הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת אברהם מיכאלי ציון פיניאן
זבולון אורלב כרמל שאמה
אמנון כהן איתן כבל
משה גפני דניאל בן-סימון
עתניאל שנלר ישראל חסון
אנסטסיה מיכאלי חמד עמאר
אורי מקלב אברהם דיכטר
דני דנון יריב לוין
שאול מופז יעקב כץ
זאב אלקין שלמה מולה
ציפי חוטובלי נחמן שי
זאב בילסקי חנא סוייד
משה (מוץ) מטלון מסעוד גנאים
מרינה סולודקין אורלי לוי אבקסיס
רוברט אילטוב יואל חסון
נינו אבסדזה מגלי והבה
אריה ביבי ליה שמטוב רונית תירוש חיים אמסלם
יצחק וקנין רחל אדטו
רוחמה אברהם-בלילא שלי יחימוביץ'
דוד אזולאי אריה אלדד
ג'מאל זחאלקה עינת וילף
ישראל אייכלר אחמד טיבי
נסים זאב אופיר אקוניס
אברהים צרצור מירי רגב
שי חרמש אילן גילאון
אלכס מילר ניצן הורוביץ
גדעון עזרא יוליה שמאלוב-ברקוביץ
יצחק הרצוג רוברט טיבייב
מיכאל בן-ארי יעקב אדרי
אורי אורבך
פ/3132/18
הצעת חוק הרשות לטיפול בחללים וזיהוי קורבנות אסון, התשע"א–2011
פרק א': מטרת החוק
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה היא להקים רשות ארצית לטיפול בחללים קורבנות אסון.
פרק ב': הגדרות
הגדרות
2.
בחוק זה –
"בר גיוס" – אנשי כוחות הבטחון, מי שמשרתים בשירות חובה או שירות מילואים או שירות לאומי או מרותקי משק לשעת חירום (מל"ח);
"המוסד לביטוח לאומי" –כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19951;
"הרשות" – הרשות לטיפול בחללים וזיהוי קורבנות אסון, שהוקמה לפי סעיף 3;
"חללים קורבנות אסון" – מי שנפטרו באירוע אלים, פיגוע, תאונה, התאבדות וכיוצ"ב אירועי מיתה בלתי טבעיים וכן גופות שמצבן מחייב טיפול מיוחד לצורך איסופן והבאתן לקבורה;
"חסד של אמת" – טיפול בחללים ונפטרים, לרבות ומבלי לגרוע מכלליות האמור: איתורם, איסוף גופותיהם או חלקי גופות או שיירים או חפציהם, והובלתם אל המכון לרפואה משפטית או שמירתם עד הבאתם לקבורה;
"רח"ל" – רשות החירום הלאומית שליד משרד הבטחון;
"השרים" – שר הפנים והשר להגנת העורף.
פרק ג': הקמת הרשות ותפקידיה
הקמת הרשות
3.
מוקמת בזה הרשות לטיפול בחללים וזיהוי קורבנות אסון.
הרשות - תאגיד
4.
הרשות היא תאגיד.
הרשות – גוף מבוקר
5.
הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]2.
מעמד הרשות
6.
הרשות תהיה מוכרת כארגון המטפל בקבורת המת לעניין סעיף 287(7) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19953.
תפקידי הרשות
7.
תפקידי הרשות הם:
(1) קיום מערך שירותי חסד של אמת בפריסה ארצית;
(2) הקמת מערך כח אדם שאינו בר גיוס, לטיפול בחללים באירוע אסון המוני;
(3) לשמש כתובת לציבור הרחב בנושא חסד של אמת וטיפול בכל מקרה של ניפטר שאין לו מענה במסגרת החוק והנהלים הקיימים;
(4) טיפול בכל מקרה אסון בעולם, בו מעורבים חללים שהם אזרחי מדינת ישראל ותושביה, בתיאום עם משרד החוץ;
(5) הקמת ספריה ומכון מחקר בנושא טיפול בחללים והעמקת מודעות הציבור בנושא כבוד המת בארץ ובעולם;
(6) הרשות תיזום השתלמויות מקצועיות וסדנאות למתנדבי הרשות ותדאג במידת הצורך לטיפול תומך במקרים של פגיעה במתנדב;
(7) הרשות תיזום היערכות לאירוע רב נפגעים ולשעת חירום ברמת הכשרת כוח אדם לפיקוד ואפשרות גיוס מסת מתנדבים שאינם חייבי גיוס לביצוע מטלות בעורף;
(8) הרשות תהיה מעורבת בתיכנון ובהשתתפות בתרגילים שייערכו על ידי רח"ל ובשילוב עם צה"ל, משטרת ישראל ושאר ארגוני החירום במדינה;
(9) הרשות תהיה אחראית, בתיאום עם רח"ל, לרכש ואיחסון ציוד הנידרש לטיפול בחללים לעת חירום ועל פי תרחישי היחוס.
פרק ד': המועצה
המועצה
8.
לרשות תהיה מועצה בת עשרה חברים (בחוק זה – המועצה), שימנו השרים, ואלה חבריה:
(1) נציג משרד ראש הממשלה, לפי המלצת ראש הממשלה;
(2) נציג משרד הפנים, לפי המלצת שר הפנים;
(3) נציג משרד האוצר, לפי המלצת שר האוצר;
(4) נציג משרד החוץ, לפי המלצת שר החוץ;
(5) נציג משרד השר הממונה על העורף, לפי המלצת השר הממונה על העורף;
(6) נציג משרד הדתות, לפי המלצת שר הדתות;
(7) נציג מרכז השלטון המקומי;
(8) שלושה נציגי ציבור שיקבעו השרים.
יושב ראש המועצה
9.
המועצה תמנה, באישור השרים, את יושב ראש המועצה ואת ממלא מקומו מבין חבריה המנויים בסעיף 6.
תפקידי המועצה
10.
תפקידי המועצה הם:
(1) לקבוע את מדיניות הרשות ולהתוות את קווי פעולתה;
(2) לאשר את תקציב ותכנית עבודת הרשות השנתיים שהוכנו על ידי המנהל;
(3) לעקוב אחר יישום מדיניות הרשות, לפקח על ביצוע קווי הפעולה שלה
ולקבל דוחות על פעילותה מהמנהל;
(4) לדון בדוחות שהמבקר הפנימי של הרשות יגיש לה ולקבוע מסקנות;
(5) לאשר את הדוח השנתי שהכין המנהל ולהגישו לשרים, כאמור בסעיף
8(2).
סדרי עבודת המועצה
11.
(א) המועצה תתכנס לפחות פעמיים בשנה, וכן לפי דרישה של לפחות מחצית מחבריה.
(ב) יושב ראש המועצה ינהל את ישיבותיה; הוא יזמן את ישיבות המועצה ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן.
(ג) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו, לרבות לעניין סדרי העבודה של ועדותיה, אופן ניהול ישיבותיה ובכלל זה הנושאים שיועלו על סדר יומה לבקשת חבריה, מניין החברים הנדרש להחלטותיה ודרכי שיתוף הפעולה עם ארגונים וגופים בישראל העוסקים בכל הקשור בטיפול בחללים, בקבורה ובחסד של אמת.
תקופת כהונה
12.
חבר המועצה יתמנה לתקופה בת ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.
פקיעת כהונה
13.
כהונת חבר המועצה תפקע באחת מאלה:
(1) התפטר בהודעה בכתב שהגיש לשרים;
(2) הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה;
(3) חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר בגוף שהוא מייצג במועצה;
(4) לגבי נציג הציבור – אם נתמנה להיות עובד המדינה או עובד או חבר בגוף אחר המיוצג במועצה;
(5) נתקיימו נסיבות אחרות, אשר לדעת השרים פוסלות אדם מהיות חבר המועצה.
העברה מכהונה
14.
השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
השעיה מכהונה
15.
הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המועצה, רשאים השרים להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום במשך תקופת ההשעיה לפי הוראות סעיף 6; לא יושעה חבר המועצה אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
תוקף פעולות
16.
קיום המועצה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.
גמול והחזר הוצאות
17.
חבר המועצה לא יהיה זכאי לשכר או לגמול בעד חברותו במועצה, אך יהיה זכאי להחזר הוצאות שהוציא לצורך מילוי תפקידו, ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר החזר הוצאות; השרים, בהסכמת שר האוצר, יקבעו כללים ותנאים שלפיהם ישולם החזר הוצאות כאמור ואת שיעוריו.
פרק ה': מנהל הרשות
המנהל הכללי של הרשות
18.
(א) המועצה, באישור השרים, תמנה מנהל כללי לרשות לאחר שקיימה הליך לאיתור מועמדים (בחוק זה – המנהל); הודעה על מינוי המנהל תפורסם ברשומות.
(ב) המנהל ימונה לתקופה של חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו כאמור בסעיף קטן (א) לתקופת כהונה אחת נוספת.
(ג) המועצה תקבע, באישור השרים ושר האוצר ובכפוף לכל דין, את שכרו ואת תנאי העסקתו של המנהל.
תפקידי המנהל
19.
תפקידי המנהל:
(1) ניהול הרשות ויישום החלטות המועצה;
(2) הכנת תכנית העבודה השנתית והתקציב השנתי והבאתם לאישור המועצה;
(3) דיווח למועצה על פעילויות הרשות;
(4) הכנת דין וחשבון שנתי לשרים על פעילויות הרשות והבאתו לאישור המועצה.
פקיעת כהונת המנהל והשעייתו
20.
(א) כהונת המנהל תפקע באחת מאלה:
(1) התפטר בהודעה בכתב שהגיש לשרים וליושב ראש המועצה;
(2) הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כמנהל.
(ב) הוגש כתב אישום נגד המנהל בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כמנהל, רשאים השרים להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, וימונה לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה לפי הוראות סעיף 16 (א); לא יושעה המנהל אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
העברה מכהונה
21.
המועצה רשאית להעביר את המנהל מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו בשל אחת מאלה:
(1) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
(2) המועצה החליטה, מטעמים שיפורטו, על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישית לפחות מכלל חבריה המכהנים כדין, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
ניגוד עניינים
22.
(א) לא יתמנה ולא יכהן כחבר מועצה או כמנהל מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
(ב) חבר המועצה, המנהל או עובד הרשות (בסעיף זה – חבר) יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו, או לבין תפקיד אחר שלו; חבר לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות הרשות או המועצה.
(ג) התברר לחבר כי נושא הנדון או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה או למנהל, לפי העניין.
(ד) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
(ה) בסעיף זה –
"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
"קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של החבר, ובן זוגו של כל אחד מהם.
פרק ו': תקציב ופיקוח על הרשות
מימון פעולות
23.
(א) מימון כפי הדרוש להוצאות קיומה, החזקתה, פיתוחה וניהול מכלול פעילויותיה של הרשות, ימומן מתקציב המדינה, וכן מתרומות ומהכנסות שיהיו לרשות.
(ב) מימון הצטיידות והכשרת כוח אדם לחירום ימומנו בתקציב נוסף כפי שיקבע בתאום עם הגורמים המקצועיים במשרד הפנים ובמשרד השר הממונה על העורף, בסכום שנתי שלא יפחת מחמישה מליון שקלים חדשים.
(ג) השרים ושר האוצר, יהיו רשאים לקבוע תקציב מיוחד לרשות המיועד לפעילות הרשות בשעת חירום, מלחמה, פיגוע המוני, אסון טבע או כל פעילות חריגה של הרשות בארץ ובחוץ לארץ.
הרשות גוף – מתוקצב
24.
הרשות היא גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב התשמ"ה–19854.
תקציב
25.
המועצה תאשר את התקציב השנתי של הרשות ותגישו לשרים לשם אישורם.
אגרות
26.
בגין סיוע באיסוף ממצאים באירוע של תאונות דרכים או באירועים של התאבדויות או מציאת גופות בריקבון, תגבה הרשות מהחברות לביטוח חובה או מהמוסד לביטוח לאומי בהתאמה, אגרה בשיעור שיקבע שר האוצר; השר רשאי לקבוע חיוב בתשלום ריבית, הפרשי הצמדה והטלת קנס פיגורים במקרה של אי תשלום במועד של האגרה, כולה או מקצתה; האגרה, הריבית, ההצמדה והקנס ייגבו על פי פקודת המסים (גביה)5 כהיו מס כמשמעותו בפקודה.
פטור
27.
הרשות תהיה פטורה מכל מכס, מס קניה וכל תשלומי חובה אחרים על יבוא מכשירים וציוד המשמשים את מטרות הרשות לרבות אמבולנסים להובלת נפטרים, בין שהרשות קנתה ובין שקיבלה אותם ללא תמורה; פטור לפי סעיף קטן זה יחול על טובין שנקנו רק אם אישר המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, או מי שהסמיך לכך, כי אין מייצרים כמותם בישראל או כי לא ניתן להשיגם בישראל בכמות ובאיכות הנדרשת, או אם עומד בתוקפו צו מאת שר העבודה לפי סעיף 16 לחוק שירות עבודה לשעת חירום, התשכ"ז–19676.
מבקר פנימי
28.
המועצה תמנה לרשות מבקר פנימי, והוא יפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–19927; המבקר הפנימי יגיש למועצה ולמנהל, בכל שנה, דוח על ממצאיו.
הגשת דו"ח שנתי
29.
הרשות תגיש לשרים דין וחשבון שנתי על פעילותה, לאחר אישורו במועצה.
פרק ז': הוראות שונות
עובדים
30.
תנאי עבודתם של עובדי הרשות יהיו כשל עובדי המדינה בתפקידים מקבילים, בתיאומים שיקבעו השרים, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור שר האוצר.
ביצוע ותקנות
31.
השרים ממונים על ביצוע חוק זה, ויתקינו תקנות לביצוע הוראות חוק זה.
תחילה והוראות מעבר
32.
(א) תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 6, ביום פרסום הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) (בחוק זה – יום התחילה); עד יום התחילה ימנו השרים את המועצה לפי הוראות סעיף 6.
(ב) מיום כניסת חוק זה לתוקפו, תחדל עמותת זק"א איתור והצלה ע.ר. (בחוק זה – העמותה) מכל פעילות בתחומים המיוחדים בחוק זה לרשות.
(ג)
(1) מי שהיה עובד העמותה ערב יום התחילה, יהיה לעובד הרשות החל ביום התחילה.
(2) על אף האמור בכל דין, עובד העמותה שעבר כאמור בפסקה (1) (בסעיף קטן זה – עובד עובר), לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל המעבר.
(3) כל הזכויות ותנאי העבודה שהיו לעובד עובר ערב יום התחילה, יישמרו לו ויראו אותן כזכויות הנובעות מעבודתו ברשות, בכפוף להוראות כל דין ולהוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985.
דברי הסבר
מטרת חוק זה היא להקים רשות ארצית לטיפול בחללים קורבנות אסון.
מצב הדברים כיום:
כיום, חללים קורבנות אסון מטופלים בדרך כלל על ידי מתנדבי עמותת זק"א איתור והצלה ע.ר. (להלן: "ארגון זק"א). יחידות מתנדבי זק"א מהוות כוח מקצועי מיומן ואיכותי המעבות ומחזקות את כוח האדם המקצועי של גופי החירום וההצלה בחירום כבשגרה. לארגון יכולת מקצועית ייחודית בעלת חשיבות מיוחדת למדינת ישראל, העלולה להיות מותקפת במלחמה ובפעולות טרור וכן לחוות אסונות טבע או מעשים פוגעניים ידי אדם בהיקפים נרחבים.
הארגון הוכרז בשנת 2003 כ'ארגון עזר לחירום' על ידי שר הבטחון וככזה הוא מהווה חלק מהמענה המשולב אותו מוביל פיקוד העורף בעתות חירום ומלחמה. לפקע"ר הסמכות להדריכו ולהפעילו בשעת חירום ע"פ צורך. האגון הוכר בשנת 1999 כארגון המטפל בקבורה (חוק הביטוח הלאומי התשנ"ה–1995) ועל ידי 'המוסד לביטוח לאומי' כארגון שיכול להפעיל מתנדבים. מערך יחידות זק"א פועל בחלוקה טריטוריאלית ברחבי הארץ (על פי חלוקה זהה למחוזות המשטרה), מושתת כולו על מאות רבות של מתנדבים אזרחיים יהודים ולא יהודים (יחידת בדואים בדרום ויחידת דרוזים בצפון) המופעלים על ידי הארגון.
זק"א הינו ארגון הפועל בתוך הקהילה ויכול לאגד תחת כנפיו כוח אדם רב, חדור מוטיבציה וזמין, מתוך מגוון מקורות. הוא מסוגל לארגן ולהדריך צוותים מאזרחים בגילאים שבין 20-45 שאינם משובצים בשום מסגרת חירום ואשר ניתן לגייסם לעבודה בעתות חירום בצורה מהירה, ולהפעילם על פי הצרכים.
הצורך בהקמת רשות לטיפול בחללים קרבנות אסון:
ארגון זק"א, בהיותו גוף התנדבותי שאיננו פועל כתאגיד סטטוטורי, תלוי לצורך פעילותו השוטפת בתרומות ותמיכת גורמים פרטיים. בנוסף, ארגון זק"א איננו נהנה מהקלות ביבוא ציוד ורכבים שמהם נהנים גופים סטטוטוריים המוכרים בחוק. מגבלות אלו מונעות אפשרות לתכנון ארוך טווח ומותירות את עצם המשך הפעילות תחת עננה מתמדת של אי ודאות.
חוק זה נועד להחליף את ארגון זק"א ברשות שהנהלתה, דרכי פעולתה, מעמדה החוקי, תקצובה והקלות שיינתנו לה יהיו על פי חוק ומכוח החוק. זאת מבלי לאבד את בסיס המתנדבים הרחב שהוקם על ידי ארגון זק"א ומבלי שהידע, הציוד וכוח האדם המיומן יאבדו בתהליך.
הרשות תיתן, באופן בלעדי בישראל, את השירותים שלהלן: פינוי חללים קורבנות אסון מזירות האירוע; שימור והכשרת מערך מתנדבים לטיפול באירועי מוות בלתי טבעי עם דגש על קרבנות אסון ואירועים רבי נפגעים; פעילות "חסד של אמת" באיסוף חלקי גופות והבאתם לקבר ישראל עפ"י ההלכה; מוקד מאויש להפעלת המתנדבים, ליווי מתן עזרה והכוונה למשפחות בעת אסונם; מערך רכבים לפינוי גופות, חלקי גופות וממצאים לקבורה; סיוע בהסדרת הטסתם והעברתם של נפטרים בין מדינות; הקמת ספרייה ומכון מחקר לאיסוף חומר הלכתי בנושא טיפול בחללים, זיהויים וקבורתם; הוצאה לאור, פרסום והסברה בטיפול בחללים; תכנון וארגון המערך המקומי בטיפול בחללים; איתור והכנת תחנות לריכוז חללים; הכשרת מתנדבים לרישום ומעקב בשלבי הטיפול השונים בתר"ח; הכשרת מתנדבים לטיפול והכנת חללים להעברתם לקבורה; איתור והכשרת אנשי דת בצוותי אישור הזיהוי; ריתוק כח אדם (מקצועי ובלתי מקצועי) והצבתו בתחנת ריכוז החללים, בבית העלמין ובצוות אישור הזיהוי המקומי; איתור והכשרת בתי עלמין ארעיים; גיוס והכשרת צוותי קבורה. חפירת קברים, רישום וניהול טקסים דתיים; הקמת מערך מתנדבים של בחורי ישיבה לביצוע קבורה המונית לאחר אירוע רב נפגעים; רכישת האמצעים הדרושים לפעילות והעמדתם לרשות הצוותים, לרבות אמצעי מיגון וטיהור; הקמת מערך קירור ארצי ביכולת קליטה של אלפי חללים; מחשוב המידע ואחסונו במדיה מגנטית; ריתוק רכבים לא אחודים ומשאיות קירור להובלת חללים בשעת חירום; השתתפות בתרגילים משולבים עם צה"ל משטרת ישראל וארגוני החירום האחרים; רכישת ציוד לחירום, אכסונו וניהולו בתאום עם רח"ל; הפעלת מתנדבים לאיתור, תיעוד ואיסוף נתוני זיהוי של חללים בזירות האירוע; קיום רישום ומעקב אחר הטיפול בחללים החל מרגע קבלתם (מהגורם המפנה) ועד להבאתם לקבורה; קבלת הודעת פטירה חתומה ע"י רופא פקע"ר / בית חולים ורישיון קבורה לחללים שזיהויים הסופי אושר (ע"י צוות אישור הזיהוי המקומי / מחוזי / ארצי) וכן ניתן אישור להבאתם לקבורה; קיום קשר עם הגורמים המטפלים בחללים בשלבים השונים - כל גורם בתחום אחריותו (יחידות העורף, משטרת ישראל, ועדת המשנה המקומית לפס"ח וצוות אישור הזיהוי המקומי / המחוזי / ארצי).
הוראות החוק המוצעות בתמצית:
סעיף 3 להצעת החוק מכריז על הקמת הרשות.
סעיף 4 להצעת החוק קובע כי הרשות תהא תאגיד סטטוטורי.
סעיף 5 להצעת החוק קובע כי הרשות היא גוף מבוקר.
סעיף 6 מגדיר את מעמדה הייחודי של הרשות.
סעיף 7 להצעת החוק קובע את הסמכויות שיוקנו לרשות.
סעיפים 8-17 להצעת החוק מסדירים את מועצת הרשות, הקמתה, המבנה שלה, סמכויותיה וסדרי עבודתה, וכן קובעת הסדרים אודות כהונת חברי המועצה.
סעיפים 18-21 להצעת החוק קובעים הסדרים אודות מנהלה הכללי של הרשות וסמכויותיו.
סעיף 22 להצעת החוק אוסר על חברי המועצה להימצא בניגוד עניינים.
סעיפים 23-27 להצעת החוק קובעים כי הרשות תהא גוף מתוקצב ומפרטים את אופן מימון פעילותה, את התשלום אשר בסמכותה לגבות תמורת השירותים שתתן ואת הסדרי הפטור אשר יחול עליה.
סעיפים 28-29 קובעים את חובת מינוי מבקר פנימי לרשות, סמכויותיו ואת חובת הרשות להגיש לשרים דין וחשבון שנתי על פעילותה, לאחר שאושר על ידי המועצה.
סעיף 30 להצעת החוק קובע כי את תנאי עבודתם של עובדי הרשות.
סעיף 31 להצעת החוק מסמיך את השרים הממונים לקבוע תקנות לשם ביצוע החוק.
סעיף 32 קובע את מועד תחילת החוק וכן הוראות מעבר המסדירות את ייחוד הטיפול בחללים קורבנות אסון לרשות, את העברת תחום הטיפול בחללים קורבנות אסון מארגון זק"א לידי הרשות והסדרים באשר להפיכת עובדי הארגון לעובדי הרשות.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באדר ב' התשע"א – 28.3.11