הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת עתניאל שנלר
פ/3095/18
חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 7), התשע"ב-2012
תיקון סעיף 4
1.
בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–19951 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 4 –
(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) לא קוים פסק דין עם תום שלושים ימים מיום מתן פסק הדין, ידון בית הדין הרבני במתן צו הגבלה לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין.";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) ניתן פסק דין המחייב או הכופה גט, יורה בית הדין על קביעת מועד לסידור גט, וכן ייקבע מועד לדיון בבקשה למתן צו הגבלה, שיתקיים בתום שלושים ימים ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין, במידה ולא יקוים פסק הדין.
(א2) לא יינתן צו הגבלה אלא לאחר שניתנה ההזדמנות, בתוך שלושים ימים מיום הדיון במתן צו הגבלה, לכל בעל דין ולמי שלדעת בית הדין עלול להיפגע ממנו, להשמיע טענותיו.
(א3) החליט בית הדין ליתן צו הגבלה, יינתן צו ההגבלה לא יאוחר מחמישה עשר ימים מיום הדיון בו הושמעו טענות לעניין מתן צו ההגבלה; צו ההגבלה ייכנס לתוקף מרגע שניתן על ידי בית הדין.";
(3) בסעיף קטן (ג), המילים "בכל עת" יימחקו, ואחרי המילים "לשנות צו הגבלה שנתן" יבוא "אם ראה בית הדין הרבני שבשל נסיבותיו המיוחדות של המקרה ראוי לאחר את מועד מתן צו ההגבלה או לשנות את צו ההגבלה שניתן.";
(4) סעיף קטן (ד) – בטל.
הוספת סעיף 4א
2.
אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא:
"ערעור
4א.
הוגש ערעור על פסק הדין או על צו ההגבלה, רשאי בית הדין הרבני הגדול להורות על עיכוב ביצוע צו ההגבלה עד להכרעה בערעור; בית הדין הרבני הגדול ידון בערעור בתוך 30 ימים ממועד הגשתו; החלטת בית הדין הרבני הגדול בערעור תינתן בתוך 90 ימים ממועד הדיון בערעור."
תחילה
3.
תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995 (להלן – החוק), מכונה לא אחת "חוק הסנקציות", שכן תכליתו להביא בעל סרבן הגט או על אישה סרבנית גט לקיים פסק הדין למתן הגט, על יד הפעלת לחץ באמצעות הוצאת צווי הגבלה נגדם, ובמקרים חמורים יותר אף הוצאת צו הגבלה בדרך של מאסר כפייה.
מבקר המדינה ציין בדו"ח העוסק בבתי הדין הרבניים כי לרשות הדיינים עומד כלי יעיל כנגד סרבני הגט, הוא החוק האמור, אולם הדיינים אינם עושים בו די שימוש.
הימנעות בתי הדין הרבניים מלעשות שימוש בכל הכלים העומדים לרשותם נובעת מהחשש שהסנקציות כנגד סרבן הגט עלולה לגרום ל"גט מעושה" ובכך למנוע את נתינת הגט.
לפיכך מוצע לקבוע לוח זמנים קבוע לדיון בצו הגבלה מכוח החוק, דבר שיסייע לבתי הדין להפעיל את הכלי השימושי הזה בצורה אפקטיבית ויעילה יותר. מוצע להוסיף על הקבוע כיום בחוק כי דיון בצו ההגבלה ייעשה בתום שלושים ימים מיום מתן פסק הדין למתן גט ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין. כמו כן מוצע לקבוע כי גם דיון בערעור לא יגרום לעיכוב רב מדי בביצוע צו ההגבלה שכן בית הדין הרבני הגדול יידרש לדון בערעור בתוך שלושים ימים מיום הגשתו.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ז באדר ב' התשע"א – 22.3.11