הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 2,403 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת דני דנון אברהם מיכאלי ליה שמטוב מרינה סולודקין פ/3064/18 הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (ערים קולטות עליה), התשע"א–2011 תיקון סעיף 3 1. בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 19381 (להלן – הפקודה), בסעיף 3(ג), במקום "עיר עולים" יבוא "עיר קולטת עליה; לעניין זה, "עיר קולטת עליה" – רשות מקומית שהחל מיום כ"ד בטבת התשמ"ט (1 בינואר 1989) ואילך, אחוז העולים מקרב תושביה עולה על 20%, כפי שיקבע שר הפנים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה". תחילה 2. תחילתו של סעיף 3(ג) לפקודה כנוסחו בחוק זה, 90 יום מיום פרסומו. דברי הסבר מדינת ישראל רואה בקליטת העליה את אחד האתגרים הציוניים הגדולים ביותר ורואה בה ביטוי לשיבת עם ישראל לארצו, לאחר אלפי שנות נדודים. בהתאם לכך, מסייעת מדינת ישראל להליך הקליטה המורכב, הן במתן סיוע לעולים והן ביצירת תמריצים לערים ולרשויות אשר בוחרות לשאת באתגר הקליטה. החל משנות החמישים של המאה העשרים, המדינה מעניקה הטבות לערים שקולטות עליה, בדרך של מתן היתר לערים אלו לגבות ארנונה מלאה ממשרדי הממשלה ומוסדות הציבור המצויים בתחום שיפוטן, בניגוד לשאר הערים, שבהם אחוז גביית הארנונה ממשרדים אלו הינו עד 55% בלבד. דא עקא, רשימת הערים, שנקבעה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, לא עודכנה מאז. עובדה זו מביאה לעיוות בשנים האחרונות, בכך שהרשימה כוללת ערים רבות שאינן קולטות עליה מזה כמה עשורים, ואף נהנות ממצב סוציו-אקונומי גבוה, בעוד שההטבות נמנעות מערים בהם אחוז העולים גבוה, למרות שחלקן סובלות מצב כלכלי קשה. כך למשל, ברמת השרון אחוז העולים כיום עומד על 2.9% ולמרות זאת היא עודנה נהנית מההטבות, בעוד שבנתניה אחוז העולים מקרב כלל האוכלוסייה בעיר עומד על 27.3%, אך היא אינה זכאית להטבות. בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2005 נמתחה ביקורת חריפה על המצב הקיים, ונאמר כי יש לקבוע אמות מידה כמותיות שעל פיהן יוגדרו רשויות כקולטות עליה. מטרת חוק זה לתקן את העיוות שנוצר, על-ידי קביעת אמות מידה לערים הראויות להיחשב כערים קלטות עלייה, הזכאיות למתן הטבות בארנונה, בדרך של גביית ארנונה ממשרדי הממשלה. על פי הצעת החוק, הקריטריון להגדרת עיר קולטת עליה הינו כי שיעורם של העולים מכלל האוכלוסייה הינו חמישית מאוכלוסיית העיר או הרשות. כך תישמר הגדרה שרירה גם אל מול גלי עלייה עתידיים שעוד נכונו למדינה ולחברה. בנוסף, נקבע בהצעה כי התקופה הקובעת הינה משנת 1989 אשר בה החלה העליה הגדולה מברית המועצות לשעבר, עם קליטתם של כמיליון נפש שעיצבו מחדש את פניה של החברה בישראל. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ז באדר ב' התשע"א – 22.3.11