הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת דוד אזולאי איתן כבל פניה קירשנבאום זבולון אורלב פ/3130/18 הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום על פי פסק דין), התשע"א–2011 תיקון סעיף 3א 1. בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–19651, בסעיף 3א, במקום "בית משפט או בית דין מוסמך" יבוא "בית משפט מוסמך או בית דין רבני". דברי הסבר במרשם האוכלוסין נרשמים פרטיו האישיים של כל תושב לרבות הלאום והדת שאליהם הוא משתייך. על מנת שפקיד הרישום במשרד הפנים ירשום אדם כיהודי, על המבקש להצהיר על דתו, וכן להציג תעודה ציבורית, כדוגמת פסק דין של בית משפט מחוזי או תעודה המעידה על יהדותו של אדם, שהוצאה על ידי רב קהילה יהודית בחוץ לארץ. במצב הנוכחי יתכן כי פקיד משרד הפנים לא יהיה מוכן לקבל כראיה ליהדותו של אדם פסק דין של בית דין רבני בישראל אשר קבע כי האדם יהודי, בעוד שהוא יהיה מוכן לקבל כראיה תעודה ציבורית המעידה על יהדותו של אדם, שעליה חתום רב או גורם קהילתי יהודי, מכל זרם שהוא, בחוץ לארץ. על סירוב משרד הפנים לתקן את הרישום על פי פסק דין של בית הדין הרבני נסובה עתירה לבג"צ בתיק בג"ץ 7490/09. משרד הפנים טען כי פסק דינו של בית הדין הרבני אשר הכיר ביהדותו של אדם לעניין נישואין אינו מהווה "תעודה ציבורית" או ראיה להיותו יהודי. בסופו של דבר, באותה פרשה הסכים פקיד משרד הפנים לרשום את העותרת כיהודייה, אך ההתנגדות העקרונית לא סרה. עד היום טרם התקבלה כל הודעה ממשרד הפנים כי מעתה והלאה יירשם אדם כיהודי על פי פסק דין של בית הדין. מצב זה מהווה פגיעה חמורה בכבוד האדם של אותם יהודים המבקשים שמדינת ישראל תכיר ביהדותם, בהתאם לפסיקה של ערכאה שיפוטית במדינת ישראל. בנוסף, יש במצב הקיים פגיעה בכבודה של מדינת ישראל, שכן יוצא כי מוסד שיפוטי ישראלי, בית דין רבני של מדינת ישראל, הוא במעמד נחות מזה של רב קהילה בחוץ לארץ. על כן מוצע להבהיר כי בית דין רבני מוסמך לתת פסק דין בעניין יהדותו של אדם, וכי פסק דין זה ייחשב כראיה לצורך רישומו של אדם כיהודי. יש לציין, כי אין מדובר על מתן בלעדיות לבית הדין הרבני לקבוע כי אדם הוא יהודי, אלא בהוספת הליך שיתווסף לאפשרויות המגוונות הקיימות כיום. הצעת החוק הינה ביוזמת 'צהר לחקיקה' של רבני צהר. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באדר ב' התשע"א – 28.3.11