הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2199811
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת יואב סגלוביץ'
רון כץ
מטי צרפתי הרכבי
יוראי להב הרצנו
אלעזר שטרן
מירב כהן
אפרת רייטן מרום
גדי איזנקוט
______________________________________________
פ/2021/25
הצעת חוק העונשין (תיקון – מרמה והפרת אמונים), התשפ"ג–2023
דברי הסבר
מטרת הצעת החוק היא להחליף את הנוסח הקיים של עבירת מרמה והפרת אמונים, הקבועה בסעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק), בנוסח חדש ומעודכן. הנוסח הקיים של העבירה הוא כללי, ואינו משקף דיו את יסודותיה העובדתיים והנסיבתיים של העבירה באופן שיש בו מימוש הולם של עקרון החוקיות וודאות הדין וכן את התמורות שחלו במהלך השנים בתפיסה של מהות האיסור שבבסיסה של עבירה זו ותכליותיה.
עבירת המרמה והפרת אמונים היא אחת העבירות המרכזיות בתחום המאבק בשחיתות השלטונית. מטרת התיקון המוצע להבהיר את גדריה, יסודותיה ותכניה של העבירה, כמתחייב מעקרון החוקיות, ובכך להגביר את הוודאות בנוגע להיקפה – הן כלפי הציבור אליו מכוון החוק והן כלפי מערכות האכיפה ובתי המשפט.
הנוסח המוצע גובש בעבודת מטה וסדרת דיונים בראשות היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מר מני מזוז, ולאחר מכן היועץ המשפטי לממשלה מר יהודה וינשטיין, ובהשתתפות מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) ופרקליטות המדינה, תוך התייעצות עם הסנגוריה הציבורית, ובשים לב לעבודת מחקר בנושא זה של המכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר.
ככלל, מטרת התיקון המוצע היא הבהרה ופירוט תכניה וגדריה של עבירת המרמה והפרת האמונים, ולא שינויה, למעט החמרה בעונש המרבי. בהתאם לכך, ניסוחה מחדש של העבירה נעשה במגמה לשמר את העקרונות שנקבעו בפסיקה בעניין זה, ובפרט בפסק הדין בעניין שבס (להלן – פרשת שבס): דנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שבס, פ''ד נט(4) 385 (2004). כך, יהיה מקום להרשיע בעבירה זו, בהתאם לפרשת שבס, רק מקום שהייתה פגיעה מהותית באחד משלושה ערכים מוגנים שבבסיסה: ערכי טוהר המידות של עובדי הציבור, אמון הציבור בשירות הציבורי, או פעולתו התקינה של השירות הציבורי.
בהליך גיבוש הנוסח המוצע הייתה התייחסות, בין היתר, לשאלות השונות שעבירה זו מעוררת, לפסיקה הענפה בסוגיה זו – כאמור, במיוחד לפסק הדין המנחה בפרשת שבס, ולמצב המשפטי במדינות שונות בנושא זה.
נוסח העבירה המוצע גובש תוך ניסיון לאזן בין השאיפה לנסח את העבירה ברמת פירוט שתצמצם ככל הניתן את אי-הבהירות הקיימת כיום בעבירה זו, באופן שיענה על עיקרון החוקיות ויסייע למערכת האכיפה ולבתי המשפט באכיפת האיסורים שביסודה, ועם זאת באופן שלא יצמצם את תחולת העבירה יתר על המידה, כך שתכסה את כלל מעשי השחיתות השלטונית שהיא נועדה לכסות.
עבירת המרמה והפרת האמונים היא העבירה המרכזית המגדירה שחיתות שלטונית. מינויו של עובד הציבור והענקת הסמכויות הנתונות לו נועדו לשרת את הציבור ואת האינטרס הציבורי. לפיכך, במעשה מרמה או הפרת אמונים על ידי עובד הציבור יש משום מעילה בחובת האמונים שהוא חב לציבור במילוי תפקידו ושליחותו הציבוריים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת יואב סגלוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/941/24).
הצעת החוק זהה לפ/941/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' בשבט התשפ"ג (30.01.2023)
החלפת סעיף 284 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977, במקום סעיף 284 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977, במקום סעיף 284 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977, במקום סעיף 284 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977, במקום סעיף 284 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977, במקום סעיף 284 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977, במקום סעיף 284 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977, במקום סעיף 284 יבוא:
"מרמה והפרת אמונים "מרמה והפרת אמונים "מרמה והפרת אמונים 284. (א) עובד הציבור העושה מעשה מרמה או הפרת אמונים, דינו – מאסר חמש שנים. (א) עובד הציבור העושה מעשה מרמה או הפרת אמונים, דינו – מאסר חמש שנים. (א) עובד הציבור העושה מעשה מרמה או הפרת אמונים, דינו – מאסר חמש שנים.
(ב) לעניין סעיף זה, "מעשה מרמה או הפרת אמונים" – אחד מאלה: (ב) לעניין סעיף זה, "מעשה מרמה או הפרת אמונים" – אחד מאלה: (ב) לעניין סעיף זה, "מעשה מרמה או הפרת אמונים" – אחד מאלה:
(1) מעשה שנעשה בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו כעובד הציבור במצב של ניגוד עניינים, שהשפיע או שעשוי היה להשפיע על עניין אישי של עובד הציבור או של קרוב; (1) מעשה שנעשה בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו כעובד הציבור במצב של ניגוד עניינים, שהשפיע או שעשוי היה להשפיע על עניין אישי של עובד הציבור או של קרוב;
(2) קבלת טובת הנאה על ידי עובד הציבור או על ידי קרוב, אשר ניתנה לעובד הציבור, או לקרוב, באשר הוא עובד הציבור, למעט קבלת טובת הנאה המותרת על פי דין; (2) קבלת טובת הנאה על ידי עובד הציבור או על ידי קרוב, אשר ניתנה לעובד הציבור, או לקרוב, באשר הוא עובד הציבור, למעט קבלת טובת הנאה המותרת על פי דין;
(3) שימוש במידע פנימי שהגיע לעובד הציבור במסגרת תפקידו או בקשר עם מילוי תפקידו, לרבות העברת מידע כאמור לאחר, והכל לשם קידום עניין אישי של עובד הציבור או של קרוב; לעניין פסקה זו, אין נפקא מינה אם בעת השימוש במידע היה העושה עובד הציבור, ובלבד שהיה עובד הציבור בעת שהמידע הגיע אליו; לעניין פסקה זו, "מידע פנימי" – מידע שלא פורסם לציבור ולא היה אמור להתפרסם באותה עת, ואשר תוכנו, צורתו, מקורו, נסיבות קבלתו או סדרי החזקתו מעידים על החובה לשומרו בסוד, אף אם המידע עתיד להתפרסם; (3) שימוש במידע פנימי שהגיע לעובד הציבור במסגרת תפקידו או בקשר עם מילוי תפקידו, לרבות העברת מידע כאמור לאחר, והכל לשם קידום עניין אישי של עובד הציבור או של קרוב; לעניין פסקה זו, אין נפקא מינה אם בעת השימוש במידע היה העושה עובד הציבור, ובלבד שהיה עובד הציבור בעת שהמידע הגיע אליו; לעניין פסקה זו, "מידע פנימי" – מידע שלא פורסם לציבור ולא היה אמור להתפרסם באותה עת, ואשר תוכנו, צורתו, מקורו, נסיבות קבלתו או סדרי החזקתו מעידים על החובה לשומרו בסוד, אף אם המידע עתיד להתפרסם;
(4) יצירת מצג שווא כלפי גוף ציבורי, או מסירת דיווח כוזב או מידע כוזב לגוף ציבורי, לרבות הסתרת מידע שבנסיבות העניין היה מוטל עליו לגלותו לגוף הציבורי, והכל בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו, וכאשר יש בכך כדי להשפיע על שיקול דעתו או ביצוע תפקידו של הגוף הציבורי האחר; בפסקה זו, "גוף ציבורי" – לרבות רשות מרשויות השלטון וכל גוף ציבורי אחר הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, ומי שפועל מטעמם; (4) יצירת מצג שווא כלפי גוף ציבורי, או מסירת דיווח כוזב או מידע כוזב לגוף ציבורי, לרבות הסתרת מידע שבנסיבות העניין היה מוטל עליו לגלותו לגוף הציבורי, והכל בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו, וכאשר יש בכך כדי להשפיע על שיקול דעתו או ביצוע תפקידו של הגוף הציבורי האחר; בפסקה זו, "גוף ציבורי" – לרבות רשות מרשויות השלטון וכל גוף ציבורי אחר הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, ומי שפועל מטעמם;
(5) יצירת מצג שווא או מסירת מידע כוזב במסגרת תפקידו כעובד הציבור לאדם שאינו עובד הציבור, לרבות הסתרת מידע כאמור, אשר בנסיבות העניין היה מוטל עליו לגלותו, והכל אם יש בכך כדי להשפיע על זכותו של אדם; (5) יצירת מצג שווא או מסירת מידע כוזב במסגרת תפקידו כעובד הציבור לאדם שאינו עובד הציבור, לרבות הסתרת מידע כאמור, אשר בנסיבות העניין היה מוטל עליו לגלותו, והכל אם יש בכך כדי להשפיע על זכותו של אדם;
(6) מעשה שנעשה בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו, תוך חריגה מהותית מדין, מנוהל או מהנחייה המחייבים אותו, והכל אם הוא אחד מאלה: (6) מעשה שנעשה בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו, תוך חריגה מהותית מדין, מנוהל או מהנחייה המחייבים אותו, והכל אם הוא אחד מאלה:
(א) מעשה שיש בו כדי לפגוע פגיעה מהותית באינטרס הציבורי שעליו הוא מופקד, או באינטרס ציבורי חשוב אחר;
(ב) מעשה שנעשה מתוך מניע של גזענות, כהגדרתה בסעיף 144א או מתוך מניע של עוינות כלפי ציבור, כמשמעה בסעיף 144ו.
(ג) לא יוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיף זה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב)(6), אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. (ג) לא יוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיף זה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב)(6), אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. (ג) לא יוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיף זה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב)(6), אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.
(ד) בסעיף זה – (ד) בסעיף זה – (ד) בסעיף זה –
"קרוב" – בן משפחה או אדם אחר שהוא בעל קירבה או זיקה ממשית – אישית, כלכלית או פוליטית לעובד הציבור; "קרוב" – בן משפחה או אדם אחר שהוא בעל קירבה או זיקה ממשית – אישית, כלכלית או פוליטית לעובד הציבור; "קרוב" – בן משפחה או אדם אחר שהוא בעל קירבה או זיקה ממשית – אישית, כלכלית או פוליטית לעובד הציבור;
"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, בן, אח, סב, נכד וכן בן או בן זוג של כל אחד מאלה." "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, בן, אח, סב, נכד וכן בן או בן זוג של כל אחד מאלה." "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, בן, אח, סב, נכד וכן בן או בן זוג של כל אחד מאלה."
תיקון חוק סדר הדין הפלילי 2. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בתוספת השלישית, בפרט (1), בטור ב', בפרט ד', אחרי "124(א)" יבוא "284(ב)(6)". בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בתוספת השלישית, בפרט (1), בטור ב', בפרט ד', אחרי "124(א)" יבוא "284(ב)(6)". בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בתוספת השלישית, בפרט (1), בטור ב', בפרט ד', אחרי "124(א)" יבוא "284(ב)(6)". בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בתוספת השלישית, בפרט (1), בטור ב', בפרט ד', אחרי "124(א)" יבוא "284(ב)(6)". בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בתוספת השלישית, בפרט (1), בטור ב', בפרט ד', אחרי "124(א)" יבוא "284(ב)(6)". בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בתוספת השלישית, בפרט (1), בטור ב', בפרט ד', אחרי "124(א)" יבוא "284(ב)(6)". בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בתוספת השלישית, בפרט (1), בטור ב', בפרט ד', אחרי "124(א)" יבוא "284(ב)(6)".