הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת זהבה גלאון דוד אזולאי שלמה מולה איתן כבל פ/3200/18 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הסדרי טיעון), התשע"א–2011 הוספת סעיף 193א 1. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–19821, אחרי סעיף 193 יבוא: "גזר דין לאחר הסדר טיעון בעבירה עם עונש מזערי 193א. (א) גזר דין בעבירה לפי סעיפים 203, 329(ב) או בעבירות המנויות בסעיף 355 לחוק העונשין, התשל"ז–19772, הניתן בהתאם להסדר טיעון, יהיה על דעת כל חברי ההרכב. (ב) הסדר טיעון עם נאשמים בעבירות כאמור בפסקה (א) יעשה באישור פרקליט המדינה." דברי הסבר בחוק העונשין ישנן מספר עבירות מין ואלימות חמורות להן קבוע עונש מזערי. העונש המזערי שנקבע על ידי המחוקק הוא רבע מהעונש המרבי על אותן עבירות. כמו כן, החוק מחייב הטלת מאסר בפועל על הנאשמים בעבירות אלו, בהיעדר טעמים מיוחדים. מיותר לציין כי עמדת המחוקק לגבי החובה למצות את הדין עם הנאשמים בעבירות נפשעות אלו היא חד משמעית. עם זאת, כבר היינו עדים לגזרי דין לקולא בעבירות מין חמורות, כתוצאה מהסדרי טיעון של התביעה וההגנה. אין בהצעת חוק זו כדי להפחית מחשיבותם של הסדרי הטיעון, כאמצעי להשגת הודאה וענישה, בתיקים בהם בלתי אפשרי להרשיע בביהמ"ש מפאת מחסור בראיות, או לחילופין חוסר יכולת של הקורבן להעיד במשפט. יחד עם זאת, מטרתה של ההצעה לעגן בחקיקה כללים ברורים בכל האמור להסדרי טיעון בעבירות מין ואלימות חמורות. ההצעה קובעת כי גזר דין בעקבות הסדר טיעון יינתן רק אם התקבל פה אחד על ידי שופטי ההרכב, וכן כי הסמכת נציגי התביעה להגיע להסדר כזה עם ההגנה, ייעשה רק באישור פרקליט המדינה וזאת במטרה לצמצם ככל האפשר את מספר התיקים בעבירות אלו בהם מתקבל הסדר טיעון שמשמעו גזר דין לקולא. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברות הכנסת זהבה גלאון ואורית נוקד (פ/81). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברות הכנסת זהבה גלאון ואורית נוקד (פ/27/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ב באייר התשע"א – 16.5.11