הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת אופיר אקוניס
מאיר שטרית
אנסטסיה מיכאלי
רוברט טיבייב
איתן כבל
נחמן שי
ציון פיניאן
יעקב כץ
אורי אורבך
ניצן הורוביץ
יצחק הרצוג
פ/3227/18
הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות שיפוצים, התשע"א–2011
הגדרות
1.
בחוק זה –
"עבודות שיפוצים" – עבודות ותיקונים בתשלום בבניין קיים, לרבות תיקונים לצורך תחזוקה;
"קבלן", "קבלן לעבודות שיפוצים" – מי שמקבל על עצמו ביצוע עבודות שיפוצים למען אחר;
"קבלן רשום" – מי שנרשם בפנקס הקבלנים לעבודות שיפוצים לפי הוראות חוק זה;
"תשלום" – תמורה המשולמת עבור עבודות שיפוצים, בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים;
"השר" – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
פנקס קבלנים
2.
(א) השר ימנה רשם שינהל את פנקס הקבלנים לעבודות שיפוצים (בחוק זה – הפנקס).
(ב) מי שנרשם בפנקס ייתן לו הרשם רישיון לתקופה שנקבעה.
רישום בפנקס
3.
זכאי להיות רשום בפנקס מי שסיים בהצלחה קורס בנושא בטיחות וגיהות בביצוע עבודות שיפוצים, כפי שיקבע השר, והוא עומד באחד מאלו –
(1) עבד כקבלן במשך שלוש שנים לפחות מתוך חמש השנים שקדמו ליום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) והגיש תוך שנה מיום התחילה את בקשתו להירשם בפנקס;
(2) סיים בהצלחה קורס מקצועי כפי שקבע השר.
ייחוד התואר
4.
לא ישתמש אדם בתואר קבלן לעבודות שיפוצים או בכל תואר דומה לו עד כדי להטעות ולא יתחזה אדם כקבלן לעבודות שיפוצים, אלא אם כן הוא קבלן רשום.
סמכויות הרשם
5.
אלה תפקידי הרשם וסמכויותיו:
(1)
לקבל בקשות לרישום קבלנים לעבודות שיפוצים ;
(2)
לרשום את הקבלנים בפנקס לסוגיהם או לסרב לבקשת הרישום, לבטל רישום ולשנותו;
(3)
לסווג קבלני שיפוצים בהתאם להגדרות שנקבעו לפי סעיף 15(א)(1).
פסלות לרישום וביטול רישום בפנקס
6.
אלה אינם זכאים להרשם בפנקס, ואם נרשמו יבוטל רישומם בכפוף לאמור בסעיף 7:
(1) פושט רגל, כל עוד לא ניתן לו צו הפטר כמשמעותו בסימן ו' לפרק ב' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–19801;
(2) מי שהורשע בעבירה שיש בה כדי לערער מהימנותו להיות קבלן רשום, בהתאם למבחנים שיקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וכל עוד לא עברו שלוש שנים מיום שנשא עונשו על אותה עבירה;
(3) מי שנהג דרך קבע בניגוד לנוהג המקובל במקצוע כפי שהוגדר בתקנות.
אמצעי משמעת
7.
(א) נתקיימו בקבלן רשום התנאים המפורטים בפסקה (2) או (3) שבסעיף 6, רשאי הרשם, אם ראה שדרגת החומרה שבמעשה או במחדל אינה מצדיקה את ביטול רישום הקבלן בפנקס, לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעי משמעת אלה:
(1) התראה;
(2) נזיפה;
(3) קנס בשיעור שלא יעלה על הקבוע בתקנות;
(4) התליית תקפו של הרישום בפנקס לתקופה שיקבע.
(ב) החליט הרשם על התליית תקפו של הרישום בפנקס, רשאי הוא לקבוע באותה החלטה שההתליה תהא על תנאי, כולה או מקצתה; תקופת התנאי תתחיל מיום שנמסרה לקבלן החלטת הרשם, זולת אם הרשם הורה אחרת.
זכות ערעור
8.
אדם הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשם לפי סעיף 5 או 7 רשאי לערור על כך לפני ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף 9.
הרכב ועדת ערר
9.
תוקם ועדת ערר וזה הרכבה:
(1) שופט בדימוס של בית משפט מחוזי שימנה שר המשפטים והוא יהיה היושב ראש;
(2) איש ציבור שימנה השר, שלא מבין עובדי המדינה;
(3) שני יועצים שימנה השר, על פי המלצת ארגון יציג של קבלני שיפוצים בישראל; היועצים ישתתפו בדיוני ועדת הערר ויחוו דעתם, אך לא ישתתפו בהכרעה.
סמכויות ועדת ערר
10.
(א) לוועדת ערר יהיו כל הסמכויות לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט–19692.
(ב) ועדת ערר תקבע בעצמה את סדר הדין שלה במידה שלא נקבע לפי חוק זה.
(ג) החלטת ועדת הערר נתונה לערעור לפני בית משפט לעניינים מנהליים.
מועצת הקבלנים לעבודות שיפוצים
11.
(א) השר ימנה מועצה לעבודות שיפוצים ובה ארבע-עשר חברים (להלן – המועצה), והם:
(1) נציג משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שימנה השר מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש;
(2) חמישה נציגים של הארגון היציג של קבלני השיפוצים בישראל;
(3) נציג של גופים אחרים שהם יצרנים ישראליים גדולים של מוצרים הדרושים לענף השיפוצים;
(4) נציג של הארגון היציג של התאחדות הקבלנים והבונים בישראל;
(5) נציג של הארגון היציג של מהנדסי מבנים ותשתית;
(6) נציג של המוסד לבטיחות וגהות;
(7) שני אנשי ציבור שנקבעו על ידי השר לאחר התייעצות בארגונים ציבוריים שהם לדעת השר נוגעים בדבר;
(8) שני נציגי הממשלה שנקבעו על ידה על פי המלצת השר.
(ב) תקופת כהונתה של המועצה היא שלוש שנים, ומותר לחזור ולמנות כל חבר בה לתקופה נוספת; נתפנה מקום של חבר המועצה מכל סיבה שהיא, ימונה לו חליף, בדרך שנתמנה החבר שמקומו נתפנה, עד תום תקופת הכהונה של המועצה שאליה הוא מתמנה.
סמכויות המועצה
12.
המועצה תייעץ לשר בכל הנוגע לביצוע חוק זה, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לאותו עניין.
עונשין
13.
(א) המבצע עבודות שיפוצים בלי שניתן לו רישיון לפי חוק זה, דינו – שנת מאסר או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–19773 (להלן – חוק העונשין).
(ב) הנושא את התואר קבלן לעבודות שיפוצים, או כל תואר דומה לו עד כדי להטעות או מתחזה כקבלן לעבודות שיפוצים, בניגוד להוראות סעיף 4, דינו – חצי שנת מאסר או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
פרסום מינויים
14.
כל מינוי לפי חוק זה יפורסם ברשומות.
ביצוע ותקנות
15.
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה –
(1) הגדרת סוגים שונים של קבלני שיפוצים לפי ידע מקצועי, תחום ההתמחות, ניסיון, או מבחנים אחרים שיקבע;
(2) האגרות שישולמו בעד הרישום בפנקס ובעד רישיון;
(3) האגרות שישולמו בעד השתתפות בקורס ובמבחנים שנקבעו לפי סעיף 3, ודרכי גבייתן.
(ב) תקנות לעניין סוג קבלן שיפוצים ולעניין בטיחות בעבודות שיפוצים יותקנו לאחר התייעצות עם המועצה.
תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים
16.
בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס–20004, בתוספת השנייה, אחרי פרט 6א יבוא:
"6ב. ערעור לפי סעיף 8 לחוק רישום קבלנים לעבודות שיפוצים, התשע"א–2011."
תחילה
17.
תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו.
דברי הסבר
ענף השיפוצים הפך בשנים האחרונות לענף כלכלי מדרגה ראשונה, המגלגל סכומי עתק. אומדנים זהירים מעמידים את היקף הביצוע השנתי בענף על 12 מיליארד שקלים חדשים וייתכן שמדובר אף בכפל הסכום האמור.
בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969, מסווג הענף כענף משנה של ענף הבנייה וכך אף מתייחסים אליו ביתר החוקים, כגון בפקודת הבטיחות בעבודה. אם משווים את הענף לענפי משנה אחרים מתברר כי היקפו עולה על כל הענפים האחרים גם יחד, ומתקרב כמעט להיקף השנתי של ענף הבנייה.
למרות שכביכול ישנה הסדרה חוקית לענף, בפועל הוא איננו מוסדר. רוב עבודות השיפוצים מתבצעות בדירות פרטיות, ובהיקף עבודות קטן יחסית, אשר התשלום תמורתן נע בין 10,000 ל-100,000 שקלים חדשים, ולמעשה רוב קבלני השיפוצים לא מקבלים רישיון.
היות והתנאים והדרישות בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות לא מאפשרים לכ-15,000 קבלני שיפוצים להירשם בפנקס הקבלנים ומשום שממילא מדובר בתחום עיסוק שונה ובהיקף רחב כאמור, יש להסדירו במסגרת חוקית נפרדת וייחודית.
רוב עבודות השיפוצים מבוצעות על ידי כ-13,500 קבלני שיפוצים שאין להם רישיון לכך. במילים אחרות, עבודות בהיקף של מיליארדי שקלים מבוצעות על ידי אנשים שאינם מורשים לבצעם על פי חוק. מסיבה זו ישנן תאונות עבודה רבות בענף, אשר גורמות לפציעות קשות, ונגרמות בעיקר בשל חוסר ידיעה בסיסית בכללי הבטיחות בעבודה. המדינה, באמצעות המוסד לביטוח הלאומי, משלמת למעלה ממיליארד שקלים חדשים מידי שנה לנפגעי תאונות אלו.
רוב קבלני השיפוצים אינם יכולים לעמוד בהוראות תקנות הבטיחות בעבודה, לדוגמה, התקנות מחייבות כי בכל אתר בנייה יתמנה מנהל עבודה מוסמך, ללא כל קשר להיקף העבודה והדרישה זהה בעבודות של שיפוץ דירה בהיקף מזערי ובעבודה של הקמת בניין רב קומות.
באין מנהל עבודה נופלת האחריות, על פי חוק, על המחזיק בנכס אשר בדרך כלל אינו מודע לקיומה של חובה זו, ואף אם היה מודע אליה, לא היה יכול לעשות דבר כדי להגשים את אחריותו וחובתו.
היות ותחום הבטיחות בעבודה, כמו גם ההכשרה לקבלני השיפוצים והפיקוח עליהם, הינו באחריותו של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מבקשת הצעת החוק לקבוע כי ההסדרה כולה, לרבות הרישום והרישוי, יהיו תחת משרד זה.
הצעת חוק זו באה להסדיר בחוק נפרד את תחום עבודות השיפוצים בישראל, ובכלל זה: לחייב את קבלני השיפוצים בקבלת רישיון וברישום בפנקס קבלני השיפוצים, להגדיר מי רשאי להירשם כקבלן לעבודות שיפוצים ובאיזה תנאים, לרבות דרישה להכשרה בקורסי בטיחות בעבודה, ודרישת ניסיון או הכשרה מקצועית. כן מוצע לקבוע את תפקידיו וסמכויותיו של רשם קבלני השיפוצים ואת הקמתה של ועדת ערר, אליה ניתן יהיה לערור על החלטות הרשם. מוצע אף להקים מועצה לעבודות שיפוצים אשר תייעץ לשר בכל הנושאים הקשורים להצעת החוק.
בנוסף, מוצע לקבוע עבירות ועונשים לקבלן שיבצע עבודות שיפוצים ללא רישום ורישיון ולמי שיתחזה כקבלן שיפוצים רשום.
לעניין הצעת חוק זו, מוצע להגדיר עבודות שיפוצים כעבודות ותיקונים בבניין קיים, לרבות תיקונים לצורך תחזוקה, תמורת תשלום סכום העולה על 10,000 שקלים חדשים, זאת כדי למנוע מצב בו ביצוע תיקונים שוליים יהיה אסור ללא קבלת רישיון.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ב באייר התשע"א – 16.5.11