הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת מיכאל בן-ארי
פ/3449/18
הצעת חוק מבקר הפרקליטות, התשע"א–2011
הגדרות
1.
בחוק זה –
"גוף מבוקר" – כל אחד מאלה:
(1) פרקליטות המדינה;
(2) פרקליטות המחוז (אזרחי ופלילי);
(3) ענף התביעות במשטרה;
"הוועדה" – ועדת החוקה, חוק ומשפט;
"היחידה" – יחידת ביקורת הפרקליטות;
"המבקר" – מבקר הפרקליטות.
ביקורת הפרקליטות
2.
מבקר הפרקליטות יעמוד בראש יחידה שתיקרא "ביקורת הפרקליטות" שתוקם בירושלים ותפעל לפי הוראות חוק זה.
כשירות המבקר
3.
מי שכשיר לכהן כשופט בית המשפט המחוזי כשיר להתמנות למבקר הפרקליטות ובלבד שלא היה פעיל בחיים הפוליטיים, לרבות חברות במפלגה, בחמש השנים שקדמו להצגת מועמדותו; לעניין סעיף זה יראו חבר מפלגה כמי ששילם דמי חבר או השתתף בפעילות מוסדות מפלגה.
בחירת המבקר
4.
(א) המבקר ייבחר בידי הוועדה, מבין המועמדים עליהם המליצה הוועדה הציבורית שמונתה לפי סעיף 5 לחוק זה.
(ב) בחירת המבקר תיערך עד תשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של המבקר המכהן; התפנה מקומו של המבקר המכהן לפני תום תקופת כהונתו, תיערך בחירת המבקר החדש תוך ארבעים וחמישה ימים מיום תום הכהונה.
(ג) יושב ראש הוועדה יקבע את יום הבחירה ויודיע עליו בכתב לכל חברי הוועדה, לפחות עשרים ימים לפני יום הבחירה.
הוועדה הציבורית
5.
(א) יושב ראש הוועדה ימנה ועדה ציבורית אשר תבדוק את כשירותם והתאמתם של מועמדים למשרת המבקר.
(ב) הוועדה הציבורית תהיה בת 7 חברים וזה יהיה הרכבה:
(1) שופט בית המשפט העליון בדימוס, שימנה נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב הראש;
(2) ארבעה חברי הכנסת ובהם יושב ראש הוועדה, יושב ראש ועדת הכנסת, יושב ראש הוועדה לביקורת המדינה וחבר כנסת נוסף שייבחר בהצבעה בוועדה;
(3) ראש לשכת עורכי הדין או נציגו;
(4) חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה המומחה בתחומי המשפט, שייבחר על-ידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים ובעלי תפקידים מקבילים להם במוסדות להשכלה גבוהה המקיימים לימודי משפטים; לעניין סעיף זה, "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד שקיבל הכרה או תעודת היתר או אישור או שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19581.
(ג) הוועדה הציבורית תאתר מבין כלל המועמדים עד ארבעה ולא פחות משני מועמדים ותגיש המלצותיה ליושב ראש הוועדה תוך ציון מספר חברי הוועדה שתמכו בכל מועמד; הוועדה הציבורית רשאית לצרף הערותיה על המועמדים.
(ד) שמות המועמדים שעליהם המליצה הוועדה הציבורית יפורסמו ברשומות.
משך הכהונה
6.
תקופת כהונתו של המבקר תהיה שבע שנים מיום מינויו.
תום כהונה
7.
(א) כהונת המבקר פוקעת –
(1) בתום תקופתה;
(2) בפטירתו או בהתפטרותו;
(3) בהעברתו מכהונתו.
(ב) הודעה על תום כהונת המבקר תפורסם ברשומות.
העברה מכהונה
8.
(א) הוועדה רשאית, מיזמתה או לפי הצעת שר המשפטים, להעביר, בהחלטה שהתקבלה ברוב של תשעה חברים לפחות, את המבקר מכהונתו, אם התקיים אחד מאלה:
(1) הוא הורשע בפסק דין בעבירה פלילית, למעט בעבירות המנויות בסעיף 7(א)(2) לחוק הכנסת, התשנ"ד–19942 (בחוק זה – חוק הכנסת);
(2) הוא התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו;
(3) הוא אינו מבצע את תפקידו כהלכה.
(ב) הוועדה לא תעביר את המבקר מכהונתו אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה.
השעיית המבקר
9.
(א) לא יוגש כתב אישום נגד המבקר, למעט בעבירות המנויות בסעיף 7(א)(2) לחוק הכנסת, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה, ומשהוגש כתב אישום כאמור יושעה המבקר מכהונתו.
(ב)
(1) הוועדה רשאית, ברוב דעות, להשעות את המבקר מכהונתו, אם מתקיימת נגדו חקירה שיש בה כדי להביא לקיום הליכים פליליים כהגדרתם בסעיף 7(א)(2) לחוק הכנסת, לתקופה שבה הם מתקיימים; ואולם אם היתה החקירה כאמור, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין המבקר ראוי לשמש עוד בתפקידו, תשעה הוועדה את המבקר לתקופה האמורה;
(2) הוועדה לא תשעה את המבקר לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה.
ייחוד משרה והיתר לעסוק בפעילות
10.
(א) המבקר ועובדי היחידה לא יהיו רשאים –
(1) לשמש בכל משרה אחרת או לעסוק, במישרין או בעקיפין, בעיסוק אחר;
(2) להיות חברים בכנסת, בממשלה, במועצה של רשות מקומית, בגוף בוחר של מפלגה, או מועמדים לחברות כאמור;
(3) להיות חברים בהנהלה של חבר בני אדם המנהל עסקים לשם השגת רווחים.
(ב) המבקר רשאי להתיר לעובד היחידה, לפי בקשתו, לעשות דבר מהדברים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (3), אם לדעתו אין בכך כדי ליצור ניגוד עניינים או כדי לפגוע בעבודתו ביחידה בדרך אחרת; אין בהיתר כאמור כדי לפטור את העובד מעמידה בדרישות כל דין או נוהג, המסדירים את הפעילות.
עובדי היחידה
11.
(א) עובדי היחידה הם עובדי מדינה.
(ב) המבקר רשאי להסתייע בביצוע תפקידיו באנשים שאינם עובדי משרדו, אם ראה צורך בכך.
דין וחשבון
12.
המבקר ימסור לוועדה דין וחשבון על פעולותיו בכל עת שייראה לו או שיידרש לכך על ידה.
תפקידי המבקר
13.
במסגרת תפקידו רשאי המבקר לבדוק:
(1) כל החלטה המתקבלת על ידי הגופים המבוקרים;
(2) הגשת כתבי אישום;
(3) הגשת תביעות אזרחיות;
(4) סגירת תיקים;
(5) בקשות מעצר ושחרור;
(6) ניהול תביעות אזרחיות;
(7) החלטות של מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה;
(8) עמדות שונות של הפרקליטות, חוות דעת וכל מסמך אחר;
(9) עסקאות טיעון עליהן חתומה הפרקליטות.
נציבות תלונות הציבור
14.
המבקר יקים ביחידה את "נציבות תלונות הציבור", אליה רשאי להגיש תלונה כל אדם הרואה עצמו נפגע מהתנהלות הפרקליטות; נציבות תלונות הציבור תבדוק את התלונה ותמסור המלצתה למבקר.
קבלת מידע
15.
(א) על הפרקליטות להמציא במועד שיקבע המבקר, את כל החומר שייקבע בתקנות המשנה, לרבות כתבי אישום, טיוטות של כתבי אישום, מסמכים פנימיים, תיקי חקירה וכל חומר אחר שימצא המבקר לנכון.
(ב) המבקר יהיה רשאי לדרוש דין וחשבון מטעם הגורם האחראי בפרקליטות, כפי שימצא לנכון.
דוחות וחוות דעת של המבקר
16.
(א) בכל שנה ימציא המבקר לראש הממשלה, שר המשפטים וחברי הוועדה דין וחשבון שיכלול את תוצאות הביקורת על הגופים המבוקרים; דין וחשבון זה יוגש לכל המאוחר ביום א' בחשוון.
(ב) הדוח כאמור בסעיף קטן (א) יסכם את פעילות המבקר ויכלול פירוט בנושאים אלו:
(1) התנהלות לקויה של הגופים המבוקרים;
(2) עבירות על החוק או על נהלים פנימיים;
(3) המלצות לתיקון הליקויים ולמניעתם;
(4) פעולות בולטות לחיוב ומאפיינים אשר השתפרו.
סדרי הדיון בכנסת ובוועדה
17.
(א) דוח המבקר וחוות דעתו או חלקים ממנה ידונו בוועדה בנוכחות השר, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ופרקליטי המחוזות.
(ב) הוועדה רשאית להזמין כל נושא משרה או ממלא תפקיד בגוף המבוקר, בעבר או בהווה, בכדי להגיב על האמור בדוח.
(ג) יושב ראש הוועדה יניח את מסקנות הוועדה והמלצותיה על שולחן הכנסת בתום דיוני הוועדה ולא יאוחר משלושה חודשים לאחר המצאת דוח המבקר.
(ד) העלתה הביקורת ליקויים בפעולתו של גוף מבוקר, תדון הוועדה בדרכים לתיקון הליקויים בתוך שישים ימים ממועד הנחת מסקנות הוועדה על שולחן הכנסת.
(ה) המבקר, באישור הוועדה, יקבע מתכונת לדיווח על תיקון הליקויים.
חובת סודיות
18.
המבקר, עובדי היחידה וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע המבקר את תפקידיו, חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; העובדים יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם.
תקציב
19.
תקציב היחידה יקבע על-ידי ועדת הכספים של הכנסת, לפי הצעת המבקר, ויפורסם בתקציב המדינה; ועדת הכספים רשאית לאשר שינויים בתקציב היחידה לפי בקשת המבקר.
תקנות
20.
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה, להתקין תקנות לביצועו.
דברי הסבר
מטרתו של חוק זה להאדיר את הדמוקרטיה במדינת ישראל, ולחזק את מלכת שלטון החוק – הפרקליטות. כידוע, הפרקליטות מייצגת את מדינת ישראל ואת רשויות השלטון בפני בית המשפט ובתי הדין השונים, ופועלת ארגונית כחלק ממשרד המשפטים. בנוסף, הפרקליטות הינה חלק מהרשות המבצעת של מדינת ישראל, ובתחום אכיפת החוק הפלילי פועלת באופן עצמאי ובלתי תלוי.
עצמאות זאת היא עצמאות מבורכת, כל זמן שהפרקליטים משתמשים בסמכויותיהם ובכוח האדיר שלהם לצרכים שלשמם נועדו. דא עקא, שבשנים האחרונות מופיעים סימנים רבים המצביעים על כך כי גורמים בתוך הפרקליטות שוקלים שיקולים זרים ולא מקצועיים ומערבים שיקולים פוליטיים ואידיאולוגיים בהחלטות האמורות להיות החלטות משפטיות גרידא.
כך, לדוגמא, באשר למדיניות המעצרים של הפרקליטות. בעניינם של מתנחלים ופעילי ימין שחסמו כבישים, ביקשה הפרקליטות לעצור את הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים (על אף שחלק גדול מהנאשמים היו קטינים ללא עבר פלילי), זאת בשעה שכלפי אנשי שמאל שחסמו כבישים הונהגה מדיניות של יד קלה ושחרור מהיר ללא הגשת כתבי אישום.
דוגמא נוספת היא באשר לאכיפת חוקי הבניה כאשר הפרקליטות מפעילה אכיפה בררנית כלפי מתיישבים ופעילי ימין, לעומת אכיפה אפסית כלפי פורעי חוק מהמגזר הערבי.
כך גם באשר למדיניות ההעמדה לדין באשר לחופש הביטוי. הפרקליטות נוקטת במדיניות של אפס סבלנות כלפי רבנים ואנשי ציבור מהימין ומהציבור החרדי, זאת לעומת מתן חופש ביטוי מוחלט כלפי מי שמסית נגד היהדות, נגד התורה, נגד מדינת ישראל ונגד חיילי צה"ל.
גם עמדותיה של הפרקליטות באשר לקיומן של הפגנות ומחאות משתנה בהתאם לזהותו של מגיש הבקשה: עמדת הפרקליטות היא לאפשר הפגנות ומחאות של ארגוני שמאל ואנשי הבית הפתוח גם במחיר של פגיעה קשה בסדר הציבורי.
תקצר היריעה מלפרט את כל העוולות שננקטו בשנים האחרונות על ידי פרקליטים מפרקליטות המדינה. לכך יש להוסיף את תחושת שכרון הכוח בקרב חלק מהפרקליטים, ועל כך תעיד יותר מכל התנהגותו של אחד הפרקליטים במשפט אולמרט, אשר הטיח דברי זלזול והכפשה נגד השופטים ואמר כי מדובר ב"חמורים גדולים". התבטאות זאת אמנם עוררה סערה גדולה שהביאה להוצאתו של הפרקליט לחופשה זמנית, אולם – פרקליט זה אינו לבד. במסדרונות הפרקליטות מסתובבים להם עשרות פרקליטים הסבורים כי "אני ואפסי עוד" והם הם אלה שמנהלים את מדינת ישראל.
התופעות המתוארות לעיל פוגעות בדמוקרטיה הישראלית ומפחיתות את אמון הציבור בפרקליטות. אשר על כן מוצע למנות מבקר לפרקליטות, שיפקח ויבקר את התנהלות הפרקליטים והחלטותיהם, וכן יטפל בתלונות הציבור על פרקליטים. המבקר ייתן דין וחשבון לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' באב התשע"א – 1.8.11