הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת גדעון עזרא
אורי אריאל
דוד אזולאי
מרינה סולודקין
ניסים זאב
אריה אלדד
ישראל חסון
פ/3275/18
הצעת חוק נציב תלונות הציבור על פרקליטים, התשע"א–2011
הגדרות
1.
בחוק זה –
"פרקליט" – תובע כהגדרתו בסעיף 12(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–19821;
"השר" – שר המשפטים;
"בית דין משמעתי" –
(1) כמשמעותו בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–19612;
(2) כמשמעותו בסעיף 2 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–19633;
"נציב", "נציב התלונות", "נציב תלונות הציבור על פרקליטים" – נציב תלונות הציבור על פרקליטים, שמונה לפי סעיף 3;
"הוועדה" – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
נציבות תלונות הציבור על פרקליטים
2.
נציב תלונות הציבור על פרקליטים יעמוד בראש יחידה שתיקרא "נציבות תלונות הציבור על פרקליטים" שתברר, בהתאם להוראות חוק זה, תלונות על התנהגות והתנהלות פרקליטים במסגרת מילוי תפקידם.
כשירות הנציב ומינויו
3.
(א) כשיר להתמנות לתפקיד נציב התלונות מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא כשיר להתמנות לשופט של בית משפט מחוזי;
(2) הוא אינו פרקליט;
(3) הוא בעל ידע מקצועי, בקיאות והבנה במשפט פלילי ובדיני הראיות;
(4) הוא בעל היכרות עם עבודת הפרקליטות;
(5) הוא בעל מומחיות וניסיון בניהול תיקים בערכאות;
(6) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כנציב.
(ב) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין כשירות הנציב, נוסף על האמור בסעיף קטן (א).
(ג) הנציב יתמנה על ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם פרקליט המדינה, מבין המועמדים שעליהם המליצה הוועדה הציבורית שמונתה לפי הוראות סעיף 4 לחוק זה.
(ד) הודעה על מינויו של נציב התלונות ועל המען למשלוח תלונות תפורסם ברשומות.
(ה) מינוי נציב התלונות ייעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; התפנה מקומו של נציב התלונות לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו התפנה מקומו.
הוועדה הציבורית
4.
(א) שר המשפטים ימנה ועדה ציבורית אשר תבדוק את כשירותם ומידת התאמתם של מועמדים למשרת נציב תלונות הציבור על פרקליטים ותמליץ לפניו על שניים עד ארבעה מהם, תוך ציון מספר חברי הוועדה שתמכו במועמדותו של כל אחד מהם, ורשאית היא לצרף את הערותיה לגביהם; שמות המועמדים שעליהם המליצה הוועדה יפורסמו ברשומות.
(ב) הוועדה הציבורית תהיה בת שבעה חברים, וזה הרכבה:
(1) שופט של בית המשפט העליון בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון והוא יהיה היושב ראש;
(2) שלושה חברי הכנסת, והם: יושב ראש ועדת החוקה חוקה ומשפט של הכנסת ושני חברי הכנסת שייבחרו בהצבעה בוועדה;
(3) נציב שירות המדינה או נציגו;
(4) ראש לשכת עורכי הדין או נציגו;
(5) חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה, שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים ובעלי תפקידים מקבילים להם, במוסדות להשכלה גבוהה המקיימים לימודי משפטים; לעניין זה, "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958.4
משך הכהונה
5.
תקופת כהונתו של נציב התלונות תהיה חמש שנים מיום מינויו; השר, לאחר התייעצות עם פרקליט המדינה, רשאי להאריך תקופה זו לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים.
תום כהונה
6.
(א) כהונת נציב התלונות פוקעת –
(1) בתום תקופתה;
(2) בפטירתו או בהתפטרותו;
(3) בהעברתו מכהונתו.
(ב) הודעה על תום כהונת נציב התלונות תפורסם ברשומות.
העברה מכהונה
7.
(א) השר, בהתייעצות עם פרקליט המדינה, רשאי להעביר את נציב התלונות מתפקידו לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו, אם התקיים אחד מאלה:
(1) נבצר ממנו למלא את תפקידיו במשך תקופה העולה על שישה חודשים רצופים;
(2) הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש כנציב התלונות;
(3) הוא התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו.
ייחוד משרה והיתר לעסוק בפעילות
8.
(א) נציב התלונות ועובדי הנציבות לא יהיו רשאים –
(1) לשמש בכל משרה אחרת או לעסוק, במישרין או בעקיפין, בעיסוק אחר;
(2) להיות חברים בכנסת, בממשלה, במועצה של רשות מקומית, בגוף בוחר של מפלגה, או מועמדים לחברות כאמור;
(3) להיות חברים בהנהלה של חבר בני אדם המנהל עסקים לשם השגת רווחים.
(ב) נציב התלונות רשאי להתיר לעובד הנציבות, לפי בקשתו, לעשות דבר מהדברים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (3), אם לדעתו אין בכך כדי ליצור ניגוד עניינים או כדי לפגוע בעבודתו בנציבות בדרך אחרת; אין בהיתר כאמור כדי לפטור את העובד מעמידה בדרישות כל דין או נוהג, המסדירים את הפעילות.
חובת סודיות
9.
(א) נציב התלונות, עובדי הנציבות וכל אדם אחר שבעזרתו הוא מבצע את תפקידיו חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; העובדים יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר המשפטים, פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה, לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בנציבות שהושג במסגרת פעילותה, ואולם חומר או מידע לגבי תלונה מסוימת יימסר לאחר שהטיפול בה הסתיים.
(ג) השר ופרקליט המדינה כאחד רשאים להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת על פרקליט, כולם או חלקם, שהטיפול בה הסתיים.
הגשת תלונה
10.
(א) רשאי להגיש תלונה לנציבות כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של פרקליט במסגרת מילוי תפקידו והוא בעל עניין בתלונה; רשאי להגיש תלונה כאמור גם מי שאותו אדם הסמיכו לכך.
(ב) השר או פרקליט המדינה רשאים לבקש מהנציב לברר עניין הנוגע להתנהגותו של פרקליט במסגרת תפקידו.
דרך הגשת התלונה
11.
התלונה תוגש בכתב, תיחתם בידי המתלונן ויצוינו בה שם המתלונן ומענו.
תלונות שאין לברר אותן
12.
הנציב לא יברר תלונה שהיא כמפורט להלן:
(1) התלונה אינה על פרקליט או שאינה בענין הנוגע להתנהגותו של פרקליט במסגרת מילוי תפקידו;
(2) התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת בזוטי דברים;
(3) ענינה של התלונה בשאלה משפטית או ראייתית מהותית;
(4) התלונה היא בענין הניתן לערעור על פי דין, למעט בענין הנוגע להתנהגותו של פרקליט במסגרת מילוי תפקידו;
(5) התלונה היא על מעשה שמתנהלת בשלו חקירה במשטרה או שהוגשה בשלו קובלנה לבית הדין המשמעתי.
התלונה ועילותיה ופתיחת הבירור
13.
(א) תלונה ניתנת להגשה על כל פרקליט בענין הנוגע להתנהגותו במסגרת מילוי תפקידו.
(ב) משהוגשה תלונה, יאשר נציב התלונות את קבלתה ויפתח בבירורה, זולת אם ראה שאין לברר אותה מהטעמים המנויים בסעיף 12.
(ג) החליט הנציב לא לפתוח בבירור תלונה, יודיע על כך למתלונן בכתב, ויציין את הנימוקים להחלטתו.
(ד) החליט הנציב לפתוח בבירור התלונה, יודיע על כך לפרקליט הנילון, ליועץ המשפט לממשלה, לפרקליט המדינה ולשר.
(ה) בהודעה לפי סעיף קטן (ד) רשאי הנציב לא לכלול את פרטי המתלונן אם סבר כי פרטיו אינם דרושים לצורך בירור התלונה; אין בסעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות שר המשפטים, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 9(ב).
דרכי הבירור ומשכו
14.
(א) הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות.
(ב) לצורך הבירור, רשאי נציב התלונות לקבל מכל אדם או גוף, בתוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, בכפוף לסעיף קטן (ג), כל ידיעה או מסמך העשויים, לדעת הנציב, לסייע בבירור התלונה; מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור, ימלא אחר הדרישה, והוראות סעיף 11, למעט פסקאות (1) ו-(3) של סעיף קטן (א), לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט–19685, יחולו, בשינויים המחויבים, על סירוב למלא אחר הדרישה.
(ג) לצורך הבירור רשאי נציב התלונות לשמוע את המתלונן, את הפרקליט הנילון, וכל אדם אחר אם ראה תועלת בדבר; סירב הפרקליט הנילון למסור את דבריו בעל פה, ימסרם בכתב ככל שיידרש.
(ד) בירור התלונה יסתיים לכל המאוחר עד תום שנה אחת מיום קבלתה בנציבות.
הפסקת הבירור
15.
נציב התלונות רשאי להפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיימה אחת העילות המצדיקות שלא לפתוח בבירורה, או שענין התלונה בא על תיקונו או שהמתלונן ביטל את תלונתו; הופסק בירור התלונה לפי סעיף זה יודיע הנציב בכתב למתלונן, לפרקליט הנילון ולמי שמנוי בסעיף 13(ד), לפי הענין, שהחליט להפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים להחלטתו.
תוצאות הבירור
16.
(א) מצא נציב התלונות שהתלונה היתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לפרקליט הנילון ולמי שמנוי בסעיף 13(ד), לפי הענין, בצירוף החלטתו; בהודעה כאמור רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקונו.
(ב) התקבלה הודעה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א) יודיע הפרקליט הנילון לנציב על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה בתוך זמן סביר או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את הענין לפני פרקליט המדינה והשר.
(ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן ולמי שמנוי בסעיף 13(ד), לפי הענין, ורשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו.
(ד) העלה בירור התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר ופרקליט המדינה; העלה בירור התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את הענין לידיעת השר ופרקליט המדינה ורשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי.
(ה) הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ לשר ולפרקליט המדינה, לסיים את כהונתו של פרקליט; החליטו השר או פרקליט המדינה שלא לקבל את המלצת הנציב, ינמקו את החלטתם.
(ו) החלטותיו וממצאיו של הנציב בעניין תלונה –
(1) אין בהם כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד, בבית משפט או בבית דין, שלא היו להם לפני כן;
(2) אין בהם כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת התלונה או בירורה.
סייגים לנימוק וגילוי ממצאים
17.
הודעה של הנציב לפי סעיף 16 לא תכלול ולא תגלה חומר או מידע אשר לדעת ראש הממשלה או שר הביטחון הם ענין לביטחון המדינה, או אשר לדעת ראש הממשלה או שר החוץ הם ענין ליחסי החוץ או לקשרי המסחר הבין-לאומיים של המדינה.
זכויות וסעדים
18.
(א) החלטותיו וממצאיו של הנציב בענין תלונה –
(1) אין בהם כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד, בבית משפט או בבית דין, שלא היו להם לפני כן;
(2) אין בהם כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת התלונה או בירורה.
(ב) דין וחשבון, החלטה וכל מסמך שהכין הנציב במסגרת מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או מעין שיפוטי.
אי תלות
19.
אין על הנציב ועל עובדי הנציבות מרות בענין מילוי תפקידיהם לפי חוק זה, זולת מרותו של הדין.
דין וחשבון
20.
הנציב יגיש לשר, לפרקליט המדינה, ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, דין וחשבון על פעולותיו, שיכיל תיאור פרטני של הטיפול בתלונות.
תקנות
21.
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
דברי הסבר
הצעת חוק זו באה להגביר את אמון הציבור בפרקליטות לאור כוחה הגובר. לפיכך ההצעה מבקשת ליצור גוף אובייקטיבי ומקצועי לבירור תלונות על פרקליטים במסגרת מילויי תפקידם (כך למשל מקובל בנציב קבילות על שוטרים, נציב קבילות על סוהרים, נציבות תלונות הציבור על שופטים וכיו"ב).
מוצע כי נציב תלונות הציבור על פרקליטים יעמוד בראש יחידה שתיקרא "נציבות תלונות הציבור על פרקליטים" שתברר, בהתאם להוראות חוק זה, תלונות על התנהגות והתנהלות פרקליטים במסגרת מילוי תפקידם. שר המשפטים, בהתייעצות עם פרקליט המדינה, ימנה את נציב התלונות, מבין המועמדים שעליהם המליצה הוועדה הציבורית שמונתה לפי חוק זה.
רשאי להגיש תלונה לנציבות כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של פרקליט במסגרת מילוי תפקידו והוא בעל עניין בתלונה, או שאותו אדם הסמיכו לכך.
הנציב יגיש לשר, לפרקליט המדינה, ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, דין וחשבון על פעולותיו, שיכיל תיאור פרטני של הטיפול בתלונות, לצורך מעקב ופיקוח.
בירור התלונה יסתיים לכל המאוחר עד תום שנה אחת מיום קבלתה בנציבות.
החלטותיו וממצאיו של הנציב בענין תלונה, אין בהם כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר, להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם. הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ לשר ולפרקליט המדינה, לסיים את כהונתו של פרקליט; החליטו השר או פרקליט המדינה שלא לקבל את המלצת הנציב, ינמקו את החלטתם.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ט באייר התשע"א – 23.5.11