הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2023 בינואר30 1593 ח' בשבט התשפ"ג עמוד ,)12 'הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס 86 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2023-הנידמה למסהתשפ"ג 86 הצעות חוקהצ- הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש 2023-), התשפ"ג12 '(הוראת שעה) (תיקון מס 50 תיקון סעיף .1 ,)בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה )" יבוא "ו' באדר2022 בדצמבר31( 5, במקום "ז' בטבת התשפ"ג0 , בסעיף1‏2020-התש"ף )".2024 בפברואר15( א' התשפ"ד חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף 1 סעיף 2020-הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף , הוא התשתית2020 החוק), אשר נחקק בחודש יולי- (להלן החקיקתית העיקרית שמקנה לממשלת ישראל את הכלים להתמודדות עם האתגר המיוחד שפשט בישראל ובעולם פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות הנגיף- כולו נגיף- (להלןCOVID-19 הגורם למחלהSARS-CoV-2 הקורונה או הנגיף), ועם תוצאותיה מסכנות החיים. מכוח החוק מוסמכת הממשלה לקבוע, בתקנות, הגבלות שונות לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה. סמכות זו מותנית בהכרזת הממשלה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום לחוק.2 בשל נגיף הקורונה, בהתאם להוראות סעיף מאחר שהחוק קובע תשתית משפטית להטלת הגבלות שונות, חלקן חמורות ביותר, הוא נחקק כהוראת שעה, למשך התקופה שבה נדרשת ההתמודדות עם נגיף 5 לחוק והוארכה0 הקורונה, ותקופת תוקפו נקבעה בסעיף מפעם לפעם. בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף - ) (להלן11 'הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס לחוק ונקבעה בו אבחנה בין הכרזה2 ) הוחלף סעיף11 תיקון על מצב בריאותי מיוחד בשל נגיף הקורונה לבין מצב חירום בשל נגיף הקורונה. זאת, במקום ההסדר שהיה קיים , שבו היה ניתן להכריז על מצב11 לחוק טרם תיקון2 בסעיף חירום אחד אשר ההכרזה עליו הייתה תנאי להטלת כלל כנוסחו לאחר2 ההגבלות אשר חוקקו בחוק. כך, לפי סעיף :, קיימים בחוק כיום שני סוגים של הכרזות11 תיקון )  הכרזה על מצב בריאותי מיוחד בשל נגיף הקורונה, לפי1( ) לחוק, אשר נועדה לתת מענה למצב שבו יש1()(א2 סעיף סיכון ממשי להתפשטות נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית )2()(א4 בבריאות הציבור. במצב זה, בהתאם להוראות סעיף 12 עד6 לחוק, יהיה ניתן להתקין תקנות כאמור בסעיפים לחוק, ואולם לא יהיה ניתן להתקין תקנות בעניינים כאמור באותם סעיפים אשר יוחדו למצב חירום (כגון: הטלת סגר כללי, סגירת ענפי משק, איסור כניסה לאזרחים או תושבי קבע או איסור יציאה גורף לכל המדינות). כמו כן, במצב או42 זה התקנות יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על ; ימים, לפי העניין28 )  הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי2( ) לחוק, אשר נועדה לתת מענה למצב שבו2()(א2 סעיף יש מגמת עלייה ניכרת בתחלואה בנגיף הקורונה וסיכון ממשי לפגיעה משמעותית בבריאות הציבור או שיש סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה חמורה בבריאות הציבור. בהינתן הכרזה כאמור, רשאית ) לחוק, להתקין תקנות בכל1()(א4 הממשלה, בהתאם לסעיף לחוק, ובהם: הגבלת12 עד6 העניינים המנויים בסעיפים הפעילות במרחב הציבורי והפרטי, במקומות עבודה, בבתי עסק, במוסדות חינוך, במוסדות רווחה, הגבלות על כניסה לישראל ויציאה ממנה ועוד. זאת אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון. תקנות אלה יעמדו בתוקפן לתקופה ימים, לפי העניין.14 או28 שלא תעלה על אופן התקנת התקנות במצב בריאות מיוחד שונה מאופן התקנת התקנות במצב חירום, וכך גם אופן הפיקוח הפרלמנטרי. במצב חירום בשל נגיף הקורונה מובאות ,התקנות לאישור ועדה של הכנסת לפני כניסתן לתוקף למעט במקרים שבהם מתקיימת דחיפות, שאז התקנות נכנסות לתוקף באופן מיידי והכנסת יכולה לדון ולהחליט אם לאשרן או לבטלן, באופן מלא או חלקי, או לשנותן שעות מהמועד שהוגשו לה. לעומת זאת, במצב48 בתוך בריאותי מיוחד התקנות טעונות אישור מראש של ועדה בכנסת, למעט בהפעלת חריג הדחיפות, ועל הממשלה ימים לפחות לפני המועד6 להגיש את התקנות לוועדה המוצע לתחילת תוקפן. הוועדה רשאית לאשרן, לבטלן או 5 ימים מן המועד שהוגשו לה. לשנותן בתוך נוסף על כך נקבעו בחוק הוראות בעניין הכרזה על אזורים מוגבלים, בידוד במקומות לבידוד מטעם המדינה והוראות אכיפה ועונשין לעניין ההגבלות הקבועות בתקנות. 5 שבו כי ביום תחילתו1 עם חקיקת החוק נקבע בסעיף של החוק יראו כאילו ניתנה הכרזה על מצב חירום בשל ימים, ומאז הוארכה ההכרזה45 נגיף הקורונה לתקופה של 11 . בתיקון11 כאמור ברצף עד למועד תחילתו של תיקון 5 לחוק סעיף קטן (ג) הקובע כי ממועד כניסתו1 הוסף לסעיף בפברואר1( , ביום ל' בשבט התשפ"ב11 לתוקף של תיקון .702 '; התשפ"ב, עמ266 ' ס"ח התש"ף, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 87 הצעות חוקהצ- הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו ), יראו כאילו ניתנה הכרזה על מצב חירום בשל נגיף2022 '), שתוקפה עד יום כ"ח באדר א2()(א2 הקורונה לפי סעיף ). במועד זה הוחלפה ההכרזה על2022 במרס1( התשפ"ב מצב חירום בהכרזה על מצב בריאותי מיוחד בשל נגיף הקורונה, והיא עמדה בתוקפה עד יום ג' בסיוון התשפ"ב ). בשל התייצבות מגמת התחלואה בנגיף2022 ביוני2( הקורונה כפי שיפורט להלן, הוחלט בתום תקופת תוקפה ,של ההכרזה על מצב בריאותי מיוחד בשל נגיף הקורונה שלא להאריכה לתקופה נוספת, והיא פקעה יחד עם התקנות שעמדו בתוקפן עד מועד זה מכוח החוק. בהקשר זה יצוין כי ההגבלות המוטלות על הציבור מכוח צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית צו- (להלן2020-והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף בידוד בית), בדבר חובת עטיית מסכה ובידוד, ממשיכות לחול בלא קשר לפקיעת תוקפה של ההכרזה כאמור, והן בפברואר15( עומדות בתוקפן עד יום כ"ד בשבט התשפ"ג ).2023 5 לחוק והוארך תוקפו0 תוקן גם סעיף11 בתיקון . זאת בהתאם להערכת גורמי2022 של החוק עד סוף שנת המקצוע וארגוני הבריאות בעולם, ולפיה ההתמודדות עם , לפחות2022 נגיף הקורונה צפויה להימשך עד סוף שנת וכדי לאפשר את קיומה של התשתית המשפטית הדרושה להטלת הגבלות שימנעו את התפשטות הנגיף ויאפשרו שמירה על בריאות הציבור. ביום א' בתמוז התשפ"ב24בשל התפזרות הכנסת ה־ ), הוארך תוקפו של החוק מכוח הוראות2022 ביוני30( לחוק־יסוד: הכנסת, עד יום כ"ד בשבט התשפ"ג38 סעיף ).2023 בפברואר15( 5 לחוק ולהאריך0 בהצעת חוק זו מוצע לתקן את סעיף את תקופת תוקפה של הוראת השעה בשנה נוספת, עד ). זאת, על רקע2024 בפברואר15( יום ו' באדר א' התשפ"ד הנתונים והמגמות של התחלואה בנגיף ברחבי העולם, כפי שיפורט להלן. 'על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, נכון ליום א ), אובחנו בעולם, מתחילת2023 בינואר23( בשבט התשפ"ג , מיליון מקרי תחלואה מאומתים לנגיף664המגפה, כ־ מיליון מקרי תמותה מהנגיף (ההערכות הן6.7 דווחו מעל כי היקף התמותה מנגיף הקורונה גבוה פי שלושה ממה מיליון נפטרים). במדינת14.8שדווח באופן רשמי ונאמד בכ־ ,)2023 בינואר23( ישראל, נכון ליום א' בשבט התשפ"ג מקרי תחלואה מאומתים4,781,372 אובחנו מתחילת המגפה מקרי פטירה כתוצאה מן הנגיף.12,149 לנגיף ודווח על בישראל התאפיינה מגפת הקורונה עד כה בחמישה גלי תחלואה משמעותיים. הגל האחרון נגרם עקב ) שנכנס לישראל בתחילתB.A)5 התפשטות זן האומיקרון , והוא הגיע לשיאו ביום כ"ג בשבט2021 חודש דצמבר מאומתים80,000 ), עם מעל2022 בינואר25( התשפ"ב ועד היום מגמת2022 ביממה אחת בלבד. מחודש אפריל ,התחלואה נשמרה יציבה עם כמה אלפים של מאומתים כמה מאות של מאושפזים במצב בינוני וקשה, עשרות מאושפזים במצב קריטי ומקרי תמותה אחדים. ההתייצבות ברמת התחלואה והתמותה הושגה בעיקר בזכות רמת המוגנות הגבוהה של האוכלוסייה, הן בזכות התחסנות והן בזכות היקף ההחלמה (בעיקר מגל תחלואת זן האומיקרון האחרון). עם זאת, קיימת כיום בעולם מגמה מדאיגה הנובעת מכך שזן האומיקרון שהיה הנפוץ ביותר במשך כמה 9 מכלל הדגימות, הוחלף בהדרגה6% חודשים ורוצף במעל בתת־זנים רבים חדשים שהתפתחו בשל ריבוי המוטציות שהנגיף עבר בתוך פרק זמן קצר. מוטציות כאמור מדגימות תכונות חדשות של הדבקה גבוהה יותר בהשוואה לזנים הקודמים, ובעיקר התגברות על מנגנוני ההגנה שנוצרו בעקבות החיסון או ההחלמה. המוגנות נשמרה ברמה גבוהה יותר בקרב מחלימי זן האומיקרון לעומת מחלימים מזנים אחרים של הנגיף או מחוסנים. מגמה מדאיגה נוספת היא ירידה ביעילות של טיפולים תרופתיים אנטי־ויראליים אשר בעבר הדגימו יעילות גבוהה במניעת תחלואה קשה. זאת ועוד, כמה מחקרים מהעת האחרונה מחזקים הערכות קודמות ומוסיפים מידע - חדש על הסתמנותה של מחלת הקורונה כמחלה כרונית .Long Covid תסמונת המחלה הכרונית והנזק הבריאותי ארוך הטווח צפויים לגרום לעומס על מערכת הבריאות, וזאת נוסף על המשך השקעה רבה בתשתיות מערכת הבריאות עקב התמודדות עם התחלואה האקוטית. לנוכח מצב התחלואה בעולם והמגמות המדאיגות כאמור לעיל, קיימת בעת הזאת דאגה מהתפשטות מהירה של נגיף הקורונה בסין. סין חווה גל תחלואה ואשפוזים "רחבי היקף, וזאת לאחר נסיגתה ממדיניות "אפס תחלואה המבוססת על הגבלות קשות המוטלות על האוכלוסייה במטרה למגר לחלוטין את המגפה ולא לחיות לצידה (למשל סגרים, בידודים, בדיקות תכופות וכיוצא בהם). אחוזי ההתחסנות באוכלוסייה בסין נמוכים מאוד, גם בקבוצות בסיכון מוגבר לתחלואה קשה ולתמותה. על פי הערכות אפידמיולוגיות המבוססות על קצב התפשטות התחלואה מיליון אנשים) מכלל התושבים800( 60%הנוכחי בסין, כ־ 9 ימים. קצב ההכפלה מוערך0 בה יידבקו בנגיף בטווח של בשעות ולא בימים, קיימים עומסים חריגים ביותר בבתי החולים, קיימת עלייה חדה בפטירות בית בשל הנגיף, נוצרו עומסים על מערכי הקבורה ועוד. בעקבות המצב הקיים בסין, מדינות רבות בעולם כבר החלו לנקוט צעדים למיגור בארצות הברית, הודו- הנגיף, למשל הגברת מאמצי ריצוף ומלזיה; ביצוע בדיקות קורונה לכל הנוסעים החוזרים מסין ד ב ר י ה ס ב ר 88 30.1.2023 ,, ח' בשבט התשפ"ג1953 - הצעות חוק הממשלה בטייוואן, הודו, יפן, דרום קוריאה, איטליה וארצות הברית- (בהגעה או לפני המראה); בהודו הוחלט לבדוק גם נוסעים המגיעים ממדינות נוספות באסיה. האיחוד האירופי, בשלב זה, נמנע מלהטיל הגבלות בנימוק שמדובר בזנים שמקורם בזן האומיקרון, בשל אחוזי ההחלמה הגבוהים ממחלה בזן זה ולצד היקפי התחסנות גבוהים, אך סוכם כי הנושא יידון בהמשך ובמקביל תישמר דריכות. בדיון בנושא בראשות שר בדצמבר30( הבריאות, אשר התקיים ביום ו' בטבת התשפ"ג ), סוכם בשלב זה על החלת בדיקות לזרים המגיעים2022 מסין וכן על הקמת עמדה לבדיקה וולונטרית בנמל התעופה בן גוריון והמלצה לישראלים המגיעים מסין להיבדק בעמדה זו או בעמדות דיגום מקבילות בקהילה. החששות העיקריים בעקבות תמונת המצב בסין נובעים לא רק מהיקף התחלואה הקיצוני שנגרם מהתפשטות זן אשר כרגע אינו ידוע כבעל אלימות קלינית חריגה, אלא בעיקר לנוכח היתכנות היווצרות זנים השונים מהותית מכפי שעולה בתמונת מצב הזנים העולמית בקרב אוכלוסיות מחוסנות ומחלימות, אשר בשלב זה אינן מראות הסתמנות קלינית חריגה במיוחד. נוסף על כך, מתגבר החשש להפצת תחלואה מהירה בשל הצפי להסרת הגבלות התעופה בכניסה לסין וביציאה ממנה שצפויה להביא לזינוק חד במספר הנכנסים לסין, וזאת לצד העדר שקיפות ודיווח של ממשלת סין לגבי היקף התחלואה ותמונת מצב הזנים הקיימים בה. גם לנוכח ההיסטוריה של מגפת הקורונה, שהתחילה במחוז ווהאן שבסין ובתוך זמן קצר הפכה למגפה עולמית, מתחדד ,החשש לקיומו של פוטנציאל תפוצה אפשרי פעם נוספת ובכך נוצר אתגר לשמירת מוכנות ויכולת תגובה מהירה אם תרחיש כזה יתממש. על אף התייצבות יחסית של התחלואה בקורונה בישראל עם גלי תחלואה מתונים הנגרמים מהתפשטות ,זנים דומים לאלה שמזוהים גם במדינות אחרות בעולם להערכת גורמי המקצוע במשרד הבריאות, בשל אי־ הוודאות במערכות הבריאות בעולם ודאגה להיתכנות ,של שינוי חד בתמונת המצב האפידמיולוגית כאמור לעיל נדרש המשך מעקב זהיר ואף ביתר שאת עקב ההתפתחויות האחרונות במצב התחלואה בסין, ולכן לא ניתן לוותר על קיומה של התשתית המשפטית המאפשרת נקיטת פעולות מכוח החוק. בעקבות האמור לעיל, וכדי להימנע משימוש בתקנות לחוק־יסוד: הממשלה, בהעדר39 שעת חירום לפי סעיף תשתית משפטית אחרת, במקרה של זן בעל אלימות קלינית חריגה או סכנה משמעותית לבריאות הציבור 5 לחוק ולהאריך0 מנגיף הקורונה, מוצע לתקן את סעיף את תקופת תוקפו של החוק בשנה נוספת, עד יום ו' באדר ).2024 בפברואר15( א' התשפ"ד סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים1.62 המחיר ד ב ר י ה ס ב ר