הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת זבולון אורלב
חמד עמאר
מגלי והבה
ציון פיניאן
אברהם מיכאלי
איתן כבל
אורי אורבך
אורי אריאל
אריה אלדד
עינת וילף
ליה שמטוב
רוברט אילטוב
דוד רותם
אנסטסיה מיכאלי
פניה קירשנבאום
אלכס מילר
משה (מוץ) מטלון
רוברט טיבייב
אורית זוארץ
נחמן שי
אלי אפללו
רחל אדטו
שי חרמש
נינו אבסדזה
יואל חסון
יוחנן פלסנר
ישראל חסון
אריה ביבי
זאב בילסקי
מרינה סולודקין
גדעון עזרא
עתניאל שנלר
רוחמה אברהם-בלילא
פ/3065/18
הצעת חוק חג יתרו (נבי שועייב), התשע"א–2011
חג יתרו (נבי שועייב)
1.
(א) הכנסת מכריזה בזה על יום 25 באפריל כעל חג יתרו (נבי שועייב), שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם "חג יתרו".
(ב) חג יתרו הוא יום שבתון לבני העדה הדרוזית.
(ג) שר החינוך רשאי לקבוע פעילויות חינוכיות שייוחדו לחג יתרו ולמורשת העדה הדרוזית.
(ד) שר הביטחון רשאי לקבוע פעילויות בצה"ל שייוחדו לחג יתרו ולמורשת העדה הדרוזית.
(ה) השר לביטחון פנים רשאי לקבוע פעילויות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר שייוחדו לחג יתרו ולמורשת העדה הדרוזית.
עצרת מרכזית
2.
שר הפנים יקבע תקציב להשתתפות במימון העצרת המרכזית לפתיחת חג יתרו (נבי שועייב), בכפר חיטין.
הוראות לעניין עובדים
3.
שר הפנים רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לקבוע את סוגי העובדים, ואת סוגי העבודות והשירותים שאין להפסיקם בחג יתרו וכן רשאי הוא לקבוע את השעות וההסדרים שיחולו ביום זה.
דברי הסבר
העדה הדרוזית, אשר הוכרה מבחינה רשמית בשנת 1957 כעדה דתית, מונה כיום כמאה אלף אזרחים החיים במדינת ישראל. החל משנה זו משרתים בניה של העדה הדרוזית שירות חובה בצה"ל ומרימים תרומה גדולה ומשמעותית לחוסנה של מדינת ישראל ולהגנה עליה, תוך שמירה עקבית על אחוז גיוס גבוה ויוצא דופן. השתלבותה של העדה הדרוזית בקרב החברה הישראלית, אשר קשרה את גורלה בדרך חייה ובמעשיה עם מדינת ישראל והעם היהודי ולעיתים תוך תשלום כבד ביותר עליו מעידים בתי העלמין הינה לאות ולמופת ומדינת ישראל כולה מכירה תודה עמוקה לעדה זו.
חג נבי שועייב הוא יום חשוב ביותר בלוח השנה של העדה הדרוזית והוא נחוג בכל שנה ביום 25 באפריל בו נוהגים בני העדה להעלות על נס את זכרו של נבי שועייב. מקום מרכזי בחג זה תופסות החגיגות בכפר חיטין במתחם הקבר של נבי שועייב המזוהה לפי המסורת הדרוזית עם יתרו, חותנו של משה, הוא אבי הנביאים ושליח האל. במקום מתקיימות חגיגות, אסיפות, תפילות ומפגשים חברתיים.
הצעת החוק מבקשת להשוות את יום חגה של העדה הדרוזית לימי החג היהודיים בהם נקבע בחוק הרשמי של מדינת ישראל כי מדובר ביום חג וכי האזרחים שהם בני אותה העדה אינם נדרשים לעבוד ביום שבתון זה ויכולים להקדיש את כולו לציון חגם.
קביעתו בחוק של יום 25 באפריל כיום חגה הרשמי של העדה הדרוזית, הן לעניין ההכרה בו כיום שבתון לבני העדה והן לעניין עידוד עצרת החג והפעילויות השונות בחינוך בצבא ובמשטרה הוא המעט שיכולה מדינת ישראל לעשות כדי להביע את הערכתה העמוקה לבני עדה חשובה זו.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ז באדר ב' התשע"א – 22.3.11