הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 7,549 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2198065 הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי ______________________________________________ פ/1961/25 הצעת חוק-יסוד: הדגל, הסמל והמנון המדינה דברי הסבר כיום 13 חוקי יסוד מרכיבים את המסד החוקתי של מדינת ישראל. תשעת חוקי היסוד הראשונים שנחקקו עסקו בדמוקרטיה המוסדית של המדינה: הכנסת, מקרקעי ישראל, נשיא מדינה, הממשלה, משק המדינה, הצבא, ירושלים בירת ישראל, השפיטה ומבקר המדינה. לאחר מכן, עיגנה הכנסת את זכויות היסוד של אזרחיה בחוק-יסוד: חופש העיסוק ובחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. בעשור האחרון, העבירה הכנסת את חוק היסוד לעניין משאל עם, ופתחה פרק חדש בחוקה הישראלית עם חקיקת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. סעיף 2 לחוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי קובע ששם המדינה הוא "ישראל" וקובע שסמלי המדינה הם: דגל המדינה, סמל המנורה, והמנון המדינה הוא "התקווה". הסדרים מפורטים לעניין השימוש בסמלים, כבוד הסמלים ודרכי השימוש בסמלים ורכישתם נדונים בהרחבה בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט–1949 (להלן – חוק הדגל). נוכח החשיבות הרבה שבהסדרת ההוראות לעניין השימוש בסמלי המדינה וכבודם אנו מציעים להעלות חלק מהוראות חוק הדגל לרמה נורמטיבית גבוהה יותר ולעגנן בחוק-יסוד. לפיכך, מוצע לקבוע חוק יסוד חדש הוא חוק-יסוד: הדגל, הסמל והמנון המדינה ולקבוע בו את חובת הנפת הדגל, ואת מעמדם הייחודי של הדגל והסמל. כמו כן, מוצע לקבוע הוראות שונות בחוק הדגל שמסדירות את יישום חובת ההנפה והענישה על אי עמידה בחובה זו. הצעת חוק יסוד זו תסייע בהגנה על סמלי המדינה, תמנע מגורמים שונים לחלל את כבודם של סמלי המדינה, ותבטיח שהסכמים קואליציוניים עתידיים לא ינוצלו לפגיעה במהות הסמלים הייחודיים של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' בשבט התשפ"ג (30.01.2023) מטרה 1. חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על סמלי היסוד של מדינת ישראל כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על סמלי היסוד של מדינת ישראל כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על סמלי היסוד של מדינת ישראל כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על סמלי היסוד של מדינת ישראל כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על סמלי היסוד של מדינת ישראל כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חובת הנפת הדגל 2. דגל המדינה יונף במקומות אלה: דגל המדינה יונף במקומות אלה: דגל המדינה יונף במקומות אלה: דגל המדינה יונף במקומות אלה: דגל המדינה יונף במקומות אלה: (1) בלשכות שרי הממשלה; (1) בלשכות שרי הממשלה; (1) בלשכות שרי הממשלה; (1) בלשכות שרי הממשלה; (1) בלשכות שרי הממשלה; (2) בלשכות המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה, ועל המשרד הראשי של משרדי הממשלה ושל הרשויות והתאגידים שהוקמו בחוק; (2) בלשכות המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה, ועל המשרד הראשי של משרדי הממשלה ושל הרשויות והתאגידים שהוקמו בחוק; (2) בלשכות המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה, ועל המשרד הראשי של משרדי הממשלה ושל הרשויות והתאגידים שהוקמו בחוק; (2) בלשכות המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה, ועל המשרד הראשי של משרדי הממשלה ושל הרשויות והתאגידים שהוקמו בחוק; (2) בלשכות המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה, ועל המשרד הראשי של משרדי הממשלה ושל הרשויות והתאגידים שהוקמו בחוק; (3) על הבניין שבו נמצאת לשכתו של ראש רשות מקומית; (3) על הבניין שבו נמצאת לשכתו של ראש רשות מקומית; (3) על הבניין שבו נמצאת לשכתו של ראש רשות מקומית; (3) על הבניין שבו נמצאת לשכתו של ראש רשות מקומית; (3) על הבניין שבו נמצאת לשכתו של ראש רשות מקומית; (4) על בניין המינהלה של המוסדות להשכלה גבוהה; (4) על בניין המינהלה של המוסדות להשכלה גבוהה; (4) על בניין המינהלה של המוסדות להשכלה גבוהה; (4) על בניין המינהלה של המוסדות להשכלה גבוהה; (4) על בניין המינהלה של המוסדות להשכלה גבוהה; (5) על הבניין הראשי או בחזית הבניין הראשי של מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949; (5) על הבניין הראשי או בחזית הבניין הראשי של מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949; (5) על הבניין הראשי או בחזית הבניין הראשי של מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949; (5) על הבניין הראשי או בחזית הבניין הראשי של מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949; (5) על הבניין הראשי או בחזית הבניין הראשי של מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949; (6) באולמות בתי המשפט; (6) באולמות בתי המשפט; (6) באולמות בתי המשפט; (6) באולמות בתי המשפט; (6) באולמות בתי המשפט; (7) על בנייני ציבור אחרים, בניינים של תאגידים המספקים שירותים לציבור ובלשכות של נושאי משרה נוספים כפי שיקבע בחוק. (7) על בנייני ציבור אחרים, בניינים של תאגידים המספקים שירותים לציבור ובלשכות של נושאי משרה נוספים כפי שיקבע בחוק. (7) על בנייני ציבור אחרים, בניינים של תאגידים המספקים שירותים לציבור ובלשכות של נושאי משרה נוספים כפי שיקבע בחוק. (7) על בנייני ציבור אחרים, בניינים של תאגידים המספקים שירותים לציבור ובלשכות של נושאי משרה נוספים כפי שיקבע בחוק. (7) על בנייני ציבור אחרים, בניינים של תאגידים המספקים שירותים לציבור ובלשכות של נושאי משרה נוספים כפי שיקבע בחוק. המעמד המיוחד של דגל וסמל המדינה 3. דגל המדינה וסמלה הם בעלי מעמד ייחודי; והוראות לעניין השימוש בסמלים, כבוד הסמלים ודרכי יצירת הסמלים, השימוש בהם ורכישתם ייקבעו בחוק. דגל המדינה וסמלה הם בעלי מעמד ייחודי; והוראות לעניין השימוש בסמלים, כבוד הסמלים ודרכי יצירת הסמלים, השימוש בהם ורכישתם ייקבעו בחוק. דגל המדינה וסמלה הם בעלי מעמד ייחודי; והוראות לעניין השימוש בסמלים, כבוד הסמלים ודרכי יצירת הסמלים, השימוש בהם ורכישתם ייקבעו בחוק. דגל המדינה וסמלה הם בעלי מעמד ייחודי; והוראות לעניין השימוש בסמלים, כבוד הסמלים ודרכי יצירת הסמלים, השימוש בהם ורכישתם ייקבעו בחוק. דגל המדינה וסמלה הם בעלי מעמד ייחודי; והוראות לעניין השימוש בסמלים, כבוד הסמלים ודרכי יצירת הסמלים, השימוש בהם ורכישתם ייקבעו בחוק. שמירת דינים 4. אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד. אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד. אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד. אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד. אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד. יציבות 5. אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים. אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים. אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים. אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים. אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים. נוקשות 6. אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד אחר שהתקבל ברוב של חברי הכנסת. אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד אחר שהתקבל ברוב של חברי הכנסת. אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד אחר שהתקבל ברוב של חברי הכנסת. אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד אחר שהתקבל ברוב של חברי הכנסת. אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד אחר שהתקבל ברוב של חברי הכנסת. תיקון חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה 7. בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט–1949, במקום סעיף 2א יבוא: בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט–1949, במקום סעיף 2א יבוא: בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט–1949, במקום סעיף 2א יבוא: בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט–1949, במקום סעיף 2א יבוא: בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט–1949, במקום סעיף 2א יבוא: "חובת הנפת הדגל והצבתו "חובת הנפת הדגל והצבתו "חובת הנפת הדגל והצבתו 2א. (א) לביצוע ההנפה וההצבה של דגל המדינה בכל מקום מהמקומות המנויים בחוק-יסוד: הדגל, הסמל והמנון המדינה או בחוק זה יתמנו אחראים; ולעניין רשות מקומית יהיה האחראי ראש הרשות או המנהל הכללי של הרשות אם ראש הרשות הסמיכו לכך. (ב) האחראי כאמור בסעיף קטן (א) ינקוט אמצעים סבירים לקיום חובת הנפת הדגל. (ג) העובר על הוראות סעיף קטן (ב), דינו – מאסר שנה או הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 או שני העונשים כאחד."