשאי, לאחר שנוכח כי הם עשו את ההסכם בהסכמה חופשית וכי הם מבינים את משמעותו ותוצאותיו, לאמת את ההסכם; אומת הסכם ממון, דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק-דין של בית המשפט.
(ג) בני זוג שנמחקו ממרשם הזוגיות, יהיו פנויים להינשא או לבוא בברית זוגיות ממועד המחיקה.
(ד) מחק רשם הזוגיות את בני הזוג ממרשם הזוגיות לפי סעיף קטן (א) יישלח אישור על המחיקה לבני הזוג ולפקיד הרישום.
(ה) החליט רשם הזוגיות שלא למחוק את בני הזוג ממרשם הזוגיות לפי סעיף קטן (א) רשאים הם להגיש ערר על החלטתו לבית המשפט.
התרת ההתקשרות
8.
(א) בית-המשפט רשאי להתיר את ברית הזוגיות במקרים הבאים:
(1) ברית הזוגיות והרישום נעשו למראית עין;
(2) לאחר הרישום התברר כי לא התקיימו התנאים שבסעיף 2;
(3) חלפה תקופה של שנה מיום שהוגשה בקשה ליישוב סכסוך ולא ניתן היה לאתר את בן הזוג ולהמציא לו את הבקשה;
(4) בית המשפט נוכח כי לא ניתן לקבל את הסכמת בן הזוג להתרת ברית הזוגיות מחמת ליקוי נפשי או שכלי;
(5) בן זוגו של המבקש נישא לאחר או נרשם כבן זוג של אחר במרשם זוגיות בישראל או במדינת חוץ;
(6) אחד מבני הזוג הוא פסול דין או שמונה לו אפוטרופוס ובני הזוג הגישו בקשה להתרת ברית הזוגיות בטופס ובצרוף מסמכים שייקבעו בתקנות, והצהירו לפני בית המשפט כי הם מסכימים להתיר את ברית הזוגיות וכי לא נישאו זה לזו לפי הדין האישי בישראל; בית-המשפט יתיר את ברית הזוגיות לפי פסקה זו, לאחר שנוכח כי פסול הדין או מי שמונה לו אפוטרופוס מבין את משמעות מעשיו, וכן לאחר שנוכח באמיתות הצהרת בני הזוג ובכך שכל אחד מהם הצהיר בפניו בהסכמה חופשית ובהבינו את משמעותה ותוצאותיה;
(7) אחד מבני הזוג הגיש בקשה ליישוב סכסוך ובני הזוג לא הגיעו להסדר באמצעות מנגנון ליישוב סכסוכים בהסכמה; בית המשפט יתיר את ברית הזוגיות לפי פסקה זו, אם חלפו שישה חודשים מיום שהוגשה הבקשה, ואולם רשאי בית המשפט לעכב את ההתרה עד שיסתיימו ההליכים בעניינים הבאים, חלקם או כולם:
(א) הסדר יחסי הממון בין בני הזוג;
(ב) הליכים הקשורים לאפוטרופסות ולהחזקת הילדים.
(ב) טרם מתן פסק דין להתרת ברית הזוגיות לפי סעיף קטן (א) יצהירו בני הזוג שניהם או אחד מהם, לפי העניין, כי לא נישאו זה לזו לפי הדין הדתי.
פנייה לבית הדין הדתי
9.
(א) מצא בית המשפט או רשם הזוגיות, מיוזמתו או לפי הודעת אחד מבני הזוג, כי לא התקיים התנאי האמור בפסקה (1) לסעיף 2(א) בעת הרישום או שהוא אינו מתקיים בעת ההליך להתרת ברית הזוגיות או למחיקת רישומה, לפי העניין, יתלה את התרת ברית הזוגיות או את מחיקת הרישום, ויפנה לראש בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט הייחודית, על מנת שיקבע אם בני הזוג נישאו לפי הדין הדתי ויש צורך בגירושין או בביטול הנישואין על פי הדין הדתי, ובלבד שהדין הדתי מאפשר גירושין.
(ב) ראש בית הדין הדתי שקיבל את הפנייה או דיין בבית הדין שאליו העביר ראש בית הדין את הפנייה, ישיב בתוך שלושה חודשים מיום המשלוח על הפנייה.
(ג) מצא בית הדין הדתי כי בני הזוג נישאו לפי הדין הדתי יודיע על כך לבית המשפט או לרשם ויקבע את המועד להתרת הנישואין.
(ד) התגרשו בני הזוג בבית הדין הדתי או שבית הדין הדתי ביטל את הנישואין ימחוק הרשם את בני הזוג מן המרשם.
שמירת דינים
10.
אין באמור בחוק זה כדי לפגוע בסמכותו הייחודית של בית דין דתי לדון בענייני נישואין וגירושין של בני זוג לפי כל דין.
איסור התניה
11.
אין להתנות על הוראות חוק זה.
תקנות
12.
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה תקנות בעניינים הבאים:
(1) סדרי הדין בפני בית המשפט או רשם הזוגיות;
(2) סדרי הפניה לרשות הרושמת לפי סעיף 5(ב);
(3) קביעת אגרות בעד פעולות הרשם לפי חוק זה, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
תיקון חוק מרשם האוכלוסין
13.
בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–196511 –
(1) בסעיף 2(א) בפסקה (7), במקום "נשוי, גרוש או אלמן" יבוא "או בן זוג";
(2) בסעיף 15 אחרי פסקה (2) יבוא:
"(2א) רישום ומחיקה של בני זוג לפי חוק ברית הזוגיות, התש"ע–2010;"
תיקון חוק משפחות חד הוריות
14.
בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב–199212, בסעיף 1 בפסקה (1), אחרי "אינו נשוי" יבוא "או רשום כבן זוג לפי חוק ברית הזוגיות, התש"ע–2010".
תחילה
15.
תחילתו של חוק זה ששה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
הנישואין בישראל הם דתיים בלבד. בידוע שאין לכפות על אדם הליכים וטקסים דתיים בניגוד לאמונתו; רבים מאזרחי המדינה אינם יכולים או אינם רוצים להינשא בנישואין הדתיים; במציאות המשפטית הנהוגה בישראל ישנו מספר גדול של אזרחים ותושבים – במיוחד בקרב עולים חדשים וילדיהם – שאין ביכולתם לממש, הלכה למעשה, זכויות יסוד אלה; בענייני נישואין מפנה הדין הישראלי לדין הדתי ובשל כך כל אדם שאינו משתייך לאחת מן העדות הדתיות המוכרות בישראל מנוע מלהינשא בישראל; בנוסף, בני זוג המשתייכים לעדות דתיות שונות מנועים מלהינשא זה לזו.
תוצאה נוספת של המצב המשפטי הקיים היא שבני זוג רבים, אשר יכולים להינשא בישראל, בוחרים לחיות יחדיו כמשפחה ומנהלים משק בית משותף כידועים בציבור, מבלי להסדיר את מערכת היחסים שביניהם במסגרת חוקית המספקת יציבות משפחתית; מעמד הידועים בציבור גם אינו מאפשר לבני הזוג ליהנות מכל ההטבות וההגנות שנישואין מקנים.
חוק "ברית הזוגיות" איננו פוגע במסלול הנישואין הדתי; החוק המוצע בא לשנות את המצב המשפטי ולאפשר לבני זוג המנועים מלהינשא בישראל זה עם זו ליצור תא משפחתי שיקנה להם זכויות בדומה לבני זוג נשואים, אך זאת, מבלי לפגוע בבלעדיות הדין האישי החל על נישואין וגירושין בישראל.
החוק יוצר מסלול מקביל ושווה זכויות וחובות שבאמצעותו יכולים אזרחי המדינה החפצים בכך להקים משפחה שלא באמצעות המסלול הדתי; דין "ברית הזוגיות" כדין הנישואין לכל דבר ועניין.
החוק מפרט את מכלול רכיבי "ברית הזוגיות" – החלופה החילונית לנישואין הדתיים: ממינוי רשמי ברית הזוגיות ועד להליכי התרת הברית על ידי הרשם או בית המשפט.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אורון (פ/2702) ו-(פ/1930), חברת הכנסת נעמי בלומנטל וקבוצת חברי הכנסת (פ/2422) ועל ידי חברת הכנסת אתי לבני וקבוצת חברי הכנסת (פ/2111), על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי כנסת (פ/86/17), ועל ידי חבר הכנסת משה שרוני (פ/1671/17 ו-פ/3484/17) ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת דוד רותם ורוברט אילטוב (פ/6/18).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת מאיר שטרית וזאב בילסקי (פ/1969/18), אשר הוסרה מסדר היום ביום י"א באדר התש"ע (25 בפברואר 2010), ועל ידי חבר הכנסת מאיר שטרית וקבוצת חברי כנסת (פ/2285/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' באדר ב' התשע"א – 7.3.11