הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2198777 הכנסת העשרים וחמש יוזמת: חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי ______________________________________________ פ/2155/25 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ג–2023 דברי הסבר כללי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008 (להלן – החוק, חוק הסדרת העיסוק), מסדיר את העיסוק בשמונה מקצועות בריאות המפורטים בתוספת הראשונה לחוק. החוק קובע הוראות שיחולו על כלל המקצועות המוסדרים, ומנגנונים משותפים שיחולו, לפי העניין, על כל מקצוע בנפרד ובהתאם לאורגנים ולמוסדות הרלוונטיים למקצוע האמור. החוק קובע הוראות בעניין התנאים לקבלת תעודה במקצוע בריאות, חובות החלות על בעל תעודה כאמור, מרשם בעלי המקצועות השונים, הכשרה מעשית, בחינות, הקמת ועדות מייעצות לכל מקצוע בריאות ותפקידיהן, חובות אמון ואתיקה מקצועית, הוראות בנושא משמעת ועוד. מוצע, על בסיס התשתית המשפטית הקיימת, להסדיר בחוק שני מקצועות בריאות נוספים: עוזר רופא ודימותן רפואי, כפי שיפורט להלן. נוסף על כך, בתיקון עקיף לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981, מוצע להסמיך אח או אחות מומחים לתת, בנסיבות שיפורטו, מרשם תחילי, וזאת מעבר לסמכותם כיום לתת מרשם המשכי למטופלים. א. אסדרת העיסוק – דימותנות רפואית – דימות רפואי הוא תהליך של הפקת דמות באמצעות שימוש בקרינה מייננת, גלי קול או גלים מגנטיים. התהליך דורש שימוש בטכנולוגיה מתקדמת שבה מדגימים, באמצעות תמונות, חלקים אנטומיים פנימיים בגוף הנבדק ואת אופן תפקודם. למעשה זה שם כולל למגוון בדיקות בסיסיות ומתקדמות המתקיימות לפני אבחון, טיפול ופעולה רפואיים ובמהלכם, והמשמשות לאבחון קליני, תכנון הטיפול, ריפוי ומעקב אחר מטופלים. תחום הדימות הרפואי הוא מרכיב מרכזי בתחום האבחון והטיפול הרפואי והוא מצוי, בישראל ובעולם, בהתפתחות רפואית וטכנולוגית מתמדת. תחומי הדימות הרפואי העיקריים נוגעים לרנטגן הקונבנציונלי – RAY–X, דימות על־שמעי – אולטראסאונד, דימות בטומוגרפיה ממוחשבת – CT, דימות בתהודה מגנטית – MRI, אבחון וריפוי באמצעות חומרים רדיואקטיביים – רפואה גרעינית, ריפוי בהקרנות – רדיותרפיה, רדיולוגיה פולשנית – IR, ועוד. יודגש כי השימוש בקרינה מייננת וחשיפת הציבור אליה מהווים גורם סיכון לבריאות הציבור, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. תהליך היינון שבו משתחררים אלקטרונים מחומר, עלול להסב נזק חמור לחומר הגנטי (DNA) של תאים יחידים. משכך, בהתרחש תהליכי יינון רבים במערכת ביולוגית, עשוי הדבר להוות גורם הרסני למערכת. מעבר לנזק המיידי, רקמות שנחשפות לקרינה מייננת סובלות מנזק מאוחר, המתבטא בעיקר בהתפתחותם של גידולים סרטניים. יתרה מכך, חשיפה לכמות גדולה של קרינה מייננת עלולה לגרום למוטציות בצאצאים הנולדים לאחר החשיפה לקרינה. לנוכח זאת, קיימת חשיבות מכרעת לכך שהדימותן הרפואי, הנדרש לבצע פרוצדורות רפואיות מורכבות, ובכלל זה שימוש בקרינה מייננת, יהיה בעל הכשרה אקדמית ארוכה, רקע עיוני ורפואי רחב, הכשרה קלינית מוכחת ויכולות טכניות מצוינות. הנתונים מלמדים כי בשנת 2020 בוצעו בישראל כשישה מיליון בדיקות דימות אבחנתיות וטיפוליות, כאשר אומדן מספר העוסקים בתחום נע, על פי ההערכות ובהעדר מרשם מוסדר של העוסקים במקצוע, בין 1,300 ל–1,500 דימותנים רפואיים. בהעדר אסדרה חקיקתית בתחום, פעל משרד הבריאות בדרך מינהלית לאסדרה, ואף ערך בחינה ממשלתית שבהתאם לתוצאותיה הנפיק "תעודת הכרה במעמד". בעקבות פסיקות בג"ץ (בג"ץ 2921/03 רונית קאופמן נ' ד"ר אמיר שנון (ניתן ביום 29 באפריל 2004), ובג"צ 1423/05 קדרון–קליין ואח' נ' שר הבריאות ואח' (ניתן ביום 20 ביוני 2005)) החל משנת 2005, בוטל נוהל משרד הבריאות שעל פיו הונפקה תעודת ההכרה במעמד לעוסקים במקצועות שונים, ובהם מוסמכים לרנטגנאות ודימות (דימותנים רפואיים). במהלך השנים שחלפו מאז החלטות בית המשפט האמורות, ובהעדר פיקוח או אסדרה חקיקתיים בנושא, נקלטו במכוני הדימות הממשלתיים, הציבוריים והפרטיים עובדים אשר לא ניתן לעמוד על יכולתם המקצועית והכשרתם בביצוע הפעולות הנדרשות ממי שעוסק בתחום הדימות. ברור כי המצב הנוכחי אינו מאפשר הבטחה כי עובדים בתחום הדימות מיומנים דיים או בעלי השכלה והכשרה מתאימות, ובשם הגנת בריאות הציבור מחייב עניין זה אסדרה חקיקתית מפורשת. לנוכח האמור, מוצע להסדיר את העיסוק בדימותנות רפואית, בדרך של הגדרת המקצוע, תנאי הכשירות וההשכלה הנדרשים לעוסקים בו והוספתו למסגרת החקיקתית ולתשתית המשפטית שהניח חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות לאסדרה כוללת בנושא. ב. אסדרת העיסוק – עוזר רופא – עוזרי רופא הם אנשי צוות רפואי המבצעים פעולות רפואיות ואדמיניסטרטיביות בהנחייתם ובפיקוחם של רופאים. כבר במשך כמה עשורים ובכמה מדינות בעולם, כגון ארצות הברית, קנדה, אנגליה, הולנד ואוסטרליה, עוזרי הרופא עוסקים ברפואה, לרבות קבלת היסטוריה רפואית ממטופל בעת קבלתו לטיפול, ביצוע בדיקה גופנית, אבחון וטיפול במחלות ובפציעות, הזמנה ופענוח של בדיקות מעבדה, ביצוע פעולות רפואיות, סיוע בניתוחים, חינוך לבריאות, מעקב אחר מטופלים באשפוז ובקהילה ואף מתן וחידוש מרשמים. מרבית תוכניות הלימוד בעולם לעוזרי רופא מתבססות על לימוד תכנים דומים לתכנים הנלמדים בבתי הספר לרפואה, לרבות למידה קלינית לצד מיטת המטופל המעניקות לבוגרי ההכשרה לעוזרי רופא את היכולת לעסוק ברפואה לצד הרופאים ותחת פיקוחם. ההכשרה לרוב נמשכת כשנתיים וחצי וכוללת כאמור לימודים תאורטיים בשילוב הכשרה קלינית. הצורך בהקמת התפקיד של עוזר רופא בישראל נבחן על ידי ועדה מקצועית של המשרד בשנת 2012 אשר קבעה באופן חד־משמעי כי "קיימים צרכים המצדיקים יצירתו של תפקיד עוזר רופא בישראל". בהתאם להמלצות הוועדה מוסד תפקיד עוזר רופא במתכונת מוגבלת יותר בשלושה תחומים, והמרכזי שבהם הוא תחום הרפואה הדחופה. עד כה, הוכשרו בישראל 100 עוזרי רופא אשר פועלים במחלקות לרפואה דחופה (חדרי מיון) ברחבי מדינת ישראל ומעניקים טיפול רפואי איכותי לצד רופאי המחלקה. פעילותם מעוגנת כיום על ידי קביעת סמכויותיהם בהסתמך על סעיף 59 לפקודת הרופאים וכן תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות), התשס"א–2001 (להלן – תקנות הכשירויות לביצוע פעולות חריגות). התקנות כאמור מגבילות את פעילותם לתחומים רפואיים מאוד ספציפיים ומצומצמים (כגון רפואה דחופה), זאת לעומת התפיסה שלפיה עוזרי הרופא יכולים וצריכים לתת מענה מקצועי ואיכותי בכל שירותי הרפואה בישראל ותחומיה. מחקר מלווה שבחן את פעילותם של עוזרי הרופא במחלקות לרפואה דחופה הצביע על שביעות רצון גבוהה בקרב רופאי המחלקה מפעילותם של עוזרי הרופא אשר לדבריהם "הקלו באופן משמעותי" על עבודתם ואף תרמו להרגשה של הפחתה בשחיקה. בעקבות המחקר הוקמה ועדה נוספת שבחנה את האפשרות לקדם את פיתוח התפקיד עוזר רופא לתחומי רפואה נוספים תוך כדי הפיכת התפקיד למקצוע ראשי במודל הקיים במדינות אחרות כפי שהוצג לעיל. הוועדה קבעה באופן נחרץ שהקמת מקצוע של עוזר רופא ומתן סמכויות של עיסוק ברפואה באופן מפוקח תביא לשיפור משמעותי במתן שירותי רפואה במדינת ישראל באופן בטוח ומקצועי לצד הרופאים, יסייע לרופאים ויאפשר להם לנהל את זמנם הקליני ויתרום רבות לשיפור תנאי העבודה של הרופאים ויפחית את שחיקתם. משכך, מוצע להסדיר מקצועות אלה בחוק ולאפשר את השגת התכליות בדבר הגנת בריאות הציבור, הן בעניין פיקוח ואסדרת העיסוק בדימות רפואי והן בהיבט של פיתוח והרחבה של מערך שירותי הרפואה על כל גוניהם ושילובם של עוזרי הרופא, באופן שיסייע במתן המענה הנדרש ואשר מפאת המשאבים אינו בא על צורכו דיו. כמו כן, יוביל שילובם של עוזרי הרופא, באופן משמעותי, להקלת העומס המוטל על הרופאים, יגביר את יעילותם ויפחית את שחיקתם. סעיף 1 מוצע לתקן את סעיף 2 לחוק, הוא סעיף ההגדרות, לעדכן כמה הגדרות קיימות ולהוסיף הגדרות הנדרשות לצורך אסדרת שני המקצועות האמורים. מוצע להוסיף הגדרות אלה: ההגדרה "דימותן רפואי" – מי שניתן לו רישיון לעסוק בדימותנות רפואית; הגדרה זו, בדומה לשאר הגדרות מקצועות הבריאות בחוק, נשענת על עצם קבלת תעודת מקצוע. באופן דומה, מוצע להגדיר "עוזר רופא" כמי שניתן לו רישיון עוזר רופא. השימוש במונח רישיון, ולא תעודה, בהתייחס למקצוע עוזר רופא, מקורו בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976 (להלן – פקודת הרופאים), המסדירה את העיסוק ברפואה בדרך של מתן רישיונות. כמו כן, לנוכח אסדרת הרישוי וייחוד העיסוק המוצעת לגבי דימותנים רפואיים, ובאופן המתיישב עם הפרקטיקה הנוהגת בתחום, מוצע כי גם אסדרת מקצוע זה תבוסס על רישיון המקנה למחזיק בו את הסמכויות לבצע את הפעולות המיוחדות למקצוע, תוך מתן אפשרות להגביל את הרישיון או לקבוע בו תנאים, כפי שיפורט בהמשך. ההגדרה "דימותנות רפואית" – מוצע להוסיף הגדרה המבטאת את עבודת הדימותן הרפואי. דימותנות רפואית היא הפקת דמות למטרות רפואיות, לאבחון או לטיפול, באמצעות קרינה מייננת, כלומר באמצעות גלי קול (אולטרה־סאונד) או מגנט (MRI) המופעלת כלפי אדם; פעולות כמו צילום רנטגן, CT, ממוגרפיה, אנגאוגרפיה והפעלת מערכות שיקוף לשם צנתורים, נכללות בהגדרת הדימותנות הרפואית. ההגדרות "רופא" ו"רופא מומחה" – הגדרות אלה מצויות בשימוש בהוראות החוק בעניין אסדרת העיסוק עוזר רופא. מוצע להגדיר מונחים אלה בדרך של הפניה להוראות החקיקה הרלוונטיות. בהתאם, מוצע להגדיר "רופא" כמי שמורשה לעסוק ברפואה לפי סעיף 3 לפקודת הרופאים. ההגדרה "רופא מומחה" נדרשת לשם קביעת הסדרי הפיקוח שיחולו על עוזר הרופא. כפי שיפורט בהמשך, מסגרת העסקתו של עוזר רופא תהיה על פי אצילת סמכויות רופא מומחה, והוא נתון לפיקוחו באופן שוטף. משכך, מוצע להגדיר רופא מומחה כרופא שניתן לו אישור לתואר מומחה לענף רפואה אחד או יותר בהתאם לתנאים שקבע שר הבריאות בתקנות לפי סעיף 17 לפקודת הרופאים; מדובר בתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג–1973. לבסוף, מוצע להתאים את ההגדרה ""תעודה במקצוע בריאות", "תעודה"", כך שתכלול התייחסות גם ל"רישיון". כך, בכל מקום בחוק שבו מוזכרת תעודה של בעל מקצוע בריאות, תתייחס ההוראה גם לרישיון, הרלוונטי למקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותן רפואי כאמור. סעיפים 2 ו–14 סעיף 5 לחוק עניינו "ייחוד פעולות". הסעיף קובע כי לא יעשה אדם פעולה שיוחדה בתוספת השנייה לחוק לבעל תעודה במקצוע בריאות מסוים אלא אם כן הוא בעל תעודה באותו מקצוע בריאות. סעיף קטן (ב) מצמצם את הכלל האמור וקובע, בין השאר, כי הכלל לא יחול על רופא, או על אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע הבריאות כל עוד הוא מבצע את הפעולות האמורות תחת פיקוח והדרכה של בעל תעודה באותו מקצוע בריאות. כמו כן לא יחול הכלל על מי שקבע השר באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. מוצע להחליף את סעיף קטן (ב) במספר תיקונים: מוצע להוסיף גם את עוזר הרופא לחריגים שייחוד העיסוק לא יחול לגביהם. זאת לנוכח מתווה אסדרת מקצוע הבריאות עוזר רופא, בדרך של אצילת סמכויות מרופא מומחה לעוזר הרופא. משכך, ככל שהרופא המומחה מצא לנכון, תחת חובת הפיקוח שלו על עבודת עוזר הרופא, יש לאפשר לו לאצול מסמכויותיו גם בביצוע פעולות אלה ככל שהדבר נדרש. כמו כן מוצע להתאים את הוראת סעיף קטן (ב) שלפיה ייחוד הפעולות לא יחול על מי שמשלים הכשרה מעשית במקצוע בריאות תחת פיקוח של בעל תעודה באותו מקצוע בריאות, ולקבוע כי במקרה של עוזר רופא הפיקוח יהיה של רופא מומחה, בהתאם להוראות הפיקוח לפי סעיף 7ב לפקודת הרופאים המתוקן כתיקון עקיף בהצעת חוק זו. עם זאת, לעניין דימותנות רפואית מוצע לסייג את ההחרגה האמורה מכלל ייחוד העיסוק, הן של רופא והן של עוזר רופא, כפי שיפורט להלן. מאז נחקק החוק לא יוחדו בתוספת השנייה פעולות לבעלי תעודות במקצועות הבריאות. זאת לנוכח חפיפה מסוימת של פעולות רפואיות שונות המבוצעות במקצועות בריאות שונים, והקושי להבחין ביניהן באופן שיאפשר לייחד פעולה רפואית מסוימת למקצוע בריאות מסוים. ואולם, בהצעת חוק זו מוצע לייחד פעולות לדימותנות רפואית, תוך זיהוי פעולות ייחודיות למקצוע בריאות זה בלבד, ובלי לפגוע בתפקידם השוטף של בעלי מקצועות בריאות אחרים. לצידן נמצא כי פעולות אחרות במקצוע הדימותנות, ניתן לייחדן לדימותנים הרפואיים בכפוף לכמה סייגים, שנועדו לשמר את אפשרותם של בעלי מקצועות נוספים בתחום הרפואה והבריאות, המבצעים פעולות אלה מתחום הדימות במהלך הרגיל של עיסוקם. מוצע לקבוע מנגנון לקביעת סייגים וחריגים במקרים כאמור, ולשמר את ייחודו של העיסוק מעבר לכך, באופן הזה: ראשית, מוצע לתקן את התוספת השנייה ולקבוע בה שתי רשימות: האחת, בחלק א' המוצע, רשימת פעולות ייחודיות לדימותן רפואי; השנייה, בחלק ב' המוצע, רשימת פעולות מתוך הפעולות הייחודיות לדימותן רפואי (טור א'), אשר ישנם גורמים נוספים המוסמכים לבצען (טור ב'), בתנאים אם נקבעו (טור ג'). בד בבד, מוצע לתקן את סעיף 5(ב), ולבנותו באופן שמפרט מיהם הגורמים שכלל הייחוד בסעיף קטן (א) לא יחול עליהם, ולהוסיף לרשימה את פסקה (4) המפנה לגורמים שנקבעו בטור ב' בתוספת השנייה. בהתאם מוצע להכפיף את ההחרגה הגורפת של רופא ועוזר רופא בסעיף 5(ב), לייחוד הפעולות והחריגים לו כפי שנקבעו בתוספת השנייה לעניין דימותנות רפואית. מבנה זה של הפניה לתוספת והגדרת פעולות ייחודיות וכן סייגים לייחוד הפעולות, בתנאים הקבועים בתוספת, מאפשר את הגמישות הנדרשת לזיהוי הגורמים הרלוונטיים להחרגה מייחוד העיסוק, ומאפשר תחימה מיטבית של העוסקים בתחום. בתוך כך, מוצע כי גם סמכויות רופא ועוזר רופא בביצוע פעולות שיוחדו לדימותנות הרפואית יוגדרו במסגרת הסייגים בחלק ב' בתוספת השנייה, ולא באופן גורף ורחב בסעיף 5(ב). משמעות ההסדר המוצע היא כי לגבי דימותנות רפואית, ייחוד העיסוק יחול בהתאם למפורט בתוספת השנייה, בשילוב עם החריגים לכלל ייחוד העיסוק הקבועים בסעיף 5(ב), הכוללים כאמור את מי שמשלים הכשרה מעשית תחת פיקוח ומי שהשר קבע בתקנות באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. וזו לשונו של סעיף קטן (ב) שאותו מוצע להחליף: "(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רופא, על אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע הבריאות בהתאם להוראות לפי חוק זה, וכן על מי שקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ובלבד שפעולות ייחודיות הנעשות במסגרת הכשרה מעשית במקצוע הבריאות ייעשו בפיקוחו ובהדרכתו של בעל תעודה במקצוע הבריאות." מבחינת תוכן התוספת השנייה, מוצע לקבוע בחלק א' את רשימת הפעולות הייחודיות לדימותן רפואי, ובכלל זה אלה שנקבעו לגביהן סייגים בחלק ב' לתוספת. פעולות אלה עניינן בהפעלת מכשירים לצורך עיסוק בדימותנות רפואית כהגדרתה המוצעת בסעיף 1, ובהתאם לפירוט שבחלק א' לתוספת. בחלק ב' לתוספת השנייה מוצע כאמור למנות את הפעולות הייחודיות לדימותן רפואי, מתוך הרשימה הנתונה בחלק א', אשר לגביהן זוהו בעלי מקצוע המבצעים אותן במסגרת תפקידם, ולהחריג בעלי מקצוע אלה כך שייחוד העיסוק לא יחול לגביהם, אם בכלל ואם בתנאים כמפורט בטור ג'. סעיף 3 סעיף 12 לחוק עניינו החלטה בבקשה למבקש תעודה במקצוע הבריאות. סעיף קטן (ב) קובע כי המנהל רשאי להעניק תעודה שתהיה תקפה לשנה, למי שהתקיימו בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק, והוא זכאי לתואר האקדמי הנדרש לפי הסעיף האמור אך טרם הוענק לו התואר האמור. מוצע להחריג מכלל זה את האפשרות לתת תעודה זמנית לעיסוק כעוזר רופא, ולהסדיר בנפרד, במסגרת סעיף 26ד לחוק, כנוסחו המוצע בסעיף 10 להצעת החוק, את האפשרות לתת היתר זמני לעסוק כעוזר רופא. הכלל הקבוע בסעיף 12 אינו בהכרח מתאים למתווה העיסוק כעוזר רופא המוצע כעת, ומשכך מוצע לייחד לעיסוק זה כלל נפרד בכל הנוגע למתן היתר זמני. סעיף 4 סעיף 18 לחוק מסדיר את מנגנון הוועדה המייעצת לכל מקצועות הבריאות, שהיא ועדה בת חמישה חברים כמפורט בלשון הסעיף, אשר תפקידיה, לפי סעיף 19 לחוק, לייעץ לשר, בין השאר בנושאים אלה: קביעת פעולות ייחודיות למקצוע; הכשרה מעשית; בחינות; תחומי מומחיות במקצועות הבריאות; הגבלת פרסומת וכללי אתיקה. כמו כן, תפקיד הוועדה המייעצת לייעץ למנהל בנושאים שעניינם, בין השאר, הכרה בתארים שניתנו על ידי מוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ופיקוח על בעלי תעודה במקצוע בריאות. הוראות הסעיף האמור מתאימות גם למינוי ועדה מייעצת לדימותנות רפואית, ואולם לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא מוצע להתאימו ולהרחיב את הרכב הוועדה המייעצת, כך שישבו בה עוזרי רופא לצד רופאים מומחים, לנוכח ההשקה בין המקצועות והזיקה ביניהם. מוצע כי המנהל ימנה ועדה מייעצת למקצוע הבריאות עוזר רופא שתהיה בת שמונה חברים, ויקבע מי מהם יהיה יושב ראש הוועדה. בוועדה יכהנו בעל רישיון עוזר רופא שהוא עובד המדינה, שני חברי הסגל האקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה שהם בעלי רישיון עוזר רופא, שימונו בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה, בעל רישיון עוזר רופא שהוא נציג הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי רישיון עוזר רופא (בדומה לחברי הוועדות המייעצות לגבי מקצועות הבריאות האחרים), וכן יכהנו בה רופא מומחה שהוא עובד המדינה, רופא מומחה שהוא נציג ההסתדרות הרפואית, רופא מומחה שהוא מנהל מחלקה בבית חולים ורופא מומחה שהוא מנהל רפואי בקהילה באחת מקופות החולים. סעיף 5 כמקובל בחקיקה הנוגעת להקמת ועדות ציבוריות מעין זו, מוצע לקבוע כי בתפקיד של חבר ועדה מייעצת לא יכהן מי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית או בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בה. תכליתו של הסעיף להבטיח כי בתפקיד זה, שהוא תפקיד ציבורי, בעל חשיבות, יכהן אדם הראוי לכהונה זו, וזאת לרבות בהיבט הערכי–נורמטיבי, בין השאר כדי להבטיח את אמון הציבור במערכת השלטונית (לעניין זה ראו בג"ץ 4646/08 לביא נ' ראש הממשלה, פסקה 11 (ניתן ביום 12.10.2008)). סעיף 6 סעיף 19 לחוק קובע את תפקידי הוועדה המייעצת אשר תייעץ לשר בנושאים שונים, כפי שפורט לעיל, המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (6). פסקה (4) עניינה הייעוץ לשר בעניין תחומי מומחיות במקצועות הבריאות. מוצע להרחיב ולקבוע כי הוועדה המייעצת תייעץ, בעניין הזה, גם לגבי ההכשרה הנדרשת לתחומי המומחיות כאמור. תוספת זו מרחיבה את התשתית לסיווג התמחויות במקצועות הבריאות השונים, בהתאם לתפיסת ההתמחות כנדבך חשוב במקצועות הבריאות השונים. סעיף 7 סעיף 20 קובע שהוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה, אם לא נקבעו לפי חוק זה. מוצע להחליף את נוסח הסעיף בנוסח המקובל כיום בחקיקה הנוגעת למינויים של ועדות ציבוריות, אשר נועד להבטיח את תקינות עבודת הוועדה המייעצת, בהיבט החברים המכהנים בה. סעיף 20(א) נועד לקבוע כי המניין החוקי המזערי שבו יכולה המועצה לפעול ולקבל החלטות הוא רוב חבריה. וזו לשונו של סעיף 20 שאותו מוצע להחליף: "20. סדרי עבודת הוועדה המייעצת הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה." סעיף 8 סעיף 21 לחוק קובע כי תקופת כהונתם של חברי הוועדה המייעצת תימשך ארבע שנים ותהיה אפשרות להאריכה פעם אחת לארבע שנים נוספות. מוצע להתאים את הוראת הסעיף להוראות החקיקה המקובלות, ובעניין הזה לאפשר הארכה לשתי תקופות כהונה בנות ארבע שנים. וזו לשונו של סעיף 21 שאותו מוצע להחליף: "21. תקופת כהונתם של חברי הוועדה המייעצת חברי הוועדה המייעצת יתמנו לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותם לתקופה נוספת אחת של ארבע שנים." סעיף 9 במסגרת הפרק העוסק בוועדות המייעצות מוצע להוסיף לחוק את סעיפים 21א עד 21ד אשר יסדירו את הסוגיות שלהלן: הסדר להפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה, תוקף פעולות הוועדה, שמירת דינים וניגוד עניינים, כמקובל בחקיקה המסדירה עניינים אלה. לסעיף 21א המוצע – מוצע להסדיר את הנסיבות שבהן תסתיים כהונתו של חבר ועדה מייעצת בטרם הגיע מועד סיומה. סיום כהונה כאמור ייעשה במקום שבו חדלו להתקיים בחבר הוועדה המייעצת הנסיבות שבשלהן מונה, וכן אם התפטר באמצעות הגשת כתב התפטרות לשר. נוסף על כך, מוצע כי כהונתו של חבר ועדה מייעצת תובא אל סיומה בדרך של העברתו מהכהונה על ידי השר אם הורשע או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה אשר מחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש עוד כחבר הוועדה המייעצת, או אם נבצר ממנו לשמש בתפקיד דרך קבע. כמו כן, מוצע להסדיר בסעיף קטן (ג) את האפשרות שלפיה יכול המנהל להעביר את חבר הוועדה המייעצת מכהונתו כאשר הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת. מטרת סעיף קטן זה, לתת בידי המנהל סמכות להעביר מכהונתו חבר ועדה מייעצת שאינו ממלא את תפקידו כנדרש, ואינדיקציה אפשרית לכך היא היעדרו מישיבות הוועדה שבה הוא חבר. כדי לוודא את שלמות הרכב הוועדה המייעצת ושלא להותירה בלא איוש באופן העלול לפגוע בתפקודה, מוצע לקבוע כי עם הפסקת כהונה של חבר ועדה מייעצת לפי הוראות סעיף זה, יפעל המנהל בהקדם האפשרי למנות חבר אחר תחתיו, בהתאם לסעיף 18. לסעיף 21ב המוצע – למען שמירה על רצף תפקודה ותוקף החלטותיה של הוועדה המייעצת, מוצע לקבוע כי לא תיפגע פעילותה במקרה שבו התפנה מקומו של מי מחבריה, וזאת כל עוד מכהנים בה רוב חבריה. לסעיף 21ג המוצע – מוצע להחיל על חברי הוועדה המייעצת, שאינם עובדי המדינה, שורה של דינים החלים על עובדי המדינה, ואשר מטרתם היא ככלל שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ושמירה על העצמאות המקצועית של העוסקים בו. מוצע להחיל את הוראות חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979, ולפיהן יחול על חבר הוועדה המייעצת וכן על בן או בת זוגו ומי שסמוך על שולחנו איסור על קבלת מתנה הניתנת לו לנוכח חברותו בוועדה המייעצת. זאת כדי למנוע פגיעה בטוהר המידות, ובכלל זה למנוע תופעות פסולות של הענקת מתנה או גמול לחבר הוועדה המייעצת כדי להטות את שיקול דעתו ולהשפיע על הליך קבלת ההחלטות. כמו כן מוצע להחיל את הוראות חוק העונשין, התשל"ז–1977, הנוגעות לעובדי ציבור – הוראות אלה עוסקות הן בעבירות המיוחדות לעובדי ציבור, ובהן עבירות של מרמה והפרת אמונים, גילוי בהפרת חובה ושימוש לרעה בכוח המשרה, והן בהגנה מוגברת לעובדי ציבור, בין השאר, לעניין תקיפה של עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור והעלבת עובד ציבור. כמו כן, מוצע להחיל את הוראות חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 – חוק זה קובע שורה של הגבלות על מעבר של פורש משירות הציבור אל גופים אשר הפורש עסק בעניינם או היה מעורב במתן זכות להם במסגרת תפקידו הציבורי. זאת, בהתאם למטרתו של החוק, שהיא שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור במערכת, ומניעת תופעות שליליות הכרוכות בניצול קשרים אישיים של עובד הציבור שרכש בתוקף תפקידו לפני פרישתו. עוד מוצע להחיל את הוראות חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959, אשר לפי חוק זה יחולו על חברי הוועדה המייעצת החובות והאיסורים החלים מכוח חוק זה על כלל עובדי המדינה – איסור על השתתפות בבחירות (למעט חשאיות) ב"גוף בוחר" (סעיף 3א); איסור לעסוק בפעילות מפלגתית בתחומם של נכסי הציבור (סעיף 3ב); איסור לארגן הפגנה או תהלוכה בעלת אופי מדיני (סעיף 4); איסור להתרים כספים זולת לאוצר המדינה (סעיף 5). עוד מוצע להחיל את פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, לעניין ההוראות הנוגעות ל"תעודת עובד ציבור", כפי שבאה לידי ביטוי בסימן ג' בפרק ב' לפקודה האמורה; שם נקבע, בין השאר, כי בית המשפט רשאי לקבל כראיה תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמי, וכי התעודה תהיה חתומה בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה (סעיף 23 לפקודה), וכי דין תעודת עובד הציבור כדין עדות, כלומר, עובד הציבור לא נדרש להתייצב לעדות בבית המשפט, אלא אם כן יידרש להיחקר בחקירה נגדית (סעיף 25 לפקודה). תכליתן של ההוראות העוסקות בתעודת עובד ציבור היא לחסוך מעובדי הציבור את הצורך להגיע לבתי משפט באופן תכוף ולטלטל את המסמכים לבית המשפט, וכך למנוע שיבוש של עבודת המנהל. לבסוף, מוצע להחיל את סעיף 56(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969, אשר לפי חוק זה תופסק חברותו של חבר ועדה מייעצת המתמודד בבחירות לכנסת, וזאת מיום הגשת רשימת המועמדים עד יום הבחירות לכנסת, ואם ייבחר לכנסת – כל זמן היותו חבר כנסת. לסעיף 21ד המוצע – מוצע, בהתאם לנורמות חקיקה מקובלות בהקשר של מינוי ועדות מייעצות, לקבוע איסור על חברי ועדה מייעצת להימצא במצב של ניגוד עניינים. האיסור על ניגוד עניינים מתייחס למצב שבו קיים חשש סביר שחבר ועדה מייעצת יימצא בניגוד עניינים – הן כאשר מדובר בעניין אישי שלו או של קרובו והן כאשר מדובר בתפקיד אחר שאותו הוא ממלא. סעיף קטן (א) קובע את ההגדרות הדרושות לסעיף המוצע. הסעיף יוצק תוכן להגדרת המונח "ניגוד עניינים", ומבהיר כי יש לבחון קיומו של ניגוד עניינים ביחס למילוי תפקידו של חבר בוועדה המייעצת, בהתחשב בענייניו האישיים או בתפקיד אחר, שלו או של קרובו, וכן קובע מי ייחשב "קרוב" לעניין זה. משמעות הדברים היא כי חבר בוועדה המייעצת עשוי להיות במצב של ניגוד עניינים גם כאשר אין לו עצמו עניין אישי, אך יש לו עניין במצב של אדם אחר, הנכלל בהגדרת "קרוב" (ובכלל זה, כאשר מדובר בחבר קרוב). הסעיף קובע הגדרה רחבה ומקיפה של גורמים אשר יש לבחון את ענייניהם ביחס לתפקידו של חבר הוועדה המייעצת, אך יש להדגיש כי לא בכל מקרה שיש לקרוב עניין אישי אכן מתעורר חשש סביר לניגוד עניינים, ויש לבחון את פוטנציאל ההשפעה של העניין האישי בהתחשב גם במידת הקרבה. בסעיף קטן (ב), מוצע לאסור את מינויו של אדם לחבר בוועדה המייעצת אם הוא עלול להימצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים שימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו. על פי סעיף קטן זה, רק אם חבר הוועדה המייעצת יימצא במצב של ניגוד עניינים שלא ניתן למנוע אותו במסגרת הסדר ניגוד עניינים, או שהסדר ניגוד העניינים ימנע ממנו למלא את עיקר התפקיד לא יהיה ניתן למנותו. סעיף קטן (ג) מתייחס לאופן שבו יש לנהוג במקרה של חשש לניגוד עניינים במהלך הכהונה, וקובע כי חבר הוועדה המייעצת לא יטפל בנושאים שהטיפול בהם יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. בהתאם להגדרת "טיפול" בסעיף קטן (א), על חבר הוועדה המייעצת להימנע מכל סוג של מעורבות באותו נושא, לרבות נוכחות בדיון לעניין אותו נושא. לצד זאת, יובהר כי סעיף קטן זה אינו מייתר את הצורך בעריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים, אשר במסגרתו יש להתייחס לכל הזיקות הרלוונטיות ולקבוע כיצד על חבר הוועדה המייעצת לנהוג כדי להימנע מלהימצא במצב של ניגוד עניינים. הסדר ניגוד עניינים עשוי לכלול צעדים אישיים (כגון התפטרות ממילוי תפקיד מקביל או שינוי באופן הפעילות) או הימנעות מטיפול באותו עניין, כאמור בסעיף קטן זה. לצד זאת, במקרים המתאימים ניתן לנקוט צעדים אחרים שאינם שוללים את הטיפול באותו עניין, כגון קבלת החלטות בשיתוף עם גורם אחר, גילוי נאות, מתן הנמקה מיוחדת וכיוצא בזה. סעיף קטן (ד) מתייחס לחובת ההודעה המוקדמת המוטלת על חבר ועדה מייעצת כאשר הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים. על פי הסעיף, בכל מצב שבו נודע לו על אפשרות להימצאות במצב של ניגוד עניינים, הוא נדרש לעדכן את הגורם הממנה, ובהתאם יהיה מקום לגבש בעניינו הסדר למניעת ניגוד עניינים כמפורט לעיל. סעיף קטן (ה) עוסק בנסיבות שבהן הרכב ועדה מייעצת כולל חבר אשר מונה מתוקף תפקידו כבעל תפקיד בגוף מסוים או כמייצג גוף או מגזר מסוים. כך לגבי חברי הוועדה המייעצת לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא, המנויים בסעיף 18(ב1)(3) – עוזר רופא שהוא נציג הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של עוזרי רופא, ובסעיף 18(ב1)(5) – רופא מומחה שהוא נציג ההסתדרות הרפואית. במקרים אלה, ההנחה היא כי חברותם של אלה בוועדה היא חשובה ובעלת תועלת, בין השאר כדי שייצגו ויביאו לפני חברי הוועדה המייעצת גם את זווית הראייה של המגזר המיוצג על ידם. לכן, במצב כאמור אין לראות ניגוד עניינים בעצם העובדה שחבר הוועדה המייעצת מייצג גוף או ציבור מסוים. ואולם לא מן הנמנע שעניין אישי של אותו נציג יעורר חשש לניגוד עניינים אישי, גם אם עניין זה קשור לעניינו הכללי של המגזר. סעיף 10 מוצע להוסיף לחוק פרק חדש, פרק ז'1: הוראות מיוחדות לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא. יצוין כי במקביל להוראות פרק זה, מוצע בחוק זה תיקון עקיף לפקודת הרופאים ובו התאמת הוראות הפקודה האמורה לאסדרה המוצעת בעניין עוזר רופא, אשר לה שני נדבכים: האחד מתייחס לעוזרי הרופא, חובותיהם וההוראות החלות עליהם, המוצעות בפרק ז'1 שלהלן; השני, הוראות שיחולו על רופאים המבקשים לאצול מסמכויותיהם לעוזרי הרופא והחובות הנגזרת מכך. הוראות אלה מקומן בפקודת הרופאים ומשכך נכללות בתיקון העקיף כאמור. לעומתן, בחוק זה מוצע לכלול את ההוראות הנוגעות לעיסוק במקצוע הבריאות עוזר רופא – בכפוף להרשאה; הגבלות על ביצוע פעולות רפואיות; החלת הוראות מפקודת הרופאים; היתר זמני לעוזר רופא, והוראה משמעתית בעניין פעולה בחריגה מהרשאה, והכול כמפורט להלן. לסעיף 26א המוצע – מוצע לקבוע בסעיף 26א את מנגנון פעולתו של עוזר הרופא. עוזר הרופא יפעל על פי הרשאה אישית שניתנה לו מרופא מומחה, ובהתאם להרשאה זו. הרשאה כאמור תינתן באופן מפורט על גבי טופס ייעודי, אשר יפרט מהן הסמכויות שנתונות לעוזר הרופא בהתאם להרשאה. למען הסר ספק מוצע להבהיר בהוראות הסעיף כי האיסור לבצע פעולות שלא בהתאם להרשאה כאמור אינו כולל מצבי חירום רפואיים שבהם יוכל עוזר הרופא לתת מענה. כמו כן מוצע להבהיר כי ההרשאה אינה מגבילה את עוזר הרופא לפעול לפיה בכל מקום, ובכלל זה בית החולה, למעט אם נקבע אחרת בהרשאה. מתוך תפיסת היתרון למומחיות מקצועית, מוצע להגביל את תחומי המומחיות שבהם יוכל עוזר רופא לפעול במקביל, לשני תחומים לכל היותר, זאת, בדומה לרופאים המומחים הפועלים בתחום מומחיות מסוים ולהגברת המקצועיות בהתנהלות העוסקים במקצוע. מסיבה זו מוצע אף להגביל את מספר ההרשאות שעל פיהן יוכל עוזר רופא לפעול במקביל, לשלוש הרשאות לכל היותר. זאת מאחר שפעולתו היא תחת פיקוח הרופא המומחה שנתן את ההרשאה, ולשם הבטחת יכולת הפיקוח באופן יעיל ואיכותי, בלי להביא לסרבול ובלבול שיקשו על המערכת. נוסף על כך, מוצע לקבוע, בסעיף 26ב המוצע, מנגנון של היתר זמני, לבקשת מוסד רפואי, לעסוק כעוזר רופא עד לקבלת החלטה בבקשה לקבלת רישיון. המנגנון המוצע דומה למנגנון הקיים כיום בפקודת הרופאים לעניין היתר זמני. סעיף זה מבקש לאפשר היתר זמני חלף ההסדר הקבוע בסעיף 12(ב) לחוק, החל לגבי שאר מקצועות הבריאות. בהתאם לסעיף 12(ב) האמור, מי שעומד בתנאי הכשירות וזכאי לתואר האקדמי הנדרש אך טרם קיבל אותו רשאי המנהל להעניק למבקש היתר לעסוק באופן זמני במקצוע הבריאות אף אם טרם הוענק לו התואר האמור, וזאת כדי לא לעכב את שילובם כעוסקים במערכת הבריאות, ואילו בכל הנוגע לעוזר רופא, מוצע שלא לוותר על דרישת הענקת התואר לזכאים לו. מאחר ואופי מקצוע עוזר רופא הוא עיסוק ברפואה הרי שלא ניתן לוותר על דרישת התואר בדומה לדרישה לעוסקים ברפואה. עוד מוצע לקבוע כי הרשאה לעוזר רופא אין משמעה חיובו לפעול במקום מסוים, למשל בתחומי המוסד הרפואי שבו ניתנה לו, וכי הוא יוכל לבצע פעולות לפיה בכל מקום, לרבות בבית החולה, אלא אם כן נקבע אחרת בהוראה, וכאמור בכפוף לפיקוח הנדרש על ידי הרופא המומחה לפי ההוראות המוצעות בחוק זה. לסעיף 26ב המוצע – סמכותו של עוזר הרופא לביצוע פעולות רפואיות נגזרת כאמור מהרשאה אישית שניתנה לו מאת רופא מומחה. עם זאת, ייתכנו סוגים של פעולות רפואיות המצדיקות משנה זהירות באשר לאפשרות אצילת הסמכות לבצען לעוזר רופא. ככלל הכוונה לפעולות רפואיות שיש בהן מידה גבוהה של סיכון או המחייבות מומחיות מיוחדת, או הנחיות מיוחדות לביצוע (למשל דרישת ותק או ניסיון מיוחד, הוראות לעניין פיקוח במתווה מסוים, דרישה לנוכחות רופא ועוד). בהתאם, בתיקון העקיף לפקודת הרופאים מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות הגבלות לעניין האפשרות של רופא מומחה לאצול לעוזר רופא סמכויות לביצוע פעולות רפואיות מסוימות כפי שייקבע בתקנות, ובכלל זה לאסור את אצילתן או לאפשר את אצילתן בהתאם לתנאים שיקבע (ראו דברי ההסבר לסעיף 7ב(ב) המוצע לפקודת הרופאים כנוסחו בסעיף 17(5) להצעת החוק). באופן משלים לקביעה שם, מוצע בסעיף 26ב לקבוע את חובתו של עוזר הרופא לפעול בהתאם להגבלות ולתנאים שיקבע השר בהתאם לתקנות האמורות. לסעיף 26ג המוצע – כאמור, נדבך משלים של אסדרת מקצוע הבריאות עוזר רופא הוא ההוראות שיחולו על רופאים מומחים בפקודת הרופאים, במסגרת תיקון עקיף לפקודה האמורה. בד בבד, מוצע בסעיף 26ג לקבוע כי הוראות מסוימות מפקודת הרופאים יחולו גם על עוזרי רופא, בשינויים המחויבים, לנוכח הזיקה בין התפקידים ולעיתים אף החפיפה והזהות בביצוע הפעולות הרפואיות במסגרתם. אלה ההוראות מפקודת הרופאים שמוצע להחיל: סעיף 7, שלפיו תתאפשר העסקת אחיות, חובשים ועוזרים תחת פיקוח עוזר הרופא; סעיף 8, כך שתיקבע אפשרות עוזר הרופא להיפרע בבית משפט שכר טרחה או תשלום אחר בעד עבודה או שירות שעשה ושלפי פקודת הרופאים היו צריכים להיעשות ביד רופא מורשה או עוזר רופא, והוא הדין בעד תרופה שרשם וסיפק; יצוין כי בתיקון העקיף לפקודת הרופאים מוצע תיקון נוסח סעיף זה באופן שיכלול התייחסות גם לסמכות עוזר הרופא לבצע את אותן הפעולות שבעדן נגבה שכר טרחה (ראו בדברי ההסבר לסעיף 17(6) בהמשך); בעד פעולות שביצע לפי הפקודה (פעולות בתחום סמכותו של רופא מורשה); סעיף 10, לעניין עיסוק אחר, שלפיו ייקבע כי עוזר הרופא לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין עיסוקו כעוזר רופא לבין העיסוק האחר; סעיף 16 שעניינו רשות להחזיק סמים ותרופות; וסעיף 42 הקובע כי רופא מורשה העוזר למי שאינו רופא מורשה בביצוע פעולות המחייבות מיומנות של רופא, יראו אותו כמי שנהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה – החלת הסעיף תרחיב את הכלל גם לעוזר רופא העוזר למי שאינו רופא מורשה או שאינו עוזר רופא; יצוין כי בתיקון העקיף לפקודת הרופאים מוצעת התאמת נוסח גם לסעיף זה כך שמעבר להחלת האיסור על עוזר רופא, יעודכן האיסור כך שיחול על עזרה למי שאינו רופא מורשה או עוזר רופא (ראו לעניין זה בדברי ההסבר לסעיף 17(7)). נוסף על כך, מוצע להחיל את התקנות לפי סעיף 61(א)(4) לפקודת הרופאים, שעניינן קביעת הסמים והתרופות שרשאי רופא מורשה להחזיקם בחצריו, כמויותיהם ודרך שמירתם, גם על עוזר רופא. לבסוף מוצע להסמיך את שר הבריאות לקבוע בצו הוראות נוספות מפקודת הרופאים שיחולו על עוזר רופא, בהתייעצות עם שר המשפטים. לסעיף 26ד המוצע – סעיף 12 לחוק קובע את אפשרות המנהל להעניק למבקש תעודה במקצוע בריאות היתר זמני לעסוק במקצוע הבריאות, אם התקיימו לגביו התנאים לקבלת התעודה וטרם הוענק לו התואר האקדמי הנדרש אף על פי שהוא זכאי לקבלו; היתר זמני כאמור יהיה תקף לשנה וניתן להאריכו בשנה אחת נוספת. סעיף 19 לפקודת הרופאים קובע הוראה דומה לגבי מבקש רישיון לעסוק ברפואה. גם ההיתר הזמני לפי סעיף 19 האמור יעמוד בתוקף לשנה, ולעומת מקצועות הבריאות, הארכתו היא בשיקול הדעת של המנהל ואינה קצובה. לעניין עוזר רופא מוצע לקבוע הוראה דומה, ברוח הנורמה הקבועה בסעיף 12 לחוק, בהתאמות למאפייני העיסוק כעוזר רופא. מוצע כי בקשה להיתר זמני לעוזר רופא תוגש למנהל על ידי רופא מומחה, וכי הפיקוח על עוזר הרופא שיפעל תחת ההיתר הזמני ייעשה על ידי אותו רופא מומחה שהגיש את הבקשה; היתר זמני לעוזר רופא יינתן למי שמתקיימים לגביו כל התנאים למתן רישיון עוזר רופא, אשר הגיש בקשה לרישיון וטרם ניתנה החלטה בעניינו. היתר זמני לעוזר רופא יינתן אף הוא לתקופה של שנה. מוצע לאפשר את הארכת תוקפו בשנה נוספת, בדומה להסדר החל לגבי שאר מקצועות הבריאות לפי סעיף 12 לחוק. סעיף 11 סעיף 27 לחוק קובע עבירות משמעת של בעלי תעודות במקצועות הבריאות המוסדרים בחוק. מוצע להוסיף לרשימת עבירות המשמעת בסעיף, עבירת משמעת של עוזר רופא הפועל בחריגה מהרשאה שניתנה לו, או שביצע פעולה רפואית שהשר קבע בצו כי אסור לו לבצעה, או בחריגה מתנאים שנקבעו לביצועה בצו כאמור, ובכך לאפשר, בעת הצורך, נקיטת הליכים משמעתיים נגדו והטלת אמצעי משמעת, המוסדרים בפרק ח' לחוק, ובכלל זה התליית או ביטול הרישיון. סעיף 12 מוצע לקבוע את הוראות המעבר לעניין מקצועות הבריאות עוזר רופא (בסעיף 58א המוצע) ודימותנות רפואית (בסעיף 58ב המוצע), כסעיפים נפרדים אשר ישתלבו בנוסח החוק, בדומה לסעיף 58 לחוק הכולל את כל הוראות המעבר שנחקקו בהקשר של מקצועות הבריאות שהוסדרו בו עד כה. לסעיף 58א המוצע – מוצע לקבוע הוראות מעבר לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא, באופן אשר יאפשר לעוסקים בו ערב תחילתו של החוק, הפועלים בהתאם לתקנות כשירויות לביצוע פעולות חריגות, להשתלב במקצוע גם לאחר תחילת החוק. התשתית המשפטית לפעולתם של עוזרי הרופא התבססה עד כה על פקודת הרופאים ותקנות הכשירויות לביצוע פעולות חריגות, ועל פיה התאפשר עיסוק כעוזר רופא בשלושה תחומים: רפואה דחופה, הרדמה ופתולוגיה. בהתאם לחיקוקים אלה, הוכשרו עד היום כ־100 עוזרי רופא בתחום הרפואה הדחופה בלבד. אף על פי שהתקנות מאפשרות הכשרה בכמה תחומים נוספים, משרד הבריאות לא הכיר בהכשרות אלה ואף מעולם לא נדרש לכך. משכך, נדרש בהוראת המעבר להתייחס לאפשרות המשך העסקתם של עוזרי הרופא המועסקים כיום, כולם בתחום הרפואה הדחופה. מוצע לקבוע כי הם יוכלו להמשיך להיות מועסקים בתחום האמור, וכי יראו אותם כבעלי רישיון במקצוע הבריאות עוזר רופא, אך תחת הגבלה, שתיקבע ברישיון, לעסוק בתחום הרפואה הדחופה בלבד. אם מי מהם יבקש להרחיב את תחומי העיסוק לתחומי רפואה נוספים, יהיה עליו להשלים את הנדרש כדי לעמוד בתנאי הכשירות שנקבעו בחוק לצורך קבלת רישיון עוזר רופא בלא ההגבלה האמורה. בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע הוראת מעבר לעניין הנורמות שיחולו עד לקביעת תקנות בעניין ההכשרה המעשית הנדרשת למקצוע הבריאות עוזר רופא, וכן עד להוצאת צו שיקבע בתוספת השלישית את סוגי הפעולות שעוזרי רופא יהיו מנועים מלבצע, או שיהיו רשאים לבצע בתנאים שייקבעו. נוסף על כך, מוצע כי עד להתקנת תקנות ראשונות בעניין ההגבלות שיחולו על אצילת סמכויות הרופא המומחה לעוזר רופא ומתן ההרשאה האישית לפי סעיף 7ב(ב) לפקודת הרופאים, ותקנות ראשונות בעניין ההכשרה המעשית הנדרשת לשם עיסוק במקצוע הבריאות עוזר רופא לפי סעיף 14 לחוק ופרט 10(2) לתוספת הראשונה לחוק, ימשיכו לחול תקנות הכשירויות לביצוע פעולות חריגות והכללים שקבע המנהל מכוח התקנות כאמור, שהסדירו עניינים אלה עובר לתחילת החוק. לסעיף 58ב המוצע – מוצע לקבוע הוראות מעבר לעניין מקצוע הבריאות דימותנות רפואית, במטרה לאפשר לעוסקים בתחום ערב תחילת החוק להמשיך לעסוק בו אם מתקיימים לגביהם התנאים המפורטים בסעיף. יודגש כי לגבי דימותנות רפואית, מוצע לקבוע כלל שלפיו מי שמנוי בהוראת המעבר יראו אותו כמי שמתקיימים לגביו תנאי הכשירות לעסוק במקצוע בהתאם לפרט 9 לתוספת הראשונה כנוסחו המוצע בסעיף 13 להצעת החוק. עם זאת, יודגש כי אין בכך לייתר את חובתם של המנויים בהוראות מעבר להגיש בקשה לקבלת רישיון שעל בסיסה יעניק להם המנהל רישיון מתאים. אי לכך, נדרש לקבוע פרק זמן שיאפשר להם להסדיר את הרישיון לאחר תחילת החוק, בלי שיהיו מנועים לבצע פעולות שיוחדו לדימותן רפואי בהתאם לתוספת השנייה. קביעה זו נמצאת בהוראת השעה בסעיף 16(ד) המוצע. הוראות המעבר המוצעות מתייחסות לעוסקים בדימותנות בהתאם למסלולי ההכשרה השונים כפי שהוכרו והיו נהוגים במהלך השנים, ומשכך מוצע לכלול בהן את האפשרויות השונות כדי להבטיח את קליטתם של העוסקים בתחום אל המקצוע המוסדר. ואלה הם העוסקים בדימותנות אשר מוצע לקבוע בהוראת השעה, בסעיף קטן (ב), כי יראו אותם כמי שמתקיימים לגביהם תנאי הכשירות לעיסוק במקצוע דימותן רפואי: פסקה (1) – מי שמחזיק תעודת הכרה במעמד מטעם משרד הבריאות, לעניין דימותנות רפואית; תעודות אלה ניתנו עד לשנת 2005; פסקה (2) – מי שסיים תוכנית הסבה לדימותנות רפואית במרכז הלאומי להכשרות בדימות, שמפעיל משרד הבריאות בשיתוף המרכז הרפואי שיבא תל השומר – אם התחיל את התוכנית לפני תחילת החוק; פסקה (3) – מי שסיים לימודי רנטגנאות ודימות בישראל, עד 1990, באחד מבתי הספר לדימות בישראל או באחד ממכוני ההכשרה מחוץ לישראל ואשר מנהל משרד הבריאות הכיר בהם לפני תחילת החוק; פסקה (4) – מי שעמד בהצלחה, עד תום שנת 2005, בבחינה ממשלתית בדימות – במטרה לאפשר גם למי שלא דרש תעודת הכרה במעמד, אף שהיה זכאי לקבלה; פסקאות (5) ו–(6) – מי שיש לו ניסיון מקצועי של שלוש שנים במצטבר, בעיסוק בדימותנות רפואית במשרה מלאה. מוצע בקטגוריה זו להבחין בין אלה שצברו ניסיון מקצועי כאמור בבתי חולים כלליים (בתי חולים אשר במסגרתם פועל חדר מיון או מחלקה לרפואה דחופה), לבין אלה שעסקו בדימותנות רפואית בקהילה, במכונים או שלא בבתי חולים כלליים. לאלה האחרונים, אם יעמדו בשאר התנאים לקבלת רישיון לפי החוק, יוקנה רישיון שיוגבל לאופן שבו עסקו במקצוע לפני תחילת החוק מבחינת תחום הדימות ומקום ההעסקה – בקהילה או במוסד אחר שאינו בית חולים כללי, כאמור; פסקאות (7) ו־(8) – מי שיש להם ניסיון מקצועי של שישה חודשים במשרה מלאה, בשנה שקדמה לתחילת החוק. המנויים בקטגוריה זו יידרשו, לשם קבלת רישיון דימותן רפואי, להשלים את ההכשרה המקצועית הנדרשת למקצוע לפי פרט 9(2) לתוספת הראשונה, בתוך שנתיים מתחילת החוק, ולעמוד בבחינה מקצועית שיקבע המנהל. גם כאן מוצע להבחין בין אלה שצברו ניסיון מקצועי בבתי חולים כלליים לבין אלה שעסקו בדימותנות רפואית בקהילה, במכונים או שלא בבתי חולים כלליים, ולהחיל לעניין האחרונים את ההגבלות כאמור בפסקה (5) לעיל. יצוין כי לגבי המנויים בקטגוריה זו מוצע לקבוע הוראת שעה ולפיה יראו אותם, החל מיום פרסום החוק, כמשלימים הכשרה מעשית – כך שייחוד העיסוק לא יחול בעניינם כל עוד הם משלימים את ההכשרה כנדרש, במהלך השנתיים שלאחר תחילת החוק. עוד מוצע לגבי קטגוריה זו להסמיך את המנהל, במקרים חריגים, לאשר להכיר במי שמנוי בפסקה זו כמי שעומד בתנאי הכשירות לדימותנות רפואית המנוי בתוספת הראשונה, גם אם הוא לא עומד בדרישות הוותק המקצועי, היקף משרה או התקופה שבה הועסק, אם שוכנע כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ובלבד שבשנה שקדמה ליום פרסום החוק הוא הועסק כדימותן רפואי בבית חולים כללי בישראל, במשרה בהיקף של 50% לפחות, השלים את ההכשרה המעשית הנדרשת בתוך שנתיים מיום התחילה, ועמד בבחינה מקצועית כפי שקבע המנהל. בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע הוראת מעבר המתייחסת לבעלי תארים אקדמיים או סטודנטים בתארים כאמור אשר ערב תחילת החוק הוכרו לעניין עיסוק בדימותנות, למען יצירת ודאות בעבור בוגרי התארים כאמור, מבחינת אפשרותם להשתלב במקצוע הדימותנות ביום שלאחר תחילת החוק. סעיף 13 מוצע לתקן את התוספת הראשונה לחוק, המסדירה את תנאי הכשירות לעניין השכלה, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות, הנדרשים בהתאם לסעיף 8 לחוק לצורך זכאות לקבל תעודה במקצוע בריאות. מוצע להוסיף את תנאי הכשירות הרלוונטיים למקצועות הבריאות דימותנות רפואית (פרט 9 המוצע) ועוזר רופא (פרט 10 המוצע). לגבי הדימותן הרפואי, תנאי הכשירות כוללים השכלה, הכשרה מעשית כפי שתפורט בתקנות (ועד להתקנת תקנות – כמפורט בהוראת השעה בסעיף 16(ב)), ועמידה בבחינות כפי שיקבע המנהל. לעניין ההשכלה, מוצעות שלוש חלופות: האחת, תואר אקדמי ראשון בדימות רפואי ממוסד להשכלה בישראל, או ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהוכר על ידי המנהל בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק כתואר שווה ערך לתואר אקדמי ראשון בדימות הרפואי; השנייה, תואר אקדמי ראשון בדימות רפואי או בתחום הדימות הרפואי שניתן על ידי מוסד מוכר להשכלה גבוהה; והשלישית, ניתן להמציא תעודה המעידה כי מבקש הרישיון הוא בוגר תוכנית להסבה מקצועית לאקדמאים למקצוע דימותן רפואי, המתקיימת בישראל ואשר הוכרה על ידי המנהל. גם לעניין עוזר רופא תנאי הכשירות כוללים השכלה, הכשרה מעשית כפי שתפורט בתקנות (ועד להתקנתן – בהתאם לתקנות כשירויות לביצוע פעולות חריגות שיוסיפו לחול, כמפורט בהוראת המעבר בסעיף 58א(2) לחוק כנוסחו המוצע בסעיף 12 להצעת החוק), ועמידה בבחינות כפי שיקבע המנהל. לעניין ההשכלה מוצעות שתי חלופות: תואר אקדמי שני במסלול עוזר רופא ממוסד מוכר להשכלה גבוהה, או תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהוכר על ידי המנהל, בהתאם להוראות סעיף 11, כתואר שווה ערך לתואר אקדמי שני במסלול עוזר רופא לפי פסקה זו. יובהר כי שקילות התארים בהתאם לסעיף 11 לחוק מתבצעת על ידי מנהל משרד הבריאות. סעיף 15 מוצע לתקן את התוספת השלישית לעניין ייחוד התואר כאמור בסעיף 4 לחוק, ולעדכן את התואר הייחודי המוקנה לעוסקים במקצועות הבריאות שאותם מוצע להסדיר, כך שמקצועות הבריאות יכונו "דימותנות רפואית" ו"עוזר רופא" והתואר הייחודי, בהתאמה, "דימותן רפואי" ו"עוזר רופא". סעיף 16 מוצע לקבוע כמה הוראות שעה שיחולו עם תחילת החוק, לפרקי זמן קצובים כמפורט בהן, לשם מתן מענה הולם לצורכי ההיערכות ליישום החוק בהיבטים שונים. לסעיף קטן (א) – סעיף 12א לחוק קובע הוראות בעניין מינוי ועדת השגות לכל מקצוע בריאות, לשם דיון בהשגות שהוגשו בקשר עם החלטות בעניין מתן תעודות או רישיונות במקצועות הבריאות השונים. סעיף קטן (ג)(3) קובע כי בוועדת ההשגות ישב "נציג ציבור שהוא בעל תעודה במקצוע הבריאות נשוא ועדת ההשגות, ובעל ניסיון של 15 שנים לפחות באותו מקצוע בריאות". מאחר שמקצוע הבריאות עוזר רופא חדש יחסית, צפוי שעם תחילת החוק יהיה קושי לאייש את מקומו של נציג הציבור כאמור, לנוכח דרישת הניסיון המקצועי הנדרש. מכיוון שכך מוצע כי במשך חמש השנים הראשונות לתחילתו של החוק, דרישה זו תעמוד על 5 שנות ניסיון ולא על 15 כנדרש כיום. לסעיף קטן (ב) – בדומה לשאר מקצועות הבריאות המוסדרים בחוק, הסדרת המקצוע דימותנות רפואית כוללת פירוט של תנאי הכשירות לקבלת רישיון. תנאים אלה קבועים בסעיף 8 לחוק, המפנה, בין השאר, לתנאי כשירות המנויים בטור ב' בתוספת הראשונה לעניין השכלה, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות. סעיף 14 לחוק מסמיך את שר הבריאות לקבוע תקנות בעניין ההכשרה המעשית הנדרשת למקצועות הבריאות השונים. אי לכך, עם כניסת החוק לתוקף יידרש שר הבריאות להתקין תקנות כאמור, שייצקו את התוכן לדרישה הקבועה בחוק. עד להתקנת תקנות כאמור, מוצע לקבוע בהוראת השעה מהי ההכשרה המעשית שיידרש לעמוד בה מי שמבקש רישיון דימותן רפואי, במסגרת תנאי הכשירות לקבלת רישיון כאמור. יצוין כי הכשרה זו מבוססת על הפרקטיקה הנוהגת בתחומי הדימות ובהכשרות להם כפי שמבצע משרד הבריאות כיום. לסעיף קטן (ג) – מוצע לקבוע הוראת שעה ולפיה, במשך השנתיים שמיום פרסום החוק יראו את המנויים בסעיף 58ב(7)(א) או 8(א), הנדרשים להשלמה של הכשרה מעשית לשם הכרה בהם כעומדים בתנאי הכשירות לדימותנות רפואית, כמשלימים הכשרה מעשית לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה. הוראה זו נדרשת כדי לאפשר להם להמשיך לבצע פעולות שיוחדו לדימותנים רפואיים בפרק הזמן שבו הם מבקשים להשלים את ההכשרה המעשית הנדרשת להם. מוצע להגביל למשך שנתיים את אפשרותם להשלים את ההכשרה המעשית, בהתאמה לדרישה בהוראת המעבר בעניינם, ולאחר מכן אם לא יעמדו בחובת השלמתה – לא יוכלו להיחשב עוד כאדם המשלים הכשרה מעשית ומשכך יהיו כפופים לייחוד העיסוק. לסעיף קטן (ד) – כמפורט לעיל בדברי ההסבר לסעיף 5, מאחר שהוראות המעבר אינן מקנות למנויים בהן רישיון אלא מכירות בהם לצורך עמידה בתנאי הכשירות לקבלתו, הרי שהעוסקים בדימות יידרשו, עם תחילת החוק, לפנות למשרד הבריאות ולהסדיר את רישיונם. כך גם כל מי שזכאי לרישיון לפי התנאים המוסדרים בחוק, לפי סעיף 8 והתוספת הראשונה. משכך, מוצע לאפשר פרק זמן של שנה לעשות כן, במהלכה לא יחולו הוראות ייחוד העיסוק, כך שיוכלו לעסוק בדימותנות ולבצע פעולות שיוחדו לדימותן רפואי המחזיק ברישיון כדין, כמפורט בתוספת השנייה. בתום השנה האמורה לא יוכל מי שאין בידו רישיון לבצע פעולות שיוחדו כאמור לדימותן רפואי. סעיף 17 כאמור לעיל, אסדרת המקצוע עוזר רופא נשענת על שני נדבכים: האחד, קביעת מכלול ההוראות שיחולו על עוזר רופא כבעל רישיון במקצוע בריאות לפי חוק הסדרת העיסוק; השני, התאמות נדרשות לפקודת הרופאים ועיגון ההוראות שיחולו על רופא מומחה לנוכח סמכותו במתן הרשאה אישית לעוזר רופא והחובות הנגזרות מכך. משכך מוצעים תיקונים לפקודת הרופאים בשני סוגים: האחד, עניינו בהתאמות הנדרשות לחלק מהוראות הפקודה ככל שמהותית, עם אסדרת מקצוע הבריאות עוזר רופא, נכון שיחולו גם לגביו; השני, עיגון ההוראות שיחולו על רופא מומחה בקשר עם סמכויותיו למתן הרשאה אישית לעוזר רופא. להלן יפורטו התיקונים האמורים: לפסקה (1) – מוצע לתקן את סעיף 1 לפקודת הרופאים, ולהוסיף את ההגדרה של חוק הסדרת העיסוק בשל ההפניות אליו במסגרת התיקונים המוצעים; לפסקה (2) – פקודת הרופאים מסדירה את מקצוע הרפואה ואת ייחוד העיסוק ברפואה. סעיף 3 לפקודה האמורה קובע, בסעיף קטן (א), כי "מי שאינו רופא מורשה לא יעסוק ברפואה ולא יתחזה, במפורש או מכללא, כעוסק ברפואה או כמוכן לעסוק בה". לצד קביעה זו, נקבע בסעיף קטן (ב) כי האמור אינו בא למנוע מבעלי מקצוע מורשים בתחומים רפואיים לעסוק במקצועם (למשל רופא שיניים מורשה, רוקח בעל רישיון, מיילדת או אחות סיעודית), וכן אינו בא למנוע ביצוע פעולות נוספות מסוימות כמפורט בלשון הסעיף. מוצע להוסיף, בסעיף קטן (ב), התייחסות גם לעוזר רופא, כך שכלל ייחוד העיסוק ברפואה לא ימנע מעוזר רופא לעסוק במקצועו כמפורט בהצעת חוק זו. בדומה להחרגת בעלי המקצועות הרפואיים האחרים, גם כאן מוצע כי ההרחבה לעניין עוזר רופא תיעשה בהתייחס לעיסוק במקצועו בהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו לעניין זה, ובכלל זה חובת הפעולה בהתאם להרשאה ותחת פיקוח רופא מומחה. לפסקה (3) – סעיף 6 קובע כי "לא יעסיק אדם את מי שאינו רופא מורשה בפעולות שהן עיסוק ברפואה; אין בהוראה זאת כדי למנוע העסקתו של סטז'ר ברשות המנהל ובתנאים שברשות". מוצע להרחיב את הוראת הסעיף כך שיהיה ניתן להעסיק גם עוזר רופא בפעולות שהן עיסוק ברפואה, בכפוף לכללים החלים עליו לפי חוק הסדרת העיסוק. לפסקה (4) – סעיף 7 לפקודה קובע כי "רופא מורשה רשאי להעסיק, בפיקוחו האישי, אחיות, חובשים ועוזרים בקשר לעיסוקו המקצועי, אך לא יתיר למי שאינו רופא מורשה לטפל בחולה, להשגיח עליו או לנתחו, כשהענין דורש שיקול דעת או מיומנות מקצועיים של רופא." מוצע להתאים הוראה זו כך שיהיה ניתן להתיר גם לעוזר רופא, בהתאם לחוק הסדרת העיסוק, לטפל בחולה, להשגיח עליו או לנתחו, אף שאינו רופא מורשה. יצוין כי מוצע אף להחיל סעיף זה על עוזר רופא כך שהוא יהיה רשאי להעסיק בפיקוחו האישי גורמים מקצועיים כמפורט בהוראות הסעיף (ראו לעניין זה לעיל בדברי ההסבר לסעיף 26ג(1) לחוק הסדרת העיסוק כנוסחו המוצע בסעיף 10 להצעת חוק זו). לפסקה (5) – מוצע להוסיף לפקודת הרופאים את סעיפים 7א עד 7ד, ולקבוע בהם את ההוראות שיחולו על רופאים לגבי אצילת סמכויות לעוזר רופא (סעיף 7א המוצע), חובת הפיקוח של רופא מומחה (סעיף 7ב המוצע), פקיעת הרשאה (סעיף 7ג המוצע) וביטול הרשאה (סעיף 7ד המוצע), כמפורט להלן: לסעיף 7א המוצע – בסעיף זה מוצע לעגן את מנגנון הפעולה של עוזר רופא וזאת בהתאם לאצילת סמכות רופא מומחה. סעיף קטן (ב) קובע כי רופא מומחה יהיה רשאי לאצול מסמכויותיו לביצוע פעולות רפואיות שהן תחת סמכותו, לעוזר רופא המפוקח על ידו, וזאת יעשה על ידי טופס הרשאה אישית המפורט בתוספת לפקודה. ההרשאה כאמור היא לשנה אחת והרופא המומחה רשאי להוסיף עליה, לגרוע ממנה, לקצר את תוקפה וכן להאריכה. סעיף קטן (ג) קובע ומסייג את אופן האצלה לשלושה עוזרי רופא לכל היותר. כמו כן, השר רשאי לקבוע תנאים שבהם יהיה ניתן לחרוג מהוראה זאת. סעיף קטן (ד) קובע את הכלל כי רופא מומחה המפקח על עוזר רופא ימסור למנהל הודעה בדבר הפיקוח האמור וכן על כל שינוי בה ובכלל זה ביטול שלה. לסעיף 7ב המוצע – סעיף זה קובע את הכלל בדבר חובת הפיקוח של רופא מומחה על עוזר הרופא שתחת פיקוחו. הרופא המומחה שנתן הרשאה אישית כאמור יפקח על עוזר הרופא בביצוע הפעולות. כמו כן, מוצע בסעיף להבהיר מהו אותו פיקוח והוא יכלול בין השאר, ליווי, הדרכה של עוזר הרופא וכן אחד מאלה כפי קבע אותו רופא מומחה, על ידי רופא אחר שקבע הרופא המומחה, או על ידי עוזר רופא בוותק מקצועי של שלוש שנים לפחות. השר רשאי לעניין זה לקבוע ותק מקצועי שונה. סעיף קטן (ב) מסמיך את השר לקבוע תקנות בעניין הגבלות שיחולו על אצילת סמכויות הרופא המומחה לעוזר הרופא, וזאת בהתאם לתבחינים שיקבע, כמו כן רשאי הוא לקבוע שישנן פעולות שלא ניתנות לאצילה או בתנאים מסוימים. סעיף קטן (ג) מציע כי המנהל יהיה רשאי לקבוע כללים בכמה נושאים. פירוט הפעולות הרפואיות הכלולות בסוגי הפעולה השונים, הנוחיות לעניין אופן מתן ההרשאה האישית, ובכלל זה אופן עריכתה, אופן הפיקוח, אופן הליווי וההדרכה. לסעיף 7ג – מוצע לקבוע כי הרשאה תפקע במצב שבו נבצר מרופא מומחה שנתן את ההרשאה האישית כאמור לעוזר הרופא, לעמוד בחובת הפיקוח שניתנה לו, ואם לא עמד בחובה זאת תבוטל ההרשאה שנתן וכן יודיע על כך למנהל בהקדם האפשרי. לסעיף 7ד – מוצע כי במצב שבו סבר המנהל כי ההרשאה האישית שניתנה לעוזר הרופא לפי סעיף 7א כאמור אינה סבירה הוא רשאי להורות על ביטולה או על שינויה, לפי העניין. בכך למעשה נקבע הכלל שההרשאה אינה סופית וניתנת לביטול במצב של חריגה מסמכות. לפסקה (6) – סעיף 8 לפקודה קובע כי "מי שאינו רופא מורשה לא יוכל להיפרע בבית משפט שכר טרחה או תשלום אחר בעד עבודה או שירות שעשה ושלפי פקודה זו היו צריכים להיעשות בידי רופא מורשה, והוא הדין בעד תרופה שרשם וסיפק." כמפורט לעיל בדברי ההסבר לסעיף 26ג(1) לחוק הסדרת העיסוק כנוסחו המוצע בסעיף 10 להצעת חוק זו, מאחר שיכול שעוזרי רופא יבצעו אף הם פעולות הנעשות בידי רופא מורשה, בכפוף להרשאה, מוצע להחיל עליהם את ההוראה כך שיוכלו להיפרע שכר טרחתם או תשלום בעד עבודה או שירות שלהם. באופן משלים לתיקון האמור, מוצע לתקן את נוסח הסעיף כך שהאיסור החל על מי שאינו רופא מורשה (או עוזר רופא – לאור התיקון המוצע לעיל), לביצוע פעולה שרופא מורשה רשאי לבצע, יחול גם לגבי פעולה שעוזר רופא רשאי לבצע. לפסקה (7) – סעיף 42 לפקודה קובע כי "רופא מורשה העוזר למי שאינו רופא מורשה, במתן הרדמה או בדרך אחרת, לטפל באדם, להשגיח עליו או לנתחו, והעניין דורש שיקול דעת או מיומנות מקצועיים של רופא, יראוהו כמי שנהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה." באופן דומה לתיקונים לסעיפים 7 ו–8, גם כאן מוצע להתאים את נוסח הסעיף כך שיתייחס לעוזרי רופא, לצד החלת הסעיף על עוזרי רופא דרך סעיף 26ג(1) לחוק הסדרת העיסוק כנוסחו המוצע בסעיף 10 להצעת חוק זו. התאמת נוסח הסעיף נועדה לאפשר מצב של עזרה לעוזר רופא בידי רופא מורשה (או בידי עוזר רופא בהתאם לתיקון בסעיף 26ג(1) כאמור), שלא תעלה כדי התנהגות בדרך שאינה הולמת. לפסקה (8) – מוצע להוסיף לפקודה תוספת שבה יקבע השר, בצו, טופס ההרשאה האישית שניתנת לעוזר רופא על ידי רופא מומחה. טופס ההרשאה מגדיר את מסגרת הסמכויות והתנאים לפעולתו של עוזר הרופא. סעיף 18 סעיף 26 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981 (להלן – פקודת הרוקחים), קובע את האיסור על רוקח להנפיק תכשיר מרשם, אלא לפי מרשם שנחתם בידי רופא, רופא שיניים או וטרינר. כמו כן רשאי הוא להנפיק תכשיר כאמור לפי מרשם של רוקח מורשה, אח או אחות מוסמכים, שמתקיים לגביהם הקבוע בהוראות הסעיף. מאחר שעל פי מתווה העיסוק כעוזר רופא, צפויים העוסקים בתחום להנפיק מרשמים למטופלים כחלק מפעילותם השוטפת תחת הפיקוח של רופא מומחה, מוצע לכלול גם אותם בין בעלי המקצוע שרוקח יוכל להנפיק תכשיר על פי מרשם שלהם; מוצע להבהיר כי גם בעת ביצוע פעולה לפי חוק זה יחולו על עוזרי רופא הכללים החלים עליהם במסגרת האסדרה המוצעת כאן, לעניין הרשאה, פיקוח, הגבלת פעולות וכו'. בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 26 ולהרחיב את ההסמכה לאח או לאחות מוסמכים לתת מרשם. במדינת ישראל, בדומה למגמה העולמית, מתעצמת התחלואה הכרונית בשל הזדקנות האוכלוסייה. כמו כן בשנים האחרונות נוסף על אתגר זה אתגר ההתמודדות עם נגיף הקורונה העולמי. כדי להתמודד עם אתגרים אלה ולתת מענה לאוכלוסיות בעלות מאפייני תחלואה שונים, ומתוך הכרה כי אחיות ואחים, בהינתן הכשרה מתאימה, יכולים לתת מענה מקצועי איכותי למטופלים, וכן לאור הניסיון ותרומתם של אחיות ואחים מומחים למערכות בריאות בעולם, פותח בישראל מסלול ייחודי המאפשר לאחיות ואחים בכירים, בעלי השכלה אקדמית רחבה (תואר שני ומעלה), להתמחות בתחומים ייעודיים בסיעוד בהתאם לתחומים שנקבעו בתקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה בסיעוד), התשע"ד–2013 (להלן – תקנות הסיעוד). תקנות אלה מעגנות את תואר המומחה ומסדירות את הליך ההכשרה והרישוי של המומחים בכל תחומי המומחיות המוכרים במדינה. כיום קובע סעיף 26(א) כי אח או אחות מוסמכים שהם בעלי ותק של חמש שנים לפחות, יהיו רשאים לתת מרשם המשכי בלבד, בכפוף להרשאה אישית שקיבלו כמפורט בסעיף, בשני מקרים: האחד, מרשם שניתן בהמשך לטיפול שתחילתו נעשתה במרשם חתום בידי הרופא המטפל בלא כל סטייה ממנו; השני, מרשם הניתן כטיפול מקל לפי חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו–2005. מוצע להרחיב הסמכה זו ולקבוע כי אח או אחות מוסמכים שהם מומחים לפי תקנות הסיעוד, יוכלו, לאחר עיון בתיק המטופל, לתת מרשם תחילי, למעט מרשם לאופיאטים או לתרופות או לסוגי תרופות נוספים שקבע המנהל, וזאת למטופל הנזקק לטיפול רפואי אשר מצבו נכלל בתחום סמכותם של האח או האחות ולתקופה שאינה עולה על שנה מהמועד שבו נבדק המטופל לאחרונה בידי הרופא המטפל. סעיף 19 סעיף 1 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, מגדיר את מטרת החוק האמור, שהיא "לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי, ולהגן על כבודו ועל פרטיותו". מכלול הוראות החוק האמור חל על מגוון רחב של טיפולים רפואיים שחולה עשוי לבקש או לקבל, מקשת רחבה של בעלי מקצועות בריאות והעוסקים בטיפול. הגדרת "מטפל", שבסעיף 1 לחוק האמור כוללת, בין השאר, רופא, רופא שיניים, אח או אחות, מרפא בעיסוק, פסיכולוג ועוד. עם אסדרת שני מקצועות בריאות נוספים כמוצע בחוק זה, חשוב להתאים את הוראות חוק זכויות החולה כדי שתכליותיו החשובות להגנה על מטופלים יישמרו גם בכל הנוגע לטיפול המבוצע על ידי עוזרי רופא ודימותנים רפואיים. משכך מוצע לכלול בהגדרות הרלוונטיות לתחולת החוק גם את שני המקצועות האלה. סעיף 20 לנוכח החדשנות וההשלכות שיש לאסדרת שני מקצועות הבריאות הנוספים, הצורך בהיערכות מגזר העוסקים והמעסיקים בתחומים אלה, וכן ההיערכות האסדרתית הנדרשת לשם להתקנת תקנות, קביעת כללים והיערכות להנפקת רישיונות מותאמים, מוצע לקבוע את תחילתו של החוק לשנה מיום פרסומו. הצעת חוק בנוסח זהה אושרה בקריאה הראשונה בכנסת העשרים וארבע (הצעות חוק הממשלה –1552). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' בשבט התשפ"ג (30.01.2023) תיקון סעיף 2 1. בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 – בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 – בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 – בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 – בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 – בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 – בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 – בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 – (1) אחרי ההגדרה ""בעל תעודה במקצוע בריאות", "בעל תעודה"" יבוא: (1) אחרי ההגדרה ""בעל תעודה במקצוע בריאות", "בעל תעודה"" יבוא: (1) אחרי ההגדרה ""בעל תעודה במקצוע בריאות", "בעל תעודה"" יבוא: (1) אחרי ההגדרה ""בעל תעודה במקצוע בריאות", "בעל תעודה"" יבוא: (1) אחרי ההגדרה ""בעל תעודה במקצוע בריאות", "בעל תעודה"" יבוא: (1) אחרי ההגדרה ""בעל תעודה במקצוע בריאות", "בעל תעודה"" יבוא: (1) אחרי ההגדרה ""בעל תעודה במקצוע בריאות", "בעל תעודה"" יבוא: (1) אחרי ההגדרה ""בעל תעודה במקצוע בריאות", "בעל תעודה"" יבוא: ""דימותן רפואי" – מי שניתן לו רישיון לעסוק בדימותנות רפואית; ""דימותן רפואי" – מי שניתן לו רישיון לעסוק בדימותנות רפואית; ""דימותן רפואי" – מי שניתן לו רישיון לעסוק בדימותנות רפואית; ""דימותן רפואי" – מי שניתן לו רישיון לעסוק בדימותנות רפואית; ""דימותן רפואי" – מי שניתן לו רישיון לעסוק בדימותנות רפואית; ""דימותן רפואי" – מי שניתן לו רישיון לעסוק בדימותנות רפואית; ""דימותן רפואי" – מי שניתן לו רישיון לעסוק בדימותנות רפואית; "דימותנות רפואית" – הפקת דמות, לצורך אבחון רפואי או טיפול רפואי, באמצעות קרינה מייננת, גלי קול (אולטרה־סאונד) או מגנט (MRI), המופעלים כלפי אדם;"; "דימותנות רפואית" – הפקת דמות, לצורך אבחון רפואי או טיפול רפואי, באמצעות קרינה מייננת, גלי קול (אולטרה־סאונד) או מגנט (MRI), המופעלים כלפי אדם;"; "דימותנות רפואית" – הפקת דמות, לצורך אבחון רפואי או טיפול רפואי, באמצעות קרינה מייננת, גלי קול (אולטרה־סאונד) או מגנט (MRI), המופעלים כלפי אדם;"; "דימותנות רפואית" – הפקת דמות, לצורך אבחון רפואי או טיפול רפואי, באמצעות קרינה מייננת, גלי קול (אולטרה־סאונד) או מגנט (MRI), המופעלים כלפי אדם;"; "דימותנות רפואית" – הפקת דמות, לצורך אבחון רפואי או טיפול רפואי, באמצעות קרינה מייננת, גלי קול (אולטרה־סאונד) או מגנט (MRI), המופעלים כלפי אדם;"; "דימותנות רפואית" – הפקת דמות, לצורך אבחון רפואי או טיפול רפואי, באמצעות קרינה מייננת, גלי קול (אולטרה־סאונד) או מגנט (MRI), המופעלים כלפי אדם;"; "דימותנות רפואית" – הפקת דמות, לצורך אבחון רפואי או טיפול רפואי, באמצעות קרינה מייננת, גלי קול (אולטרה־סאונד) או מגנט (MRI), המופעלים כלפי אדם;"; (2) בהגדרה "מוסד רפואי", במקום "פקודת בריאות העם, 1940" יבוא "פקודת בריאות העם"; (2) בהגדרה "מוסד רפואי", במקום "פקודת בריאות העם, 1940" יבוא "פקודת בריאות העם"; (2) בהגדרה "מוסד רפואי", במקום "פקודת בריאות העם, 1940" יבוא "פקודת בריאות העם"; (2) בהגדרה "מוסד רפואי", במקום "פקודת בריאות העם, 1940" יבוא "פקודת בריאות העם"; (2) בהגדרה "מוסד רפואי", במקום "פקודת בריאות העם, 1940" יבוא "פקודת בריאות העם"; (2) בהגדרה "מוסד רפואי", במקום "פקודת בריאות העם, 1940" יבוא "פקודת בריאות העם"; (2) בהגדרה "מוסד רפואי", במקום "פקודת בריאות העם, 1940" יבוא "פקודת בריאות העם"; (2) בהגדרה "מוסד רפואי", במקום "פקודת בריאות העם, 1940" יבוא "פקודת בריאות העם"; (3) אחרי ההגדרה "מוסד רפואי" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "מוסד רפואי" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "מוסד רפואי" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "מוסד רפואי" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "מוסד רפואי" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "מוסד רפואי" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "מוסד רפואי" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "מוסד רפואי" יבוא: ""המועצה להשכלה גבוהה" – כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏; ""המועצה להשכלה גבוהה" – כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏; ""המועצה להשכלה גבוהה" – כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏; ""המועצה להשכלה גבוהה" – כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏; ""המועצה להשכלה גבוהה" – כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏; ""המועצה להשכלה גבוהה" – כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏; ""המועצה להשכלה גבוהה" – כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏; (4) אחרי ההגדרה "מרפא בעיסוק" יבוא: (4) אחרי ההגדרה "מרפא בעיסוק" יבוא: (4) אחרי ההגדרה "מרפא בעיסוק" יבוא: (4) אחרי ההגדרה "מרפא בעיסוק" יבוא: (4) אחרי ההגדרה "מרפא בעיסוק" יבוא: (4) אחרי ההגדרה "מרפא בעיסוק" יבוא: (4) אחרי ההגדרה "מרפא בעיסוק" יבוא: (4) אחרי ההגדרה "מרפא בעיסוק" יבוא: ""עוזר רופא" – מי שניתן לו רישיון עוזר רופא;"; ""עוזר רופא" – מי שניתן לו רישיון עוזר רופא;"; ""עוזר רופא" – מי שניתן לו רישיון עוזר רופא;"; ""עוזר רופא" – מי שניתן לו רישיון עוזר רופא;"; ""עוזר רופא" – מי שניתן לו רישיון עוזר רופא;"; ""עוזר רופא" – מי שניתן לו רישיון עוזר רופא;"; ""עוזר רופא" – מי שניתן לו רישיון עוזר רופא;"; (5) אחרי ההגדרה "פיזיותרפיסט" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "פיזיותרפיסט" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "פיזיותרפיסט" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "פיזיותרפיסט" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "פיזיותרפיסט" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "פיזיותרפיסט" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "פיזיותרפיסט" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "פיזיותרפיסט" יבוא: ""פקודת בריאות העם" – פקודת בריאות העם, 1940‏; ""פקודת בריאות העם" – פקודת בריאות העם, 1940‏; ""פקודת בריאות העם" – פקודת בריאות העם, 1940‏; ""פקודת בריאות העם" – פקודת בריאות העם, 1940‏; ""פקודת בריאות העם" – פקודת בריאות העם, 1940‏; ""פקודת בריאות העם" – פקודת בריאות העם, 1940‏; ""פקודת בריאות העם" – פקודת בריאות העם, 1940‏; "פקודת הרופאים" – פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976‏;"; "פקודת הרופאים" – פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976‏;"; "פקודת הרופאים" – פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976‏;"; "פקודת הרופאים" – פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976‏;"; "פקודת הרופאים" – פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976‏;"; "פקודת הרופאים" – פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976‏;"; "פקודת הרופאים" – פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976‏;"; (6) אחרי ההגדרה "קרימינולוג קליני" יבוא: (6) אחרי ההגדרה "קרימינולוג קליני" יבוא: (6) אחרי ההגדרה "קרימינולוג קליני" יבוא: (6) אחרי ההגדרה "קרימינולוג קליני" יבוא: (6) אחרי ההגדרה "קרימינולוג קליני" יבוא: (6) אחרי ההגדרה "קרימינולוג קליני" יבוא: (6) אחרי ההגדרה "קרימינולוג קליני" יבוא: (6) אחרי ההגדרה "קרימינולוג קליני" יבוא: ""רופא" – מורשה לעסוק ברפואה לפי סעיף 3 לפקודת הרופאים; ""רופא" – מורשה לעסוק ברפואה לפי סעיף 3 לפקודת הרופאים; ""רופא" – מורשה לעסוק ברפואה לפי סעיף 3 לפקודת הרופאים; ""רופא" – מורשה לעסוק ברפואה לפי סעיף 3 לפקודת הרופאים; ""רופא" – מורשה לעסוק ברפואה לפי סעיף 3 לפקודת הרופאים; ""רופא" – מורשה לעסוק ברפואה לפי סעיף 3 לפקודת הרופאים; ""רופא" – מורשה לעסוק ברפואה לפי סעיף 3 לפקודת הרופאים; "רופא מומחה" – רופא שניתן לו אישור לתואר מומחה לענף רפואה אחד או יותר בהתאם לתנאים שקבע שר הבריאות לפי סעיף 17 לפקודת הרופאים;"; "רופא מומחה" – רופא שניתן לו אישור לתואר מומחה לענף רפואה אחד או יותר בהתאם לתנאים שקבע שר הבריאות לפי סעיף 17 לפקודת הרופאים;"; "רופא מומחה" – רופא שניתן לו אישור לתואר מומחה לענף רפואה אחד או יותר בהתאם לתנאים שקבע שר הבריאות לפי סעיף 17 לפקודת הרופאים;"; "רופא מומחה" – רופא שניתן לו אישור לתואר מומחה לענף רפואה אחד או יותר בהתאם לתנאים שקבע שר הבריאות לפי סעיף 17 לפקודת הרופאים;"; "רופא מומחה" – רופא שניתן לו אישור לתואר מומחה לענף רפואה אחד או יותר בהתאם לתנאים שקבע שר הבריאות לפי סעיף 17 לפקודת הרופאים;"; "רופא מומחה" – רופא שניתן לו אישור לתואר מומחה לענף רפואה אחד או יותר בהתאם לתנאים שקבע שר הבריאות לפי סעיף 17 לפקודת הרופאים;"; "רופא מומחה" – רופא שניתן לו אישור לתואר מומחה לענף רפואה אחד או יותר בהתאם לתנאים שקבע שר הבריאות לפי סעיף 17 לפקודת הרופאים;"; (7) בהגדרה ""תעודה במקצוע בריאות", "תעודה"", במקום "תעודה המנויה" יבוא "תעודה או רישיון המנויים". (7) בהגדרה ""תעודה במקצוע בריאות", "תעודה"", במקום "תעודה המנויה" יבוא "תעודה או רישיון המנויים". (7) בהגדרה ""תעודה במקצוע בריאות", "תעודה"", במקום "תעודה המנויה" יבוא "תעודה או רישיון המנויים". (7) בהגדרה ""תעודה במקצוע בריאות", "תעודה"", במקום "תעודה המנויה" יבוא "תעודה או רישיון המנויים". (7) בהגדרה ""תעודה במקצוע בריאות", "תעודה"", במקום "תעודה המנויה" יבוא "תעודה או רישיון המנויים". (7) בהגדרה ""תעודה במקצוע בריאות", "תעודה"", במקום "תעודה המנויה" יבוא "תעודה או רישיון המנויים". (7) בהגדרה ""תעודה במקצוע בריאות", "תעודה"", במקום "תעודה המנויה" יבוא "תעודה או רישיון המנויים". (7) בהגדרה ""תעודה במקצוע בריאות", "תעודה"", במקום "תעודה המנויה" יבוא "תעודה או רישיון המנויים". תיקון סעיף 5 2. בסעיף 5 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: בסעיף 5 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: בסעיף 5 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: בסעיף 5 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: בסעיף 5 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: בסעיף 5 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: בסעיף 5 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: בסעיף 5 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין ביצוע פעולות ייחודיות בידי אחד מאלה: "(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין ביצוע פעולות ייחודיות בידי אחד מאלה: "(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין ביצוע פעולות ייחודיות בידי אחד מאלה: "(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין ביצוע פעולות ייחודיות בידי אחד מאלה: "(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין ביצוע פעולות ייחודיות בידי אחד מאלה: "(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין ביצוע פעולות ייחודיות בידי אחד מאלה: "(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין ביצוע פעולות ייחודיות בידי אחד מאלה: "(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין ביצוע פעולות ייחודיות בידי אחד מאלה: (1) רופא או עוזר רופא, ולעניין ביצוע פעולות ייחודיות לדימותן רפואי כאמור בחלק א' לתוספת השנייה – בכפוף להוראות פסקה (4); (1) רופא או עוזר רופא, ולעניין ביצוע פעולות ייחודיות לדימותן רפואי כאמור בחלק א' לתוספת השנייה – בכפוף להוראות פסקה (4); (1) רופא או עוזר רופא, ולעניין ביצוע פעולות ייחודיות לדימותן רפואי כאמור בחלק א' לתוספת השנייה – בכפוף להוראות פסקה (4); (1) רופא או עוזר רופא, ולעניין ביצוע פעולות ייחודיות לדימותן רפואי כאמור בחלק א' לתוספת השנייה – בכפוף להוראות פסקה (4); (1) רופא או עוזר רופא, ולעניין ביצוע פעולות ייחודיות לדימותן רפואי כאמור בחלק א' לתוספת השנייה – בכפוף להוראות פסקה (4); (1) רופא או עוזר רופא, ולעניין ביצוע פעולות ייחודיות לדימותן רפואי כאמור בחלק א' לתוספת השנייה – בכפוף להוראות פסקה (4); (1) רופא או עוזר רופא, ולעניין ביצוע פעולות ייחודיות לדימותן רפואי כאמור בחלק א' לתוספת השנייה – בכפוף להוראות פסקה (4); (2) אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע בריאות בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובלבד שפעולות ייחודיות הנעשות במסגרת ההכשרה המעשית ייעשו בפיקוחו ובהדרכתו של בעל תעודה במקצוע הבריאות האמור, ולעניין הכשרה מעשית במקצוע הבריאות עוזר רופא – בפיקוח של רופא מומחה לפי סעיף 7ב לפקודת הרופאים; (2) אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע בריאות בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובלבד שפעולות ייחודיות הנעשות במסגרת ההכשרה המעשית ייעשו בפיקוחו ובהדרכתו של בעל תעודה במקצוע הבריאות האמור, ולעניין הכשרה מעשית במקצוע הבריאות עוזר רופא – בפיקוח של רופא מומחה לפי סעיף 7ב לפקודת הרופאים; (2) אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע בריאות בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובלבד שפעולות ייחודיות הנעשות במסגרת ההכשרה המעשית ייעשו בפיקוחו ובהדרכתו של בעל תעודה במקצוע הבריאות האמור, ולעניין הכשרה מעשית במקצוע הבריאות עוזר רופא – בפיקוח של רופא מומחה לפי סעיף 7ב לפקודת הרופאים; (2) אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע בריאות בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובלבד שפעולות ייחודיות הנעשות במסגרת ההכשרה המעשית ייעשו בפיקוחו ובהדרכתו של בעל תעודה במקצוע הבריאות האמור, ולעניין הכשרה מעשית במקצוע הבריאות עוזר רופא – בפיקוח של רופא מומחה לפי סעיף 7ב לפקודת הרופאים; (2) אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע בריאות בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובלבד שפעולות ייחודיות הנעשות במסגרת ההכשרה המעשית ייעשו בפיקוחו ובהדרכתו של בעל תעודה במקצוע הבריאות האמור, ולעניין הכשרה מעשית במקצוע הבריאות עוזר רופא – בפיקוח של רופא מומחה לפי סעיף 7ב לפקודת הרופאים; (2) אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע בריאות בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובלבד שפעולות ייחודיות הנעשות במסגרת ההכשרה המעשית ייעשו בפיקוחו ובהדרכתו של בעל תעודה במקצוע הבריאות האמור, ולעניין הכשרה מעשית במקצוע הבריאות עוזר רופא – בפיקוח של רופא מומחה לפי סעיף 7ב לפקודת הרופאים; (2) אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע בריאות בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובלבד שפעולות ייחודיות הנעשות במסגרת ההכשרה המעשית ייעשו בפיקוחו ובהדרכתו של בעל תעודה במקצוע הבריאות האמור, ולעניין הכשרה מעשית במקצוע הבריאות עוזר רופא – בפיקוח של רופא מומחה לפי סעיף 7ב לפקודת הרופאים; (3) מי שקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; (3) מי שקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; (3) מי שקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; (3) מי שקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; (3) מי שקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; (3) מי שקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; (3) מי שקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; (4) לעניין ביצוע פעולות ייחודיות לדימותן רפואי המנויות בטור א' בחלק ב' לתוספת השנייה – מי שמנוי בטור ב' לצידן, בתנאים המפורטים לגביו בטור ג'." (4) לעניין ביצוע פעולות ייחודיות לדימותן רפואי המנויות בטור א' בחלק ב' לתוספת השנייה – מי שמנוי בטור ב' לצידן, בתנאים המפורטים לגביו בטור ג'." (4) לעניין ביצוע פעולות ייחודיות לדימותן רפואי המנויות בטור א' בחלק ב' לתוספת השנייה – מי שמנוי בטור ב' לצידן, בתנאים המפורטים לגביו בטור ג'." (4) לעניין ביצוע פעולות ייחודיות לדימותן רפואי המנויות בטור א' בחלק ב' לתוספת השנייה – מי שמנוי בטור ב' לצידן, בתנאים המפורטים לגביו בטור ג'." (4) לעניין ביצוע פעולות ייחודיות לדימותן רפואי המנויות בטור א' בחלק ב' לתוספת השנייה – מי שמנוי בטור ב' לצידן, בתנאים המפורטים לגביו בטור ג'." (4) לעניין ביצוע פעולות ייחודיות לדימותן רפואי המנויות בטור א' בחלק ב' לתוספת השנייה – מי שמנוי בטור ב' לצידן, בתנאים המפורטים לגביו בטור ג'." (4) לעניין ביצוע פעולות ייחודיות לדימותן רפואי המנויות בטור א' בחלק ב' לתוספת השנייה – מי שמנוי בטור ב' לצידן, בתנאים המפורטים לגביו בטור ג'." תיקון סעיף 12 3. בסעיף 12 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מבקש רישיון עוזר רופא". בסעיף 12 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מבקש רישיון עוזר רופא". בסעיף 12 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מבקש רישיון עוזר רופא". בסעיף 12 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מבקש רישיון עוזר רופא". בסעיף 12 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מבקש רישיון עוזר רופא". בסעיף 12 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מבקש רישיון עוזר רופא". בסעיף 12 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מבקש רישיון עוזר רופא". בסעיף 12 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מבקש רישיון עוזר רופא". תיקון סעיף 18 4. בסעיף 18 לחוק העיקרי – בסעיף 18 לחוק העיקרי – בסעיף 18 לחוק העיקרי – בסעיף 18 לחוק העיקרי – בסעיף 18 לחוק העיקרי – בסעיף 18 לחוק העיקרי – בסעיף 18 לחוק העיקרי – בסעיף 18 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "כמפורט בסעיף קטן (ב), ולעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא – כמפורט בסעיף קטן (ב1)"; (1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "כמפורט בסעיף קטן (ב), ולעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא – כמפורט בסעיף קטן (ב1)"; (1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "כמפורט בסעיף קטן (ב), ולעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא – כמפורט בסעיף קטן (ב1)"; (1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "כמפורט בסעיף קטן (ב), ולעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא – כמפורט בסעיף קטן (ב1)"; (1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "כמפורט בסעיף קטן (ב), ולעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא – כמפורט בסעיף קטן (ב1)"; (1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "כמפורט בסעיף קטן (ב), ולעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא – כמפורט בסעיף קטן (ב1)"; (1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "כמפורט בסעיף קטן (ב), ולעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא – כמפורט בסעיף קטן (ב1)"; (1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "כמפורט בסעיף קטן (ב), ולעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא – כמפורט בסעיף קטן (ב1)"; (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) בוועדה המייעצת לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא יהיו שמונה חברים אלה, שימנה המנהל ויקבע מי מהם יהיה יושב ראש הוועדה: "(ב1) בוועדה המייעצת לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא יהיו שמונה חברים אלה, שימנה המנהל ויקבע מי מהם יהיה יושב ראש הוועדה: "(ב1) בוועדה המייעצת לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא יהיו שמונה חברים אלה, שימנה המנהל ויקבע מי מהם יהיה יושב ראש הוועדה: "(ב1) בוועדה המייעצת לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא יהיו שמונה חברים אלה, שימנה המנהל ויקבע מי מהם יהיה יושב ראש הוועדה: "(ב1) בוועדה המייעצת לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא יהיו שמונה חברים אלה, שימנה המנהל ויקבע מי מהם יהיה יושב ראש הוועדה: "(ב1) בוועדה המייעצת לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא יהיו שמונה חברים אלה, שימנה המנהל ויקבע מי מהם יהיה יושב ראש הוועדה: "(ב1) בוועדה המייעצת לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא יהיו שמונה חברים אלה, שימנה המנהל ויקבע מי מהם יהיה יושב ראש הוועדה: (1) עוזר רופא שהוא עובד המדינה; (1) עוזר רופא שהוא עובד המדינה; (1) עוזר רופא שהוא עובד המדינה; (1) עוזר רופא שהוא עובד המדינה; (1) עוזר רופא שהוא עובד המדינה; (1) עוזר רופא שהוא עובד המדינה; (2) שני חברי הסגל האקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה שהם עוזרי רופא, שימונו בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; (2) שני חברי הסגל האקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה שהם עוזרי רופא, שימונו בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; (2) שני חברי הסגל האקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה שהם עוזרי רופא, שימונו בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; (2) שני חברי הסגל האקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה שהם עוזרי רופא, שימונו בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; (2) שני חברי הסגל האקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה שהם עוזרי רופא, שימונו בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; (2) שני חברי הסגל האקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה שהם עוזרי רופא, שימונו בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; (3) עוזר רופא שהוא נציג הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של עוזרי רופא; (3) עוזר רופא שהוא נציג הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של עוזרי רופא; (3) עוזר רופא שהוא נציג הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של עוזרי רופא; (3) עוזר רופא שהוא נציג הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של עוזרי רופא; (3) עוזר רופא שהוא נציג הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של עוזרי רופא; (3) עוזר רופא שהוא נציג הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של עוזרי רופא; (4) רופא מומחה שהוא עובד המדינה; (4) רופא מומחה שהוא עובד המדינה; (4) רופא מומחה שהוא עובד המדינה; (4) רופא מומחה שהוא עובד המדינה; (4) רופא מומחה שהוא עובד המדינה; (4) רופא מומחה שהוא עובד המדינה; (5) רופא מומחה שהוא נציג ההסתדרות הרפואית; (5) רופא מומחה שהוא נציג ההסתדרות הרפואית; (5) רופא מומחה שהוא נציג ההסתדרות הרפואית; (5) רופא מומחה שהוא נציג ההסתדרות הרפואית; (5) רופא מומחה שהוא נציג ההסתדרות הרפואית; (5) רופא מומחה שהוא נציג ההסתדרות הרפואית; (6) רופא מומחה שהוא מנהל מחלקה בבית חולים; (6) רופא מומחה שהוא מנהל מחלקה בבית חולים; (6) רופא מומחה שהוא מנהל מחלקה בבית חולים; (6) רופא מומחה שהוא מנהל מחלקה בבית חולים; (6) רופא מומחה שהוא מנהל מחלקה בבית חולים; (6) רופא מומחה שהוא מנהל מחלקה בבית חולים; (7) רופא מומחה שהוא מנהל רפואי באחת מקופות החולים כהגדרתן בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994‏."; (7) רופא מומחה שהוא מנהל רפואי באחת מקופות החולים כהגדרתן בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994‏."; (7) רופא מומחה שהוא מנהל רפואי באחת מקופות החולים כהגדרתן בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994‏."; (7) רופא מומחה שהוא מנהל רפואי באחת מקופות החולים כהגדרתן בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994‏."; (7) רופא מומחה שהוא מנהל רפואי באחת מקופות החולים כהגדרתן בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994‏."; (7) רופא מומחה שהוא מנהל רפואי באחת מקופות החולים כהגדרתן בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994‏."; (3) בסעיף קטן (ד), במקום "שבסעיף קטן (ב)" יבוא "שבסעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין". (3) בסעיף קטן (ד), במקום "שבסעיף קטן (ב)" יבוא "שבסעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין". (3) בסעיף קטן (ד), במקום "שבסעיף קטן (ב)" יבוא "שבסעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין". (3) בסעיף קטן (ד), במקום "שבסעיף קטן (ב)" יבוא "שבסעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין". (3) בסעיף קטן (ד), במקום "שבסעיף קטן (ב)" יבוא "שבסעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין". (3) בסעיף קטן (ד), במקום "שבסעיף קטן (ב)" יבוא "שבסעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין". (3) בסעיף קטן (ד), במקום "שבסעיף קטן (ב)" יבוא "שבסעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין". (3) בסעיף קטן (ד), במקום "שבסעיף קטן (ב)" יבוא "שבסעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין". הוספת סעיף 18א 5. אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא: "סייג למינוי "סייג למינוי "סייג למינוי 18א. לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו." לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו." לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו." לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו." תיקון סעיף 19 6. בסעיף 19 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א)(4) בסופו יבוא "וההכשרה הנדרשת לתחומי מומחיות כאמור". בסעיף 19 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א)(4) בסופו יבוא "וההכשרה הנדרשת לתחומי מומחיות כאמור". בסעיף 19 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א)(4) בסופו יבוא "וההכשרה הנדרשת לתחומי מומחיות כאמור". בסעיף 19 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א)(4) בסופו יבוא "וההכשרה הנדרשת לתחומי מומחיות כאמור". בסעיף 19 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א)(4) בסופו יבוא "וההכשרה הנדרשת לתחומי מומחיות כאמור". בסעיף 19 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א)(4) בסופו יבוא "וההכשרה הנדרשת לתחומי מומחיות כאמור". בסעיף 19 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א)(4) בסופו יבוא "וההכשרה הנדרשת לתחומי מומחיות כאמור". בסעיף 19 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א)(4) בסופו יבוא "וההכשרה הנדרשת לתחומי מומחיות כאמור". החלפת סעיף 20 7. במקום סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא: "סדרי עבודת הוועדה המייעצת "סדרי עבודת הוועדה המייעצת "סדרי עבודת הוועדה המייעצת 20. (א) המניין החוקי בישיבות הוועדה המייעצת הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה המייעצת. (א) המניין החוקי בישיבות הוועדה המייעצת הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה המייעצת. (א) המניין החוקי בישיבות הוועדה המייעצת הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה המייעצת. (א) המניין החוקי בישיבות הוועדה המייעצת הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה המייעצת. (ב) החלטות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה המייעצת. (ב) החלטות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה המייעצת. (ב) החלטות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה המייעצת. (ב) החלטות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה המייעצת. (ג) הוועדה המייעצת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת הוועדה המייעצת וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות." (ג) הוועדה המייעצת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת הוועדה המייעצת וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות." (ג) הוועדה המייעצת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת הוועדה המייעצת וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות." (ג) הוועדה המייעצת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת הוועדה המייעצת וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות." החלפת סעיף 21 8. במקום סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: "תקופת כהונה "תקופת כהונה "תקופת כהונה 21. תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת שמונה לפי סעיף 18 תהיה ארבע שנים, ורשאי המנהל להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה נוספות." תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת שמונה לפי סעיף 18 תהיה ארבע שנים, ורשאי המנהל להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה נוספות." תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת שמונה לפי סעיף 18 תהיה ארבע שנים, ורשאי המנהל להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה נוספות." תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת שמונה לפי סעיף 18 תהיה ארבע שנים, ורשאי המנהל להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה נוספות." הוספת סעיפים 21א עד 21ה 9. אחרי סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: "הפסקת כהונה לפני תום תקופת כהונה "הפסקת כהונה לפני תום תקופת כהונה "הפסקת כהונה לפני תום תקופת כהונה 21א. (א) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה: (א) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה: (א) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה: (א) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למנהל; (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למנהל; (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למנהל; (2) הוא חדל להיות עובד מדינה או עובד או חבר הגוף שאותו הוא מייצג בוועדה המייעצת. (2) הוא חדל להיות עובד מדינה או עובד או חבר הגוף שאותו הוא מייצג בוועדה המייעצת. (2) הוא חדל להיות עובד מדינה או עובד או חבר הגוף שאותו הוא מייצג בוועדה המייעצת. (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר הוועדה המייעצת, יעבירו המנהל מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר הוועדה המייעצת, יעבירו המנהל מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר הוועדה המייעצת, יעבירו המנהל מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר הוועדה המייעצת, יעבירו המנהל מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת, או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור; (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת, או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור; (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת, או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור; (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (3) התקיימו נסיבות אחרות הפוסלות אותו לפי חוק זה מלכהן כחבר הוועדה המייעצת. (3) התקיימו נסיבות אחרות הפוסלות אותו לפי חוק זה מלכהן כחבר הוועדה המייעצת. (3) התקיימו נסיבות אחרות הפוסלות אותו לפי חוק זה מלכהן כחבר הוועדה המייעצת. (ג) המנהל, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת, רשאי להעביר את חבר הוועדה המייעצת מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר הוועדה המייעצת נעדר בלא סיבה מוצדקת מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת. (ג) המנהל, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת, רשאי להעביר את חבר הוועדה המייעצת מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר הוועדה המייעצת נעדר בלא סיבה מוצדקת מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת. (ג) המנהל, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת, רשאי להעביר את חבר הוועדה המייעצת מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר הוועדה המייעצת נעדר בלא סיבה מוצדקת מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת. (ג) המנהל, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת, רשאי להעביר את חבר הוועדה המייעצת מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר הוועדה המייעצת נעדר בלא סיבה מוצדקת מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת. (ד) המנהל לא יפסיק את כהונתו של חבר הוועדה המייעצת לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. (ד) המנהל לא יפסיק את כהונתו של חבר הוועדה המייעצת לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. (ד) המנהל לא יפסיק את כהונתו של חבר הוועדה המייעצת לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. (ד) המנהל לא יפסיק את כהונתו של חבר הוועדה המייעצת לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. (ה) הפסיק חבר הוועדה המייעצת לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל המנהל בהתאם להוראות סעיף 18, למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי. (ה) הפסיק חבר הוועדה המייעצת לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל המנהל בהתאם להוראות סעיף 18, למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי. (ה) הפסיק חבר הוועדה המייעצת לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל המנהל בהתאם להוראות סעיף 18, למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי. (ה) הפסיק חבר הוועדה המייעצת לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל המנהל בהתאם להוראות סעיף 18, למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי. תוקף פעולות תוקף פעולות תוקף פעולות 21ב. קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה המייעצת, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה. קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה המייעצת, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה. קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה המייעצת, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה. קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה המייעצת, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה. שמירת דינים שמירת דינים שמירת דינים 21ג. חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי הוועדה המייעצת, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה המייעצת: חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי הוועדה המייעצת, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה המייעצת: חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי הוועדה המייעצת, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה המייעצת: חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי הוועדה המייעצת, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה המייעצת: (1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979‏; (1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979‏; (1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979‏; (1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979‏; (2) חוק העונשין, התשל"ז–1977‏‏ – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (2) חוק העונשין, התשל"ז–1977‏‏ – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (2) חוק העונשין, התשל"ז–1977‏‏ – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (2) חוק העונשין, התשל"ז–1977‏‏ – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969‏‏; (3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969‏‏; (3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969‏‏; (3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969‏‏; (4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959‏ – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; (4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959‏ – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; (4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959‏ – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; (4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959‏ – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; (5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971‏– ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור; (5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971‏– ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור; (5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971‏– ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור; (5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971‏– ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור; (6) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969‏. (6) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969‏. (6) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969‏. (6) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969‏. ניגוד עניינים ניגוד עניינים ניגוד עניינים 21ד. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב; "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב; "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב; "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב; "בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏; "בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏; "בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏; "בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏; "טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; "טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; "טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; "טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; "ניגוד עניינים", של חבר הוועדה המייעצת – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה המייעצת לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; "ניגוד עניינים", של חבר הוועדה המייעצת – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה המייעצת לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; "ניגוד עניינים", של חבר הוועדה המייעצת – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה המייעצת לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; "ניגוד עניינים", של חבר הוועדה המייעצת – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה המייעצת לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; "קרוב", של חבר הוועדה המייעצת – כל אחד מאלה: "קרוב", של חבר הוועדה המייעצת – כל אחד מאלה: "קרוב", של חבר הוועדה המייעצת – כל אחד מאלה: "קרוב", של חבר הוועדה המייעצת – כל אחד מאלה: (1) בן משפחה של חבר הוועדה המייעצת; (1) בן משפחה של חבר הוועדה המייעצת; (1) בן משפחה של חבר הוועדה המייעצת; (2) אדם שלחבר הוועדה המייעצת יש עניין במצבו הכלכלי; (2) אדם שלחבר הוועדה המייעצת יש עניין במצבו הכלכלי; (2) אדם שלחבר הוועדה המייעצת יש עניין במצבו הכלכלי; (3) תאגיד שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; (3) תאגיד שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; (3) תאגיד שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; (4) גוף שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו. (4) גוף שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו. (4) גוף שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו. (ב) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה המייעצת. (ב) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה המייעצת. (ב) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה המייעצת. (ב) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה המייעצת. (ג) חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. (ג) חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. (ג) חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. (ג) חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. (ד) נודע לחבר הוועדה המייעצת כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה המייעצת; היה חבר הוועדה המייעצת האמור היושב ראש – יודיע על כך למנהל. (ד) נודע לחבר הוועדה המייעצת כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה המייעצת; היה חבר הוועדה המייעצת האמור היושב ראש – יודיע על כך למנהל. (ד) נודע לחבר הוועדה המייעצת כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה המייעצת; היה חבר הוועדה המייעצת האמור היושב ראש – יודיע על כך למנהל. (ד) נודע לחבר הוועדה המייעצת כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה המייעצת; היה חבר הוועדה המייעצת האמור היושב ראש – יודיע על כך למנהל. (ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר הוועדה המייעצת שמונה לפי סעיף 18(ב1)(3) או (5) להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, אם הם קשורים לתפקידי הוועדה המייעצת, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד." (ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר הוועדה המייעצת שמונה לפי סעיף 18(ב1)(3) או (5) להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, אם הם קשורים לתפקידי הוועדה המייעצת, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד." (ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר הוועדה המייעצת שמונה לפי סעיף 18(ב1)(3) או (5) להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, אם הם קשורים לתפקידי הוועדה המייעצת, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד." (ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר הוועדה המייעצת שמונה לפי סעיף 18(ב1)(3) או (5) להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, אם הם קשורים לתפקידי הוועדה המייעצת, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד." הוספת פרק ז'1 10. אחרי סעיף 26 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 26 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 26 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 26 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 26 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 26 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 26 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 26 לחוק העיקרי יבוא: "פרק ז'1: הוראות מיוחדות לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא "פרק ז'1: הוראות מיוחדות לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא "פרק ז'1: הוראות מיוחדות לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא "פרק ז'1: הוראות מיוחדות לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא "פרק ז'1: הוראות מיוחדות לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא "פרק ז'1: הוראות מיוחדות לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא "פרק ז'1: הוראות מיוחדות לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא "פרק ז'1: הוראות מיוחדות לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא עיסוק במקצוע הבריאות עוזר רופא – בכפוף להרשאה עיסוק במקצוע הבריאות עוזר רופא – בכפוף להרשאה עיסוק במקצוע הבריאות עוזר רופא – בכפוף להרשאה 26א. (א) לא יבצע עוזר רופא פעולות רפואיות אלא אם כן ניתנה לו הרשאה אישית מרופא מומחה לפי סעיף 7א לפקודת הרופאים (בחוק זה – הרשאה), ובהתאם להרשאה כאמור; ואולם רשאי הוא לבצע פעולות רפואיות לשם טיפול רפואי במצב חירום רפואי, גם בלא שניתנה לו הרשאה כאמור; לעניין זה, "טיפול רפואי", "מצב חירום רפואי" – כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏. (א) לא יבצע עוזר רופא פעולות רפואיות אלא אם כן ניתנה לו הרשאה אישית מרופא מומחה לפי סעיף 7א לפקודת הרופאים (בחוק זה – הרשאה), ובהתאם להרשאה כאמור; ואולם רשאי הוא לבצע פעולות רפואיות לשם טיפול רפואי במצב חירום רפואי, גם בלא שניתנה לו הרשאה כאמור; לעניין זה, "טיפול רפואי", "מצב חירום רפואי" – כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏. (א) לא יבצע עוזר רופא פעולות רפואיות אלא אם כן ניתנה לו הרשאה אישית מרופא מומחה לפי סעיף 7א לפקודת הרופאים (בחוק זה – הרשאה), ובהתאם להרשאה כאמור; ואולם רשאי הוא לבצע פעולות רפואיות לשם טיפול רפואי במצב חירום רפואי, גם בלא שניתנה לו הרשאה כאמור; לעניין זה, "טיפול רפואי", "מצב חירום רפואי" – כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏. (א) לא יבצע עוזר רופא פעולות רפואיות אלא אם כן ניתנה לו הרשאה אישית מרופא מומחה לפי סעיף 7א לפקודת הרופאים (בחוק זה – הרשאה), ובהתאם להרשאה כאמור; ואולם רשאי הוא לבצע פעולות רפואיות לשם טיפול רפואי במצב חירום רפואי, גם בלא שניתנה לו הרשאה כאמור; לעניין זה, "טיפול רפואי", "מצב חירום רפואי" – כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏. (ב) על אף הוראות כל דין, ניתנה לעוזר רופא הרשאה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לפעול על פיה בכל מקום, ובכלל זה בבית החולה, אלא אם כן נקבע אחרת בהרשאה. (ב) על אף הוראות כל דין, ניתנה לעוזר רופא הרשאה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לפעול על פיה בכל מקום, ובכלל זה בבית החולה, אלא אם כן נקבע אחרת בהרשאה. (ב) על אף הוראות כל דין, ניתנה לעוזר רופא הרשאה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לפעול על פיה בכל מקום, ובכלל זה בבית החולה, אלא אם כן נקבע אחרת בהרשאה. (ב) על אף הוראות כל דין, ניתנה לעוזר רופא הרשאה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לפעול על פיה בכל מקום, ובכלל זה בבית החולה, אלא אם כן נקבע אחרת בהרשאה. (ג) לא יפעל עוזר רופא, בפרק זמן נתון, אלא בהתאם לשלוש הרשאות שניתנו לו, לכל היותר, ובשני תחומי מומחיות כמשמעותם בסעיף 17 לפקודת הרופאים, לכל היותר; ואולם בנסיבות מיוחדות רשאי המנהל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לאשר לעוזר רופא מסוים לחרוג מהוראת סעיף זה בתנאים שיקבע. (ג) לא יפעל עוזר רופא, בפרק זמן נתון, אלא בהתאם לשלוש הרשאות שניתנו לו, לכל היותר, ובשני תחומי מומחיות כמשמעותם בסעיף 17 לפקודת הרופאים, לכל היותר; ואולם בנסיבות מיוחדות רשאי המנהל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לאשר לעוזר רופא מסוים לחרוג מהוראת סעיף זה בתנאים שיקבע. (ג) לא יפעל עוזר רופא, בפרק זמן נתון, אלא בהתאם לשלוש הרשאות שניתנו לו, לכל היותר, ובשני תחומי מומחיות כמשמעותם בסעיף 17 לפקודת הרופאים, לכל היותר; ואולם בנסיבות מיוחדות רשאי המנהל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לאשר לעוזר רופא מסוים לחרוג מהוראת סעיף זה בתנאים שיקבע. (ג) לא יפעל עוזר רופא, בפרק זמן נתון, אלא בהתאם לשלוש הרשאות שניתנו לו, לכל היותר, ובשני תחומי מומחיות כמשמעותם בסעיף 17 לפקודת הרופאים, לכל היותר; ואולם בנסיבות מיוחדות רשאי המנהל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לאשר לעוזר רופא מסוים לחרוג מהוראת סעיף זה בתנאים שיקבע. הגבלה על ביצוע פעולות רפואיות הגבלה על ביצוע פעולות רפואיות הגבלה על ביצוע פעולות רפואיות 26ב. פעולות רפואיות שהשר קבע הגבלות על אצילתן בתקנות לפי סעיף 7ב(ב) לפקודת הרופאים, רשאי עוזר רופא לבצען בהתאם להגבלות האמורות, ובלבד שהתקיימו התנאים שנקבעו לגביהן לפי התקנות כאמור, אם נקבעו. פעולות רפואיות שהשר קבע הגבלות על אצילתן בתקנות לפי סעיף 7ב(ב) לפקודת הרופאים, רשאי עוזר רופא לבצען בהתאם להגבלות האמורות, ובלבד שהתקיימו התנאים שנקבעו לגביהן לפי התקנות כאמור, אם נקבעו. פעולות רפואיות שהשר קבע הגבלות על אצילתן בתקנות לפי סעיף 7ב(ב) לפקודת הרופאים, רשאי עוזר רופא לבצען בהתאם להגבלות האמורות, ובלבד שהתקיימו התנאים שנקבעו לגביהן לפי התקנות כאמור, אם נקבעו. פעולות רפואיות שהשר קבע הגבלות על אצילתן בתקנות לפי סעיף 7ב(ב) לפקודת הרופאים, רשאי עוזר רופא לבצען בהתאם להגבלות האמורות, ובלבד שהתקיימו התנאים שנקבעו לגביהן לפי התקנות כאמור, אם נקבעו. החלת הוראות מפקודת הרופאים החלת הוראות מפקודת הרופאים החלת הוראות מפקודת הרופאים 26ג. ההוראות המפורטות להלן החלות על רופאים לפי פקודת הרופאים יחולו גם על עוזר רופא, בשינויים המחויבים: ההוראות המפורטות להלן החלות על רופאים לפי פקודת הרופאים יחולו גם על עוזר רופא, בשינויים המחויבים: ההוראות המפורטות להלן החלות על רופאים לפי פקודת הרופאים יחולו גם על עוזר רופא, בשינויים המחויבים: ההוראות המפורטות להלן החלות על רופאים לפי פקודת הרופאים יחולו גם על עוזר רופא, בשינויים המחויבים: (1) סעיפים 7, 8, 10, 16 ו־42; (1) סעיפים 7, 8, 10, 16 ו־42; (1) סעיפים 7, 8, 10, 16 ו־42; (1) סעיפים 7, 8, 10, 16 ו־42; (2) תקנות לפי סעיף 61(א)(4) לפקודת הרופאים, לעניין קביעת הסמים והתרופות שרשאי עוזר רופא להחזיקם בחצריו, כמויותיהם ודרך שמירתם; (2) תקנות לפי סעיף 61(א)(4) לפקודת הרופאים, לעניין קביעת הסמים והתרופות שרשאי עוזר רופא להחזיקם בחצריו, כמויותיהם ודרך שמירתם; (2) תקנות לפי סעיף 61(א)(4) לפקודת הרופאים, לעניין קביעת הסמים והתרופות שרשאי עוזר רופא להחזיקם בחצריו, כמויותיהם ודרך שמירתם; (2) תקנות לפי סעיף 61(א)(4) לפקודת הרופאים, לעניין קביעת הסמים והתרופות שרשאי עוזר רופא להחזיקם בחצריו, כמויותיהם ודרך שמירתם; (3) הוראות נוספות שיקבע השר, בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים. (3) הוראות נוספות שיקבע השר, בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים. (3) הוראות נוספות שיקבע השר, בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים. (3) הוראות נוספות שיקבע השר, בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים. היתר זמני לעוזר רופא היתר זמני לעוזר רופא היתר זמני לעוזר רופא 26ד. (א) הגיש אדם בקשה לרישיון עוזר רופא, וטרם ניתנה החלטה בבקשה, רשאי המנהל, לבקשת רופא מומחה, להעניק לאותו אדם היתר זמני לשם העסקתו כעוזר רופא בפיקוח אותו רופא מומחה, בתנאים שקבע המנהל בהיתר הזמני, אם נוכח כי מתקיימים לגבי אותו אדם התנאים הקבועים בסעיף 8, ובכלל זה תנאי הכשירות הקבועים בתוספת הראשונה לעניין עיסוק כעוזר רופא (בסעיף זה – היתר זמני לעוזר רופא). (א) הגיש אדם בקשה לרישיון עוזר רופא, וטרם ניתנה החלטה בבקשה, רשאי המנהל, לבקשת רופא מומחה, להעניק לאותו אדם היתר זמני לשם העסקתו כעוזר רופא בפיקוח אותו רופא מומחה, בתנאים שקבע המנהל בהיתר הזמני, אם נוכח כי מתקיימים לגבי אותו אדם התנאים הקבועים בסעיף 8, ובכלל זה תנאי הכשירות הקבועים בתוספת הראשונה לעניין עיסוק כעוזר רופא (בסעיף זה – היתר זמני לעוזר רופא). (א) הגיש אדם בקשה לרישיון עוזר רופא, וטרם ניתנה החלטה בבקשה, רשאי המנהל, לבקשת רופא מומחה, להעניק לאותו אדם היתר זמני לשם העסקתו כעוזר רופא בפיקוח אותו רופא מומחה, בתנאים שקבע המנהל בהיתר הזמני, אם נוכח כי מתקיימים לגבי אותו אדם התנאים הקבועים בסעיף 8, ובכלל זה תנאי הכשירות הקבועים בתוספת הראשונה לעניין עיסוק כעוזר רופא (בסעיף זה – היתר זמני לעוזר רופא). (א) הגיש אדם בקשה לרישיון עוזר רופא, וטרם ניתנה החלטה בבקשה, רשאי המנהל, לבקשת רופא מומחה, להעניק לאותו אדם היתר זמני לשם העסקתו כעוזר רופא בפיקוח אותו רופא מומחה, בתנאים שקבע המנהל בהיתר הזמני, אם נוכח כי מתקיימים לגבי אותו אדם התנאים הקבועים בסעיף 8, ובכלל זה תנאי הכשירות הקבועים בתוספת הראשונה לעניין עיסוק כעוזר רופא (בסעיף זה – היתר זמני לעוזר רופא). (ב) היתר זמני לעוזר רופא יעמוד בתוקפו למשך שנה אחת לכל היותר, ורשאי המנהל להאריך את תוקפו בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה. (ב) היתר זמני לעוזר רופא יעמוד בתוקפו למשך שנה אחת לכל היותר, ורשאי המנהל להאריך את תוקפו בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה. (ב) היתר זמני לעוזר רופא יעמוד בתוקפו למשך שנה אחת לכל היותר, ורשאי המנהל להאריך את תוקפו בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה. (ב) היתר זמני לעוזר רופא יעמוד בתוקפו למשך שנה אחת לכל היותר, ורשאי המנהל להאריך את תוקפו בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה. (ג) מי שניתן לו היתר זמני לעוזר רופא יראו אותו כעוזר רופא כל עוד ההיתר הזמני עומד בתוקפו ובכפוף לתנאים שנקבעו בו." (ג) מי שניתן לו היתר זמני לעוזר רופא יראו אותו כעוזר רופא כל עוד ההיתר הזמני עומד בתוקפו ובכפוף לתנאים שנקבעו בו." (ג) מי שניתן לו היתר זמני לעוזר רופא יראו אותו כעוזר רופא כל עוד ההיתר הזמני עומד בתוקפו ובכפוף לתנאים שנקבעו בו." (ג) מי שניתן לו היתר זמני לעוזר רופא יראו אותו כעוזר רופא כל עוד ההיתר הזמני עומד בתוקפו ובכפוף לתנאים שנקבעו בו." תיקון סעיף 27 11. בסעיף 27 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (8) יבוא: בסעיף 27 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (8) יבוא: בסעיף 27 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (8) יבוא: בסעיף 27 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (8) יבוא: בסעיף 27 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (8) יבוא: בסעיף 27 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (8) יבוא: בסעיף 27 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (8) יבוא: בסעיף 27 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (8) יבוא: "(9) עוזר רופא אשר פעל בחריגה מהרשאה שניתנה לו לפי סעיף 26א או שביצע פעולה רפואית המנויה בתוספת הרביעית, שנקבע לגביה כי אינו רשאי לבצעה, ואם נקבעו תנאים לביצועה – ביצע את הפעולה האמורה בחריגה מהתנאים שנקבעו כאמור." "(9) עוזר רופא אשר פעל בחריגה מהרשאה שניתנה לו לפי סעיף 26א או שביצע פעולה רפואית המנויה בתוספת הרביעית, שנקבע לגביה כי אינו רשאי לבצעה, ואם נקבעו תנאים לביצועה – ביצע את הפעולה האמורה בחריגה מהתנאים שנקבעו כאמור." "(9) עוזר רופא אשר פעל בחריגה מהרשאה שניתנה לו לפי סעיף 26א או שביצע פעולה רפואית המנויה בתוספת הרביעית, שנקבע לגביה כי אינו רשאי לבצעה, ואם נקבעו תנאים לביצועה – ביצע את הפעולה האמורה בחריגה מהתנאים שנקבעו כאמור." "(9) עוזר רופא אשר פעל בחריגה מהרשאה שניתנה לו לפי סעיף 26א או שביצע פעולה רפואית המנויה בתוספת הרביעית, שנקבע לגביה כי אינו רשאי לבצעה, ואם נקבעו תנאים לביצועה – ביצע את הפעולה האמורה בחריגה מהתנאים שנקבעו כאמור." "(9) עוזר רופא אשר פעל בחריגה מהרשאה שניתנה לו לפי סעיף 26א או שביצע פעולה רפואית המנויה בתוספת הרביעית, שנקבע לגביה כי אינו רשאי לבצעה, ואם נקבעו תנאים לביצועה – ביצע את הפעולה האמורה בחריגה מהתנאים שנקבעו כאמור." "(9) עוזר רופא אשר פעל בחריגה מהרשאה שניתנה לו לפי סעיף 26א או שביצע פעולה רפואית המנויה בתוספת הרביעית, שנקבע לגביה כי אינו רשאי לבצעה, ואם נקבעו תנאים לביצועה – ביצע את הפעולה האמורה בחריגה מהתנאים שנקבעו כאמור." "(9) עוזר רופא אשר פעל בחריגה מהרשאה שניתנה לו לפי סעיף 26א או שביצע פעולה רפואית המנויה בתוספת הרביעית, שנקבע לגביה כי אינו רשאי לבצעה, ואם נקבעו תנאים לביצועה – ביצע את הפעולה האמורה בחריגה מהתנאים שנקבעו כאמור." "(9) עוזר רופא אשר פעל בחריגה מהרשאה שניתנה לו לפי סעיף 26א או שביצע פעולה רפואית המנויה בתוספת הרביעית, שנקבע לגביה כי אינו רשאי לבצעה, ואם נקבעו תנאים לביצועה – ביצע את הפעולה האמורה בחריגה מהתנאים שנקבעו כאמור." הוספת סעיפים 58א ו־58ב 12. אחרי סעיף 58 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 58 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 58 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 58 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 58 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 58 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 58 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 58 לחוק העיקרי יבוא: "הוראות מעבר לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא "הוראות מעבר לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא "הוראות מעבר לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא 58א. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – "חוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8)" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ג–2023‏; "חוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8)" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ג–2023‏; "חוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8)" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ג–2023‏; "חוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8)" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ג–2023‏; "יום הפרסום" – יום פרסומו של חוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8); "יום הפרסום" – יום פרסומו של חוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8); "יום הפרסום" – יום פרסומו של חוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8); "יום הפרסום" – יום פרסומו של חוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8); "יום התחילה" – כהגדרתו בסעיף 20 לחוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8). "יום התחילה" – כהגדרתו בסעיף 20 לחוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8). "יום התחילה" – כהגדרתו בסעיף 20 לחוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8). "יום התחילה" – כהגדרתו בסעיף 20 לחוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8). (ב) על אף האמור בסעיף 58, לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא, יראו את מי שעבר הכשרה לעניין עיסוק כעוזר רופא, שאישר אותה המנהל לפני יום התחילה, כעוזר רופא שקיבל רישיון לפי חוק זה, ואולם הוא יהיה רשאי לעסוק כעוזר רופא בתחום הרפואה הדחופה בלבד, והמנהל יציין זאת ברישיונו. (ב) על אף האמור בסעיף 58, לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא, יראו את מי שעבר הכשרה לעניין עיסוק כעוזר רופא, שאישר אותה המנהל לפני יום התחילה, כעוזר רופא שקיבל רישיון לפי חוק זה, ואולם הוא יהיה רשאי לעסוק כעוזר רופא בתחום הרפואה הדחופה בלבד, והמנהל יציין זאת ברישיונו. (ב) על אף האמור בסעיף 58, לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא, יראו את מי שעבר הכשרה לעניין עיסוק כעוזר רופא, שאישר אותה המנהל לפני יום התחילה, כעוזר רופא שקיבל רישיון לפי חוק זה, ואולם הוא יהיה רשאי לעסוק כעוזר רופא בתחום הרפואה הדחופה בלבד, והמנהל יציין זאת ברישיונו. (ב) על אף האמור בסעיף 58, לעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא, יראו את מי שעבר הכשרה לעניין עיסוק כעוזר רופא, שאישר אותה המנהל לפני יום התחילה, כעוזר רופא שקיבל רישיון לפי חוק זה, ואולם הוא יהיה רשאי לעסוק כעוזר רופא בתחום הרפואה הדחופה בלבד, והמנהל יציין זאת ברישיונו. (ג) עד להתקנת תקנות ראשונות לפי סעיף 7ב(ב) לפקודת הרופאים כנוסחו בסעיף 17(5) לחוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8), ותקנות ראשונות לפי סעיף 14 לחוק העיקרי ופרט 10(2) לתוספת הראשונה כנוסחו בסעיף 14 לחוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8), ימשיכו לחול לגבי מי שמועסק כעוזר רופא ולגבי מקצוע הבריאות עוזר רופא התקנות לפי סעיפים 59(ב), (ב1) ו־61 לפקודת הרופאים בעניין כשירויות לביצוע פעולות חריגות, והכללים שקבע המנהל מכוח התקנות כאמור ושחלו לגביהם ערב יום התחילה. (ג) עד להתקנת תקנות ראשונות לפי סעיף 7ב(ב) לפקודת הרופאים כנוסחו בסעיף 17(5) לחוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8), ותקנות ראשונות לפי סעיף 14 לחוק העיקרי ופרט 10(2) לתוספת הראשונה כנוסחו בסעיף 14 לחוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8), ימשיכו לחול לגבי מי שמועסק כעוזר רופא ולגבי מקצוע הבריאות עוזר רופא התקנות לפי סעיפים 59(ב), (ב1) ו־61 לפקודת הרופאים בעניין כשירויות לביצוע פעולות חריגות, והכללים שקבע המנהל מכוח התקנות כאמור ושחלו לגביהם ערב יום התחילה. (ג) עד להתקנת תקנות ראשונות לפי סעיף 7ב(ב) לפקודת הרופאים כנוסחו בסעיף 17(5) לחוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8), ותקנות ראשונות לפי סעיף 14 לחוק העיקרי ופרט 10(2) לתוספת הראשונה כנוסחו בסעיף 14 לחוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8), ימשיכו לחול לגבי מי שמועסק כעוזר רופא ולגבי מקצוע הבריאות עוזר רופא התקנות לפי סעיפים 59(ב), (ב1) ו־61 לפקודת הרופאים בעניין כשירויות לביצוע פעולות חריגות, והכללים שקבע המנהל מכוח התקנות כאמור ושחלו לגביהם ערב יום התחילה. (ג) עד להתקנת תקנות ראשונות לפי סעיף 7ב(ב) לפקודת הרופאים כנוסחו בסעיף 17(5) לחוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8), ותקנות ראשונות לפי סעיף 14 לחוק העיקרי ופרט 10(2) לתוספת הראשונה כנוסחו בסעיף 14 לחוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8), ימשיכו לחול לגבי מי שמועסק כעוזר רופא ולגבי מקצוע הבריאות עוזר רופא התקנות לפי סעיפים 59(ב), (ב1) ו־61 לפקודת הרופאים בעניין כשירויות לביצוע פעולות חריגות, והכללים שקבע המנהל מכוח התקנות כאמור ושחלו לגביהם ערב יום התחילה. הוראות מעבר לעניין מקצוע הבריאות דימותנות רפואית הוראות מעבר לעניין מקצוע הבריאות דימותנות רפואית הוראות מעבר לעניין מקצוע הבריאות דימותנות רפואית 58ב. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – "בית חולים כללי" – בית חולים כהגדרתו בסעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם, אשר פועל במסגרתו חדר מיון כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏; "בית חולים כללי" – בית חולים כהגדרתו בסעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם, אשר פועל במסגרתו חדר מיון כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏; "בית חולים כללי" – בית חולים כהגדרתו בסעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם, אשר פועל במסגרתו חדר מיון כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏; "בית חולים כללי" – בית חולים כהגדרתו בסעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם, אשר פועל במסגרתו חדר מיון כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏; "יום הפרסום" ו"יום התחילה" – כהגדרתם בסעיף 58א. "יום הפרסום" ו"יום התחילה" – כהגדרתם בסעיף 58א. "יום הפרסום" ו"יום התחילה" – כהגדרתם בסעיף 58א. "יום הפרסום" ו"יום התחילה" – כהגדרתם בסעיף 58א. (ב) על אף האמור בסעיף 58, כל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן, יראו אותו כמי שעומד בתנאי הכשירות לקבלת רישיון לעסוק בדימותנות רפואית לעניין השכלה, הכשרה מעשית ובחינות, המנויים בפרט 9 לתוספת הראשונה, והכול בכפוף לאמור באותן פסקאות: (ב) על אף האמור בסעיף 58, כל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן, יראו אותו כמי שעומד בתנאי הכשירות לקבלת רישיון לעסוק בדימותנות רפואית לעניין השכלה, הכשרה מעשית ובחינות, המנויים בפרט 9 לתוספת הראשונה, והכול בכפוף לאמור באותן פסקאות: (ב) על אף האמור בסעיף 58, כל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן, יראו אותו כמי שעומד בתנאי הכשירות לקבלת רישיון לעסוק בדימותנות רפואית לעניין השכלה, הכשרה מעשית ובחינות, המנויים בפרט 9 לתוספת הראשונה, והכול בכפוף לאמור באותן פסקאות: (ב) על אף האמור בסעיף 58, כל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן, יראו אותו כמי שעומד בתנאי הכשירות לקבלת רישיון לעסוק בדימותנות רפואית לעניין השכלה, הכשרה מעשית ובחינות, המנויים בפרט 9 לתוספת הראשונה, והכול בכפוף לאמור באותן פסקאות: (1) מי שהייתה בידו ערב יום התחילה תעודת הכרה במעמד במקצוע הבריאות דימותנות רפואית, שנתן לו המנהל, (1) מי שהייתה בידו ערב יום התחילה תעודת הכרה במעמד במקצוע הבריאות דימותנות רפואית, שנתן לו המנהל, (1) מי שהייתה בידו ערב יום התחילה תעודת הכרה במעמד במקצוע הבריאות דימותנות רפואית, שנתן לו המנהל, (2) מי שסיים תוכנית הסבה לדימותנות רפואית במרכז הלאומי להכשרות בדימות, ובלבד שהחל את לימודיו בתוכנית ההסבה האמורה ערב תחילתו של חוק זה; לעניין זה, "המרכז הלאומי להכשרות בדימות" – המרכז הלאומי שמפעיל משרד הבריאות בשיתוף המרכז הרפואי שיבא תל השומר ומשרד הבריאות; (2) מי שסיים תוכנית הסבה לדימותנות רפואית במרכז הלאומי להכשרות בדימות, ובלבד שהחל את לימודיו בתוכנית ההסבה האמורה ערב תחילתו של חוק זה; לעניין זה, "המרכז הלאומי להכשרות בדימות" – המרכז הלאומי שמפעיל משרד הבריאות בשיתוף המרכז הרפואי שיבא תל השומר ומשרד הבריאות; (2) מי שסיים תוכנית הסבה לדימותנות רפואית במרכז הלאומי להכשרות בדימות, ובלבד שהחל את לימודיו בתוכנית ההסבה האמורה ערב תחילתו של חוק זה; לעניין זה, "המרכז הלאומי להכשרות בדימות" – המרכז הלאומי שמפעיל משרד הבריאות בשיתוף המרכז הרפואי שיבא תל השומר ומשרד הבריאות; (3) מי שעד תום שנת 1990 סיים לימודי רנטגנאות ודימות באחד מבתי הספר לדימות בישראל או באחד ממסלולי ההכשרה לדימות מחוץ ישראל, ובלבד שלפני יום התחילה הכיר המנהל בלימודים במוסד כאמור לצורך מתן תעודת מקצוע בתחום הרנטגנאות והדימות; (3) מי שעד תום שנת 1990 סיים לימודי רנטגנאות ודימות באחד מבתי הספר לדימות בישראל או באחד ממסלולי ההכשרה לדימות מחוץ ישראל, ובלבד שלפני יום התחילה הכיר המנהל בלימודים במוסד כאמור לצורך מתן תעודת מקצוע בתחום הרנטגנאות והדימות; (3) מי שעד תום שנת 1990 סיים לימודי רנטגנאות ודימות באחד מבתי הספר לדימות בישראל או באחד ממסלולי ההכשרה לדימות מחוץ ישראל, ובלבד שלפני יום התחילה הכיר המנהל בלימודים במוסד כאמור לצורך מתן תעודת מקצוע בתחום הרנטגנאות והדימות; (4) מי שעמד בהצלחה, עד לתום שנת 2005, בבחינה ממשלתית בדימות; (4) מי שעמד בהצלחה, עד לתום שנת 2005, בבחינה ממשלתית בדימות; (4) מי שעמד בהצלחה, עד לתום שנת 2005, בבחינה ממשלתית בדימות; (5) מי שלפני יום הפרסום הועסק כדימותן רפואי בבית חולים כללי בישראל, אחד או יותר, במשרה מלאה, במשך 36 חודשים לפחות, במצטבר; (5) מי שלפני יום הפרסום הועסק כדימותן רפואי בבית חולים כללי בישראל, אחד או יותר, במשרה מלאה, במשך 36 חודשים לפחות, במצטבר; (5) מי שלפני יום הפרסום הועסק כדימותן רפואי בבית חולים כללי בישראל, אחד או יותר, במשרה מלאה, במשך 36 חודשים לפחות, במצטבר; (6) מי שלפני יום הפרסום הועסק כדימותן רפואי בישראל, שלא בבית חולים כללי, במשך 36 חודשים במצטבר – לעניין המשך עיסוקו כאמור שלא בבית חולים כללי, ובהתאם להגבלות שיקבע המנהל ברישיון הדימותן הרפואי; המנהל יקבע ברישיון שייתן לפי פסקה זו הגבלות אלה: (6) מי שלפני יום הפרסום הועסק כדימותן רפואי בישראל, שלא בבית חולים כללי, במשך 36 חודשים במצטבר – לעניין המשך עיסוקו כאמור שלא בבית חולים כללי, ובהתאם להגבלות שיקבע המנהל ברישיון הדימותן הרפואי; המנהל יקבע ברישיון שייתן לפי פסקה זו הגבלות אלה: (6) מי שלפני יום הפרסום הועסק כדימותן רפואי בישראל, שלא בבית חולים כללי, במשך 36 חודשים במצטבר – לעניין המשך עיסוקו כאמור שלא בבית חולים כללי, ובהתאם להגבלות שיקבע המנהל ברישיון הדימותן הרפואי; המנהל יקבע ברישיון שייתן לפי פסקה זו הגבלות אלה: (א) סמכות בעל הרישיון לבצע פעולות רפואיות מסוימות, מהפעולות הרפואיות שיוחדו בתוספת השנייה לדימותן רפואי, בהתאם לתחום הדימות שבו עסק ערב בקשת הרישיון לפי פסקה זו; (א) סמכות בעל הרישיון לבצע פעולות רפואיות מסוימות, מהפעולות הרפואיות שיוחדו בתוספת השנייה לדימותן רפואי, בהתאם לתחום הדימות שבו עסק ערב בקשת הרישיון לפי פסקה זו; (ב) העסקתו של בעל הרישיון שלא בבית חולים כללי, בלבד; (ב) העסקתו של בעל הרישיון שלא בבית חולים כללי, בלבד; (7) (א) מי שבשנה שקדמה ליום הפרסום היה מועסק כדימותן רפואי בבית חולים כללי בישראל, במשרה מלאה, 6 חודשים לפחות, ומתקיימים לגביו שניים אלה: (א) מי שבשנה שקדמה ליום הפרסום היה מועסק כדימותן רפואי בבית חולים כללי בישראל, במשרה מלאה, 6 חודשים לפחות, ומתקיימים לגביו שניים אלה: (1) השלים בתוך 24 חודשים מיום פרסומו של חוק זה את ההכשרה המקצועית הנדרשת לדימותנות רפואית לפי פרט 9(2) לתוספת השנייה; (2) עמד בבחינה מקצועית כפי שקבע המנהל. (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) רישה, המנהל רשאי, במקרים חריגים, אם שוכנע כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לאשר גם למי שלא מתקיימים לגביו התנאים הקבועים ברישה האמורה לעניין היקף המשרה ופרק הזמן שבו היה מועסק, לבקש רישיון דימותנות רפואית לפי פסקה זו, ובלבד שהתקיימו לגביו התנאים הקבועים בפסקאות משנה (א)(1) ו-(2), ובשנה שקדמה ליום הפרסום הוא הועסק כדימותן רפואי בבית חולים כללי בישראל, בהיקף משרה של 50% לפחות. (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) רישה, המנהל רשאי, במקרים חריגים, אם שוכנע כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לאשר גם למי שלא מתקיימים לגביו התנאים הקבועים ברישה האמורה לעניין היקף המשרה ופרק הזמן שבו היה מועסק, לבקש רישיון דימותנות רפואית לפי פסקה זו, ובלבד שהתקיימו לגביו התנאים הקבועים בפסקאות משנה (א)(1) ו-(2), ובשנה שקדמה ליום הפרסום הוא הועסק כדימותן רפואי בבית חולים כללי בישראל, בהיקף משרה של 50% לפחות. (8) (א) מי שבשנה שקדמה ליום הפרסום היה מועסק כדימותן רפואי בישראל שלא בבית חולים כללי, במשרה מלאה, 6 חודשים לפחות – לעניין המשך עיסוקו כאמור, ויחולו בעניין זה ההוראות הנוגעות להגבלות על הרישיון כפי שיקבע המנהל לפי פסקה (6)(א) ו-(ב), ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן: (א) מי שבשנה שקדמה ליום הפרסום היה מועסק כדימותן רפואי בישראל שלא בבית חולים כללי, במשרה מלאה, 6 חודשים לפחות – לעניין המשך עיסוקו כאמור, ויחולו בעניין זה ההוראות הנוגעות להגבלות על הרישיון כפי שיקבע המנהל לפי פסקה (6)(א) ו-(ב), ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן: (1) השלים בתוך 24 חודשים מיום פרסומו של חוק זה את ההכשרה המקצועית הנדרשת לדימותנות רפואית בתחום עיסוקו, לפי פרט 9(2) לתוספת השנייה; (2) עמד בבחינה מקצועית כפי שקבע המנהל. (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) רישה, המנהל רשאי, במקרים חריגים, אם שוכנע כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לאשר גם למי שלא מתקיימים לגביו התנאים הקבועים ברישה האמורה לעניין היקף המשרה ופרק הזמן שבו היה מועסק, לבקש רישיון דימותנות רפואית לפי פסקה זו, ובלבד שהתקיימו לגביו התנאים הקבועים בפסקאות משנה (א)(1) ו־(2), ובשנה שקדמה ליום הפרסום הוא הועסק כדימותן רפואי שלא בבית חולים כללי בישראל, בהיקף משרה של 50% לפחות. (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) רישה, המנהל רשאי, במקרים חריגים, אם שוכנע כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לאשר גם למי שלא מתקיימים לגביו התנאים הקבועים ברישה האמורה לעניין היקף המשרה ופרק הזמן שבו היה מועסק, לבקש רישיון דימותנות רפואית לפי פסקה זו, ובלבד שהתקיימו לגביו התנאים הקבועים בפסקאות משנה (א)(1) ו־(2), ובשנה שקדמה ליום הפרסום הוא הועסק כדימותן רפואי שלא בבית חולים כללי בישראל, בהיקף משרה של 50% לפחות. (ג) בעל תואר אקדמי ראשון כמפורט להלן, יראו אותו כמי שעומד בתנאי הכשירות לקבלת רישיון דימותן רפואי לעניין השכלה, המנוי בפרט 9(1)(א) לתוספת השנייה: (ג) בעל תואר אקדמי ראשון כמפורט להלן, יראו אותו כמי שעומד בתנאי הכשירות לקבלת רישיון דימותן רפואי לעניין השכלה, המנוי בפרט 9(1)(א) לתוספת השנייה: (ג) בעל תואר אקדמי ראשון כמפורט להלן, יראו אותו כמי שעומד בתנאי הכשירות לקבלת רישיון דימותן רפואי לעניין השכלה, המנוי בפרט 9(1)(א) לתוספת השנייה: (1) תואר אקדמי ראשון במדעי החברה, במקצוע המורחב בחוג המשולב למדעי החברה, לימודים בתחומי מדעי החברה ומדעי החיים במגמה לרנטגנאות ודימות; (1) תואר אקדמי ראשון במדעי החברה, במקצוע המורחב בחוג המשולב למדעי החברה, לימודים בתחומי מדעי החברה ומדעי החיים במגמה לרנטגנאות ודימות; (2) תואר אקדמי ראשון חד־חוגי משולב מדעי החברה, הכולל את הנספח: תואר ראשון חד־ חוגי משולב במגמת מדעי החברה ומדעי החיים לתלמידי רנטגנאות ודימות. (2) תואר אקדמי ראשון חד־חוגי משולב מדעי החברה, הכולל את הנספח: תואר ראשון חד־ חוגי משולב במגמת מדעי החברה ומדעי החיים לתלמידי רנטגנאות ודימות. תיקון התוספת הראשונה 13. בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: תיקון התוספת השנייה 14. בתוספת השנייה לחוק העיקרי, אחרי "פעולות ייחודיות" יבוא: בתוספת השנייה לחוק העיקרי, אחרי "פעולות ייחודיות" יבוא: בתוספת השנייה לחוק העיקרי, אחרי "פעולות ייחודיות" יבוא: בתוספת השנייה לחוק העיקרי, אחרי "פעולות ייחודיות" יבוא: בתוספת השנייה לחוק העיקרי, אחרי "פעולות ייחודיות" יבוא: בתוספת השנייה לחוק העיקרי, אחרי "פעולות ייחודיות" יבוא: בתוספת השנייה לחוק העיקרי, אחרי "פעולות ייחודיות" יבוא: בתוספת השנייה לחוק העיקרי, אחרי "פעולות ייחודיות" יבוא: "חלק א' – פעולות ייחודיות לדימותן רפואי "חלק א' – פעולות ייחודיות לדימותן רפואי "חלק א' – פעולות ייחודיות לדימותן רפואי "חלק א' – פעולות ייחודיות לדימותן רפואי "חלק א' – פעולות ייחודיות לדימותן רפואי "חלק א' – פעולות ייחודיות לדימותן רפואי "חלק א' – פעולות ייחודיות לדימותן רפואי "חלק א' – פעולות ייחודיות לדימותן רפואי הפעלת המכשירים המנויים להלן לצורך עיסוק בדימותנות רפואית: הפעלת המכשירים המנויים להלן לצורך עיסוק בדימותנות רפואית: הפעלת המכשירים המנויים להלן לצורך עיסוק בדימותנות רפואית: הפעלת המכשירים המנויים להלן לצורך עיסוק בדימותנות רפואית: הפעלת המכשירים המנויים להלן לצורך עיסוק בדימותנות רפואית: הפעלת המכשירים המנויים להלן לצורך עיסוק בדימותנות רפואית: הפעלת המכשירים המנויים להלן לצורך עיסוק בדימותנות רפואית: הפעלת המכשירים המנויים להלן לצורך עיסוק בדימותנות רפואית: (1) רנטגן (X–RAY) ושיקוף קונבנציונלי; (1) רנטגן (X–RAY) ושיקוף קונבנציונלי; (1) רנטגן (X–RAY) ושיקוף קונבנציונלי; (1) רנטגן (X–RAY) ושיקוף קונבנציונלי; (1) רנטגן (X–RAY) ושיקוף קונבנציונלי; (1) רנטגן (X–RAY) ושיקוף קונבנציונלי; (1) רנטגן (X–RAY) ושיקוף קונבנציונלי; (1) רנטגן (X–RAY) ושיקוף קונבנציונלי; (2) CT – טומוגרפיה ממוחשבת לסוגיה; (2) CT – טומוגרפיה ממוחשבת לסוגיה; (2) CT – טומוגרפיה ממוחשבת לסוגיה; (2) CT – טומוגרפיה ממוחשבת לסוגיה; (2) CT – טומוגרפיה ממוחשבת לסוגיה; (2) CT – טומוגרפיה ממוחשבת לסוגיה; (2) CT – טומוגרפיה ממוחשבת לסוגיה; (2) CT – טומוגרפיה ממוחשבת לסוגיה; (3) US – על־שמע אבחוני לסוגיו; (3) US – על־שמע אבחוני לסוגיו; (3) US – על־שמע אבחוני לסוגיו; (3) US – על־שמע אבחוני לסוגיו; (3) US – על־שמע אבחוני לסוגיו; (3) US – על־שמע אבחוני לסוגיו; (3) US – על־שמע אבחוני לסוגיו; (3) US – על־שמע אבחוני לסוגיו; (4) NM – רפואה גרעינית לסוגיה; (4) NM – רפואה גרעינית לסוגיה; (4) NM – רפואה גרעינית לסוגיה; (4) NM – רפואה גרעינית לסוגיה; (4) NM – רפואה גרעינית לסוגיה; (4) NM – רפואה גרעינית לסוגיה; (4) NM – רפואה גרעינית לסוגיה; (4) NM – רפואה גרעינית לסוגיה; (5) IR – רדיולוגיה פולשנית לסוגיה; (5) IR – רדיולוגיה פולשנית לסוגיה; (5) IR – רדיולוגיה פולשנית לסוגיה; (5) IR – רדיולוגיה פולשנית לסוגיה; (5) IR – רדיולוגיה פולשנית לסוגיה; (5) IR – רדיולוגיה פולשנית לסוגיה; (5) IR – רדיולוגיה פולשנית לסוגיה; (5) IR – רדיולוגיה פולשנית לסוגיה; (6) BI – דימות השד לסוגיו למעט דימות השד באמצעות מכשיר US; (6) BI – דימות השד לסוגיו למעט דימות השד באמצעות מכשיר US; (6) BI – דימות השד לסוגיו למעט דימות השד באמצעות מכשיר US; (6) BI – דימות השד לסוגיו למעט דימות השד באמצעות מכשיר US; (6) BI – דימות השד לסוגיו למעט דימות השד באמצעות מכשיר US; (6) BI – דימות השד לסוגיו למעט דימות השד באמצעות מכשיר US; (6) BI – דימות השד לסוגיו למעט דימות השד באמצעות מכשיר US; (6) BI – דימות השד לסוגיו למעט דימות השד באמצעות מכשיר US; (7) RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות לסוגיו; (7) RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות לסוגיו; (7) RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות לסוגיו; (7) RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות לסוגיו; (7) RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות לסוגיו; (7) RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות לסוגיו; (7) RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות לסוגיו; (7) RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות לסוגיו; (8) MRI – דימות בתהודה מגנטית לסוגיו. (8) MRI – דימות בתהודה מגנטית לסוגיו. (8) MRI – דימות בתהודה מגנטית לסוגיו. (8) MRI – דימות בתהודה מגנטית לסוגיו. (8) MRI – דימות בתהודה מגנטית לסוגיו. (8) MRI – דימות בתהודה מגנטית לסוגיו. (8) MRI – דימות בתהודה מגנטית לסוגיו. (8) MRI – דימות בתהודה מגנטית לסוגיו. חלק ב' – סייגים לייחוד הפעולות לדימותן רפואי חלק ב' – סייגים לייחוד הפעולות לדימותן רפואי חלק ב' – סייגים לייחוד הפעולות לדימותן רפואי חלק ב' – סייגים לייחוד הפעולות לדימותן רפואי חלק ב' – סייגים לייחוד הפעולות לדימותן רפואי חלק ב' – סייגים לייחוד הפעולות לדימותן רפואי חלק ב' – סייגים לייחוד הפעולות לדימותן רפואי חלק ב' – סייגים לייחוד הפעולות לדימותן רפואי בחלק זה – בחלק זה – בחלק זה – בחלק זה – בחלק זה – בחלק זה – בחלק זה – בחלק זה – "טכנולוג רפואי" – מי שקיבל תעודת הנדסאי למכשור רפואי על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית; "טכנולוג רפואי" – מי שקיבל תעודת הנדסאי למכשור רפואי על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית; "טכנולוג רפואי" – מי שקיבל תעודת הנדסאי למכשור רפואי על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית; "טכנולוג רפואי" – מי שקיבל תעודת הנדסאי למכשור רפואי על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית; "טכנולוג רפואי" – מי שקיבל תעודת הנדסאי למכשור רפואי על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית; "טכנולוג רפואי" – מי שקיבל תעודת הנדסאי למכשור רפואי על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית; "טכנולוג רפואי" – מי שקיבל תעודת הנדסאי למכשור רפואי על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית; "טכנולוג רפואי" – מי שקיבל תעודת הנדסאי למכשור רפואי על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית; "סייע או סייעת לרופא שיניים" – מי שסיים מסלול הכשרה בתחום סייעות שיניים במוסד המוכר על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, ועמד בהצלחה בבחינה מקצועית של משרד הבריאות; "סייע או סייעת לרופא שיניים" – מי שסיים מסלול הכשרה בתחום סייעות שיניים במוסד המוכר על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, ועמד בהצלחה בבחינה מקצועית של משרד הבריאות; "סייע או סייעת לרופא שיניים" – מי שסיים מסלול הכשרה בתחום סייעות שיניים במוסד המוכר על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, ועמד בהצלחה בבחינה מקצועית של משרד הבריאות; "סייע או סייעת לרופא שיניים" – מי שסיים מסלול הכשרה בתחום סייעות שיניים במוסד המוכר על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, ועמד בהצלחה בבחינה מקצועית של משרד הבריאות; "סייע או סייעת לרופא שיניים" – מי שסיים מסלול הכשרה בתחום סייעות שיניים במוסד המוכר על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, ועמד בהצלחה בבחינה מקצועית של משרד הבריאות; "סייע או סייעת לרופא שיניים" – מי שסיים מסלול הכשרה בתחום סייעות שיניים במוסד המוכר על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, ועמד בהצלחה בבחינה מקצועית של משרד הבריאות; "סייע או סייעת לרופא שיניים" – מי שסיים מסלול הכשרה בתחום סייעות שיניים במוסד המוכר על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, ועמד בהצלחה בבחינה מקצועית של משרד הבריאות; "סייע או סייעת לרופא שיניים" – מי שסיים מסלול הכשרה בתחום סייעות שיניים במוסד המוכר על ידי המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, ועמד בהצלחה בבחינה מקצועית של משרד הבריאות; תיקון התוספת השלישית 15. בתוספת השלישית לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: בתוספת השלישית לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: בתוספת השלישית לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: בתוספת השלישית לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: בתוספת השלישית לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: בתוספת השלישית לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: בתוספת השלישית לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: בתוספת השלישית לחוק העיקרי, אחרי פרט 8 יבוא: הוראות שעה 16. (א) בתקופה שמיום התחילה של חוק זה עד תום חמש שנים, יקראו את סעיף 12א לחוק העיקרי כך בסעיף קטן (ג), שבו בפסקה (3), בסופה יבוא "ולעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא – 5 שנים לפחות". (א) בתקופה שמיום התחילה של חוק זה עד תום חמש שנים, יקראו את סעיף 12א לחוק העיקרי כך בסעיף קטן (ג), שבו בפסקה (3), בסופה יבוא "ולעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא – 5 שנים לפחות". (א) בתקופה שמיום התחילה של חוק זה עד תום חמש שנים, יקראו את סעיף 12א לחוק העיקרי כך בסעיף קטן (ג), שבו בפסקה (3), בסופה יבוא "ולעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא – 5 שנים לפחות". (א) בתקופה שמיום התחילה של חוק זה עד תום חמש שנים, יקראו את סעיף 12א לחוק העיקרי כך בסעיף קטן (ג), שבו בפסקה (3), בסופה יבוא "ולעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא – 5 שנים לפחות". (א) בתקופה שמיום התחילה של חוק זה עד תום חמש שנים, יקראו את סעיף 12א לחוק העיקרי כך בסעיף קטן (ג), שבו בפסקה (3), בסופה יבוא "ולעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא – 5 שנים לפחות". (א) בתקופה שמיום התחילה של חוק זה עד תום חמש שנים, יקראו את סעיף 12א לחוק העיקרי כך בסעיף קטן (ג), שבו בפסקה (3), בסופה יבוא "ולעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא – 5 שנים לפחות". (א) בתקופה שמיום התחילה של חוק זה עד תום חמש שנים, יקראו את סעיף 12א לחוק העיקרי כך בסעיף קטן (ג), שבו בפסקה (3), בסופה יבוא "ולעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא – 5 שנים לפחות". (א) בתקופה שמיום התחילה של חוק זה עד תום חמש שנים, יקראו את סעיף 12א לחוק העיקרי כך בסעיף קטן (ג), שבו בפסקה (3), בסופה יבוא "ולעניין מקצוע הבריאות עוזר רופא – 5 שנים לפחות". (ב) עד לקביעת תקנות ראשונות לפי סעיף 14 לחוק העיקרי ופרט 9(2) לתוספת השנייה כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה, יקראו את פרט 9(2) לתוספת האמורה כך שבמקום האמור בו יבוא "פרק הזמן להכשרה מעשית לעניין מקצוע הבריאות דימותנות רפואית יהיה כמפורט להלן: (ב) עד לקביעת תקנות ראשונות לפי סעיף 14 לחוק העיקרי ופרט 9(2) לתוספת השנייה כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה, יקראו את פרט 9(2) לתוספת האמורה כך שבמקום האמור בו יבוא "פרק הזמן להכשרה מעשית לעניין מקצוע הבריאות דימותנות רפואית יהיה כמפורט להלן: (ב) עד לקביעת תקנות ראשונות לפי סעיף 14 לחוק העיקרי ופרט 9(2) לתוספת השנייה כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה, יקראו את פרט 9(2) לתוספת האמורה כך שבמקום האמור בו יבוא "פרק הזמן להכשרה מעשית לעניין מקצוע הבריאות דימותנות רפואית יהיה כמפורט להלן: (ב) עד לקביעת תקנות ראשונות לפי סעיף 14 לחוק העיקרי ופרט 9(2) לתוספת השנייה כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה, יקראו את פרט 9(2) לתוספת האמורה כך שבמקום האמור בו יבוא "פרק הזמן להכשרה מעשית לעניין מקצוע הבריאות דימותנות רפואית יהיה כמפורט להלן: (ב) עד לקביעת תקנות ראשונות לפי סעיף 14 לחוק העיקרי ופרט 9(2) לתוספת השנייה כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה, יקראו את פרט 9(2) לתוספת האמורה כך שבמקום האמור בו יבוא "פרק הזמן להכשרה מעשית לעניין מקצוע הבריאות דימותנות רפואית יהיה כמפורט להלן: (ב) עד לקביעת תקנות ראשונות לפי סעיף 14 לחוק העיקרי ופרט 9(2) לתוספת השנייה כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה, יקראו את פרט 9(2) לתוספת האמורה כך שבמקום האמור בו יבוא "פרק הזמן להכשרה מעשית לעניין מקצוע הבריאות דימותנות רפואית יהיה כמפורט להלן: (ב) עד לקביעת תקנות ראשונות לפי סעיף 14 לחוק העיקרי ופרט 9(2) לתוספת השנייה כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה, יקראו את פרט 9(2) לתוספת האמורה כך שבמקום האמור בו יבוא "פרק הזמן להכשרה מעשית לעניין מקצוע הבריאות דימותנות רפואית יהיה כמפורט להלן: (ב) עד לקביעת תקנות ראשונות לפי סעיף 14 לחוק העיקרי ופרט 9(2) לתוספת השנייה כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה, יקראו את פרט 9(2) לתוספת האמורה כך שבמקום האמור בו יבוא "פרק הזמן להכשרה מעשית לעניין מקצוע הבריאות דימותנות רפואית יהיה כמפורט להלן: (1) –RAYX – רנטגן ושיקוף קונבנציונלי – 470 שעות; (1) –RAYX – רנטגן ושיקוף קונבנציונלי – 470 שעות; (1) –RAYX – רנטגן ושיקוף קונבנציונלי – 470 שעות; (1) –RAYX – רנטגן ושיקוף קונבנציונלי – 470 שעות; (1) –RAYX – רנטגן ושיקוף קונבנציונלי – 470 שעות; (1) –RAYX – רנטגן ושיקוף קונבנציונלי – 470 שעות; (1) –RAYX – רנטגן ושיקוף קונבנציונלי – 470 שעות; (2) CT – טומוגרפיה ממוחשבת – 200 שעות; (2) CT – טומוגרפיה ממוחשבת – 200 שעות; (2) CT – טומוגרפיה ממוחשבת – 200 שעות; (2) CT – טומוגרפיה ממוחשבת – 200 שעות; (2) CT – טומוגרפיה ממוחשבת – 200 שעות; (2) CT – טומוגרפיה ממוחשבת – 200 שעות; (2) CT – טומוגרפיה ממוחשבת – 200 שעות; (3) US – על שמע אבחוני – 150 שעות; (3) US – על שמע אבחוני – 150 שעות; (3) US – על שמע אבחוני – 150 שעות; (3) US – על שמע אבחוני – 150 שעות; (3) US – על שמע אבחוני – 150 שעות; (3) US – על שמע אבחוני – 150 שעות; (3) US – על שמע אבחוני – 150 שעות; (4) NM – רפואה גרעינית – 100 שעות; (4) NM – רפואה גרעינית – 100 שעות; (4) NM – רפואה גרעינית – 100 שעות; (4) NM – רפואה גרעינית – 100 שעות; (4) NM – רפואה גרעינית – 100 שעות; (4) NM – רפואה גרעינית – 100 שעות; (4) NM – רפואה גרעינית – 100 שעות; (5) IR – רדיולוגיה פולשנית – 70 שעות; (5) IR – רדיולוגיה פולשנית – 70 שעות; (5) IR – רדיולוגיה פולשנית – 70 שעות; (5) IR – רדיולוגיה פולשנית – 70 שעות; (5) IR – רדיולוגיה פולשנית – 70 שעות; (5) IR – רדיולוגיה פולשנית – 70 שעות; (5) IR – רדיולוגיה פולשנית – 70 שעות; (6) RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות – 100 שעות; (6) RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות – 100 שעות; (6) RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות – 100 שעות; (6) RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות – 100 שעות; (6) RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות – 100 שעות; (6) RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות – 100 שעות; (6) RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות – 100 שעות; (7) MRI – דימות בתהודה מגנטית – 150 שעות; (7) MRI – דימות בתהודה מגנטית – 150 שעות; (7) MRI – דימות בתהודה מגנטית – 150 שעות; (7) MRI – דימות בתהודה מגנטית – 150 שעות; (7) MRI – דימות בתהודה מגנטית – 150 שעות; (7) MRI – דימות בתהודה מגנטית – 150 שעות; (7) MRI – דימות בתהודה מגנטית – 150 שעות; (8) BI – דימות השד – 50 שעות, ולעניין זה, דימותנים רפואיים רשאים להחליף תחום זה בהיקף של 50 שעות בתחום דימות אחר מבין המנויים בפסקאות (2) עד (7)". (8) BI – דימות השד – 50 שעות, ולעניין זה, דימותנים רפואיים רשאים להחליף תחום זה בהיקף של 50 שעות בתחום דימות אחר מבין המנויים בפסקאות (2) עד (7)". (8) BI – דימות השד – 50 שעות, ולעניין זה, דימותנים רפואיים רשאים להחליף תחום זה בהיקף של 50 שעות בתחום דימות אחר מבין המנויים בפסקאות (2) עד (7)". (8) BI – דימות השד – 50 שעות, ולעניין זה, דימותנים רפואיים רשאים להחליף תחום זה בהיקף של 50 שעות בתחום דימות אחר מבין המנויים בפסקאות (2) עד (7)". (8) BI – דימות השד – 50 שעות, ולעניין זה, דימותנים רפואיים רשאים להחליף תחום זה בהיקף של 50 שעות בתחום דימות אחר מבין המנויים בפסקאות (2) עד (7)". (8) BI – דימות השד – 50 שעות, ולעניין זה, דימותנים רפואיים רשאים להחליף תחום זה בהיקף של 50 שעות בתחום דימות אחר מבין המנויים בפסקאות (2) עד (7)". (8) BI – דימות השד – 50 שעות, ולעניין זה, דימותנים רפואיים רשאים להחליף תחום זה בהיקף של 50 שעות בתחום דימות אחר מבין המנויים בפסקאות (2) עד (7)". (ג) על אף האמור בסעיף 20, בתקופה שמיום הפרסום עד תום 24 חודשים מיום התחילה, יראו את מי שמתקיים לגביו האמור בסעיף 58ב(7)(א) או 8(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה, כאדם המשלים הכשרה מעשית לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה. (ג) על אף האמור בסעיף 20, בתקופה שמיום הפרסום עד תום 24 חודשים מיום התחילה, יראו את מי שמתקיים לגביו האמור בסעיף 58ב(7)(א) או 8(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה, כאדם המשלים הכשרה מעשית לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה. (ג) על אף האמור בסעיף 20, בתקופה שמיום הפרסום עד תום 24 חודשים מיום התחילה, יראו את מי שמתקיים לגביו האמור בסעיף 58ב(7)(א) או 8(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה, כאדם המשלים הכשרה מעשית לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה. (ג) על אף האמור בסעיף 20, בתקופה שמיום הפרסום עד תום 24 חודשים מיום התחילה, יראו את מי שמתקיים לגביו האמור בסעיף 58ב(7)(א) או 8(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה, כאדם המשלים הכשרה מעשית לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה. (ג) על אף האמור בסעיף 20, בתקופה שמיום הפרסום עד תום 24 חודשים מיום התחילה, יראו את מי שמתקיים לגביו האמור בסעיף 58ב(7)(א) או 8(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה, כאדם המשלים הכשרה מעשית לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה. (ג) על אף האמור בסעיף 20, בתקופה שמיום הפרסום עד תום 24 חודשים מיום התחילה, יראו את מי שמתקיים לגביו האמור בסעיף 58ב(7)(א) או 8(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה, כאדם המשלים הכשרה מעשית לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה. (ג) על אף האמור בסעיף 20, בתקופה שמיום הפרסום עד תום 24 חודשים מיום התחילה, יראו את מי שמתקיים לגביו האמור בסעיף 58ב(7)(א) או 8(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה, כאדם המשלים הכשרה מעשית לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה. (ג) על אף האמור בסעיף 20, בתקופה שמיום הפרסום עד תום 24 חודשים מיום התחילה, יראו את מי שמתקיים לגביו האמור בסעיף 58ב(7)(א) או 8(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה, כאדם המשלים הכשרה מעשית לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה. (ד) על אף האמור בסעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, בתקופה של שנה מיום התחילה, הוראות סעיף 5(א) והתוספת השנייה בעניין פעולות ייחודיות לדימותן רפואי לא יחולו על מי שעומד בתנאי הכשירות למקצוע הבריאות דימותנות רפואית, בהתאם לפרט 9 בטור ב' לתוספת הראשונה, או לסעיף 58ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה. (ד) על אף האמור בסעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, בתקופה של שנה מיום התחילה, הוראות סעיף 5(א) והתוספת השנייה בעניין פעולות ייחודיות לדימותן רפואי לא יחולו על מי שעומד בתנאי הכשירות למקצוע הבריאות דימותנות רפואית, בהתאם לפרט 9 בטור ב' לתוספת הראשונה, או לסעיף 58ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה. (ד) על אף האמור בסעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, בתקופה של שנה מיום התחילה, הוראות סעיף 5(א) והתוספת השנייה בעניין פעולות ייחודיות לדימותן רפואי לא יחולו על מי שעומד בתנאי הכשירות למקצוע הבריאות דימותנות רפואית, בהתאם לפרט 9 בטור ב' לתוספת הראשונה, או לסעיף 58ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה. (ד) על אף האמור בסעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, בתקופה של שנה מיום התחילה, הוראות סעיף 5(א) והתוספת השנייה בעניין פעולות ייחודיות לדימותן רפואי לא יחולו על מי שעומד בתנאי הכשירות למקצוע הבריאות דימותנות רפואית, בהתאם לפרט 9 בטור ב' לתוספת הראשונה, או לסעיף 58ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה. (ד) על אף האמור בסעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, בתקופה של שנה מיום התחילה, הוראות סעיף 5(א) והתוספת השנייה בעניין פעולות ייחודיות לדימותן רפואי לא יחולו על מי שעומד בתנאי הכשירות למקצוע הבריאות דימותנות רפואית, בהתאם לפרט 9 בטור ב' לתוספת הראשונה, או לסעיף 58ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה. (ד) על אף האמור בסעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, בתקופה של שנה מיום התחילה, הוראות סעיף 5(א) והתוספת השנייה בעניין פעולות ייחודיות לדימותן רפואי לא יחולו על מי שעומד בתנאי הכשירות למקצוע הבריאות דימותנות רפואית, בהתאם לפרט 9 בטור ב' לתוספת הראשונה, או לסעיף 58ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה. (ד) על אף האמור בסעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, בתקופה של שנה מיום התחילה, הוראות סעיף 5(א) והתוספת השנייה בעניין פעולות ייחודיות לדימותן רפואי לא יחולו על מי שעומד בתנאי הכשירות למקצוע הבריאות דימותנות רפואית, בהתאם לפרט 9 בטור ב' לתוספת הראשונה, או לסעיף 58ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה. (ד) על אף האמור בסעיף 5(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, בתקופה של שנה מיום התחילה, הוראות סעיף 5(א) והתוספת השנייה בעניין פעולות ייחודיות לדימותן רפואי לא יחולו על מי שעומד בתנאי הכשירות למקצוע הבריאות דימותנות רפואית, בהתאם לפרט 9 בטור ב' לתוספת הראשונה, או לסעיף 58ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה. תיקון פקודת הרופאים 17. בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976 – בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976 – בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976 – בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976 – בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976 – בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976 – בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976 – בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976 – (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חולה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חולה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חולה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חולה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חולה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חולה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חולה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חולה" יבוא: ""חוק הסדרת העיסוק" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏"; ""חוק הסדרת העיסוק" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏"; ""חוק הסדרת העיסוק" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏"; ""חוק הסדרת העיסוק" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏"; ""חוק הסדרת העיסוק" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏"; ""חוק הסדרת העיסוק" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏"; ""חוק הסדרת העיסוק" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏"; ""חוק הסדרת העיסוק" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏"; (2) בסעיף 3, בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 3, בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 3, בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 3, בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 3, בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 3, בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 3, בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 3, בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (3) יבוא: "(3א) עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק, מעיסוק במקצועו לפי הכללים והתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; "(3א) עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק, מעיסוק במקצועו לפי הכללים והתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; "(3א) עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק, מעיסוק במקצועו לפי הכללים והתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; "(3א) עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק, מעיסוק במקצועו לפי הכללים והתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; "(3א) עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק, מעיסוק במקצועו לפי הכללים והתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; "(3א) עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק, מעיסוק במקצועו לפי הכללים והתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; "(3א) עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק, מעיסוק במקצועו לפי הכללים והתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (3) בסעיף 6, אחרי "העסקתו של" יבוא "עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק ולפי הכללים והתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור, וכן"; (3) בסעיף 6, אחרי "העסקתו של" יבוא "עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק ולפי הכללים והתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור, וכן"; (3) בסעיף 6, אחרי "העסקתו של" יבוא "עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק ולפי הכללים והתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור, וכן"; (3) בסעיף 6, אחרי "העסקתו של" יבוא "עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק ולפי הכללים והתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור, וכן"; (3) בסעיף 6, אחרי "העסקתו של" יבוא "עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק ולפי הכללים והתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור, וכן"; (3) בסעיף 6, אחרי "העסקתו של" יבוא "עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק ולפי הכללים והתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור, וכן"; (3) בסעיף 6, אחרי "העסקתו של" יבוא "עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק ולפי הכללים והתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור, וכן"; (3) בסעיף 6, אחרי "העסקתו של" יבוא "עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק ולפי הכללים והתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור, וכן"; (4) בסעיף 7, אחרי "למי שאינו רופא מורשה" יבוא "או עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (4) בסעיף 7, אחרי "למי שאינו רופא מורשה" יבוא "או עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (4) בסעיף 7, אחרי "למי שאינו רופא מורשה" יבוא "או עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (4) בסעיף 7, אחרי "למי שאינו רופא מורשה" יבוא "או עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (4) בסעיף 7, אחרי "למי שאינו רופא מורשה" יבוא "או עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (4) בסעיף 7, אחרי "למי שאינו רופא מורשה" יבוא "או עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (4) בסעיף 7, אחרי "למי שאינו רופא מורשה" יבוא "או עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (4) בסעיף 7, אחרי "למי שאינו רופא מורשה" יבוא "או עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (5) אחרי סעיף 7 יבוא: (5) אחרי סעיף 7 יבוא: (5) אחרי סעיף 7 יבוא: (5) אחרי סעיף 7 יבוא: (5) אחרי סעיף 7 יבוא: (5) אחרי סעיף 7 יבוא: (5) אחרי סעיף 7 יבוא: (5) אחרי סעיף 7 יבוא: "אצילת סמכויות לעוזר רופא "אצילת סמכויות לעוזר רופא "אצילת סמכויות לעוזר רופא 7א. (א) בסעיף זה , "רופא מומחה" – רופא מורשה שהוא מומחה בהתאם לתקנות לפי סעיף 17; (א) בסעיף זה , "רופא מומחה" – רופא מורשה שהוא מומחה בהתאם לתקנות לפי סעיף 17; (א) בסעיף זה , "רופא מומחה" – רופא מורשה שהוא מומחה בהתאם לתקנות לפי סעיף 17; (א) בסעיף זה , "רופא מומחה" – רופא מורשה שהוא מומחה בהתאם לתקנות לפי סעיף 17; (ב) רופא מומחה רשאי לאצול מסמכויותיו לביצוע פעולות רפואיות שהן בתחום התמחותו ועיסוקו, ובכלל זה פעולות מיוחדות שקבע השר בתקנות לפי סעיף 17א, לעוזר רופא המפוקח על ידו, בדרך של הרשאה אישית לפי טופס שיקבע השר, בצו, בתוספת, ובהתאם לתקנות לפי סעיף 7ב; הרשאה אישית לפי סעיף קטן זה תקפה לשנה אחת ורשאי הרופא המומחה לשנות את ההרשאה, להוסיף עליה או לגרוע ממנה, לקצר את תוקפה או להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת; השר רשאי לשנות בצו את התוספת. (ב) רופא מומחה רשאי לאצול מסמכויותיו לביצוע פעולות רפואיות שהן בתחום התמחותו ועיסוקו, ובכלל זה פעולות מיוחדות שקבע השר בתקנות לפי סעיף 17א, לעוזר רופא המפוקח על ידו, בדרך של הרשאה אישית לפי טופס שיקבע השר, בצו, בתוספת, ובהתאם לתקנות לפי סעיף 7ב; הרשאה אישית לפי סעיף קטן זה תקפה לשנה אחת ורשאי הרופא המומחה לשנות את ההרשאה, להוסיף עליה או לגרוע ממנה, לקצר את תוקפה או להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת; השר רשאי לשנות בצו את התוספת. (ב) רופא מומחה רשאי לאצול מסמכויותיו לביצוע פעולות רפואיות שהן בתחום התמחותו ועיסוקו, ובכלל זה פעולות מיוחדות שקבע השר בתקנות לפי סעיף 17א, לעוזר רופא המפוקח על ידו, בדרך של הרשאה אישית לפי טופס שיקבע השר, בצו, בתוספת, ובהתאם לתקנות לפי סעיף 7ב; הרשאה אישית לפי סעיף קטן זה תקפה לשנה אחת ורשאי הרופא המומחה לשנות את ההרשאה, להוסיף עליה או לגרוע ממנה, לקצר את תוקפה או להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת; השר רשאי לשנות בצו את התוספת. (ב) רופא מומחה רשאי לאצול מסמכויותיו לביצוע פעולות רפואיות שהן בתחום התמחותו ועיסוקו, ובכלל זה פעולות מיוחדות שקבע השר בתקנות לפי סעיף 17א, לעוזר רופא המפוקח על ידו, בדרך של הרשאה אישית לפי טופס שיקבע השר, בצו, בתוספת, ובהתאם לתקנות לפי סעיף 7ב; הרשאה אישית לפי סעיף קטן זה תקפה לשנה אחת ורשאי הרופא המומחה לשנות את ההרשאה, להוסיף עליה או לגרוע ממנה, לקצר את תוקפה או להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת; השר רשאי לשנות בצו את התוספת. (ג) רופא מומחה רשאי, בפרק זמן נתון, לאצול מסמכויותיו בדרך של הרשאה אישית כאמור בסעיף קטן (ב) לשלושה עוזרי רופא, לכל היותר; השר רשאי לקבוע תנאים שבה תקיימם יהיה ניתן לחרוג מהוראה זו, ולפי תנאים שקבע; ואולם בנסיבות מיוחדות רשאי המנהל, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לאשר לרופא מומחה מסוים לחרוג מהוראה זו, בתנאים שיקבע. (ג) רופא מומחה רשאי, בפרק זמן נתון, לאצול מסמכויותיו בדרך של הרשאה אישית כאמור בסעיף קטן (ב) לשלושה עוזרי רופא, לכל היותר; השר רשאי לקבוע תנאים שבה תקיימם יהיה ניתן לחרוג מהוראה זו, ולפי תנאים שקבע; ואולם בנסיבות מיוחדות רשאי המנהל, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לאשר לרופא מומחה מסוים לחרוג מהוראה זו, בתנאים שיקבע. (ג) רופא מומחה רשאי, בפרק זמן נתון, לאצול מסמכויותיו בדרך של הרשאה אישית כאמור בסעיף קטן (ב) לשלושה עוזרי רופא, לכל היותר; השר רשאי לקבוע תנאים שבה תקיימם יהיה ניתן לחרוג מהוראה זו, ולפי תנאים שקבע; ואולם בנסיבות מיוחדות רשאי המנהל, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לאשר לרופא מומחה מסוים לחרוג מהוראה זו, בתנאים שיקבע. (ג) רופא מומחה רשאי, בפרק זמן נתון, לאצול מסמכויותיו בדרך של הרשאה אישית כאמור בסעיף קטן (ב) לשלושה עוזרי רופא, לכל היותר; השר רשאי לקבוע תנאים שבה תקיימם יהיה ניתן לחרוג מהוראה זו, ולפי תנאים שקבע; ואולם בנסיבות מיוחדות רשאי המנהל, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לאשר לרופא מומחה מסוים לחרוג מהוראה זו, בתנאים שיקבע. (ד) רופא מומחה ימסור למנהל הודעה בדבר כל הרשאה אישית שנתן לעוזר רופא, וכן על כל שינוי בה, ובכלל זה על ביטולה, בדרך שיקבע השר בתקנות. (ד) רופא מומחה ימסור למנהל הודעה בדבר כל הרשאה אישית שנתן לעוזר רופא, וכן על כל שינוי בה, ובכלל זה על ביטולה, בדרך שיקבע השר בתקנות. (ד) רופא מומחה ימסור למנהל הודעה בדבר כל הרשאה אישית שנתן לעוזר רופא, וכן על כל שינוי בה, ובכלל זה על ביטולה, בדרך שיקבע השר בתקנות. (ד) רופא מומחה ימסור למנהל הודעה בדבר כל הרשאה אישית שנתן לעוזר רופא, וכן על כל שינוי בה, ובכלל זה על ביטולה, בדרך שיקבע השר בתקנות. חובת פיקוח של רופא מומחה חובת פיקוח של רופא מומחה חובת פיקוח של רופא מומחה 7ב. (א) רופא מומחה שנתן הרשאה אישית לעוזר רופא יפקח על עוזר הרופא בביצוע פעולות רפואיות; פיקוח כאמור יכלול, בין השאר, ליווי והדרכה של עוזר הרופא על ידי הרופא המומחה או על ידי אחד מאלה, כפי שקבע הרופא המומחה, והכול תחת פיקוחו: (א) רופא מומחה שנתן הרשאה אישית לעוזר רופא יפקח על עוזר הרופא בביצוע פעולות רפואיות; פיקוח כאמור יכלול, בין השאר, ליווי והדרכה של עוזר הרופא על ידי הרופא המומחה או על ידי אחד מאלה, כפי שקבע הרופא המומחה, והכול תחת פיקוחו: (א) רופא מומחה שנתן הרשאה אישית לעוזר רופא יפקח על עוזר הרופא בביצוע פעולות רפואיות; פיקוח כאמור יכלול, בין השאר, ליווי והדרכה של עוזר הרופא על ידי הרופא המומחה או על ידי אחד מאלה, כפי שקבע הרופא המומחה, והכול תחת פיקוחו: (א) רופא מומחה שנתן הרשאה אישית לעוזר רופא יפקח על עוזר הרופא בביצוע פעולות רפואיות; פיקוח כאמור יכלול, בין השאר, ליווי והדרכה של עוזר הרופא על ידי הרופא המומחה או על ידי אחד מאלה, כפי שקבע הרופא המומחה, והכול תחת פיקוחו: (1) רופא אחר שקבע הרופא המומחה; (1) רופא אחר שקבע הרופא המומחה; (1) רופא אחר שקבע הרופא המומחה; (2) עוזר רופא בוותק מקצועי של שלוש שנים לפחות או בוותק מקצועי ארוך יותר שקבע השר לעניין זה, ורשאי השר לקבוע דרישת ותק מקצועי שונה לעניין ליווי והדרכה לפי סעיף קטן זה, בהתאם לסוגים שונים של פעולות רפואיות. (2) עוזר רופא בוותק מקצועי של שלוש שנים לפחות או בוותק מקצועי ארוך יותר שקבע השר לעניין זה, ורשאי השר לקבוע דרישת ותק מקצועי שונה לעניין ליווי והדרכה לפי סעיף קטן זה, בהתאם לסוגים שונים של פעולות רפואיות. (2) עוזר רופא בוותק מקצועי של שלוש שנים לפחות או בוותק מקצועי ארוך יותר שקבע השר לעניין זה, ורשאי השר לקבוע דרישת ותק מקצועי שונה לעניין ליווי והדרכה לפי סעיף קטן זה, בהתאם לסוגים שונים של פעולות רפואיות. (ב) השר רשאי לקבוע תקנות בעניין הגבלות שיחולו על אצילת סמכויות הרופא המומחה לעוזר רופא ומתן ההרשאה האישית לפי פקודה זו, בהתאם לתבחינים שיקבע, ורשאי הוא לקבוע פעולות רפואיות שרופא מומחה אינו רשאי לאצול, או שרשאי לאצול בתנאים מסוימים, כפי שקבע; תבחינים לפי סעיף קטן זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לסוגי הפעולות הרפואיות, ניסיון וותק מקצועי של עוזר הרופא, או משך העבודה המשותפת של הרופא המומחה ועוזר הרופא. (ב) השר רשאי לקבוע תקנות בעניין הגבלות שיחולו על אצילת סמכויות הרופא המומחה לעוזר רופא ומתן ההרשאה האישית לפי פקודה זו, בהתאם לתבחינים שיקבע, ורשאי הוא לקבוע פעולות רפואיות שרופא מומחה אינו רשאי לאצול, או שרשאי לאצול בתנאים מסוימים, כפי שקבע; תבחינים לפי סעיף קטן זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לסוגי הפעולות הרפואיות, ניסיון וותק מקצועי של עוזר הרופא, או משך העבודה המשותפת של הרופא המומחה ועוזר הרופא. (ב) השר רשאי לקבוע תקנות בעניין הגבלות שיחולו על אצילת סמכויות הרופא המומחה לעוזר רופא ומתן ההרשאה האישית לפי פקודה זו, בהתאם לתבחינים שיקבע, ורשאי הוא לקבוע פעולות רפואיות שרופא מומחה אינו רשאי לאצול, או שרשאי לאצול בתנאים מסוימים, כפי שקבע; תבחינים לפי סעיף קטן זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לסוגי הפעולות הרפואיות, ניסיון וותק מקצועי של עוזר הרופא, או משך העבודה המשותפת של הרופא המומחה ועוזר הרופא. (ב) השר רשאי לקבוע תקנות בעניין הגבלות שיחולו על אצילת סמכויות הרופא המומחה לעוזר רופא ומתן ההרשאה האישית לפי פקודה זו, בהתאם לתבחינים שיקבע, ורשאי הוא לקבוע פעולות רפואיות שרופא מומחה אינו רשאי לאצול, או שרשאי לאצול בתנאים מסוימים, כפי שקבע; תבחינים לפי סעיף קטן זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לסוגי הפעולות הרפואיות, ניסיון וותק מקצועי של עוזר הרופא, או משך העבודה המשותפת של הרופא המומחה ועוזר הרופא. (ג) המנהל רשאי לקבוע כללים בעניין – (ג) המנהל רשאי לקבוע כללים בעניין – (ג) המנהל רשאי לקבוע כללים בעניין – (ג) המנהל רשאי לקבוע כללים בעניין – (1) פירוט הפעולות הרפואיות הכלולות בסוגי הפעולות השונים שקבע השר בתקנות לפי סעיף קטן (ב), בהתאם לתבחינים שקבע; (1) פירוט הפעולות הרפואיות הכלולות בסוגי הפעולות השונים שקבע השר בתקנות לפי סעיף קטן (ב), בהתאם לתבחינים שקבע; (1) פירוט הפעולות הרפואיות הכלולות בסוגי הפעולות השונים שקבע השר בתקנות לפי סעיף קטן (ב), בהתאם לתבחינים שקבע; (2) הנחיות לעניין אופן מתן ההרשאה האישית ובכלל זה אופן עריכתה; (2) הנחיות לעניין אופן מתן ההרשאה האישית ובכלל זה אופן עריכתה; (2) הנחיות לעניין אופן מתן ההרשאה האישית ובכלל זה אופן עריכתה; (3) אופן הפיקוח הנעשה על ידי הרופא המומחה; (3) אופן הפיקוח הנעשה על ידי הרופא המומחה; (3) אופן הפיקוח הנעשה על ידי הרופא המומחה; (4) אופן הליווי וההדרכה הנעשים במסגרת הפיקוח לפי סעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע כללים שונים שיחולו על סוגים שונים של פעולות רפואיות, וסוגי פעולות רפואיות שהדרכה וליווי לגביהן ייעשו בידי רופא בלבד. (4) אופן הליווי וההדרכה הנעשים במסגרת הפיקוח לפי סעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע כללים שונים שיחולו על סוגים שונים של פעולות רפואיות, וסוגי פעולות רפואיות שהדרכה וליווי לגביהן ייעשו בידי רופא בלבד. (4) אופן הליווי וההדרכה הנעשים במסגרת הפיקוח לפי סעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע כללים שונים שיחולו על סוגים שונים של פעולות רפואיות, וסוגי פעולות רפואיות שהדרכה וליווי לגביהן ייעשו בידי רופא בלבד. פקיעת הרשאה פקיעת הרשאה פקיעת הרשאה 7ג. נבצר מרופא מומחה שנתן הרשאה אישית לעוזר רופא, לעמוד בחובת הפיקוח החלה עליו לפי סעיף 7ב, תבוטל ההרשאה שנתן; הרופא המומחה יודיע על כך בהקדם האפשרי לעוזר הרופא ולמנהל. נבצר מרופא מומחה שנתן הרשאה אישית לעוזר רופא, לעמוד בחובת הפיקוח החלה עליו לפי סעיף 7ב, תבוטל ההרשאה שנתן; הרופא המומחה יודיע על כך בהקדם האפשרי לעוזר הרופא ולמנהל. נבצר מרופא מומחה שנתן הרשאה אישית לעוזר רופא, לעמוד בחובת הפיקוח החלה עליו לפי סעיף 7ב, תבוטל ההרשאה שנתן; הרופא המומחה יודיע על כך בהקדם האפשרי לעוזר הרופא ולמנהל. נבצר מרופא מומחה שנתן הרשאה אישית לעוזר רופא, לעמוד בחובת הפיקוח החלה עליו לפי סעיף 7ב, תבוטל ההרשאה שנתן; הרופא המומחה יודיע על כך בהקדם האפשרי לעוזר הרופא ולמנהל. ביטול הרשאה ביטול הרשאה ביטול הרשאה 7ד. סבר המנהל כי הרשאה אישית שניתנה לעוזר רופא לפי סעיף 7א אינה סבירה, או שאינה עומדת בתנאים לפי פקודה זו ולפי חוק הסדרת העיסוק, רשאי הוא להורות על ביטולה או על שינויה, לפי העניין."; סבר המנהל כי הרשאה אישית שניתנה לעוזר רופא לפי סעיף 7א אינה סבירה, או שאינה עומדת בתנאים לפי פקודה זו ולפי חוק הסדרת העיסוק, רשאי הוא להורות על ביטולה או על שינויה, לפי העניין."; סבר המנהל כי הרשאה אישית שניתנה לעוזר רופא לפי סעיף 7א אינה סבירה, או שאינה עומדת בתנאים לפי פקודה זו ולפי חוק הסדרת העיסוק, רשאי הוא להורות על ביטולה או על שינויה, לפי העניין."; סבר המנהל כי הרשאה אישית שניתנה לעוזר רופא לפי סעיף 7א אינה סבירה, או שאינה עומדת בתנאים לפי פקודה זו ולפי חוק הסדרת העיסוק, רשאי הוא להורות על ביטולה או על שינויה, לפי העניין."; (6) בסעיף 8, אחרי "בידי רופא מורשה" יבוא "או בידי עוזר רופא, לפי העניין"; (6) בסעיף 8, אחרי "בידי רופא מורשה" יבוא "או בידי עוזר רופא, לפי העניין"; (6) בסעיף 8, אחרי "בידי רופא מורשה" יבוא "או בידי עוזר רופא, לפי העניין"; (6) בסעיף 8, אחרי "בידי רופא מורשה" יבוא "או בידי עוזר רופא, לפי העניין"; (6) בסעיף 8, אחרי "בידי רופא מורשה" יבוא "או בידי עוזר רופא, לפי העניין"; (6) בסעיף 8, אחרי "בידי רופא מורשה" יבוא "או בידי עוזר רופא, לפי העניין"; (6) בסעיף 8, אחרי "בידי רופא מורשה" יבוא "או בידי עוזר רופא, לפי העניין"; (6) בסעיף 8, אחרי "בידי רופא מורשה" יבוא "או בידי עוזר רופא, לפי העניין"; (7) בסעיף 42, אחרי "שאינו רופא מורשה" יבוא "או למי שאינו עוזר רופא הפועל לפי חוק הסדרת העיסוק ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (7) בסעיף 42, אחרי "שאינו רופא מורשה" יבוא "או למי שאינו עוזר רופא הפועל לפי חוק הסדרת העיסוק ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (7) בסעיף 42, אחרי "שאינו רופא מורשה" יבוא "או למי שאינו עוזר רופא הפועל לפי חוק הסדרת העיסוק ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (7) בסעיף 42, אחרי "שאינו רופא מורשה" יבוא "או למי שאינו עוזר רופא הפועל לפי חוק הסדרת העיסוק ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (7) בסעיף 42, אחרי "שאינו רופא מורשה" יבוא "או למי שאינו עוזר רופא הפועל לפי חוק הסדרת העיסוק ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (7) בסעיף 42, אחרי "שאינו רופא מורשה" יבוא "או למי שאינו עוזר רופא הפועל לפי חוק הסדרת העיסוק ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (7) בסעיף 42, אחרי "שאינו רופא מורשה" יבוא "או למי שאינו עוזר רופא הפועל לפי חוק הסדרת העיסוק ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (7) בסעיף 42, אחרי "שאינו רופא מורשה" יבוא "או למי שאינו עוזר רופא הפועל לפי חוק הסדרת העיסוק ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור"; (8) אחרי סעיף 62 יבוא: (8) אחרי סעיף 62 יבוא: (8) אחרי סעיף 62 יבוא: (8) אחרי סעיף 62 יבוא: (8) אחרי סעיף 62 יבוא: (8) אחרי סעיף 62 יבוא: (8) אחרי סעיף 62 יבוא: (8) אחרי סעיף 62 יבוא: "תוספת "תוספת "תוספת "תוספת "תוספת "תוספת "תוספת (סעיף 7א) (סעיף 7א) (סעיף 7א) (סעיף 7א) (סעיף 7א) (סעיף 7א) (סעיף 7א) טופס הרשאה אישית לעוזר רופא". טופס הרשאה אישית לעוזר רופא". טופס הרשאה אישית לעוזר רופא". טופס הרשאה אישית לעוזר רופא". טופס הרשאה אישית לעוזר רופא". טופס הרשאה אישית לעוזר רופא". טופס הרשאה אישית לעוזר רופא". תיקון פקודת הרוקחים 18. בסעיף 26 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981‏ – בסעיף 26 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981‏ – בסעיף 26 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981‏ – בסעיף 26 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981‏ – בסעיף 26 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981‏ – בסעיף 26 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981‏ – בסעיף 26 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981‏ – בסעיף 26 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981‏ – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (א) אחרי פסקה (1) יבוא: (א) אחרי פסקה (1) יבוא: (א) אחרי פסקה (1) יבוא: (א) אחרי פסקה (1) יבוא: (א) אחרי פסקה (1) יבוא: (א) אחרי פסקה (1) יבוא: (א) אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) אח או אחות מוסמכים שהם בעלי תואר מומחה בסיעוד כאמור בתקנות לפי סעיף 33(ד) לפקודת בריאות העם, 1940‏ (בסעיף זה – אח או אחות מומחים), לפי ההוראות כאמור בסעיף קטן (א1א)"; "(1א) אח או אחות מוסמכים שהם בעלי תואר מומחה בסיעוד כאמור בתקנות לפי סעיף 33(ד) לפקודת בריאות העם, 1940‏ (בסעיף זה – אח או אחות מומחים), לפי ההוראות כאמור בסעיף קטן (א1א)"; "(1א) אח או אחות מוסמכים שהם בעלי תואר מומחה בסיעוד כאמור בתקנות לפי סעיף 33(ד) לפקודת בריאות העם, 1940‏ (בסעיף זה – אח או אחות מומחים), לפי ההוראות כאמור בסעיף קטן (א1א)"; "(1א) אח או אחות מוסמכים שהם בעלי תואר מומחה בסיעוד כאמור בתקנות לפי סעיף 33(ד) לפקודת בריאות העם, 1940‏ (בסעיף זה – אח או אחות מומחים), לפי ההוראות כאמור בסעיף קטן (א1א)"; "(1א) אח או אחות מוסמכים שהם בעלי תואר מומחה בסיעוד כאמור בתקנות לפי סעיף 33(ד) לפקודת בריאות העם, 1940‏ (בסעיף זה – אח או אחות מומחים), לפי ההוראות כאמור בסעיף קטן (א1א)"; "(1א) אח או אחות מוסמכים שהם בעלי תואר מומחה בסיעוד כאמור בתקנות לפי סעיף 33(ד) לפקודת בריאות העם, 1940‏ (בסעיף זה – אח או אחות מומחים), לפי ההוראות כאמור בסעיף קטן (א1א)"; (ב) אחרי פסקה 2 יבוא: (ב) אחרי פסקה 2 יבוא: (ב) אחרי פסקה 2 יבוא: (ב) אחרי פסקה 2 יבוא: (ב) אחרי פסקה 2 יבוא: (ב) אחרי פסקה 2 יבוא: (ב) אחרי פסקה 2 יבוא: "(3) עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏, הפועל לפי החוק האמור ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור."; "(3) עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏, הפועל לפי החוק האמור ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור."; "(3) עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏, הפועל לפי החוק האמור ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור."; "(3) עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏, הפועל לפי החוק האמור ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור."; "(3) עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏, הפועל לפי החוק האמור ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור."; "(3) עוזר רופא כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008‏, הפועל לפי החוק האמור ובהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בעניינו לפי החוק האמור."; (2) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: "(א1א) אח או אחות מומחים רשאים לתת מרשם, למעט מרשם לאופיאטים או לתרופות או לסוגי תרופות נוספים שקבע המנהל, לאחר עיון בתיק הרפואי של מטופל, ובלבד שמתקיימים שני אלה: "(א1א) אח או אחות מומחים רשאים לתת מרשם, למעט מרשם לאופיאטים או לתרופות או לסוגי תרופות נוספים שקבע המנהל, לאחר עיון בתיק הרפואי של מטופל, ובלבד שמתקיימים שני אלה: "(א1א) אח או אחות מומחים רשאים לתת מרשם, למעט מרשם לאופיאטים או לתרופות או לסוגי תרופות נוספים שקבע המנהל, לאחר עיון בתיק הרפואי של מטופל, ובלבד שמתקיימים שני אלה: "(א1א) אח או אחות מומחים רשאים לתת מרשם, למעט מרשם לאופיאטים או לתרופות או לסוגי תרופות נוספים שקבע המנהל, לאחר עיון בתיק הרפואי של מטופל, ובלבד שמתקיימים שני אלה: "(א1א) אח או אחות מומחים רשאים לתת מרשם, למעט מרשם לאופיאטים או לתרופות או לסוגי תרופות נוספים שקבע המנהל, לאחר עיון בתיק הרפואי של מטופל, ובלבד שמתקיימים שני אלה: "(א1א) אח או אחות מומחים רשאים לתת מרשם, למעט מרשם לאופיאטים או לתרופות או לסוגי תרופות נוספים שקבע המנהל, לאחר עיון בתיק הרפואי של מטופל, ובלבד שמתקיימים שני אלה: "(א1א) אח או אחות מומחים רשאים לתת מרשם, למעט מרשם לאופיאטים או לתרופות או לסוגי תרופות נוספים שקבע המנהל, לאחר עיון בתיק הרפואי של מטופל, ובלבד שמתקיימים שני אלה: (1) המרשם ניתן לתקופה שאינה עולה על שנה מהמועד האחרון שבו נבדק המטופל בידי הרופא המטפל; (1) המרשם ניתן לתקופה שאינה עולה על שנה מהמועד האחרון שבו נבדק המטופל בידי הרופא המטפל; (1) המרשם ניתן לתקופה שאינה עולה על שנה מהמועד האחרון שבו נבדק המטופל בידי הרופא המטפל; (1) המרשם ניתן לתקופה שאינה עולה על שנה מהמועד האחרון שבו נבדק המטופל בידי הרופא המטפל; (1) המרשם ניתן לתקופה שאינה עולה על שנה מהמועד האחרון שבו נבדק המטופל בידי הרופא המטפל; (1) המרשם ניתן לתקופה שאינה עולה על שנה מהמועד האחרון שבו נבדק המטופל בידי הרופא המטפל; (2) המרשם ניתן למטופל הנזקק לטיפול רפואי אשר מצבו נכלל בתחום סמכותם של האח או האחות כפי שנקבעו בהוראות המנהל."; (2) המרשם ניתן למטופל הנזקק לטיפול רפואי אשר מצבו נכלל בתחום סמכותם של האח או האחות כפי שנקבעו בהוראות המנהל."; (2) המרשם ניתן למטופל הנזקק לטיפול רפואי אשר מצבו נכלל בתחום סמכותם של האח או האחות כפי שנקבעו בהוראות המנהל."; (2) המרשם ניתן למטופל הנזקק לטיפול רפואי אשר מצבו נכלל בתחום סמכותם של האח או האחות כפי שנקבעו בהוראות המנהל."; (2) המרשם ניתן למטופל הנזקק לטיפול רפואי אשר מצבו נכלל בתחום סמכותם של האח או האחות כפי שנקבעו בהוראות המנהל."; (2) המרשם ניתן למטופל הנזקק לטיפול רפואי אשר מצבו נכלל בתחום סמכותם של האח או האחות כפי שנקבעו בהוראות המנהל."; (3) בסעיף קטן (א2) – (3) בסעיף קטן (א2) – (3) בסעיף קטן (א2) – (3) בסעיף קטן (א2) – (3) בסעיף קטן (א2) – (3) בסעיף קטן (א2) – (3) בסעיף קטן (א2) – (3) בסעיף קטן (א2) – (א) בפסקה (1), ברישה, במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף קטן (א)(2)"; (א) בפסקה (1), ברישה, במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף קטן (א)(2)"; (א) בפסקה (1), ברישה, במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף קטן (א)(2)"; (א) בפסקה (1), ברישה, במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף קטן (א)(2)"; (א) בפסקה (1), ברישה, במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף קטן (א)(2)"; (א) בפסקה (1), ברישה, במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף קטן (א)(2)"; (א) בפסקה (1), ברישה, במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף קטן (א)(2)"; (ב) בפסקה (2), ברישה, במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיף קטן (א)(2)". (ב) בפסקה (2), ברישה, במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיף קטן (א)(2)". (ב) בפסקה (2), ברישה, במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיף קטן (א)(2)". (ב) בפסקה (2), ברישה, במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיף קטן (א)(2)". (ב) בפסקה (2), ברישה, במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיף קטן (א)(2)". (ב) בפסקה (2), ברישה, במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיף קטן (א)(2)". (ב) בפסקה (2), ברישה, במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיף קטן (א)(2)". תיקון חוק זכויות החולה 19. בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏, בסעיף 1 – בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏, בסעיף 1 – בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏, בסעיף 1 – בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏, בסעיף 1 – בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏, בסעיף 1 – בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏, בסעיף 1 – בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏, בסעיף 1 – בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏, בסעיף 1 – (1) בהגדרה "מטפל", אחרי "רופא שיניים" יבוא "עוזר רופא"; (1) בהגדרה "מטפל", אחרי "רופא שיניים" יבוא "עוזר רופא"; (1) בהגדרה "מטפל", אחרי "רופא שיניים" יבוא "עוזר רופא"; (1) בהגדרה "מטפל", אחרי "רופא שיניים" יבוא "עוזר רופא"; (1) בהגדרה "מטפל", אחרי "רופא שיניים" יבוא "עוזר רופא"; (1) בהגדרה "מטפל", אחרי "רופא שיניים" יבוא "עוזר רופא"; (1) בהגדרה "מטפל", אחרי "רופא שיניים" יבוא "עוזר רופא"; (1) בהגדרה "מטפל", אחרי "רופא שיניים" יבוא "עוזר רופא"; (2) בהגדרה ""מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט", "קלינאי תקשורת", "תזונאי – דיאטן", "קרימינולוג קליני", "פודיאטר", "פודיאטר מנתח", "כירופרקט"", במוגדר, אחרי "כירופרקט" יבוא ""עוזר רופא", "דימותן רפואי"". (2) בהגדרה ""מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט", "קלינאי תקשורת", "תזונאי – דיאטן", "קרימינולוג קליני", "פודיאטר", "פודיאטר מנתח", "כירופרקט"", במוגדר, אחרי "כירופרקט" יבוא ""עוזר רופא", "דימותן רפואי"". (2) בהגדרה ""מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט", "קלינאי תקשורת", "תזונאי – דיאטן", "קרימינולוג קליני", "פודיאטר", "פודיאטר מנתח", "כירופרקט"", במוגדר, אחרי "כירופרקט" יבוא ""עוזר רופא", "דימותן רפואי"". (2) בהגדרה ""מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט", "קלינאי תקשורת", "תזונאי – דיאטן", "קרימינולוג קליני", "פודיאטר", "פודיאטר מנתח", "כירופרקט"", במוגדר, אחרי "כירופרקט" יבוא ""עוזר רופא", "דימותן רפואי"". (2) בהגדרה ""מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט", "קלינאי תקשורת", "תזונאי – דיאטן", "קרימינולוג קליני", "פודיאטר", "פודיאטר מנתח", "כירופרקט"", במוגדר, אחרי "כירופרקט" יבוא ""עוזר רופא", "דימותן רפואי"". (2) בהגדרה ""מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט", "קלינאי תקשורת", "תזונאי – דיאטן", "קרימינולוג קליני", "פודיאטר", "פודיאטר מנתח", "כירופרקט"", במוגדר, אחרי "כירופרקט" יבוא ""עוזר רופא", "דימותן רפואי"". (2) בהגדרה ""מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט", "קלינאי תקשורת", "תזונאי – דיאטן", "קרימינולוג קליני", "פודיאטר", "פודיאטר מנתח", "כירופרקט"", במוגדר, אחרי "כירופרקט" יבוא ""עוזר רופא", "דימותן רפואי"". (2) בהגדרה ""מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט", "קלינאי תקשורת", "תזונאי – דיאטן", "קרימינולוג קליני", "פודיאטר", "פודיאטר מנתח", "כירופרקט"", במוגדר, אחרי "כירופרקט" יבוא ""עוזר רופא", "דימותן רפואי"". תחילה 20. תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה). תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה). תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה). תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה). תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה). תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה). תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה). תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה).