הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 5,017 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' כרמל שאמה משה גפני יעקב אדרי אמנון כהן דב חנין זבולון אורלב אחמד טיבי ניצן הורוביץ פ/3157/18 הצעת חוק קרן לאומית למשאבי טבע ולפיתוח המשק והחברה, התשע"א–2011 מטרת החוק 1. מטרתו של חוק זה להסדיר את הקמתה של קרן לאומית לניהול ולחלוקה של הכנסות המדינה ממשאבי טבע מתכלים. הגדרות 2. בחוק זה – "הוועדה" – ועדת הקרן שהוקמה לפי סעיף 5; "הקרן" – קרן לניהול הכנסות המדינה ממשאבי טבע מתכלים; "משאבי טבע מתכלים" – נפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי"ב–19521 (להלן – חוק הנפט), ומחצבים כהגדרתם בפקודת המכרות2; "השר" – שר האוצר. הקמת הקרן ומטרותיה 3. (א) מוקמת בזה קרן לניהול הכנסות המדינה ממשאבי טבע מתכלים. (ב) מטרת הקרן לנהל את הכנסות המדינה ממשאבי טבע מתכלים לטובת הבטחת עתידם הכלכלי ורווחתם של תושבי ישראל בדורות הבאים, בהתאם להוראות חוק זה. ניהול הקרן והשקעותיה 4. הקרן והשקעותיה ינוהלו על ידי נגיד בנק ישראל או מי מטעמו. ועדת הקרן 5. (א) הקרן תפוקח על ידי ועדה בת שמונה חברים, ואלה חבריה – (1) שר האוצר, והוא יהיה היושב ראש; (2) נגיד בנק ישראל; (3) המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה; (4) המנהל הכללי של משרד האוצר; (5) המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות; (6) נציג ארגון העובדים היציג, שימנה ארגון זה; (7) נציג ארגון המעסיקים היציג, שימנה ארגון זה; (8) נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה השר להגנת הסביבה מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה. (ב) בסעיף זה – "ארגון העובדים היציג" – הארגון שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים במשק; "ארגון המעבידים היציג" – ארגון מעבידים שלדעת השר הוא ארגון מעבידים יציג שנוגע בדבר; "גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה" – הגופים המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג–20023. תפקידי הוועדה וסמכויותיה 6. (א) תפקידי הוועדה הם: (1) פיקוח על תפקודה של הנהלת הקרן; (2) פיקוח על השקעות הקרן בהתאם למטרותיה לפי חוק זה; (3) פיקוח על גביית מלוא הכנסות המדינה ממשאבי טבע מתכלים. (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות את סמכויות הוועדה לצורך הגשמת תפקידיה. סדרי עבודת הוועדה 7. (א) יושב ראש הוועדה ינהל את ישיבותיה ויקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של הוועדה. כספי הקרן 8. (א) כספי הקרן יבואו מהכנסות המדינה ממשאבי טבע מתכלים (בחוק זה – הכנסות המדינה ממשאבי טבע מתכלים), ואלו הם: (1) תמלוגים כאמור בסעיף 32 לחוק הנפט, ובחלק ג' לתוספת השלישית לפקודת המכרות; (2) היטל רווחי נפט כהגדרתו בסעיף 2 לחוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א–20114. (3) הכנסות המדינה השונות מהפקה או מכירה של משאבי טבע מתכלים. (ב) משרד האוצר יעביר לקרן את הכנסות המדינה ממשאבי טבע מתכלים מדי חודש, עד ה-10 בכל חודש. העברת כספים לתקציב המדינה 9. הנהלת הקרן רשאית, באישור הוועדה, להעביר כספים מהקרן לתקציב המדינה, בכל שנת כספים, ובלבד שהסכום המועבר לא יעלה על הסכום שהקרן צפויה להרוויח באותה שנת כספים, לפי הערכת הקרן באישור הוועדה. דוח שנתי 10. הקרן תגיש לנשיא המדינה, בסיום כל שנה, דין וחשבון על פעילותה בשנה החולפת, וכן את מלוא הנתונים והמידע הנוגעים למדיניות ההשקעות של הקרן ולתוצאותיה הכספיות; דוח שנתי כאמור יפורסם גם באתר אינטרנט שיוקם למטרה זו. ביצוע ותקנות 11. השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה. תחולה 12. הוראות חוק זה יחולו על משאבי טבע מתכלים שיופקו מיום התחילה ואילך. דברי הסבר "המחלה ההולנדית" היא מונח המתאר תהליכים כלכליים שליליים במדינות בהן נתגלו בתקופת זמן קצרה כמויות גדולות של אוצרות טבע. כפי שניתן ללמוד מהתנהגותה של כלכלת הולנד בשנות ה–1960, וממדינות נוספות, ההכנסות הגבוהות מהפקת אוצרות הטבע הביאו לייסוף חד של המטבע המקומי, לפגיעה עמוקה בייצוא ובמגזר התעשייתי, לאינפלציה ולעלייה באבטלה. גילוי מאגרי הגז הטבעי הגדולים מול חופי ישראל מעורר חשש כי "המחלה ההולנדית" תפגע גם במשק הישראלי. עם זאת, הצליחו מדינות אחרות להתמודד בהצלחה עם תופעות אלו, באמצעות ניהול מושכל של משאביהן. לדוגמה, ממשלת נורבגיה בחרה להשקיע את הכנסותיה מהפקת נפט וגז טבעי בקרן פנסיה לאומית (לשעבר קרן הנפט), המנהלת את נכסיה מחוץ לגבולות המדינה. בזכות מדיניות זו - עליה ממליצה גם קרן המטבע הבינ"ל (IMF) - נהנים אזרחי נורבגיה מרווחה כלכלית, והמדינה נמצאת במקום הראשון במדד הפיתוח האנושי (HDI). לאור ההתפתחויות האחרונות בתחום הגילוי וההפקה של אוצרות טבע בישראל, מוצע בהצעת חוק זו, להסדיר את ניהול הכנסות המדינה המתקבלות מתמלוגים, מיסים ואגרות על הפקתם של משאבים מתכלים לטובת אזרחיה והדורות הבאים, באמצעות הפקדתם בקרן השקעות לאומית, שתוקם לשם כך. כמו כן, מוצע כי כספי הקרן ינוהלו על ידי בנק ישראל וישמשו להשקעות ארוכות טווח. עבודת הקרן תפוקח על ידי ועדה בראשות שר האוצר, ויהיו חברים בה נציגי משרדי ממשלה שונים ונגיד בנק ישראל. הקרן תהיה רשאית להעביר מדי שנה חלק מהכנסותיה לטובת תקציב המדינה, בהיקף שלא יעלה על שיעור ההחזר השנתי החזוי ארוך הטווח של השקעותיה, במטרה לשמש כלי פיסקאלי ולתמוך בתקציב המדינה, וכן על מנת לאפשר השקעה בפיתוח תשתיות דוגמת חינוך, בריאות ורווחה. עוד מוצע, כי מדי שנה תפרסם הקרן דין וחשבון מפורט על פעילותה, אשר יוגש לנשיא המדינה ויפורסם לציבור באתר האינטרנט שיוקם לשם כך. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/2643/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד באדר ב' התשע"א – 30.3.11